יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

עדכוני דירה

בתנור פשטידה מתפשטדת ואני מתה מרעב אחרי יום של שינה ונקיונות. לפיכך אני חייבת למלא את הזמן עד שהיא תהיה מוכנה ללעיסה, ואין אמצעי יעיל יותר להעברת זמנים מאשר קרקוש על המקלדת. זמן לעדכוני דירה!

ראשית, אתמול הגיע במשלוח אישי עד הדלת קישקש אחד. את הדר קפלן אני חושבת שאתם מכירים. כתבתי עליה כאן לפני שנתיים בערך (וואו, אנחנו מזדקנים!) כשקניתי ממנה קישקשתא ליומולדת של אחי. מאז אני עוקבת אחרי יצירתה והתלהבתי מאד מראשי החיות הסרוגות שהיא יוצרת בחודשים האחרונים (ניתן לרכוש אותם בחנות המקוונת שלה). פניתי אליה לפני כמה ימים ושאלתי אם היא יכולה להכין לי ראש קישקשתא לתליה על הקיר ולשמחתי היא חשבה שזה רעיון טוב. וכך, אחרי מספר ימים של ציפיה מתוחה התאחדנו אתמול - אני והקישקש, שיקרא מעתה הרב קישקש. אני חושבת שכל בובנאית צריכה רב קישקש שיפקח עין על העניינים בסטודיו שלה.


אתמול תכננו לתלות תמונות בסלון אבל לסלון, ככל הנראה, היו תכניות אחרות. מסתבר שקירות הדירה עשויים מקריפטונייט. מסמר אחר מסמר נשרו לרצפה עקומים וקללות במגוון שפות נפלטו לחלל האויר. בסוף נשברנו, והחלטנו לחכות ולקנות מסמרים מאלוהים יודע איזו סגסוגת שתצליח לחדור את קירות האימה ולא להמשיך במלאכת התלייה לעת עתה. אבל לפני שנשברנו סופית, הצלחנו להפוך את פינת הטלויזיה לגלריה קטנה של כמה מהאמנים האהובים עליי (האחרים מיועדים לתליה בצד השני). החלטנו שהמסגרות הלבנות והרקע הבהיר יתמזגו עם הקיר ולא יפריעו לצפיה בטלויזיה, כפי שתמונות צבעוניות יותר היו עושות. מצד שני, אני חושבת שהן לא איבדו במיל מנוכחותן. טוב, שתי האמניות האלה מתמחות ביצירת אימאג'ים שנצרבים בתודעה.

צילום של רונית פורת, שרכשתי בתערוכה שלה בשנה שעברה
שני ציורים של איה רוזן, ינשוף שהוא אורגינל בצבעי מים ודיו והדפס של פוג 


על הקיר הצמוד, שעון קוקייה בעיצוב פסקל טרבאיי, שקניתי באלמנטו


בפינה מסתתר חתולסקי החתול. הוא עשוי מחרסינה ודומה לחציל, מה שמבטיח מינימום תחזוקה ומקסימום הנאה.


חוץ מזה, קיבלתי ארגונית נעלים שהזמנתי מאיביי ב-3$. היא מכילה 12 זוגות נעלים (צרות) ומתאימה לסנדלים ונעלי סירה שנועלים בקיץ.

מאחר ושטח הדירה קטן, ויש לי הרבה דברים לאחסן בארונות, הנעלים שאני לא נועלת ביום יום מאוחסנות בארגז המצעים של המיטה.


זהו להפעם. הסידור מתקדם, כפי שאתם רואים. מצד שני, יש עוד כמה ארגזים טובים של ספרים וחומרי מלאכת יד שמחכים לי באחסון והתירוצים להשאיר אותם שם הולכים ומתמעטים, כך שבקרוב יתחיל גל חדש של בלגן בבית. אבל זה לא יקרה השבוע. השבוע הזה עומד להיות עמוס מאד ולחוץ מאד ואין בו מקום לארגזים. גג גג נצליח להשחיל לתוכו איזה חתולסקי קטן, וגם זה בקושי. אם לכם, לעומת זאת, יש כמה דקות פנויות, אני ממליצה בחום לקרוא את הפוסט היפה הזה בבלוג במקום תה. שבוע טוב לכולם!

4 תגובות:

  1. קירות עקשנים הם קצת כמו טחנות רוח, לא נלחמים בהם בכח ולא באלימות. גם אם תמצאי מסמר מחלקי חילוף של מעבורת החלל, התוצאה הסבירה היא חור גדול ומכוער בקיר.

    במקום הזמיני את החתיך עם מקדחה ודיבלים קטנים

    השבמחק
  2. ארגונית כזו לנעליים יש גם לי, היא גאונית.
    מאוד אהבתי את הסידור של התמונות יחד עם שעון הקוקיה. לא בטוחה שהייתי נפטרת מהפודל במקומך, אני דווקא אוהבת את השימוש שלו בתור נושא עציצים (זה דורש דיווח לצער בעלי חיים, אבל נחמד)

    השבמחק
  3. אמרתי למעצבת שצריך מקדחה אבל ללללאאאא היא התעקשה שהחתיך יכול ללכת ושנתלה הכל לבד. התוצאה מתחבאת מאחורי התמונות.

    לובה הוא נהנה מזה, הוא בעצמו אמר לי.

    השבמחק
  4. הדירה שלך נראית קסומה :-)

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים