בואו נדבר על מה שחשוב באמת

לאחרונה אני מוצפת בתכנים פוליטיים, פמיניסטיים וחתרניים מסוגים שונים, שגורמים לי להרגיש אשמה ואף בושה על כך שאני כותבת על נושאים טריוויאליים כמו אופנה וטיפוח. יש שיאמרו שפמיניסטית אמורה לעסוק בנושאים יותר חשובים, אבל אני מאמינה שפמיניזם לא אומרים פמיניזם עושים. ואני לא אוהבת לכתוב על פוליטיקיה, כי הדיעות שלי מאד רגשיות (כמו כל דבר אחר בחיי) ואני חושבת שאחרים מנסחים אותן טוב בהרבה ממה שאני אוכל. ובכל זאת, הגיע הזמן להפסיק לדוש בהשקה זו או בקרם זה ולדבר על מה שחשוב באמת.

אז בואו נדבר על בובות, או ליתר דיוק - על הבובות שלי. תאמינו או לא, אבל עדכנתי סוף סוף את החנות המקוונת שלי במוצרים חדשים. זה לקח תשעה חודשים. תשעה חודשים מאז שאמא שלי נפטרה, מאחר (ולקח לי זמן רב להבין את זה) והרגשתי שאם אחזור ליצור, זה יזלזל ביגון שאני חשה, שהרי לא יתכן שאני אעסוק בפעילות עליזה כמו בובנאות בזמן שהלב שלי שבור נכון? אז הפסקתי. אחרי שהבנתי שזו הבעיה, לקח עוד כמה שבועות עד שהצלחתי להושיב את עצמי לבצע ולתכנן מוצרים חדשים אבל הנה הגיע היום ועדכון החנות שלב א' בוצע. אז הנה המוצרים החדשים להנאתי והנאתכם, שלא יגידו שאני רק מדברת על בגדים כל הזמן.

שני בוביילים חדשים - אודיל ולאונורה, שתיהן בלרינות. אם הייתי מספרת לכם כמה זמן עבדתי על הטוטו של אודיל הייתם צוחקים עליי, אז אני אשמור את המידע הזה לעצמי. אומר רק שליצור טוטו לילדה או אישה היה לוקח אותו הזמן, להערכתי.

אודיל מתעופפת לה. יש לה נעלי סירה קטנטנות מוזהבות שנשלחו במיוחד מהונג קונג

אלנורה מציגה את כישורי התעופה שלה

ובשביל אלה שאין להם תקציב לבובייל, או שמתביישים לקנות בובייל כי הם קשישים מדי, הזמנתי גלויות מודפסות עם צילומים של הבובות החביבות עליי, שיכולות לשמש לכתיבה או לקישוט (הן נראות כל כך נחמד כשהן ממוסגרות, אבל כמובן שזה לא הכרחי). יש כמה סדרות ובודדים כאלה, בינתיים הוספתי לחנות את הגלויות הבאות:

יומולדת שמח - כרטיס בודד

הבחורים באים - שלישית גלויות המציגות את פינקי, פרדי ו-Funny Valentine עושים את שלהם

והכי נפלא, בעייני - פינקי וברבי לנצח. שלישית גלויות רומנטית במיוחד.

זהו. אני מרוצה, ונראה לי שגם אמא היתה מחבבת את השמנמנות החדשות. אחרי הכל, העולם זקוק לכמה שיותר שמנמנות חמודות בטוטו.