שבוע תקשורתי ובצידו חבלז"ות

השבוע, כפי שודאי שמתם לב, התראיינתי לצינור לילה על הקמפיין לייבוא מידות גדולות לישראל. חוץ מזה, הצטלמתי אתמול לתכנית הבוקר של נעמה קסרי. התכנית עסקה בדימוי גוף ומידות גדולות וחוץ ממני התארחו בה מעצבת למידות גדולות מחיפה (לא הטעם שלי, לצערי, אבל יוזמה ברוכה ללא ספק), ליהיא גרינר (כאילו שהיא שמנה או אפילו מזכירה התחלה של משהו שעוד 70 מאפים יתחיל להשמין קצת), והמהנדס שפיתח את דיאטת הצמידים, מבלי לדעת שפרו-אנה משתמשים בה כבר עשרות שנים. התכנית תשודר ב-13 לנובמבר בתשע וחצי בבוקר, אם אני לא טועה. לכבוד התכנית שברתי את החוק הישן שאוסר עליי ללבוש שחור, אבל תראו - נמר! נמר!

חולצה וחצאית - דורותי פרקינס, הוד השרון

שרשרת - Primark
טבעת - קסטרו
נעלים -  גזית (ישנות)
גרביונים - We Love Colors

זו היתה תמונה מלפני האיפור. הנה תמונה אחרי איפור (שיער אני סידרתי). הפעם, בניגוד לצינור לילה שם אמרו לי שנראיתי נורא חיוורת, ביקשתי ליפסטיק אדום.

אני חושבת שהראיון יצא נחמד. יש איזה משהו שאמרתי ולא הייתי צריכה להגיד, אבל פרט לזה - סבבה חמוסים. בנוסף, פגשתי שם מישהי שעובדת במשרד שבו עובדת היחצנית שמחרימה אותי כי כתבתי ביקורת שלילית על מוצר שקיבלתי ממנה לבדיקה, וסיפרתי לה למה אני והמשרד שלה לא מדברים. היא הבטיחה לטפל בזה מול היחצנית המדוברת. אני מקווה שהיא אכן תצליח להבהיר לה שזה שיש בלוגרים שאשכרה כותבים ביקורת כנה על המוצרים שנשלחים אליהם זה דבר חיובי ולא סיבה להחרים את הבלוגר. ישו.

חוץ מזה, מסתבר שפורסמה כתבה על הקמפיין לייבוא מידות גדולות גם במקומון גל גפן של אשדוד. מאחר ואני שמנה וממורמרת אציין שאני לא מעצבת תכשיטים (כלומר אני כן, מדי פעם, אבל אני הייטקיסטית וזה עיסוקי המרכזי) ושהעורך שלהם עשה שפטים בקטע המצוטט מפה, כי החליפו את הפסקה האחרונה בראשונה ובזה גמרו על הפואנטה. אבל העיקר שהקבוצה מקבלת חשיפה.

אני מתחילה לגבש תכנית פעולה לקבוצה, בעזרתן של כמה קוראות חכמות ומגניבות והרעיונות המצויינים שלהן. אני מקווה לספר לכם על כך בקרוב, כשנהיה יותר מגובשים על הפעולה.

טבעת אחת

שלוש טבעות למלכי עלפים תחת שמי הטללים,
שבע לשרי גמדאים בנקרות עוטות-צל,
תשע לבני האדם, בני תמותה אומללים,
אחת לשר האופל על כיסאו האפל,
ואפס טבעות לשרונה, כי יש לה אצבעות נקניקיה,
בארץ מורדור, שם רובצים הצללים.

אפשר לחשוב מה כבר ביקשתי. כולה התחשק לי לענוד טבעת ענקית כזאת, כמו שראיתי על כמה בלוגריות שמנמנות שאני אוהבת. איזה ניצנוצאז' קולוסאז' שיעשה לי טוב על הנשמאז'. זה לא בדיוק תרופה לסרטן המעי הדק נכון? אפשר היה לחשוב, אבל שוב נוכחתי לדעת שאני שמנה מדי בשביל לחיות במדינה הזו. כנראה שחורים בסכר אני כבר לא אסתום עם אצבעי הקטנה. יש לי ידיים גדולות למדי, בדומה לאבא שלי וזכר ידיו הגדולות עטופות בנייר ליום עבודה או משהו, והבנתי כבר מזמן שצמידים אני לא אקנה בשנים הקרובות (לפחות, לא כאלה קשיחים כמו שאני רוצה, אלא רק גמישים או Cuffs שפתוחים מאחור וניתן להרחיב). אבל טבעות, לעזאזל, יש להשיג בחו"ל במידות גדולות יותר משלי, בחנויות המידות הגדולות וגם בחנויות תכשיטים פשוטות (יענו High Street), ובארץ זה כמעט בלתי אפשרי, כפי שמעידים החודשים שהאחרונים בהם חיפשתי טבעות כמעט בכל חנות אליה נכנסתי רק כדי לגלות שהן עולות לי על הזרת במקרה הטוב.

הנה דוגמה לטבעת שיכולתי לרכוש במידה שלי, לו חייתי בארצות הברית או הייתי מעוניינת לשלם 40$ על משלוח.

טבעת ינשוף של טוריד

באנגליה, לעומת זאת, יכולות שמנות כמוני לקנות את הטבעות הבאות, אבל אוונס לא שולחים לישראל.

טבעת נחש וגולה של אוונס

ציפור נחמדה שהיתה מתאימה לעגילים הטורקיים שלי

הרשת היחידה בארץ בה יש טבעות במידה XL שטובות עליי היא, למרבה הפלא, קסטרו. המבחר די קטן וחלק מהטבעות פושטיות להחריד, אבל חמושה בשי לחג שקיבלתי בעבודה, הצלחתי למצוא בפסח שתי טבעות שחשבתי שיהיו טובות, שתיהן עלו כ-60 ₪.

אני משערת שזו מחווה לטבעת האירוסין של קייט מידלטון

את זו אני אוהבת יותר, אבל לצערי היא על גבול הצרה מדי ונתקעה לי כבר על האצבע פעם אחת, כך שאני תוהה אם אני צריכה לוותר עליה וזהו. להחזיר אותה לחנות אני כבר לא יכולה, כי הורדתי את התוית. באסה.

בנוסף, מצאתי לפני כמה זמן טבעת שהיתה טובה עליי ב-Accessorize שזה די מפתיע, כי הטבעות שלהם ככלל קטנות (מגיעות עד מידה L בלבד). לזאת יש גזרה משונה במיוחד, והיא היחידה בחנות שהיא כזו. המוכרת אמרה לי שהיא גדולה מדי, ולכן הוסיפו לה מין הצרה בפנים. בכל מקרה, עליי היא טובה בדיוק. גם היא עלתה בסביבות ה-60 ₪.

לסיום, מצאתי בחור בקיר שבו שאני קונה כל מיני אביזרי קוסמטיקה זולים שתי טבעות מתרחבות חמודות. אני שונאת טבעות מתרחבות כי הן צובטות אותי, אבל תמורת 12 ₪ החלטתי שלא יקרה אסון אם הן יתגלו כמעצבנות מדי.

הוד והדר בצבע זהב. זו לא צובטת (בינתיים).

זו כן צובטת, וחבל כי היא נורא חמודה.

אז אלו חמש הטבעות היחידות שמצאתי במדינה שטובות עליי. בסדר, לאורנה לאלו יש טבעות גמישות יחסית ויש לה אחת או שתיים שטובות עליי אבל דווקא שהיו במידה שלי מצאו חן בעייני פחות (ולמה להתפשר ב"לא ממש" כשיש לה כל כך הרבה תכשיטים אחרים שהם "בדיוק"). אז הנה הן,

חמש טבעות לשרונה שיש לה אצבעות נקניקיה,
מתוכן שתיים לא נוחות בכלל,
בארץ מורדור, שם רובצים הצללים.

לסיום - אני מציבה בפניכם אתגר, מעצבי ישראל, מישהו רוצה להכין לי טבעת ניצנוצאז' מהממת? אני מחכה לכם כאן עם השמיכי והמקלדת.