אישה למטבח!

ברוכים הבאים למטבחון שלי! חשבתי שהגיע הזמן להראות לכם איך סידרתי אותו, מאחר והשטח מוגבל והמהומה רבה. במשך תקופה ארוכה לא היה לי מטבח משלי. במשך שנות המחלה של אמא ואחריהן גרתי בדירה של ההורים ומן הסתם, לא שיניתי את העיצוב שלה כך שהוא לא שיקף אותי. בדירה ששכרתי בשנה שעברה היה מטבח בגודל מטר ורובו התפרק עם בוא החורף (אל תשאלו, ירד לי גשם מהתקרה ברב חדרי הבית ובפרט במטבח) כך שחייתי שם במין מוד השרדות מכווץ בעצמו ומבאס דלוקס. לכן לקח לי זמן מה לסדר פה את המטבח כמו שרציתי.

מסתבר גם, שהשארתי לעצמי מתנות במהלך השנים שחזרתי לחיות עם אמא, כדי שיהיו לי הפתעות ביום שבו אפרוק את הארגזים שלי. זה עבד נהדר כי את מרביתן כלל לא זכרתי וחלק גדול מהן מצאו את מקומן על המדפים לצד כלים שאת הצגתם תכננתי מראש.

את המנורה עיצבה והרכיבה סטפאני גריב שעזרה לי לעצב את הדירה. במדף העליון יש צנצנת ספגטי של דאנון הסקוטים, צנצנות בבושקה של ליאת שרון, צלחת של פוגי נעים, קומקום וסוכריון מהחנות שהיתה לסבא שלי בחולון בשלב כלשהו. מרבית כלי הבית שנמכרו שם הם תוצרת ישראל. צלחת שהיתה של סבתא, אגרטל זכוכית ענק שהיה של אמא ובו זר של ענפי דובדבן מלאכותיים שאמא סידרה ומשולבות בו נורות בצורת ענפים פורחים. במדף התחתון מונחים ספלים ותחתיות מהחנות של סבא, מגשון מחנות המומינים החדשה בקובנט גארדן בלונדון, פמוטים של אמא, קומקום תה מ-Irregular Choice בלונדון, ערימת תחתיות, אגרטלון של ליאת שרון, כוסות יין מהבר של ההורים ושני דקנטרים של סבתא.

מבט מקרוב.

את הדופן הפנימית של ארון המטאטאים קישטתי בגלויות ותמונות שאני מחבבת, אותן הדבקתי עם וושי טייפ שקניתי ב-OMG. הוושי טייפ אמור להיות (אבוי לי אם לא, כי ברור לי שהתמונות האלה יתחלפו לעתים קרובות) ניתן להסרה מקירות, עץ ונייר מבלי להשאיר סימן. ימים יגידו אם אכן כך הוא.

מבט מקרוב.

את שטיח הלילונאום קניתי ביש מאין. השרות שלהם פשוט נורא, אבל החלטתי לשים קצוץ ולקנות מה שבא לי. אחרי הכל, זה לא שאצטרך מהם תמיכה טכנית בעתיד. אני מאד נהנית מהשטיח הזה, הוא נותן למטבח הפתוח תחושה נפרדת מהסלון ומוסיף איזה נופח ישראלי מאד למטבח.

ינשוף מביתילי אמור היה לשמש כאגרטל אבל עשה הסבה למחזיק כלים. לידו מונח סט קרשי חיתוך מסוהו שבו יש ארבעה קרשים נפרדים לירקות, מרק (אל תשאלו אותי בבקשה), דגים ובשר. אין מה לומר, אני עושה לשורשים הייקים שלי כבוד.

הצלחת של פוגי נעים מפקחת על הבישולים ומשרה אווירה נעימה במטבח. המדפון עליו מונחים הספלים והצלוחיות הירוקים מאיקאה.

מלכת המטבח היא ללא ספק הקומקומית של פוגי, יצירת אמנות מלאכת יד מרהיבה שהתאהבתי בה בשניה שראיתי צילום שלה בפייסבוק. היו רק שניים כאלה ואני ועוד חובבת פוגי נלחמנו עליהן. לשמחתי, המתחרה שלי בחרה ללכת על השניה (המעוטרת סרטים ופירות) ואני זכיתי בזו שרציתי מלכתחילה. נכון היא יפהפיה?

אנו מתקרבים לפינת התכל'ס וכאן מונחים ספרי בישול שלי ושל אמא, תרנלוז בעץ תפוחי זהב של דניאל גליוך עליו כתבתי כבר כאן, פמוט שקניתי בשונרא לפני מאתיים שנים (את השני שברתי מזמן, לצערי), שעון בישול תרנלוזת שהתחבא, ארוז בנייר צבעוני, באחד הארגזים, עציץ בזיליקום בספל מהחנות של סבא בחולון, דודה לפרחים מחנות ששכחתי (היא מלווה אותי כבר כמה דירות), חלבית צהובה מפריז, צלחת הגשה מסוהו.

בפינת התכל'ס עצמה התערבבו כלים של אמא, סוהו, טולמנס, ליאת שרון והכל בדולר ובהם מיני מלחים, תבלינים, סוגי תה ושאר ירקות. בקופסאות הפלסטיק השקופה מאיקאה אני מאחסנת נרות וכל מיני קישוטי מסיבות.

חושבתני שזהו לעת עתה. אני משערת שהסידור ישתנה עוד במהלך מגוריי בדירה, אבל נכון לעכשיו (אחרי מספר חודשים בדירה וכמה סיבובים של ארגון מחדש של המדפים) נראה לי שאני שבעת רצון. חשוב היה לי להציג את הכלים שאני אוהבת וליצור לעצמי סביבת עבודה ביתית, וזה בדיוק מה שקיבלתי - מטבח ביתי של שרונות.