יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

בלאפאקינגאן

אז עברתי דירה סוף סוף ביום ראשון. חשבתי שאחרי חודש של אריזות וחיים ממזוודה בבתי מלון שונים ומשונים, אני ארגיש טוב יותר אחרי שאכנס לדירה, אבל אתם יודעים איך זה - שום דבר לא במקום, הבלאגן חוגג, הכל מלא ארגזים ואין מקום לזוז (בפרט שזרקתי את רב הרהיטים שהיו בדירה של ההורים, ולכן אין לי אפילו ספה לקרוס עליה שזה טוב כי כרגע אין מקום לספה). המוח שלי מלא רשימות שעשיתי וכאלה שעוד לא עשיתי, ורשימת המטלות בלתי נגמרת. בפרט שסיכמתי כבר עם הבוס שאני עוזבת את העבודה אחרי החגים (או בעברית, עוד חמישה שבועות) ובכלל לא התחלתי לחפש עבודה. 

איבדתי שליטה על המיילים שלי (ונגזר מכאן שאני לא יכולה לחפש עבודה, כמו שאני אמורה לעשות בימים אלה)
איבדתי שליטה על רוטינת הטיפוח שלי (הקרמים שלי נעלמו, כנראה המובילים השאירו אותם במחסן ואין לי ראי מסודר עדין)
איבדתי שליטה על היכולת לבחור מה ללבוש (התקע של מכונת הכביסה נשבר ולכן לובשים מה שיש, וזה הולך ומתמעט)
איבדתי שליטה על הבלוג (בין השאר בגלל המחסור במיילים וממשק נורמלי, כי אי אפשר לעדכן רשומות באייפד וגם כי ציוד הצילום שלי נעלם במחסן)
אני יוצאת מדעתי מכאבי גב, ויש לי שיעול אסתמטי שלא עובר
אני עצבנית ומדוכאת לחילופין
אני רוצה את אמא שלי
וזהו.

ראו קוטרתם.

 הסלון שלי

15 תגובות:

  1. מחזיקה אצבעות שהכל הכל יסתדר במהרה
    תמתם

    השבמחק
  2. בתור מישהי שעברה דירה 4 פעמים ב 3 שנים האחרונות מתוכם שנימעברי דירה בפרק זמן של שבועיים אני יכולה רק להשתתף בצערך. רוב הדברים שאפשר לפתור בכסף זה בעיות זמניות בלבד ולכן אני מניחה שזה ייפתר בקרוב. החגים זה לא תקופה טובה בכל מקרה לחפש עבודה כי כולם בחופש או לוקחים חופש כדי להיות עם הילדים בחופש שלהם ולכן שום דבר לא מתקדם. עדיף להשקיע את הזמן הזה בשיפור קו"ח ובהתכוננות נפשית לראיונות כולל משחקי תפקידים מול מראה ומענה על שאלות כמו "מה התכונה הכי גרועה שלך" מבלי להגיד "פרפקציוניזם"....
    אני בטוחה שזה ייגמר יותר מהר ממה שאת חושבת. זה גם הזמן לגייס את כל מי שחייב לך טובה או שאוהב אותך לטובת סידור הדברים.
    אצלי הגיע החמות של אחותי, דודה שלי וגם אחותי הקטנה לסדר. ברגע שהדברים בארונות (גם אם לא בסידור אופטימלי) הכל נראה יותר טוב. להעביר מארון לארון זה פחות קשה מאשר להשתלט על דירה מלאת ארגזים.
    בהצלחה בחיפושי העבודה. אם תגידי במה את מחפשת אולי אוכל לעזור (יש לי מלא קשרים וגם אני רשומה לרשימות תפוצת משרות חצי פרטיות כאלה).
    שירה59

    השבמחק
  3. שולחת לך חיבוק גדול, מקווה שזו רק תקופה חולפת, שהכל ישתפר בקרוב ותרגישי שהגעת למקומך

    השבמחק
  4. דבר ראשון - לקחת אוויר ולהירגע.
    המזל הגדול שבקרוב יש קצת חופש ותוכלי לבקש מחברים/ות שיבואו לעזור (או אפילו מהבנות שקוראות את הבלוג באדיקות ומכורות לסדר... כמוני)
    ובאמת שלא צריך להילחץ מזה. מקסימום תרוקני איזה ארגז ותעבירי אליו דברים שאת עוד לא יודעת לאן הם שייכים... זה תהליך לא פשוט וזה לא לוקח יום. בטח כשלא כ"כ מרגישים טוב.
    המון בהצלחה ואם את צריכה עזרה... אנחנו פה :-)

    השבמחק
  5. הייתי באותו מקום לפני שבוע. זה נגמר מתישהו, אם זה מנחם אותך. אשמח להציע את שרותי, אם תצטרכי...

    השבמחק
  6. קבלי חיבוק וירטואלי. ממליצה בחום להקדיש זמן ולסדר את הדברים מייד, כי אחרת אצל אנשים מסוימים (נו, טוב, אצלי) זה יכול להישאר בארגזים שנה...

    השבמחק
  7. זה אולי לא ישמע ככה, אבל תמיכה ממקור אחר- המקורות הנפשיים לכאבי גב= תחושת של העדר תמיכה, שיעול= קושי בהסתגלות לשינויים. מנטרות מתקנות ללכת לישון איתן ולקום איתן- אני אישה אהובה, החיים טובים אלי (והרחבות של זה). בהצלחה.

    השבמחק
  8. זה יגמר בקרוב! מבטיחה! שונאת לעבור דירה, מעבר לבלאגן ולעבודה כמו חמור, זו הרגשה של חורבן נפשי של הבית.
    של הרס של כל מה שהקמנו, מה שאנחנו, מה שעושה אותנו - ומרגישים כאילו אין מחר, כאילו שום דבר כבר לא יהיה טוב.
    ולמרות למשל שעברתי בשנים האחרונות תמיד למשהו יותר טוב - דירה גדולה יותר, דירה עוד יותר גדולה ועם מרפסת, בית פרטי גדול יותר עם חצר גדולה - זו תמיד היתה ההרגשה, אבל הזמן עושה את שלו....ויותר מזה, אני זוכרת את עצמי יושבת ושותה קפה בדירת 5 חדרים, שנה אחרי שעברתי אליה, מסתכלת סביבי וחושבת - זה לא הבית שלי. אני עדיין לא מרגישה בבית.
    ככה זה עובד.
    ומעבר לזה, חווית אובדן גדול לאחרונה. הבית מסמל אצלך המון. אבל מה אני אגיד? שאפשר גם בלי הורים? אפשר. אשרייך שזכית להרגשה ולבטחון שאת אהובה ומוצלחת, שיש לך זכרונות ילדות נהדרים. זה צריך להספיק... לא נשמע ככה, בטח שלא עכשיו, אבל זה ככה. ככה כולם חיים בשלב זה או אחר... אלה החיים ותאמיני לי שהם טובים גם בלי הורים. אבל נכון שהמצב שלי שונה כי אני בזוגיות מגיל 19 ויש לי ילדים כך שקל יותר להפנים את המסר ש״זו דרכו של עולם״.
     

    השבמחק
  9. שרונה היקרה, גם אני עברתי דירה לאחרונה וזה סיוט של החיים וקשה בטירוף. אני מה זה מבינה לליבך. חשבתי לשדרג את החיים שלי ובפתאום הכל נעשה יותר גרוע, ונראה שזה נעשה גרוע מרגע לרגע.
    מקווה שזה יעבור לך בקלות, עד כמה שאפשר.
    נשיקות,
    תמי

    נ.ב. תוכלי לשלוח אלי קו"ח. אני בניהול פרוייקטים בהייטק.

    השבמחק
  10. התגובות שלכם מחזקות מאד, תודה לכולכם! אני חושבת שהאנונימית האחרונה סיכמה את הנושא בצורה מדויקת מאד.

    אני בטוחה שבעוד חודש אני אשמע אחרת :)

    השבמחק
  11. האם יעודד אותך לשמוע, שהתחלתי לעבוד עם מישהי שמסתבר עבדה איתך בעבר, ויש לה רק דברים טובים להגיד עלייך כאישיות ועל הלבוש שלך?
    אותי דברים כאלה תמיד משמחים :-)

    השבמחק
  12. הא, זה נחמד! עכשיו אני סקרנית לדעת מי זו..

    השבמחק
  13. קודם כל מברוק על המעבר :-)

    מעבר דירה, בטח ובטח אחרי מגורים ארוכים בבית ההורים, הוא תמיד קשה נפשית ופיסית.
    מה שמעודד זה שתחושת העומס הנפשי והזרות עוברים. אני בטוחה שתסדרי את הדירה ותיצרי ממנה מקום שיהיה לך נעים, החפצים שבמחסן ואת זקוקה להם - את תמצאי אותם בהמשך, ודברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר.

    קצת אורח רוח וסופ"ש שמתקרב ובו יהיה לך זמן לסדר את הבית, וכבר תרגישי יותר טוב.

    בהצלחה והחזיקי מעמד.

    השבמחק
  14. קורת גג - זה מקום שיש בו קירות וגג..
    בית - זה מקום שמחוברים אליו רגשית..והוא עוד המון דברים וגם קורת גג..
    פרידה מהעבר שבבית הקודם ומעבר למקום חדש שבעתיד יהיה בית ובינתיים הוא קורת גג,זה תהליך..
    מה שטוב בזה,שכל יום מקדם אותך לתחושת בית במקום החדש..

    השבמחק
  15. לנשום, לנשום, לנשום. ץיכף הגל עובר (יבואו אחריו עוד הרבה, אבל די לצרה בשעתה).

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים