התפוח הגדול

שרלוט האת היא בלוגרית בת 22 מצפון לונדון, המנהלת בלוג בו היא חולקת את הרפתקאותיה כחובבת אופנה במידה גדולה. אבל יותר מזה, היא גם סטודנטית לעיצוב אופנה מצפון לונדון שסיימה זה עתה שלושה חודשי עבודה על קולקציית הסיום שלה לה היא קוראת התפוח הגדול וחולמת לפתוח בית אופנה למידות גדולות.

מדי שבוע אני שומעת על מעצבים ישראלים חדשים למידות גדולות והמשותף לרובם הוא שאני לא רוצה ללבוש את הבגדים שלהם. רב המידות ה"גדולות" שלהם לא עוברות את ה-46, הבדים סינתטיים במקרה הטוב, הגזרות גרועות והצבעים נעים בסקלה שבין שחור לאפור לבורדו לפוקסיה (הידועים בכינויים צבעים של שמנות). אבל שרלוט הזאת.. אין בגד אחד בקולקציית הסיום שלה שלא הייתי רוצה לעצמי.

נתחיל באוברול הזה - שילוב מרטיט של גזרה אוונגרדית בקטנה, עם צבעוניות ודוגמה קלסית להתיישבות הציונית של ראשית המאה שעברה. המקטעים הלבנים יוצרים אשליה של גוף צר וארוך וממתנים את האפקט המרחיב של המכנסים. מתוק כל כך!

סקלת הצבעים הכל כך לא אופיינית למידות גדולות הזו ממשיכה לתלבושת הבאה - מכנסים גבוהי מותן בלבן ועיטורים ורודים בהירים, ג'קט אוניברסיטאות קצרצר וורדרד והחולצה היפה ביותר שראיתי זה זמן רב, בלבן מנוקד באדום. אני כל כך חושקת בחולצה הזו. דמיינו כמה יפה היא תהיה עם ג'ינס קצר או ארוך, או עם חצאית בגזרת A מכותנה לבנה או אדומה או ורודה או ג'ינס. אלוהים, היא נהדרת בעיני.

הקריצה לאמצע המאה הקודמת נמשכת עם האנסמבל המטריף הזה של מכנסונים מתרחבים וחולצה מכופתרת קצרה באדום ולבן. לצידם, שמלה מתוקה בגוונים שונים של ורוד ולבן, עם אפודונת תואמת בלבן עם תיפורים ורודים. אני רוצה את כולם, אבל בעיקר את המכנסונים.

ולסיום, בובה של חצאית עם מותק של טישרט, שוב בשילוב הרענן והיפה כל כך של ורדרד, אדום ולבן. זה חמוד במיוחד על הדוגמנית הבלונדינית!

לפי מה שלורן כתבה על הקולקציה הזו, שרלוט לא קיבלה שום תמיכה בתהליך העבודה מהאוניברסיטה או מהתעשייה בגלל התעקשותה לייצר קולקציה למידות גדולות, מה שמעורר בי זעם רב לנוכח העובדה שאוניברסיטאות אמורות לעודד חדשנות בתלמידים שלהן ולתמוך בשינוי חברתי. אבל הי, ישראל לא מיוחדת בגישתה השלילית לאופנה במידות גדולות.

בכל מקרה, שרלוט הצליחה להעמיד קולקציה משגעת ביופיה, פרקטית לחלוטין, המכבדת את יוצרתה ואת קהל היעד שלה ויותר מכל - כזו שמשמחת את הלב וגורמת לי לחשוב ככה בדיוק אני רוצה להרגיש ולהראות!

הלוואי שיום יבוא ויקומו פה כמה מעצבים מקומיים שמבינים את הלקוחה השמנה כמו שרלוט ומאמינים בה כמוה. ועד אז, אקווה ששרלוט תקבל ציון מעולה על עבודתה ואתפלל שביום מן הימים, קרוב ככל האפשר, תגשים את חלומה לפתוח עסק משלה בו אוכל לקנות את הבגדים המקסימים האלה.