יום שבת, 5 בנובמבר 2016

אני מצפה לחזית קרה


כבכל שנה עם רדת היורה, אני יוצאת לרחוב במכנסיי הקצרים וגופיה ורואה איך חצי עולם עבר ללבוש סוודרים, מעילים, קפוצ'ונים, מגפיים כבדים, מגלשי סקי וכובעי סערה. העובדה המצערת היא, שלמרות שהכרכום בחלוני כבר סיים את מחזור הפריחה הסתווי שלו, לא קר. לפעמים בלילה אם מבקשים יפה, קריר קצת. אבל אני עדין בבגדי קיץ ומחכה בקוצר רוח לשלוף כבר את בגדי ואביזריי הסתוויים. 

מאחר ואני רחוקה מלהגיע לסיפוק אופנתי בימים אלה, פיתחתי הרגל מעורר רחמים שכזה, להעלות לאינסטושבלוג צילומים של דברים שיש לי והייתי שמחה ללבוש או לנעול או לשאת עליי לו רק הטמפרטורה תרד כבר מתחת לעשרים. והנה כמה מהם לפניכם.

ראשית, הסטן סמית' המושלמות האלה (של אדידס) בצהוב עם סוליה טיפה מגושמת מהרגיל (יענו צ'אנקית). כשקניתי אותן חשבתי שהן קיציות אבל כשהן הגיעו הבנתי שהן מתאימות יותר לחורף ולכן החלטתי לשמור אותן חדשות עד יגיע יומן. הבעיה היא, שיומן מסרב לבוא ואני חושקת בהן כבר הרבה מאד זמן. יש לי גם את התיק הזה מרזילי, לו הן מתאימות כמו שתי טיפות נעל, ובחיי שהסבלנות שלי מתחילה להיגמר.


לבסוף החלטתי להוציא אותן מהבית וזהו ונעלתי אותן לדייט בבית הקולנוע עם גמד הגינה. אין מה לומר, סטן סמית הן נעלים נוחות עד מאד.

אני לובשת
חולצה של מוטיף
מכנסים מאסוס
סטן סמית חמודות צהובות 
עגילים מאסוס
תיק של דיזגוואל


התיק הזה הגיע בתוך עוד תיק, גדול יותר, ושניהם מתאימים בול גם לסניקרז הקיציים החביבים עליי וגם לכמעט כל בגד צבעוני אחר. חוץ מזה הם רכים לאללה והיו זולים למדי. וחוץ מזה, אני מקבלת עליהם המון מחמאות.

שילוב נוסף של נעלים ותיק אלי אני משתוקקת ובקצב הזה לא יתממש לעולם, הוא השילוב הממש חורפי הזה של חצילים מסוגים שונים. התיק הוא תיק שיש לי כבר שנים רבות וקניתי בחנות כלשהי בנווה צדק שאת שמה איני יודעת והמגפונים הם של מליסה וכל הארון מריח בגללם כמו בית חרושת לתותים מנפט וכנראה ימשיך להריח ככה עוד שנים ארוכות. הריח של מליסה לא באמת חולף לעולם, בדומה לזיכרונות רעים.

לצורך הצילום, ציוותי להם את סיכת הדוב האוחז אוצרות שקניתי לפני מאה שנים באטסי. זה אחד מתכשיטי החורף החביבים עליי!


לפני זמן מה הוזמנתי לאירוע בלוגרים של וודקה ואן גוך להשקת וודקה במספר טעמים. אני לא אוהבת וודקה בטעמים (בכלל משקאות מתוקים לא עושים לי את זה) אבל הופתעתי עד מאד לטובה מהג'ין שלהם. לא היה לי שמץ של מושג שהם מייצרים בכלל ג'ין, וזה שלהם טעים מאד גם בקוקטיילים וגם בפני עצמו. מאחר ואני מתקמצנת על כל טיפה של ההנדריקס שלי, אני משתמשת בו לאירוח מבלי להרגיש שאני קלפטע שנותנת לאורחים משקאות פושטיים מהולים במים.

אני לובשת
חולצה של Asos White
ג'ינס מאסוס (ישנים עד מאד)
סנדלים של דורית בר אור לגולף (ישנים)
תיק של דניאלה להבי (ישן)

החולצה הזו היא מידה 16 (יענו 44 ישראלי) ומהווה דוגמה נוספת לכך שמומלץ לשמנות לחטט גם בבגדים של הרזות.


פסטיבל המד"ב והפנטזיה אייקון נתן לי תירוץ מצוין להוציא לטיול את הנעלים החביבות עליי, שלא זוכות לראות הרבה שעות אור בימים כתיקונם. קבלו את חברינו הוותיקים, קופי האדם, הם לא רק נעלים הן גם ידידים, קופיפו וקופיקס!

אלה נעלים שאי אפשר לנעול איתן, כי הן פשוט לא נכנסות לשטח שמתחת להגה.

נעלי גורילה של ג'רמי סקוט לאדידס מלפני שנתיים שלוש
והנה תלבושת לבילוי קזו'אלי של יום שישי זה או אחר. 

אני לובשת
חולצה של הילה הרמן
מכנסים מאסוס
אייר מקס 90 של נייקי מסטורי
שרשרת של יעל קאילה שגיא 
תיק של מונקי מאסוס


אחרי יעל קאילה שגיא ותכשיטיה הנפלאים אני עוקבת כבר זמן רב. אני מודה שחששתי שהתכשיטים שלה יהיו כבדים להחריד, אבל לפני זמן מה גיליתי שהם עשויים עץ קליל וצבוע כך שהם לא מעיקים בכלל. בעיני הם מגניבים רצח ואני חושבת שתראו אותם הרבה עליי במהלך העונה הקרה הקרבה.


והנה עוד תלבושת אחת לפני סיום. היא לא מי יודע מה מיוחדת, אבל כל כך הרבה זמן לא העליתי לפה מה לבשתי היום (או משהו בכלל) שאני מרגישה מחויבת.

אני לובשת
חולצה מאתא
מכנסים ממרקס אנד ספנסר
שרשרת מחנות בהרצליה (ישנה)
סניקרז של Reply (אלה שמתאימות לתיק מלמעלה ולאחיו)


ולסיום סיומת, אלה שמחכים הכי יפה ובסבלנות שאין לה קץ שיתקרר כבר - התיק השעיר החמוד של Lazy Oaf ונעלים של נייקי שנראות כמעט בדיוק כמו סטן סמית אבל הן לא. 

אין מה לומר, הטרנד הזה שמסרב לחלוף, של נעלי התעמלות לבנות עם כל דבר, משרת אותי להפליא. כמי שנמנעת ככל האפשר מנעלים מחודדות, עם עקבים או קשות מדי (מחלה שיש לרב הנעלים הגבריות היפות ממשפחת האוקספורד) אני רואה את עצמי ממשיכה לגרור את הטרנד הזה גם שנים ארוכות אחרי שיחזור למקום ממנו באים ואליו חוזרים כל הטרנדים בסופו של דבר. עם כל הכבוד, הכי חשוב לי שיהיה לי נוח גם כשאני לובשת שמלה או חליפה מחויטת לעבודה.




ובתפילות לגשם ומזג אוויר קריר יותר אסיים. יש לי במגירה הווירטואלית סדרת רשומות (שאני מאמינה שהיא ממש מגניבה) ועוד רשומה אחת ארוכה, עליהן אני עובדת כבר כמה זמן. אני מבטיחה לשים גז ולכתוב אותן בקרוב. אחרי הכל, לא היתה כאן פעילות רבה לאחרונה ותקופה עמוסה בחומרי שבליגה לפנינו. ובברכת שבוע טוב וקריר לכולם, אסיים!

אין תגובות:

פרסום תגובה

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים