לפני התמונות אזכיר למי שלא זוכר את מידותיי בעל פה (אני משתוממת ממך!) שגובהי 171 קילו משקלי 110 ס"מ ומידתי נעה בין 48 ל-50. מאחר ולא היה לי כח לרשום את כל המחירים אתם מוזמנים להניח שהמכנסים עולים בין 150-350 ש"ח החולצות בין 100-300 ש"ח השמלות בין 150-400 ש"ח ופחות או יותר זהו. את המחירים המדויקים תוכלו לראות
בחנות המקוונת החדשה שלהם.
זו שמלת הדגל של הקולקציה שנלבשה בידי מיכאלה ברקו בהשקה וגם הקטלוג. עליי היא מזעזעת אבל שמעתי שמועה שיש מישהי שהעלתה תמונה לפורום כלשהו שבה היא לובשת אותה ונראית פיצוץ. אני אאמין כשאני אראה, כי לא קונץ להראות בסדר כשאת מיכאלה ברקו.
הנה גופיית גולגלות עם נוצות בכתפיים. לבשתי אותה פעם אחת עם מכנסי ברמודה מגי'נס דקיק והחלטתי שאם תראו את התמונה לא תאמינו שלא כיערתי אותה בכוונה, אז צילמתי שוב הפעם בפנים ועם שרוואל ג'ינס דקיק. למקרה שעוד לא הבנתם אני אחזור על זה שוב -
מדובר בגופיה עם גולגולת ונוצות בכתפיים. התפתיתי לקנות אותה רק בשביל לבדוק איך זה שורד כביסה אבל התאפקתי.
הנה שמלה במידה 4. הטורקיז שמציץ מהמחשוף זו חזיית ספורט מעולה שקניתי ב
אתלטה (ביקור א' נערך בדרך לטניס). עליי היא איומה אבל על חברתי הבלוגרית חובבת המקסי עם שרוולים שבאה איתי לסיבוב השני בקניון איילון היא נראתה טוב בהרבה והיא קנתה את הגרסה השחורה שלה.
גופיית סבא במידה 4 (מגיעות בשחור ולבן בלבד) ומכנסי נמר במידה 50. שימו לב שמכנס אחד ארוך משמעותית מהשני. דוקא רציתי לאהוב את המכנסים האלה.
גופית סבא לבנה במידה 4 ומכנסים "טרנדיים" עם כתמים בורוד וירוק זרחני במידה 5. אני אומרת "טרנדיים" כי אם הם היו טרנדיים הם לא היו נהיים צרים בקרסול אלא נשארים בגזרת Wide Leg. בגלל ההצרה הזו הם גורמים ללובשת להראות כמו דומבו הליצן השמנוני. גם את המכנסים האלה רציתי לאהוב (אגב, קראתי בבלוג אחר שגם הרצל רצה).
שמלת ערב עם פאייטים במידה 4. כל מילה נוספת מיותרת, אני מאמינה.
עוד שמלת ערב במידה 4. אז נכון, הבד רך ונעים והיא לא איומה במידה קיצונית כמו שמלות אחרות בקולקציה, אבל זו לא סיבה לאהוב אותה או לחשוב שהיא מחמיאה. אין שום דבר חגיגי באורך השרוולים או בעובדה שהיא מגיעה בדיוק מתחת לברכיים. היא נטולת כל שמץ של חינניות ואין בה שום דבר משמח. אז למה ללבוש אותה לאירוע (או בכלל)?
גופיית ספורט במידה 3 מתוך 5. הבד כל כך עבה ואטום ונצמד שלא הייתי מוכנה לעשות בה ספורט תמורת אלף ש"ח. תמורת 5000 ש"ח הייתי עושה בה אימון של שעה אבל הייתי סובלת מכל רגע. תכלס, שווה להזיע כמו חמור במשך שעה ולסבול משפשפת קלה כמה שעות בשביל 5000 ש"ח. המכנסים הם מכנסים מחויטים מקולקציית הערב במידה 50 שנראים בצילום כמו מכנסי התעמלות ולכן אין צורך להרחיב עליהם.
אני גאה להציג בפניכם את החולצה המגרדת בעולם. הבד שלה כל כך מגרה את העור שכשהורדתי אותה היתה לי שריטה ארוכה ונפוחה במחשוף שנעלמה אחרי כמה דקות. פרט לכך הבד הנוקשה עומד מסביב לצוואר כמו פרי אהבתם של עמילן וברזנט.
שמלה במידה 4. הבד סינתטי ומבריק ומלא רכבות כבר על הקולב. היא מלבנית לחלוטין ולכן לא מחמיאה לשום גזרה. היא גרמה לי להרגיש כמו מנקה בעיריית תל אביב בסרט משנות השבעים המאוחרות וכל הזמן חיכיתי שששי קשת הצעיר יקפוץ עליי עם וידוי אהבה יוקדת וייקח אותי מכאן.
מכנסים קצרים לבנים עם קרעים שמגיעים רק עד מידה 48 (כמו כל המכנסים הקצרים בחנות) וטוניקה כחולה פרחונית במידה 4. המכנסים מתרחבים לקראת הסוף, וזה פשוט מדהים בעייני כי אין שום צידוק לגזרה הזו. מעולם לא ראיתי אישה שהירך שלה צרה למעלה ומתרחבת לפני הברך. אבל מה אני יודעת. חברתי הבלוגרית חשבה שהטוניקה יפה, אבל ליחידה שהיתה במידתי בחנות היה כפתור חד ששרט אותי והחלטתי שאני לא רוצה לקחת אותה או להזמין אחרת מסניף אחר. זה עוד בגד שישכב בארון שלי ולא אלבש לעולם.
חולצת פרנזים במידה 3 ואותם המכנסים מלמעלה, הפעם בתכלת. הם מונחים רע כל כך במפשעה שאפשר לכתוב על זה שירים (ולכן ציוותתי אותם לחולצת הפרנזים). החולצה מזעזעת בעיני וקניתי אותה כי היה לי כיף לנפנף בפרנזים וכן, זה מאד מביך אותי.
חולצה בצבע שמנת מאותו בד של שמלת הערב מלמעלה (רך ונעים) והמכנסונים בוורוד. לדעתי, אני נראית פה כמו פולקע שבושל במים עם הרבה מיונז.
ולסיום - טישרט ורודה עם סקיני ג'ינס ורודים. האלה מהתמונה הקודמת לקחו את הפולקע, שטפו את המיונז ושמו במקום רוטב אלף האיים. שימו לב איך הבד של החולצה מבליט כל כפל בגופי ובחזיה והמכנסים שמתחתיו.
מאחר והפיג'מות לא הגיעו והייתי חייבת לבחור משהו, כי אחרת הייתי נתקעת עם הווסט, בחרתי לקנות את המכנסים הקצרים הלבנים (כי זה טרנדי ואני יכולה לעבוד עם זה), 3 גופיות סבא במחיר 99 ש"ח (כי חסרות לי גופיות לבנות) ואת חולצת הפרנזים (כי אני אהבלה). יצא ששילמתי 25 ש"ח מכספי למרות שהיו לי זיכוי של 259 ש"ח ועוד תלוש שי בשווי 500 ש"ח. מאחר ולא ניתן לקבל עודף מתלוש השי, העדפתי לשלם קצת ולשמור את התלוש למקרה שהפיג'מות יגיעו ויהיו סבירות (למרות שראיתי כבר בקטלוג שהן שחורות, ופיג'מות שחורות לא עושות לי טוב). במידה והפיג'מות יהיו בעייתיות אני אגריל את הזיכוי בבלוג או משהו, כי יש לו דדליין קצר מאד.
עכשיו, בואו נהיה רציניים. אני באמת ניסיתי לחבב את עונות השנה. אני לא אוהבת לזלזל במי שנוהג בי בכבוד ואני לא נהנית מזה. מה גם שאני יודעת שהמנהלים בחברה קראו את
הרשומה בה הצעתי תכנית מיתוג מחדש לרשת בשנה שעברה והתייחסו אליה ברצינות. אבל בשני הביקורים בחנויות הרגשתי שלועגים לי, כאישה בכלל ושמנה בפרט. רב הבגדים שמדדתי בחנויות (ויש המון תמונות שלא העליתי) פשוט מכוערים. אחרים עשויים מבדים שלא ניתן להעלות על הדעת ללבוש בקיץ או בכלל. ורבים מהם גם מכוערים וגם עשוים מבדים לא נוחים.
השורה התחתונה שלי היא זו - עונות של קיץ 2015 היא חנות לנשים שלא מתעניינות בבגדים ולשמנות שאין להן ברירה.
נשים שלא מתעניינות בבגדים לובשות מה שנראה להן סביר ונוח והולכות הביתה שמחות וטובות לב. שמנות שאין להן ברירה קונות כל בגד שמתאים להן (וחלק גדול מהבגדים ברשת מגיעים עד מידה 54) והולכות הביתה מתוסכלות ומרות נפש. מי שהלבוש שהלבוש שלה הוא חלק מהדימוי העצמי שלה וכלי לביטוי עצמי, מי שהתקציב שלה גבוה יותר ומי שיש לה נגישות וחיבה לקניות ברשת לא צריכה להגיע לעונות. נכון, הבגדים זולים יחסית לרשתות אחרות, אבל ב
נקסט למשל אפשר למצוא בגדים איכותיים ויפים בהרבה במחירים נמוכים משמעותית. נכון, גם בנקסט יש שמעטס בוהו טרנדיים עלאק, אבל יש שם גם ג'ינסים מצוינים, פיג'מות מהאגדות וטישרטים מצוינים מכל סוג ומין בפחות מחמישים ש"ח החולצה.
אז של מי הכוונות הטובות אותן הזכרתי בכותרת הרשומה? שלי, כי באמת ניסיתי לחבב אותם, ושלהם, כי הם באמת ניסו לגרום לי לחבב אותם. כולנו ניסינו וכולנו נכשלנו. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי זה מבאס.
