הדבר האחרון שאני מאחלת לשבלוג שלי הוא שיהפוך למעוז פמיניזם לוחמני. וזה לא כי אני לא פמיניסטית, אני פמיניסטית בת פמיניסטית אבל אני לא אוהבת לוחמנות משום סוג (ולראיה, אני מכנה את עצמי שמנאצית כשאני מטיפה לשמין ושמון פה בשבלוג ובכלל). בכלל, אני לא חושבת שאני מי יודע מה מצטיינת בהטפות מוסריות אבל אירועי הימים האחרונים בחזית הפמיניזיה העלו לי את לחץ הדם עד שעשן יוצא מהאוזנים המעוצבות שלי והגיע זמן לשפוך לאגר.
שני עניינים לי אליכם. אחד מהם כבר מטופל בידי אחותו של ברשומתה המשובחת
ככה לא נראית ערווה, ואני פשוט אשלח אתכם לשם לקרוא ולהשתתף באירוע שהיא מארגנת במקום להכביר מילים. אז בואו נדבר על הענין השני - אדי, העמותה לתרומת איברים בישראל, יצאה בקמפיין פרסומי חדש ברחבי הארץ שמטרתו לעודד חתימה על כרטיס תורם איברים. לא רק שהם יצאו בקמפיין הזה, הם אפילו הודיעו לי לפני מספר שבועות שנבחרנו להמנות על כוכבי הקמפיין, אני ובומזי החתיך.
איפה הקטץ' אתם שואלים? ובכן, יום לפני שעלה הקמפיין
בירושלים עיר קודשנו גילה משרד הפרסום של העמותה שנאסר על שימוש בתמונות נשים בקמפיינים בעיר, התקפלו חיש קפול ויצאו בקמפיין מותאם אשכים הכולל תמונות ואיזוכרי זכרים בלבד. הדבר עורר זעם רב בדף העמותה בפייסבוק, וגרר דיונים ארוכים כמו הגלות שעיקרם קריאה למנכ"ל העמותה מר גדי בן דרור להתפטר ולעמותה ככלל להעיף את משרד הפרסום שלהם לעזאזל. על כך הם הגיבו באופן הבא:
שלום חברים, בהמשך לדיון הערני ולתלונות שהועלו כאן ובמקומות אחרים:
צוות המרכז הלאומי להשתלות מתנצל שוב על פרסום שלטי האוטובוסים שלא הכיל תמונות נשים, ומבהיר:
בשום אופן איננו תומכים או מזדהים עם הדרת נשים או דמויות נשים מהמרחב הציבורי.
על הפתרון של שלטים המכילים דמויות גברים בלבד הוחלט אחרי היסוס רב, בלחץ גדול, אחרי שראינו מול עינינו את הצורך הקריטי ליידע את הקהל, ולא למנוע ממנו את המידע החיוני שאין להפחית בחשיבותו – והוא הצלת החיים לכל דבר וענין.
חשוב שתדעו כי את הדרישה המיוחדת להסרת תמונות נשים קבלנו בדקה ה- 99, יומיים לפני תליית השלטים.
לא ידענו קודם לכן על האיסור והופתענו מאוד,
בהתארגנות של הרגע האחרון אלתרנו חלופה,
כי כאמור עמד מול עינינו הצורך ליידע את הציבור על תכנית הקדימות בתור להשתלות,
הייתה לנו אפשרות לוותר על ירושלים ולא לפרסם בה, אבל חשבנו שלא מגיע לתושבי העיר "להיענש" ולא לדעת על תכנית הקדימות,
ובעתיד מבטיחים שלא לחזור על כך.
אנו מעריכים מאוד את קול הצעקה שהקמתם; אם יש האומרים שהחברה הישראלית הפכה לאדישה, אז אתם הוכחתם את ההיפך - הראיתם אכפתיות, מעורבות גבוהה ודרישה לשינוי.
בנוסף לכך להתחמקות החנפנית חסרת הערך הזו, מקפיד מר בן דרור לענות למגיבים והמתלוננים בגסות רוח שאינה הולמת את רוח העמותה המוסרית שהוא עומד בראשה, ברוח זו בה ענה לאחד המתלוננים:
חז"ל כבר אמרו
בעבר "כל הפוסל במומו פוסל". כנראה שערכי המוסר שלך היו גורמים לך לנהוג
כך. ולמלא כרטיס תורם מתוך רמיה.מזלנו שאין רבים כמוך.
כל הכבוד מר בן דרור, מפה ישר לפוליטיקה המקומית ואחריה חיש מהר לכנסת, מקום בו במקום להקשיב בענין אחד לדברי השני, כולם צורחים קריאות בינים כאילו היו אחרוני הבבונים.
הקטע המתסכל בכל הסיפור הוא שאנשי העמותה ומר בן דרור בראשם מנצלים את עובדת מוסריותם הגבוהה של חברי העמותה החתומים על כרטיסי התורם, ואת העובדה שלא מדובר באגודה צרכנית אלא בגוף שיכול להציל חיים מחד ונוגע לאידאות גדולות מהיום יום מאידך - הם יודעים שהם יכולים להמשיך למרוח אותנו ולירוק עלינו ואנחנו לא נפסיק להצטרף ולתרום, כי לכאורה לא צריך להיות כל קשר בין מוסריותם של אנשי העמותה לערכים אותם היא מייצגת. שיחקו אותה, אין מה לומר. אבל יש כמה דברים שכן אפשר לעשות גם בלי להתפשר על ערכי המוסר שלנו.
- אפשר לכתוב על זה בכל מקום ציבורי (בלוג, טוויטר, פייסבוק, ווטאוור)
- אפשר לכתוב להם לכתובת adicardisrael@gmail.com או בדף הפייסבוק שלהם עד שהם יאלצו לפעול
- אפשר לפנות בענין לתקשורת ולצעוק צעקה רמה (אפשר גם לשיר את זה על הדרך)
- אפשר להדפיס במדפסת הביתית כמה שלטים עם תמונת נשים אוחזות כרטיס אדי וכותרת מתאימה ולתלות ברחבי ירושלים, אחד פה אחד שם, בקטנה
- אפשר אפילו להדפיס טישרטים של "כרטיס תרומת ערווה" ולהרוג שתי ציפורים במכה אחת
או שאפשר להמשיך לקלל מתחת לשפם, או להגיד "אבל חשוב לשמור על סטטוס קוו" ולהיעלם עוד קצת. להיות קצת יותר חיוורות, קצת יותר שקטות, קצת פחות אנשים, קצת יותר אובייקט.
כפי שאולי שמתם לב יש כאן לאחרונה תימה של שבירת שתיקה. מתי תצעקו כבר? מתי תבינו שלהתחבא כאילו אתן עושות משהו רע לא יוביל אתכן לשום מקום פרט למטבח? קומו ותצעקו כבר אני קיימת וגם אם תפנו את המבט לכיוון השני, אני לא אשתוק ולא אעלם. תקומו ותצרחו כבר ואל תשאירו את כל העבודה לפמיניסטיות הלוחמניות כי אם אתן לא נלחמות למען עצמכן אין לכן את הזכות להעזר במלחמתן של אחרות.
למקרה שלא הבנתם, ה"רעים" פה אינם החרדים אלא שומרי הסטטוס קוו החילונים במינוי עצמי שרק רוצים שיהיה לכולם נעים כל הזמן. נעים לא מוביל את האנושות לצמיחה, נעים לא ישווה את השכר שלך לזה של אחיך, נעים לא יגרום לממשלה לספק מעונות יום וחינוך חינם לילדים שלך, נעים לא יאפשר לך לפרוש בגיל שישים וקצת או יקנה לך תרופות כשתחלי בסרטן. תתעוררו כבר!!!
איך משתתפים אתם שואלים? ובכן, הנה הוראות ממוספרות לעילא ולעילא. 
