יום שני, 3 בדצמבר 2012

זכרון? דברים

ביום שישי, אחרי הטניס של הבוקר, נסענו לטייל קצת בזכרון יעקב. התכנית היתה לטייל בגן הנדיב ואז לנסוע למדרחוב לשוטטות חופשית בין חנויות, נוף יפה ואוכל טעים. למרבה הצער, עד שהגענו כבר היה מאוחר מדי לטייל בנחת בגן הנדיב אז החלטנו לנסוע לשם בפעם אחרת ולשים פעמינו לרחוב המייסדים וסביבותיו.

אני כל כך אוהבת את זכרון. יכולתי לכתוב שעות על קבעון אהרונסון שהיה לי כשהייתי ילדה, על כך שבלעתי כל ספר בנושא נילי והמחתרות ועל העובדה המוזרה למדי שביליתי את גילאי 12-13 מאוהבת באבשלום פיינברג (אני תוהה אם עוד נערות חוץ ממני חשבו עליו כך במאה השנים האחרונות). בכל מקרה, אני אחסוך לכם את שארית הידיעות שלי בנושא, כי ענייננו היום הוא תשוויץ שהייתי קוראת לו בוגר במיוחד, לולא זוועת אלוהה אחת שהורסת את כל הרושם ושמרתי לסוף.

איכשהו הצלחנו לחנות אחרי שני סיבובים בלבד בלב המושבה (כמה מכוניות שיש שם ביום שישי, גוועלד) ובמקרה מצאנו את עצמנו ממש מחוץ לחנות כלי בית נחמדה שמחזיקה את כל היצרנים החביבים עלינו, מאלסי ועד חפצים במחירים נוחים (המוכרת היתה הוגנת מספיק בשביל להמליץ לנו לא לקנות אצלה מוצרים של חפצים מאחר והם עושים מכירת חיסול עם הנחות ענק ולכן יותר משתלם לקנות ישירות מהם בימים אלה). שאלתי אותה אם יש לה קערות למרק, כי אני אוכלת מרק מקערית של קורנפלקס בימים אלה, והיא הציעה לי את האריות האלה ב-19 ש"ח הקערה. הופתעתי לראות אותם מאחר ולילה קודם לכן אכלתי את מרק הבצל האגדי של מסעדת זוני בירושלים מהקערות האלה בדיוק והתלהבתי מהן. אז קניתי רביעיה וגם שתי ביציות קטנות עם אווזים, כי אני בקריז של ביצים קשות ורכות לאחרונה ואין לי במה להגיש אותן.
אגב ביצים, שאלה שאני מקווה שמי מכם ידע לענות עליה - האם תרנגולות שמטילות ביצים שנמכרות כאורגניות ו\או ביצי חופש עוברות השרה כפויה? 


קניתי גם שני סירים מהסדרה הצבעונית של סולתם. הסירים הגדולים שלי עברו אליי מאמא אחרי ששדרגה את אלה שלה, כך שהם ישנים (למרות שסולתם מזדקנים נהדר) ויש לי שלושה סירים כמעט באותו הגודל אבל אף לא אחד גדול שאפשר גם להכניס לתנור. הסיר האדום מכיל 6.5 ליטרים והירוק 8 ליטרים, בדיוק מה שאני צריכה. אני אוהבת את הסימון הפנימי שמראה כמה ליטרים של נוזלים יש בסיר. זה נחמד ונוח, בפרט לאנשים שלומדים לבשל כמוני.


דבר נוסף שאין לי, או שיש לי באיכות גרועה, הוא תבנית לקפקייקס ומופינים. מאז שעברתי את סדנת הקפקייקס של רחלי חיכיתי שיהיה לי סוף סוף תנור חדש ומטבח מרווח לאפות כאלה בעצמי ועכשיו שיש לי את שני הנל, הבנתי שאין לי תבנית מתאימה. התבנית משלבת כוסיות סיליקון מתפרקות עם גוף נוקשה ששומר על צורת המאפה ועלתה לי 75 ש"ח. אני חושבת שאני אהנה ממנה מאד וזוממת לקנות גם תבנית עוגה עגולה מהסדרה.


אחר כך הלכנו לחנות הספרים של איתמר שמתמחה באיתור ספרים ישנים. רציתי לבדוק אם הוא עדין מחפש ספר שביקשתי שימצא בשביל אמא לפני כמה שנים. זה ספר בשם גברת מייק שהיא מאד אהבה כנערה וזכרה לטובה, ורציתי שהיא תוכל לקרוא אותו שוב לפני פטירתה. לצערי, הוא לא הספיק למצוא עותק שלו בזמן, אבל הבקשה עדין רשומה אצלו והוא יתקשר כשימצא עותק. אני מקווה שאני אספיק לקרוא אותו לפני פטירתי, אחרת החובה תעבור לילדיי ולילדיהם אחריהם.

חוץ מזה, קיוויתי למצוא אצלו ספרים מסדרת סיפרי בישול של הוצאת מסדה משנת 1973 שאמא למדה מהם כמה מהמתכונים המוצלחים ביותר שלה וגם אני אפיתי בזכותם את העוגה הכי טעימה שהכנתי אי פעם בסוף השבוע שעבר. לשמחתי, היו לו ארבעה, מהם שלושה במצב טוב. בחרתי לי את מאכלי בשר עוף וצאן ואת מתאבנים סלטים ומנות ראשונות. אני מאמינה (אם זכרוני אינו מטעני) שספרי המרקים והעוגות מהסדרה נמצאים במחסן יחד עם שאר הספרים ששמרתי מהספריה של אמא ואבא.


בנוסף מצאתי ספר שגדלתי עליו - תעלוליה של סופי מאת הרוזנת דה סגיר (את ילדות למופת קניתי ממנו לפני כמה שנים) ועוד ספר שנכתב בידי תיירת נוצריה שביקרה בארץ ישראל בסביבות 1855 ומכיל תיאורים, סיפורים ואיורים על החיים בארץ באותה התקופה. מקסים!


לסיום, הנה מראה שתתקשו לשכוח. חיפשתי בכל גלריה לידה עברנו את היצירות של דניאל גליוך - אמן קרמיקה שפסל שלו, הלא הוא אביגיל, רכשתי לפני שנים וחשבתי שהגיע הזמן לראות מה חדש אצלו. לבסוף מצאנו גלריה נחבאת שהחזיקה מגוון נאה של פסלים ופסלונים שלו, אבל לא מצאתי אף אחד שאהבתי באמת או היה יפה כמו אביגיל (שהיא טובת לבב וגם טובת מראה) עד שנפלו עיני על יצירת המופת הבאה.


עיניכם הרואות מוריי ורבותיי, כי המדובר בצנצנת קרמיקה ענקית בדמות עץ תפוחי זהב (בציפוי צבע זהב אמיתי, כך אומרים לי) ועליו דוגר תרנלוז. אין לי מושג מה אני אניח בתוך הצנצנת, אבל הנחתי אותה בינתיים על ארון המטאטאים במטבח, כשני מטרים מעל הרצפה, כדי שחתולסקי לא יצליח לנשנש את התרנלוז, שללא ספק נראה בדירתי מוטרד יותר משנראה כשהיה בחנות. לא נורא, יהיה בסדר!

שיהיה שבוע טוב לכולם, ואל תשכחו להרשם להגרלה של דורותי פרקינס

9 תגובות:

  1. את הספר גברת מייק ניתן להשיג בקישור הבא. אולי הוא לא במהדורה שחיפשת, אבל בכל זאת ניתן להשיג אותו
    http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=34656&langpage=heb&category=38

    השבמחק
  2. אוי מיכל, אני ממש בוכה כאן. תודה רבה! כל כך חבל לי שלא הספקתי להביא אותו לאמא.

    השבמחק
  3. קניות ראויות ומקסימות ביותר :-)
    להורים שלי היה את הספר תעלוליה של סופי... מעניין אם עדיין קיים אצלם.

    השבמחק
  4. ילדות למופת! איך אהבתי את הספר הזה כשהייתי קטנה! (אם כי פחדתי נורא מאמה המרושעת של סופי)

    השבמחק
  5. קמיל ומאדלן התחבקו והתנשקו והשלימו!

    השבמחק
  6. ואכלו פשטידת אורז מתוקה. (נכון יש להם שם מאכלים כאלו? כמה אקזוטי..)

    השבמחק
  7. היי שרונה!
    אני כבר הרבה זמן קוראת את הבלוג שלך ומאוד אוהבת אותו הוא מצחיק שנון ומעורר מחשבה. רציתי לשאול מתי תעשי סקירת חנויות למידות גדולות בלונדון 2012? עוד מעט מגיעה עונת הסיילים וזה ממש יכול לעזור
    מאיה :)

    השבמחק
  8. תודה מאיה!

    זה באמת מתמסמס עם מעבר הדירה וכל הבלגן. אני מכניסה את לרשימת הדברים לעשות בסופש!

    השבמחק
  9. אוי, תעלוליה של סופי. איך אהבתי את הספר ואיך אני לא זוכרת ממנו דבר, בדיוק כמו שאני לא זוכרת כלום מספרי רמונה, חוץ מאת העובדה שאהבתי אותם.

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים