תעשו לי טובהל'ס

אתמול עלה במוחי חזון. ובחזון לבשתי את החצאית שקניתי בטובהל'ס עודפים עם גופיה שחורה, מעשה שמלה, לעבודה. מאחר והחזונות הרגילים שלי (איך אני רוצה שהחיים שלי יראו, איך אני רוצה שהקריירה שלי תראה, איך אני רוצה שהמשפחה שלי תראה וכולי) מסובכים בהרבה למימוש, החלטתי ללכת על זה.

חצאית - טובהל'ס

גופיה - רזילי

שרשרת - קאלה, יש גם באטסי

סנדלים - עמנואל

אחת הסיבות שאני חולקת אתכם את התמונה הזו, מעבר לכך שהתלבושת מאד נחמדה בעיני, היא שהיא באמת איומה. ולמה אני חושפת תמונות מחרידות בפניכם? גם כי אין לי ברירה, כי זה מה ש-Canon A590is שלי מסוגלת לצלם וגם כי החלטתי להתגבר על המבוכה וחוסר ההערכה העצמית הרגילים שלי ולהוסיף לממשק שלי אפשרות לתרום לקרן לקנית מצלמה איכותית לבלוג. במקום להאריך בהסברים, אפנה אתכם לפה, כתבתי שם הכל (כולל כל ה"אל תרגישו מחויבים, באמת שלא וגם אל תכעסו עליי על שהעזתי" הראויים).

לפני שאשכח, עדכון קטן בענין סוגית Top Shop הבלתי נגמרת - היום נסעתי לקניות רמת אביב כדי להחליף משהו במאק, והצצתי בחנות בתקווה למצוא איזו טוניקה ורודה נחמדה. ובכן, חברותיי השמנמנות, הם כנראה לא רוצים בנו יותר. אחרי שבשנתיים הקודמות קניתי כמעט את כל החולצות והשמלות שלי שם, הם ממשיכים להדרדר ועכשיו לא רק שאין מידה 16 באף דגם, גם אין 14 ובקושי יש 12 (כולל בגופיות הבייסיק ובגדי ההריון). מוכרת ששאלתי אמרה לי הפעם שזה מה יש והיא לא צופה שינוי. אקיצר - אני ו-Top Shop ישראל גמרנו. כלומר, הם זרקו אותי, אבל אני משחקת אותה כאילו זרקתי אותם. בושה.

ושאלה לסיום, האם אני מטורפת, או שכפתור ה-Preview של בלוגר עבר מלמעלה למטה?