אני יושבת לי במשרד ועוסקת בעבודה כשלפתע נפתחת הדלת ופרצוף מוכר מופיע. זהו ש, תכניתן שפוטר לפני כמה חודשים ובא לבקר מסיבה לא ברורה. ניהלתי איתו שיחת נימוסין קצרצרה, במהלכה התלהב מהעובדה שיש עכשיו שתי נשים עובדות בקומה שלי, אחריה הוא נפרד ממני והלך תוך כדי שהוא קורא לעברי מעבר לדלת את המשפט הבא.
נסי לחייך יותר, המלצה לחיים
זה הרגיש כמו אגרוף בחזה. תבינו, כשהוא עבד פה די חיבבתי אותו, אפילו חשקתי בו טיפה ועכשיו הוא אומר לי שבעצם במהלך כל התקופה שהוא הכיר אותי הוא קיבל את הרושם שאני פרצוץ תחת. אני! פרצוף תחת! איך זה יתכן? אני אישה מצחיקה כל כך, וטובה, וחכמה. איך יתכן שגבר שחיבבתי קיבל ממני את הרושם שאני לא שמה עליו? מה עשיתי לא בסדר? מה אני עושה לא בסדר??
אז עשיתי מה שאני נוהגת לעשות במצבים שבהם אני מתביישת בעצמי - הוצאתי את זה החוצה כדי להפסיק להתבייש. כתבתי סטטוס בפייסבוק שלי שבו תארתי מה הוא אמר לי ואיך אני מרגישה כתוצאה מזה. התגובות היו מפתיעות. כל הנשים שהגיבו הכירו את המשפט הזה היטב, בדיוק כמו שאני מכירה את "יש לך פנים כל כך יפים, לא חבל שאת שמנה?". כולן שמעו אותו פעמים רבות במהלך חייהן מגברים, חלקם הגדול זרים מוחלטים או בעלי מרות מקצועית או אחרת עליהן. כולן נעלבו מכך וכולן הכירו בשלב זה או אחר בחייהן שגברים מצפים מנשים לחייך בחביבות בכל עת על מנת לתרץ את נוכחותן בחייהם במקומות לא צפויים (כמו המשרד, הכביש, המעלית). או כמו שחברתי ניסחה זאת.
את לא יודעת שנשים נבראו על מנת שלגברים יהיה נחמד לראות אותן מחייכות בכל פינה? את שוללת ממנו את זכותו המולדת לראות אישה מחייכת בכל אשר יפנה!
אני?? אישה?? נחרדתי. אני בכלל לא אישה, אני שמנה! אני פטורה מחיוכים וחוץ מזה השיניים שלי עקומות (זו אגב הסיבה שבגללה אני ממעיטה לחייך, אם בכלל. הרגל מימים בהם היה לי בטחון עצמי של צל של עכביש) וזה לא נעים לראות אותי מחייכת, שלא לדבר על מה שקורה לסנטר הכפול כשמחייכים, איכסה.
זה לא אומר שאת לא אישה, זה אומר שאת אישה דפקטיבית ובשל כך את צריכה להתאמץ הרבה יותר לכפר על כך. נשים שמנות הן הרי תמיד מטופחות, מצחיקות וחיות מין.
כשהיא צודקת, החברה שלי, היא צודקת. לפעמים הנכות שלי (הרים על הרים של שומן) משכיחה ממני את מקומי בחברה ומערפלת את ראייתי. זה די ברור ששכחתי את מקומי ואני חייבת לחייך יותר. לחייך זה מעולה כי זה מאמן את שרירי הפנים ומסמן לגברים שאת פתוחה לחיזורים ויתרון נוסף נחבא הכרוך בחיוך בנוכחות גברים הוא שכשאת מחייכת קשה לך לדבר.
אז קשה לי. קשה לי להוציא את הראש מהקבעונות שלי וחוסר הבטחון שלי, אבל כמות הנשים ששיתפה אותי בחוויות דומות שעברה (כולל חברה אחת שלא אומרים לה את זה מאז שילדה, מה שעורר את התהיה אם המעבר מסטטוס אישה לסטטוס וולדנית מעלה אותך מסך במשחק ופוטר אותך רשמית מהצורך לחייך כל הזמן) מאלצת אותי לקבל את העובדה שזה רק רובד נוסף ונפוץ בתפיסת העולם הפרימיטיבית שגברים ונשים רבים מדי עוד נגועים בה. תפיסה לפיה נשים הן כלי שרת של גברים, שתפקידן להיות נעימות או להסתלק מהמרחב הציבורי. למעשה, נשים הן סוג של מקלות במבוק שנעוצים במפיץ הריח הנעים של החברה הפטריאכלית. תפקידן להיות פסוקות ולהנעים את האוירה.
אז אני אבחר לא להעלב ולהפנות אצבע מאשימה כלפי עצמי, ואפנה את האצבע המאשימה חזרה אל האדיוט שפעם חיבבתי. חבל שהוא הלך, אחרת הייתי אומרת לו את מה שחברה אחרת הציעה בשרשור הארוך בפייסבוק.
אולי אם היית מתרכז פחות בלהיראות מחוייך ויותר במה שאתה עושה, עדיין היית עובד פה. המלצה לחיים.
המממ- איך ממשפט סמי-פולני שהוא זרק לך ביציאה, הסקת כ"כ הרבה מסקנות? אני שואלת לגמרי בטון של שאלה ולא בציניות.
השבמחקסיפרת שדיברתם קצת וכד'-איך מפה כבר הסקת שהוא התעניין בך ושזה משפט שבא לבטא משהו בהקשר לזה שאת שמה עליו אולו- ממקום זוגי...
אני מבינה את הדיון שהתפתח אח"כ רק שזה מרגיש לי כאילו המשפט שלו, שייתכן והיה תמים ואגבי לגמרי, נחת אצלך במקום שהפעיל את כל הנקודות הללו והוא- אולי כלל לא התכוון לכך.. מה את אומרת? עינבל
לא אמרתי שום דבר כזה. הוא היה פה בדיוק שתי דקות, רק אלוהים יודע למה (בפרט אחרי שהזכירו לי למה הוא פוטר) וניצל את ההדזמנות לומר לי משהו שככל הנראה "ישב לו על הלב" בחודשים בהם הוא הכיר אותי.
השבמחקוזה שהוא לאו דוקא יודע מה הערך של האמירה הטפשית שלו, ואולי אמר את זה סתם כי לא היה לו שום דבר אחר להגיד (למרות שכשאתה יוצא מהדלת, הגיוני למשל לומר "ביי" או "להתראות") לא משנה את העובדה שהמשפט במהותו הוא אבטיפוס שוביניסטי.
גם לי אומרים את זה הרבה, ורק גברים.
השבמחקלא אוהבת לחייך. זה עושה לי קמטים בעיניים. מה תעשו לי?
זו רשומה מצוינת, התיאורים שלך נהדרים, וזו דוגמא מעולה בכלל למקומות הקטנים האלה בעולם הפטריאכלי שאנחנו חיות בו והם כאילו לא מזיקות לאף אחת. נהדר וכתבת יפה מאד!
השבמחקבתור קוראת ותיקה של הבלוג שלך (אם כי אני לא נמנית על המגיבות), ובתור מי שעד כה התרשמה ממך כבחורה עם ראש טוב, קצת צינית, בעלת חוש הומור משובח, כולל הומור עצמי, נראה לי שהפעם, אפעס, you lost it. מה את רוצה מהבחור המסכן, אוויל ככל שיהיה? כולה אמר לך לחייך קצת - זה הרבה יותר נחמד גברים ונשים מחייכים, אני בטוחה שתסכימי אתי. יכול להיות שיושב לך על משהו שבכלל לא קשור, אבל בטח לא מצדיק את ההתבכיינות ההיסטרית שהיתה כאן ואת כל התגובות המטורפות שקיבלת. אין משפט מטומטם שהשפעתו לא נמוגה בעזרת זוג נעליים חדש - נסי את זה...
השבמחקאני ממש מקווה שהמשפט האחרון שלך היה ציני.
השבמחקקצת קשה לי להתחבר לשצף שיצא על הערת הבחור. כלומר, זו הערה תמוהה ממש, ואני מודה שהיא מעולם לא נאמרה לי, אבל בסדר, נגיד היא שוחררה לחלל האוויר: אני חושבת שכל המניפסטים האוּבּר-פמיניסטיים שנבנו עליה בתגובות הם מוגזמים. אנשים אוהבים חיוכים: גברים, נשים, ילדים. זה מוטבע בנו. אם כבר, מה שהשתבש זו המחשבה שאם החיוך שלנו לא נראה כאילו יצא מפרסומת למוצרי שיניים, אז הוא לא ראוי ולא רצוי.
השבמחקאני מסתכלת על אנשים שמחייכים באופן טבעי ומשוחרר והם כל כך יפים בעיניי, שלא לדבר על כך שקמטי צחוק זה דבר חינני ביותר.
אז באמת שאני לא יודעת מה עבר לבחור בראש כשהוא שחרר את ההערה. לכי תדעי, יכול להיות שזו היתה הדרך שלו לומר שהוא חיבב אותך ולא הבין למה לא חיבבת אותו בחזרה.
אבל מהרגע שההערה שוחררה לחלל האוויר והתחלת לחשוב עליה ולהרהר בה בינך ובין עצמך, חבל לי קצת שהכיוון העיקרי אליו זה נלקח הוא דיכוי נשי. אם כבר להיפך, אולי אם לא היו את כל המחשבות הפנימיות על שומן וסנטרים יכולת לחייך ברוחב לב? אולי הדיכוי הוא דווקא הפוך?
אני רק אומרת שקצת כמו עם פסיכולוגיה אבולוציונית, מהרגע שמתחילים לעשות ספין כזה אפשר לקחת את הדיכוי לכל כיוון.
בתור מי שהמשפט הזה נאמר לה הרבה פעמים ואך ורק על ידי גברים, אני איתך לגמרי. הפטרונות והקלות שבו מועצמת על ידי העובדה שאף אחד מן הגברים הנ"ל לא היה מעלה בדעתו לומר אותו לגבר.
השבמחקיצא לי לשמוע את המשפט הזה ברחוב, ורק מגברים. שמעתי הרבה נשים מדווחות שזה נאמר להן על ידי גברים, אבל לא על אף גבר שאמרו לו דבר כזה. ממש כפי שגברים זרים ברחוב מרשים לעצמם לומר לנשים שהן היו יכולות להיות יפות אם היו יורדות במשקל (וזה נתפס כמחמאה על ידי האומר!), או תמיהה על כך שהן לא מגלחות רגליים/בית שחי, או נזיפה שהן מתלבשות מוזנח. אפשר להתייחס לכל זה כעדויות אנקדוטליות, אבל החד צדדיות המוחלטת אומרת דרשני, שאולי זה קשור בתפיסה שמתפקידן של נשים לעשות לגברים נעים בעין, ואם הן חורגות מהכללים של מה יפה ונעים, מותר לגברים זרים להעיר להן.
השבמחק