יום חמישי, 30 באוקטובר 2008

אני שמנה גאה


לפני כמה שנים עמדתי לצאת לשוק המעצבים עם חברה. שוק המעצבים (שמאז נטשתי לאנחות) היה מקום שבו באים לא רק לראות, אלא גם להראות. מאחר ובאותה תקופה הייתי בשיא שמנותי, החלפתי כמה וכמה בגדים לפני שיצאתי, בין השאר כי אימי אמרה לי ש"ככה את לא יכולה לצאת מהבית".

בסוף, לבשתי ג'ינס וחולצה מאד כתומה, עם שמש גדולה ומחשוף וסרט מצחיק בצוואר נעמדתי לפני אמא שלי ושאלתי אותי "נו, אני נראית שמנה?" ואמא חייכה וענתה לי "את נראית שמנה גאה".

אז איך נראית שמנה גאה?

שמנה גאה עונדת תכשיטים שמושכים תשומת לב (כלומר, תכשיטים שעשויים למשוך תשומת לב).
שמנה גאה לובשת בגדים במגוון צבעים וגזרות.
שמנה גאה לובשת סקיני ג'ינס (עוד נדון בעובדה מדהימה זו בהמשך, אבל האמת המוזרה היא זו - שמנות גבוהות נראות בסקיני ג'ינס מעולה בהרבה מרזות בכל גובה שהוא).
שמנה גאה לובשת בגדים מיוחדים או one of ולא מתביישת ללבוש בגדי מעצבים (עובדה מדהימה - מעצבים ישראלים צעירים מעצבים המון one size או מידות גדולות. חלקם עושים זאת מתוך עקרון וחלקם פשוט עושים את זה בלי לשים לב).
שמנה גאה נועלת נעלים נוחות (נעלי עקב, נאלצתי להסיק, פשוט לא מיודעות לנשים עם עודף משקל - זה כואב מדי, ונעלים צרות וקטנות יגרמו לרגל שלך להראות מגוחכת וחנוקה ויהרסו לך את היציבה ואת היום).

המלתחה הנוכחית שלי (כן, יש לי כמה מלתחות - אחת לכל מידה מ-42 עד 48) מורכבת מבגדים שקניתי ב- כתומנטה, רזילי, זארה, טופשוט (חנות מעולה למידות 46-48), אלמביקה, הגרה, טובהל'ס, ריינבו ג'יפסי (בשביל השאנטי שאנטי) וג'ינס אחד של מתאים לי.

חוץ מזה יש לי המון תכשיטים ותיקים ושאר נפנופונים להתקשט בהם. כל זה מתקופות בהן הייתי מלייאנית הייטק ומתקופות בהן הייתי מובטלת הייטק שחזרה לגור עם אמא. לומדים לעבוד עם הכסף שיש.

2 תגובות:

  1. אני הייתי מגדירה את זה קצת אחרת. שמנה גאה לובשת מה שהיא רוצה, לא מה שהסביבה אומרת לה שמותר לה ללבוש. זה אולי נראה כמו הבדל דק, אבל העניין כאן הוא להכניס גם אלמנט של טעם. אם אלבש גם שחור, או תכשיטים עדינים ולא גדולים, זה אומר שאני אוטומטית לא שמנה גאה? ומה אם זה מה שאני אוהבת ללבוש?

    כמו בכל עניין אחר, להגדיר את עצמך אוטומטית *הפוך* מהנורמה זה בעיניי לכבול את עצמך לנורמה לא פחות מאשר אם את מיישרת איתה קו. ממש כפי שלא אפסול אוטומטית את ספרי הארי פוטר רק *בגלל* שהם פופולריים כל כך. העיקר זה שמה שמושך אותך לדברים שאת אוהבת בא מבפנים. אחרת, מה ההבדל בין ליישר קו עם מה ששנחשב "מתאים לשמנות" ובין ליישר קו נניח עם מה שנחשב אופנתי עכשיו באופן כללי? במה האחד גרוע יותר מהשני? שניהם גרועים באותה מידה אם זה נעשה בעיוורון ולא מתוך בחירה.

    אני חושבת שהמבחן האולטימטיבי לגאווה במה שאת, זה אם יש לך במחשבתך סטים נפרדים של מה שאת מעזה ללבוש עכשיו ומה היית חולמת ללבוש לו היית רזה. אם יש פער גדול בין השניים, כנראה יש בעיה. אם ממילא את לובשת את הבגדים שאת חולמת ללבוש, כנראה שמצבך טוב וגאה ולא משנה לאיזה סטנדרט הם מתאימים במקרה.

    השבמחק
  2. את צודקת לחלוטין.

    כתבתי את זה לפני שנתיים, ומאז הדיעות שלי התעדנו.

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים