מתי נימוסים יצאו מהאופנה?

אתמול בבוקר נסעתי לתצוגת האופנה של מאיה נגרי במרכז לאמנות על שם שמואל חייק ביפו. המקום היה יפהפה, האירוח נעים ומושקע (אפילו הכינו בשבילי הפוך עם חלב סויה) והדוגמניות יפות ומקצועיות. אגב, הנשים הכי יפות, איכותיות בטעמן ונעימות שנכחו במקום היו המעצבת והמארגנות עצמן.

הדוגמנית החביבה עליי בתצוגה, בתסרוקת נהדרת ושמלה משעממת

הבגדים, לצערי, היו די משעממים. לא ראיתי פריט אחד שהייתי רוצה לעצמי ותמחור הפריטים שערורייתי ממש. לדוגמא, בסיום התצוגה קיבלה כל מוזמנת חולצה בשווי 528 ש"ח. אמנם הבד נעים, אבל לעולם לא הייתי משלמת עליה יותר מ-150 ש"ח (למעשה, לא הייתי קונה אותה, כי greige הוא לא צבע בשבילי). להפתעתי החולצה טובה עליי למרות שהיא מידה 38, אז סביר שתראו אותי לובשת אותה פה ושם. מה שאומר דברים טובים על המותג, בחזית המידות הגדולות.

לסיכום - עם כל הכוונות הטובות, מדובר בגזרות משעממות ולא מי יודע מה מחמיאות, בדים מיושנים וכבדים למראה (ברוקד כהה בקיץ?) ומחירים גבוהים למדי. מתאים ביותר לנשים סולידיות ואמידות בגילאי ה-45 פלוס.

מדד השרונה -

האירוע זימן לי מפגש עם רבים מהסטייליסטים ובלוגרי וכתבי האופנה המקומיים. אני לא מעורה בברנז'ה העיתונאית אבל מכירה כמה בלוגריות, אותן יצא לי לפגוש במפגש הבלוגריות השמנמנות שאירגנה נילי (ממנהלות פורום אופנה מלאה בתפוז) לפני כמה שבועות ואחרות. מה אומר לכם, כמות הניכור והביצ'יות שהיתה באויר כמעט חנקה אותי.

אישה אחת התעלמה ממני ומחברותיי, לצידה ישבנו במשך כמה שעות במפגש רק לפני חודש, כאילו לא ראתה שחייכנו אליה ובירכנו אותה לשלום. שניה פיזרה ענני עשן בפניו של כל מי שהתקרב אליה, אלא אם כן היה יחצן או צלם. שלישית דיברה איתי רק כשראתה שאני מדברת עם אחת הדוגמניות. רביעית התנהגה כמו בת מצווה מפונקת שרואה הרבה יותר מדי Gossip Girl וחושבת שנורא מגניב לצעוק מילים גסות שכולם ישמעו. חמישית מצליחה לדבר רק על עצמה וכשנושא הדיון מתחלף, מפנה גב והולכת.

לידיעתכן, נימוסים טובים הם לא ההפך מתחכום. אני לא מבינה ולא מקבלת התנהגות כזו. אני לא מוכנה להגיד "נה, זה מה שצריך כדי להצליח בתחום" כי פגשתי גם בלוגריות אחרות נעימות, חביבות וצחקקניות שתענוג לבלות איתן (נעלולה, מיראל שלצערי לא נכחה באירוע, גברת קאופמן שהציגה את עצמה בפניי באירוע באופן חביב כל כך ועוד). אני יודעת שיש כאלה שמצליחות דוקא בזכות התדמית הביצ'ית שלהן וזה מרתיח אותי (אני תמיד מאבדת עשתונות במצבי עבד כי ימשול) אבל אם אתן חושבות שפמיניזם מודרני משמעו "תהיי כלבה או שיאכלו אותך" אז טעיתן טעות עגומה. אני לא מעוניינת בחברים לא נחמדים, בפרט בכאלה שבוחרים להיות לא נחמדים ותהיה הסיבה אשר תהיה. יותר מזה - אני גם לא מעסיקה עובדים כאלה. אנשים מסוג זה מוציאים ממני אישה מאד לא נחמדה, ואני לא אוהבת להיות לא נחמדה לאנשים, למרות שאני לא רעה בזה.

כל החנופה ההדדית וה-kiss kiss באויר והגלאם מפוליאסטר מאכזבים ומצערים אותי. מספר פעמים באירוע הרגשתי כמו ילדה בת שלוש עשרה שמוצאת את עצמה נדחית על ידי המקובלות בשכבה. האם זה אומר שאני אפסיק ללכת לאירועים כאלה, ולהנות מעולם האופנה אותו אני אוהבת מאז שאני זוכרת את עצמי? לא ולא. אבל זה כן אומר שעליי לפתח עור של פיל ולהשאיר את האופי הרגיש שלי בבית, לאירועים הולמים יותר.

 גם אני יודעת להיות כלבה

למרות שאני מעדיפה להמנע מזה

טוניקה - האני ועדי יעקובסון

ג'ינס - H&M

סנדלים - עמנואל

עגילים - רזילי