כמעט שנה חלפה מאז העדכון האחרון שלי פה. 2020 היתה שנה כל כך עמוסה וכל כך דפוקה שהדבר האחרון אליו היתה לי סבלנות היתה יצירה בכלל ושבליגה בפרט. אבל 2020 היא עכשיו היסטוריה ומדגדג לי לכתוב וציפור שמנה סיפרה לי שיש מי שישמח אם אחזור לעדכן, אז חשבתי לעצמי - נתחיל לכתוב ונראה אם תגיע השראה כלשהי.
בסוף השנה עזבתי את הדירה בה גרתי כשמונה שנים ועברתי לדירה גדולה יותר בקרבת מקום. זה שהיא גדולה יותר זה יופי, וכאן חדר העבודה הוא חדר של ממש ולחדר השינה יש לא אחת כי אם שתי דלתות שלמות (מסתבר שמי שגר בלי דלתות בחדר השינה שמונה שנים מקבל שתיים כפיצוי)! אבל הלהיט הבלתי מעורער של הדירה הזו היא המרפסת. שני מטרים וקצת של אושר שאין לתאר. אחרי כמעט עשור של געגועים לגג של הוריי בהרצליה, על פרחיו וירקרקיו והשמש וציוץ הציפורים, סוף סוף יש לי חלקת מרצפות קטנה לגדל בה פרחים ותותים ועגבניות ויסמין ולשבת עם כוס קפה ולהתחרדן לי.
אבל דיה למרפסת בשעתה. יודע כל דיכפין שהדבר החשוב ביותר, כשעוברים דירה, הוא לארגן מיד חדר שינה נעים ככל האפשר. ואכן, הכנתי לי ביום המעבר מזוודה עם מצעים ומגבות נקיים וחדשים ומפנקים וטישו אלוורה ומיטב המה שמו עם הריח הטוב שתוקעים בו מקלונים (ג'קי לוי נתן לזה שם נפלא בגל"צ פעם אבל, לצערי, אני לא זוכרת מה זה היה). בשלב זה, כשלושה חודשים אחרי המעבר, שנחשבים בעצם לחודש וחצי כי בחודש וחצי הראשונים היתה בעיה שמנעה ממני לסדר את רב הבית, ובה נדוש פעם אחרת (במילה אחת, מקרר), כמעט כל הבית מסודר. חדר העבודה, שהיה האחרון שהיה הפוך סודר בשבת האחרונה ועכשיו הוא נעים ביותר. החדר האחרון שטרם הושלם רשמית הוא הסלון, שמחכה למזנון שהזמנתי בדצמבר וטרם מוכן. אחרי שיגיע אוכל לתלות את התמונות האחרונות ולומר שהחיינו. פרט לשטיח בעצם. קניתי בבלק פריידי שטיח מהמם בחנות קנדית והוא אבד בדואר (שוק ותדהמה!). כרגע לא ברור אם הוא עוד עשוי לצוץ או שעליי לקבל החזר עליו ולחפש שטיח אחר. אבל חוץ משני אלה, פחות או יותר גמרנו. וב"גמרנו" אני מתכוונת שלעולם לא אגמור, כי יש הרבה דברים יפים בעולם ואני רוצה את כולם אצלי בבית. אבל רשמית, הבית יהיה מסודר.
ומאחר וחדר השינה הוא החשוב ביותר והראשון שיש להנעים, ואכן כך עשיתי, נתחיל בו ואם יענין אתכם, נמשיך לחדרים אחרים ברשומות אחרות. יאללה תמונות!
חדר השינה בדירה הזו גדול ומואר משמעותית מזה שבדירה הקודמת. למעשה, חדר השינה היה נקודת התורפה הברורה של הדירה הקודמת, אותה עיצבתי עד הגרוגרת חוץ מחדר השינה שתמיד נראה לי כמו המפלצת של פרנקנשטיין, מורכב מחתיכות חתיכות לא קשורות. רב הרהיטים כאן הם אותם אלה שהיו שם כל השנים, אבל פה הם מתחברים הרבה יותר טוב, לטעמי.
שמיכות - סטודיו בייסיק
מצעים - מאירה סיטון
שטיח - סופי
שטיח קיר - נמה (ישן)
במהלך הקורונה פיתחתי אמוק למצעים נעימים (הגיוני סה"כ כשחיים בבית). איכשהו יצא שלא קניתי מצעים חדשים שנים ארוכות ולא ידעתי איפה יש מצעים נעימים ואיך לזהות אותם, בפרט שהיום הקניות נעשות אונליין. עם ליננז פיתחתי יחסים אמביוולנטיים, כי יצא לי לקנות מהם מצעים שאני מתעבת ומסרתי וכאלה שאני מתה עליהם (הלבנים המפוספסים מקולקציית המלונות הם החביבים עליי). מצעי הפשתן של מאירה סיטון יקרים מאד ובהתחלה חשבתי שעשיתי איתם טעות איומה, כי הם יצאו מהמכונה קשים ופריכים כמו קרקר. לאחר התייעצות עם מאירה החלטתי לנסות אותם בכל אופן, והתברר שהיא צדקה, והם מתרככים מיד במגע עם חום הגוף (אם יש לכם מייבש כביסה, שלי אין, הם יוצאים ממנו כשהם כבר רכים). הם נפלאים ממש בעיני, ויפים להפליא. אני רוצה עוד צבעים שלהם, אבל זה יאלץ לחכות כי הם באמת יקרים להחריד, למרות שהם שווים כל שקל.
ליד המיטה, שלושה אוצרות - מנורה של פוגי נעים שקניתי כשנכנסתי לדירה הקודמת, טישו אלוורה אהובי היקר ומכונת הרעש שלי (שהיא אחת הרכישות הכי טובות שלי אי פעם). לא בתמונה וכן בפק"ל מיטה, הבאלם לשפתיים יבשות רצח של אליזבת ארדן.
אני יודעת שזה נורא פשוט, אבל אני מתה על השילוב בין הקיר והחלון הלבנים למיטה. איכשהו יצא שצבעים שעד היום לא ממש חיבבתי במופגן שולטים בחדר הזה, בעיקר כתום וירוק. אם זה לא מוצא חן בעיניכם, תאשימו (כמוני) את תוכי הרצפה.
באחת הכניסות לחדר (שתי דלתות כאמור, וופ וופ) תליתי פוסטר שאחי קנה לי בניו יורק לפני מאה שנים ועד כה היה תלוי, לא ממסוגר, בפינת העבודה. נתתי הרבה תמונות למסגור כשעברתי לכאן, כולל הפוסטר הזה ושתי כרזות ממוספרות עם ציורים ליליים מסיבובי הופעות של יהויפלין, שתלויות גם הן בחדר עם מסגרות תכולות-ירקרקות יפות.
על הקיר מול המיטה שידה מאייטמז ז"ל שהיתה בכניסה לדירה הקודמת, שידת מראה גדולה מאיקאה שהיתה בדירה הקודמת וזכתה ממרכיב הארון לכינוי היפה "שידת הקוקאין" ועליה מראה שהיתה בחדר השינה של הוריי. הכורסה היא אחת משתים (השניה בסלון) שקניתי בסייל החיסול של אנתרופולוג'י לפני כמה חודשים. את הרב-מתלה קניתי באמזון (קניתי מהם הרבה דברים למטבח במעבר הזה, זה מגיע מהר להחריד בימים אלה). הוא מיועד לתליה על הדלת, אבל הברגתי אותו לקיר. הנמר שעל הכורסה הוא שטיח אמבט שהזמנתי מאורבן אאוטפיטרז אונליין וגדול מדי בשביל חדר האמבטיה הקטן שיש פה. שוין! ממילא אמבטיה זה לא מקום לנמר ומישהו צריך להשגיח על תוכי הרצפה.
את מזוודות האחסון הזמנתי מטולמנז דוט, בנסיון נואל להמנע מהארגזים האלה של Hay שיש לכל בלוגרית ביקום כרגע. למשך שניה וחצי הרגשתי ממש מיוחדג'ת ואז הן התחילו לצוץ בכל רחבי האינסטוש שלי כמו פטריות אחרי הנשף. מעצבן. וכאילו זה לא מספיק, נפלתי כמו גדולה בארגזים המתקפלים ההם במטבח, אבל זה נושא לרשומה אחרת. מרר.
חלק מהאהילים שהיו בדירה הורדתי, אבל זה שמעל המיטה לא הפריע לי יותר מדי, אז בינתיים הוא שם. רב החפצים שעל שידת הקוקאין הגיעו מהדירה הקודמת, חוץ מארגונית התכשיטים שהזמנתי מסוהו.
האגרטלון הזה הוא אחד משלישייה שקניתי מקרמיקאית הולנדית אחריה אני עוקבת באינסטוש. מבאס אותי שנפלתי בטרנד הפרחים המיובשים שפורח (חי חי, פורח) בקורונה אבל לפחות עשיתי את זה אחרת (הכניסו משיכת כתפיים כאן).
נראה לי שזהו. זה חדר השינה. אם יש לכם הערות או שאלות, אשמח לשמוע. למען הגילוי הנאות, אציין שאף אחד מהלינקים ברשומה אינו רווחי, כי בואו מי בכלל זוכר שאני קיימת שלא לדבר על להציע לי שיתופי פעולה רווחיים, חי חי חי וחו חו חו.
