אתמול חגגנו, בנוסף לנר ראשון של חנוכה, את יום ההולדת ה-22 של בת דודתי המהממת. לפיכך הוזמנו, אני וסופגניותי, לארוחת ערב פלוס קינוחים פלוס ציורי ציפורניים. ציירת הציפורניים היתה אני (למרבה השמחה, אף אחת לא קפצה על הצעתי הנדיבה לשחי פלוס שפם במחיר מיוחד לקרובי משפחה) והעיר שושן צהלה ושמחה.
קודם הן ניקו את הציפורניים עם מסיר הלק הספוגי של לייף. כשקיבלתי אותו מהיחצ לפני כך וכך שבועות חשבתי שאין סיכוי שזה יעבוד (היה לי נסיון גרוע עם מוצר דומה שקניתי בלונדון פעם) אבל מדובר במוצר מעולה - מכניסים את האצבע המרוחה בלק, מסובבים טיפה ימינה ושמאלה והופ, היא יוצאת נקיה או עם טיפונת שארית בצדדים שיורדת בקלות בסיבוב נוסף. הוא הוריד לי בסיבוב יחיד שתי שכבות של בלק סאטין ובשלושה ארבעה סיבובים הוריד לק עם ניצנוצאז' שלא ברא השטן. למי שתוהה, אגב, ניסיתי להכניס אליו כמה מאצבעות הרגלים אבל נכשלי מאחר ואיני נערת גומי סינית קטנה.
אחר כך כל אחת בחרה לה צבעי בסיס מהמגוון שהבאתי מהבית (בעיקר Barry M, Essie, ו-Color Club) וקיבלה שתי שכבות לפחות של צבעי הבסיס.
ואז התחלתי לצייר בסבבים, כשבין שכבה אחת לשניה הן מתחלפות כדי לתת ללק להתייבש קצת (פרט לאחת שלא הפסיקה לקפץ ולמרוח את הלק כל הזמן). ציירתי להן על הציפורניים עם סט לקים לציור דקיקי צינור שקניתי בטופ שופ בלונדון, ועם לקים אחרים מהאוסף שלי ושלהן שנשפכו על פלטה ונמרחו עם קיסמי שיניים. שישה זוגות ידיים ארכו כשעה וחצי. מאחר ושכחתי להביא איתי Base Coat ו-Top Coat (היה ברור שאשכח משהו) הן לא קיבלו שכבה מגנה ולא שכבה סוגרת. אמרתי להן שאם הן לא מרוצות שלא ישאירו טיפ.
בת דודה אחת ביקשה חייזרים, חיפושיות, סמלי שלום, ירח שמש ויונה וקיבלה חייזרים, חיפושיות, סמלי שלום, ירח שמש וחתול.
עורכת הדין ביקשה משהו חמוד אבל סולידי וקיבלה מיני דוגמאות בורוד וסגול.
וכלת היומולדת ביקשה סגנון חופשי על רקע אפרסקי, וקיבלה זר פרחים ליום ההולדת.
ואני, אתם שואלים, מה אני קיבלתי? כאב גב מהאגדות מרב כפיפות מעל ציורים מיניאטוריים ושלל עוגות וקינוחים הראויים לקיסר. וכך שבנו אישה לביתה, זו מרוחה בלקה להתפאר וזו (אני) מרוחה בקרם תותים על השמלה החביבה עליה. את שארית הלילה ביליתי עם מכונת כביסה ומסיר כתמים, ובא שלום על ישראל.
זה כל כך חמוד!
השבמחק