יום ראשון, 1 בינואר 2017

תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וניצנוציה


היושנה טובה ביושנה מגעילה 2016, לכי הביתה לאמא שלך קישטה, לכולם! אני קמתי היום בשבע בבוקר אחרי שחזרתי הביתה באחת ומשהו בלילה ולכן לא אכביר במילים. רציתי רק להראות לכם את שמלת הניצנוצאז' הנאה שלבשתי למסיבה ביום שישי, כי ממש נהניתי ללבוש אותה.

אני לובשת
שמלה של טליה
ג'קט עור מאסוס (ישן)
גרביונים ועגילים גדולים מאסוס
נעלי סטן סמית בזמש אפור של אדידס


איזה כיף ללבוש שמלה ארוכה ומנצנצת. אבל מאחר ואני אני ולא ג'יין מנספילד, ברור היה לי מרגע שקניתי אותה ששום נעלים מעודנות או מעוקבות יתקרבו אליה ושנחלתה תהיה מתחת למעיל עור או מיזע ותו לא. משום שכך, ציוותתי לה את הסניקרז החביבות עליי.


העגילים האלה, אני אומרת לכם בוודאות מדעית, הם העגילים הכי גדולים בעולם. למרבה הפלא, עם זאת, הם לא כבדים במידה בלתי נסבלת (רק במידה כמעט בלתי נסבלת) ושרדתי את כל הלילה איתם. כל הכבוד לי!


במידה ואתם תוהים איך שרדתי לילה תל אביב קפוא (..) עם שמלה דקה וג'קט, ובכן הצטיידתי בגרבונים עבים ובקומבניזון ארוך שקניתי פעם עם שמלת מקסי של אלמביקה. את השמלה העברתי הלאה מזמן, אבל הקומבניזון עדין משרת אותו נאמנה.  


ועכשיו, סיימתי לצוד מחמאות ואני מוכנה לארוחת ערב. בתאבון וסוף עונת הסופגניות שמח לכולם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים