שרונה חולצה אפורה

היום, ביושבי לעבוד בבית הקפה השכונתי, פנתה אליי קוראת חתיכה של השבלוג וציינה בצער את העובדה המדויקת שאני לא כותבת כמעט כלום בזמן האחרון. עובדה זו לא רק שמדויקת אלא גם מצערת, לפחות אותי, בפרט שיש לי התחיבות לקיים שטרם מצאתי את הזמן הראוי להצמיד ישבניי (כן, את שניהם!) לכסא ולפרסם. 

אקיצר, רגשות אשמה התעוררו בי ולכן החלטתי שלא אלך הביתה, גם כשאגמור את המשימה עבורה התיישבתי פה, מבלי להעלות משהו, ולא משנה מה, לשבלוג. וכידוע, כשצריך להעלות משהו ולא משנה מה לשבלוג, פונים לאינסטושבלוג ובודקים מה העליתי בו לאחרונה ומשלבים בתנועות חינניות קופי וגם פייסט. אז הנה מה לבשתי או ענדתי או גרבתי לאחרונה ואני מבטיחה להשתדל לפנות זמן בימים הקרובים לכתוב פה כמו בת אדם, או כמו משהו שמתיימר להיות בת אדם ומשכנע במידה העולה על 65%. 

ואגב האינסטושבלוג, אני ממליצה לכם לעקוב אחריו שכן אני מעלה לשם תמונות שאיני משתפת פה. רובן של מאפים. רובן לפני שאכלתי אותם (אבל לא רק).

ראשית הנה שרשרת יום ההולדת ה-39 שלי. לרב אני עונדת אותה רק בקיץ אבל לפני שבוע ומשהו היה יום חמים כזה ולא היה לי כוח לעגילים ופתאום התגעגעתי אליה ושלפתי אותה מהמגירה. השרשרת של המותג הצרפתי החביב עליי N2.

תלבושת לארוחת ערב מהירה

מעיל עור מאסוס (ישן)

מיזע אפור מנקסט

גופיית תחרה מציצה משנת טיכו

ג'ינס מנקסט

סניקרז משופרא (ישנים)

יוני החתולתיק מאסוס (ישן)

באותו הערב מצאתי עצמי אומרת שמצידי ללבוש כל יום כל היום ג'ינס קרועים עם חולצה אפורה וסניקרז. מהמתרחש באינסטושבלוג שלי לאחרונה, נראה שאני כבר עושה את זה פלוס מינוס. ונעבור לחולצה האפורה הבאה.

בהמשך השבוע שלפתי מהארסנל את השרשרת הזו, ממותג האם של N2, לה נריד. השרשרת הזו היא מתכון בטוח לשיחות עם אנשים, כי מי שמבחין בה לא מצליח להתעלם ממנה. וזה רק הגיוני, שכן רואים בה את כיפה אדומה וסבתא בבטן הזאב.

תלבושת לאירוע קפה איכותי (אגב התחייבויות שאני לא מקיימת) 

חולצה של מותק הדס הול

ג'ינס מנקסט

סניקרז משופרא

אוי מה יהיה מה יהיה, כל הזמן אותם מכנסים ואותן נעלים? לא! לפעמים אני מחליפה גם את המכנסים וגם את הנעלים ולראייה, התמונה הבאה.

תלבושת (מהמותן ומטה) לעבודה

מכנסים של טולה

סטן סמית' אפורות 

*טוק טוק*

מי שם?

נעלים

איזה נעלים?

נעלים מושלמות

שלום לכן סטן סמית' אפורות, הכנסו ושבו ומיד אגיש לכן עוגה טעימה!

תלבושת לעבודה (מהמותן ומעלה)

חולצת דובים של Lazy Oaf מסטורי

עגילים מאסוס

כל פעם שאני מגיעה לסטורי אני בודקת מה חדש בלייזיאופייה. מאחר והם מביאים פריטים בודדים מכל דגם, חשוב להניח עליהם את הטלפיים מבעוד מועד. אני, אגב, לובשת מידה מדיום\לארג' בבגדים שלהם.

ולסיום, קראתם את האלכימאי? ובכן גם אני חיפשתי זהב בכל העולם ומצאתי אותו השבוע בביתי שלי. כל העולם האופנתי עונד עכשיו עגילי ענק שונים ומשונים, רובם מוזהבים. אני נדלקתי על הדבר וחיפשתי כל מיני מקומות עגילים ענקיים מעניינים ולא כבדים מדי, כשלפתע נזכרתי שיש לי כאלה בדיוק, שאני לעולם לא עונדת. אז נכון, הם גדולים כל כך שבכל פעם שסובבתי את הראש כשענדתי אותם נאלצתי לנפנף אותם מצווארי בתנועה חדה מעשה חתיכה בשיערה הגולש או פיל בחדקו, אבל הם מוזהבים וגדולים ואני ממש אוהבת אותם. כמה נחמד לעשות קניות בארון של עצמך! 

אה כן, כמעט שכחתי. קניתי אותם לפני הרבה שנים בחנות המתנות של מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, גן עדן של ממש לחובבות התכשיטים האוונגרדיים. יש שם יצירות מקוריות של מגוון תכשיטנים, רפליקות של תכשיטים מפורסמים ותכשיטים בהשראת יצירות אמנות המוצגות במקום. אני מציעה לסיים כל ביקור במוזיאון היפהפה הזה בטיול בחנות. אם אתם חושבים שלבחור שני כדורי גלידה ממגוון של עשרים טעמים זו משימה בלתי אפשרית, שלא תדעו מה מחכה לכם שם.

ועכשיו שהשלמתי את עבודתי להיום וגם פרסמתי רשומה עלאק וגם אכלתי פאי שוקולד עם וויסקי קטן, הגיע הזמן ללכת הביתה ולהמשיך לעבוד! תהיו ילדים טובים ואמן שכולכם תקבלו פאי שוקולד קטן משמיים למקום בו אתם יושבים עכשיו.

מי אוהב את השבת? אני, אתא ואת

היוש שמנמנות ושמנמנים ושמנמנות ושמנמנים של כבוד, מה שלומכם? חם לכם עדין? כי יש לי לוח שנה, כרכום פורח, גוייבות של השכנים וחיסון טרי נגד שפעת וכל אחד מהם טוען שסתיו הגיע. 

כשלעצמי, הגעתי לשלב שבו עם מזגן קר לי ובלי מזגן חם לי ואף חלון פתוח לא מנחמני. החיים, כמו שאמרו כבר לפני, קשים. אחרי הכל, אוטוטו אוקטובר וראש השנה מתקרב וכולי ציפייה כבר ליורה שמענה (כמו שאבא נהג לקרוא לו) שיפריח את השממה בחצר הבנין. ועד שאלוהים יחליט אם לכתוב אותנו בספר החיים השנה, הנה כמה תלבושות נינוחות שלבשתי בערבים ובסופי השבוע האחרונים. כולי תקווה שאוסף התלבושות הקיצי הזה יהיה האחרון מסוגו בזמן הקרוב ושבפעם הבאה שתראו אותי פה אעטה איזה שרוול או בדל גרב.

אני לובשת

שמלה מאסוס

עגילים של N2 

נייקי אייר מקס 90 מסטורי (ישנות)

ילקוט של דניאלה להבי (ישן)

יש לי הרגשה שהשורש י.ש.נ יחזור על עצמו הרבה ברשומה הזו. יש משהו נורא נחמד, מנחם ובוגר בליהנות בפריטים ששוכנים במלתחה כבר תקופה ארוכה. אם הם שרדו את המכירות הביתיות שאני עושה אחת לעונה בשנים האחרונות, כנראה שיש בינינו מערכת יחסים מחויבת.

אני לובשת

חולצה מ-Pink Clubwear (ישנה)

מכנסיים מגאפ (ישנים)

שרשרת של לאנווין ל-H&M (ישנה)

תיק מחבילת הפתעה אמריקאית כלשהי (ישן)

חברותינו הנייקי מהתלביש הקודם

את התלבושת הקטנה הזו ארגנתי למסיבת יום ההולדת הראשון למגזין המידות הגדולות של גאלה רחמילביץ'. לרוע המזל הגעתי למסיבה עם מיגרנה עצבנית מהאגדות כפלוס אחד שלי וברחתי חזרה לכּוּכִי כל עוד נפשי בי, מותירה אחריי עננת אבק שמנה, חור בצורת שרונה בקיר (גבס) וכמה נשים שצעקו אחרי "יפה החולצה שלללךךך". לפעמים אפילו החולצה החמודה בעולם לא תעזור לבת אדם להרגיש כמו בת אדם ועדיף לא להוציא את האף מהבית וזהו. נקסט!

אני לובשת

חולצה של מוטיף (שנה שעברה)

אותם מכנסונים מגאפ

שרשרת של דריוס מרזילי (ישנה)

נעלים משופרא (ישנות)

אני לא זוכרת לאן הלכתי ככה, אבל אני כן זוכרת שהרגשתי נחמד ושטפטפה לי גלידה על החולצה (ותודה למכונת הכביסה שלי, שהסירה את הכתם).

אני לובשת

סרבל מאסוס (שנה שעברה)

תיק מרזילי (ישן)

כפכפים משופרא

הכפכפים האלה מכוערים רצח לטעמי (ומגניבים מאד לדעת רב חברותיי) אבל אלה הנעלים היחידות שאני יכולה לנעול בימינו שאינן נעלי התעמלות ולכן השרונה חפצה בייקרן. הסוליה שלהן נוחה מאד עם גבשושיות מפניקות והגפה שלהן רכה ולא מעיקה לי על כף הרגל, וזה נעים וטוב.

אני לובשת

גופיה וחצאית מאתא

שרשרת מחנות כלשהי בהרצליה (ישנה)

תיק מרזילי (ישן)

פגסוס 83 של נייקי

משקפמש של המשקיפה (ישנים)

לחצאית הזו יש שני כיסים בצדדים ואחד מאחור, שזה אחלה, ומידתה יחידה, כך שהיא מתאימה לשמנות וגם לרזות וגם לשמנמנות וגם לממוצעות ואפילו לי יש, לפעמים, חשק ללבוש כחול מלמעלה עד כמעט למטה. קורה.

אגב אתא, החברה נקראת על שם הכפר הערבי עטה, ששכן במקור במקום בו נבנה המפעל בראשית שנות השלושים, אבל כשש"י עגנון הגיעה לבקר את בעל החברה, שהיה חברו ושמע ממנו את ההסבר הנ"ל הוא החליט שזה לא מספיק טוב ואמר לו "אני כבר יודע, 'אתא' אלו הן ראשי התיבות של 'אריגים תוצרת ארצנו'" וכשעגנון אומר, עגנון אומר. 

מה עגנון היה אומר על העגילים האלה של N2 איני יודעת ואיני רוצה לדעת

ואני, אמנם איני עגנון ואף לא חצי עגנון אבל אני אומרת שהגיע הזמן לאכול משהו קטן וכשאני אומרת, אני אומרת. בתאבון ושבוע טוב לכולם!

ובו אני לובשת בגדים למרות שחם מאד

מה שלומכם כרוביות וחמוצים? אני חולה תודה. יש לי חום וכאב ראש וכאב גב ואתמול גם כאב לי הגרון אבל למרבה השמחה זה עבר מהר. מאחר וכך, אין לי כח לכתוב וגם לא אייקיו ולכן, במקום לשתוק עוד כמה ימים, החלטתי להעלות מה לבשתי השבוע. מגניב נכון? בטח מגניב.

הנה לפניכם שתי תלבושות לימים בהם היה חשוב לי להתלבש נחמד ולהראות טוב למרות שחום אימים. הפתרון? כמה שיותר רגלים חשופות ובגדים שמכבידים על הגוף מעט ככל האפשר.

תלבושת א - אני לובשת

חולצה של טליה

גופיה ממרקס אנד ספנסר

חצאית מ-H&M (ישנה)

נעלים של נייקי

ילקוט של כיסים (ישן)

עגילים של דריוס מרזילי (ישנים)

משקפיי שמש של המשקיפה

צילום - נעמה נחליאל

קשה להבחין בכך בתמונות, אבל החולצה של טליה מנוקדת בכתמים לבנים ביניהם פזורים פה ושם כתמים ורודים עזים. את הוורוד הזה ביקשתי לתגבר עם העגילים הורודים שחורים זהובים האלה של דריוס והנעלים בשחור ורוד כתום ולבן מנוקד.

תלבושת ב - אני לובשת

חולצה של צילה

מכנסונים מגאפ

שרשרת של N2

תיק מרזילי

סנדלים של דורית בר אור לגולף

אני מאד מרוצה מהחולצה הזו של צילה. יש לה שרוולים תפוחים (היוש אן שרלי!) והיא בדיוק באורך הנכון. אני לובשת מידה 2 מתוך 6, כמדומני. לחולצת הפסים ציוותתי את שרשרת חולצת הפסים החביבה עליי.

את המכנסונים קניתי בסוף העונה של גאפ לפני כמה זמן. הם יושבים נמוך, כמו שאני אוהבת, יש להם כיסים עמוקים ונוחים והם עשויים מבד דמוי צוללנים אבל נעים להפליא, כך שהם עבים מספיק בשביל לשמור על צורה מכובדת מחד ונוחים לאללה מאידך. הסנדלים האלה, לעוסים ככל שסנדלי גלדיאטור עלולים להיות, נוחים מאד ומתאימים להרבה בגדים, קצרים וארוכים כאחד. נוח זו מילת המפתח, כבר אמרנו.

וכך מגיע לסיומו עוד פרק בתכניתנו הפופולרית מרחתי פוסט של עמוד בלי לכתוב כלום. לא יודעת מה אתכם, אבל אני מרגישה שהרווחתי כוס קפה ואיזה אקמול טוב.

היום, אגב, יצא גליון לאישה ובו ראיון איתי. תוכלו למצוא את הראיון בעמוד התקשורת של השבלוג, מיד כשתהיה לי סבלנות להעלות אותו.

מותני צרעה

ביום שישי קפצתי למסיבת החלפת בגדים שמנונית באיזור באזל, שאחריה מפגש זימום מזימות על באן עם פיש. זו הזדמנות להתוודות ולספר לכם שאני אוהבת באן, לחמנייה מאודה ורכה שכזו. אני רוצה להינשא לבאן ולגור בתוך באן. כל חיי רק באן באן ובאן, אבל אנחנו סוטים מהנושא, שכן בזמן שהחלפתי, זממתי ולעסתי לבשתי בגדים. ומאחר והבטחתי לעצמנו לא מכבר שאני אעלה הרבה מה לבשתי היומים בתקופה הקרובה, כדי לצאת ממלכודת החצי פיג'מה חצי שיח קוצני שאני לובשת לאחרונה מחד ולהדגים איך להתלבש כמו לא שמנה מאידך, צלום צילמנוה.

אני לובשת

גופיה מ-Mod Cloth (ישנה)

קומבניזון מפריימרק

ג'ינס מאסוס

שרשרת של N2

כפכפים מכאפ

אחח הגופיה הזו, אני כל כך אוהבת אותה. ראשית, יש לה קטע ויקטוריאני בחלקה התחתון. כולה קפלים והתרחבויות וכיפאק. אנשים תמיד חושבים שהיא מקופלת לתוך עצמה בטעות אבל היא פשוט כזו. היא הגיעה עם חגורת סאטן סגולה, שנראה לי שלא חגרתי מעולם. בנוסף, היא הופכת את מותני הדבור השמנמנים שלי למותני צרעה דליקטס. אוי, אני חייבת לנסות ללבוש אותה עם הטוטו השחור. זה עשוי להיות מושלם אם שני הבדים יסתדרו יחד. אולי עם חגורה שחורה גסה? הו הו הו אני חייבת לבדוק את זה.

אתם אולי זוכרים את השרשרת החביבה הזו. לא ענדתי אותה בעונה הקרה ועכשיו אני מכניסה אותה חזרה לסבב. אני הולכת להסתפר השבוע ואז היא תלך מצוין עם השיער הקצרצר.

אפשר להתווכח מכאן ועד שם אם זו תלבושת יפה או לא. אפילו אני לא בטוחה בנוגע לזה. מה שכן, היא עמדה בכל הקריטריונים שלי לתלבושת לצהרי שישי האלה - היא כללה פריטים שלא לבשתי הרבה זמן (את הקומבניזון שקניתי בלונדון לפני כמה חודשים לבשתי בפעם הראשונה), היתה נוחה ופונקציונלית והיתה מנותקת מכל סממן לבוש שמנוני קלאסי. נהניתי לטופף בה ברחובות והיא אפילו שמרה על צניעותי כשנעמדתי ללא מישים על פתח אוורור, מעשה מרילין שמונרו.

צילומים - נעמה נחליאל

רואים? ליידי נשארת ליידי. 

במהלך השבוע הקרוב אציג בפניכם כמה מהמעצבות שיציגו את מרכולתן השמנמנה באירוע האופנה של גאלה רחמילביץ', יפה בכל צורה, שיערך במתחם התחנה בתל אביב בימים רביעי-שישי הקרובים. עד אז, אני ממליצה בחום להירשם לדף האירוע בפייסבוק. אני מכירה כמה וכמה שמנמנות שחוסכות כבר שבועות ארוכים לאירוע הזה, לצורך מילוי חסרים במלתחתן. אם יש מקום שאליו כדאי לנשים במידות הבינים ומידות גדולות, שזקוקות לבגדים חדשים, להגיע בזמן הקרוב - זהו זה. באשר לי, אני סקרנית לפגוש ולסקור את המעצבות החדשות שיציגו שם לראשונה. יהיה דיסקו חציליים!

מה לבשתי השבוע ועדכון מגאפ

היוש שמנמנות, שמנמנים ושמנמנים שבלב. איזה כיף שהתחיל שעון קיץ!

הבוקר נכנסתי לגאפ בקניון עזריאלי כדי לראות אם הגיעו כבר כפכפים חדשים וגיליתי שהם הגדילו את טווח המידות המיובאות לישראל. במכנסים נוספה מידה 48 ובחולצות נוספה מידה XXL. שככה יהיה לי דובדבן בקצפת כשרה לערב פסח, חשבתי לעצמי, בעודי נעזרת במוכרת כדי לאסוף כל מיני בגדים למדידה וצילום. מדדתי כמה זוגות מכנסי ג'ינס, מכנסי כותנה קצרים וארוכים ומכנסים קצרים רכים יחד עם מספר חולצות רכות.

המכנסים הרכים (יש להם מכנסים קצרים חצי מחויטים מבד עבה עם כיסים באפור ולבן מפוספס, ומכנסי ספורט או בית קצרים בשני צבעים מפוספסים) במידה XXL היו טובים או מעט גדולים עליי במידה 48, שזה אחלה. החולצות היו טובות, כצפוי מטישרטים רכים. גם ה-XL שלהם טוב עליי) אבל כל הג'ינסים ומכנסי הכותנה היו קטנים בשתי מידות לפחות וחלקם לא עברו לי אפילו את הברכיים. יש שם גם פיג'מה מבד רך במיוחד באפור או שחור, אבל היא נראתה לי חמה מדי לקיץ ודקה מדי לחורף ולכן לא טרחתי למדוד אותה. אני בטוחה למדי, עם זאת, שהיא מתאימה למידה 48. בקיצור, שילוב של אכזבה כללית עם הצלחה במחלקת המכנסים הקצרים.

ועכשיו, מה לבשתי השבוע.

ביום שישי, אחרי אימון טניס מפרך (בחיים אני לא קובעת יותר שיעור לאחת בצהרים בשרב) וכמה סידורים, יצאתי לדרינקים ונשנושים עם חברות. לא טרחתי להחליף בגדים באמצע, כך שהסתובבתי עם בגדי הטניס, מה שהיה נחמד לנוכח מזג האוויר הקטלני.

אני לובשת

חולצה מנקסט

גופית ספורט מליין בריינט

מכנצאית טניס מאתלטה

נעלי טניס של אדידס

תיק טניס של ווילסון (מומלץ בחום!)

סוף השבוע היה עמוס מכירות אביביות לפסח של חברותיי האמניות. ביום שישי נסעתי לרשפון למכירה של אמנית הקרמיקה המדהימה פוגי נעים ושם הכרתי את הדס הול, המעצבת של מותק. היא התחילה בעיצוב בגדים לילדים והתחילה לאחרונה למכור גם בגדים לנשים כולל לנשים שמנות. כרגע המידה הגדולה שלה היא 2 (שמתאימה למידה 48-50) ובקרוב תוסיף מידה 3. איזה כיף! המבחר שלה מצומצם וכולל שמלות קצרות וטישרטים מודפסים. השמלה שרכשתי ממנה עשתה את הופעת הבכורה שלה בשבת, כשנסעתי למכירה של חברתי אמנית הבובות רותי רוזן (הבובנאית היחידה שאני מוכנה להודות שמוכשרת יותר ממני). השמלה הזו כל כך נעימה ונקייה ופשוטה בעיצובה שבא לי ללבוש אותה עם גפילטע פישים כל יום. 

אני לובשת

שמלה של מותק

סנדלים של דורית בר אור לגולף

שרשרת של N2

את הטישרט שקיבלתי במתנה מהדס (מחירם בימים כתיקונם 69 ש"ח ואני לובשת מידה XXL שהיא הגדולה ביותר) לבשתי כשנסעתי לצלם את קולקציית האביב של נומה. היה חם ונהניתי ללבוש סוף סוף מכנסים קצרים.

אני לובשת 

טישרט של מותק

ג'ינס מאסוס (ישן אבל יש הרבה דומים)

אייר מקס 90 של נייקי

ולסיום, אתמול הצטלמתי לכתבה בלאישה על בלוגריות מידות גדולות. רואים על העיניים שלי שבקושי ישנתי לפני בוקר הצילומים, אבל אני מאמינה שבתמונות הסופיות זה יראה טוב. את הסטיילינג עשינו לעצמנו ואני הבאתי בגדים מהבית. הפעם גם הבאתי איפור מהבית ונתתי אותו למאפרת, כי אני תמיד מרגישה שמאפרים אותי כמו ליצן, בכל מיני גוונים כתומים וצלליות זוועה.

אני לובשת

חולצה של דנה סידי מרזילי (שנה שעברה)

ג'ינס מנקסט (ישן)

שרשרת כחולה ארוכה מחנות בכפר שמריהו

שרשרת צמות וחמסה של N2

מחר בבוקר יערך אירוע לו אני מצפה בשמחה וצהלה כבר שבוע, השקת קולקציית הקיץ של עונות! אני מגיעה עם אפס ציפיות מהקולקצייה והרבה ציפיות לצחוקים. נראה אם אתבדה. בינתיים, אני הולכת להכין ארוחת ערב טעימה. חשבתי להכין אחת מגעילה אבל שוכנעתי להכין טעימה במקום. שיהיה לי בהצלחה עם זה וארוחת ערב טעימה גם לכם קוראים חביבים.

תשוויץ אביבי

צוויץ צוויץ

צוויץ צוויץ

אביב הגיע

ואיתו תשוויץ

אחחח דמעות זולגות מעיני שכן יצאתי חיים נחמן ביאליק, בדיוק כמו אבי שי, עליו השלום.

לכבוד האביב וכל הקולקציות החדשות שצצות כפרחים ביום בהיר רעננתי קצת את המלתחה ומאחר ולא היה פה תשוויץ די הרבה זמן, חשבתי לי למה לא למה לא לתשווץ קצת.

ראשית, כמה דברים מהקולקציה של דורית בר אור לגולף. בפינת הגילוי הנאות אציין שקיבלתי מהרשת הטבה בסך 50₪, סכום בו אפשר לקנות תכשיט מהקולקציה (אבל אני לא ממליצה לעשות זאת כי מסתבר שהם משחירים תוך שלוש דקות פלוס מינוס). בנוסף מימשתי כמות משמעותית של נקודות מועדון והנחת יומולדת, כך ששילמתי הרבה פחות מהמחירים המלאים המצוינים כאן למטה.המחירים המלאים ללא ספק גבוהים ביחד לגולף אבל זולים מאד ביחס לדורית בר אור. אקיצר, זול זה לא.

כפי שכתבתי כבר בדף הפייסבוק של השבלוג, שמחתי לגלות שיש כמה בגדים בקולקציה שמתאימים למידה 48-50 (אבל לא יותר מכך) ואף רכשתי לי את אלה שהכי אהבתי. הגלביה הזו במידה XL מחמיאה במידה מהממת ממש ונראית מאד גזעית ולא מתאמצת (ובשביל זה אחרי הכל יש לנו דורית בר אור). היא זקוקה לקיצור מסיבי שכן במצבה הטבעי היא נגררת על הרצפה וגובהי 1.72 כך שהיא עוצבה ככל הנראה לדוגמניות.

מחיר השמלה 800₪

קניתי גם את החולצה הזו במידה XL. היא מגניבה רצח, אבל אני חוששת מעט מכושר ההישרדות של המשולשים המודבקים במכונת הכביסה. נחיה ונראה! בינתיים היא שרדה כביסה אחת בסבבה.

מחיר החולצה 200₪

קניתי גם צעיף מטבעות משגע שהמטיר מטבעות בכל אשר הלך והחלטתי להחליף אותו, למרות יופיו הרב. במקומו בחרתי להפתעתי את הסנדלים האלה. בהשקה פסלתי אותם מיד, מאחר והסוליה שלהם נראית שטוחה לחלוטין וזה רע לגב שלי וכי סנדלי גלדיאטור זה הכי פושטי וקלישאי שיש. אבל כשחיפשתי במה להחליף את הצעיף, החלטתי למדוד אותם ולהפתעתי הסוליה כלל לא שטוחה וגם מרופדת היטב והם ממש מחמיאים לי. לזוועתי קלטתי שהם מושלמים בשביל הגלביה השחורה מלמעלה, שלא ממש ידעתי עם אילו נעלים לצוות אותה, וגם לגלביה השחורה היפה של טליה שיש לי, וגם לאלף בגדים אחרים. אקיצר, החלטתי לשבור את המילה של עצמי ולקנות אותם ואני די מרוצה.

מחיר הסנדלים 549₪

עד כאן גולף אבל אנחנו ממשיכים עם התימה השחורה. ביקור אצל נעמי הניב את החולצה הבאה שמתאימה בול לקרייריסטיות בקיץ.

אני לא מוצאת את הקבלה, אבל היא עולה בסביבות ה-200₪

אבל לא הכל שחור ולראייה רכשתי לי את השמלה\טוניקה\אלוהים יודע מה הזו ברזילי. אני מודה שלא ראיתי את זה בא. היא נראית כמו משהו של אלמביקה ויש לה את הווייב המגניבו-יפואי שאני לא מתחברת אליו ביום יום. אבל כולם נופלים לפעמים, וכך צללתי גם אני. היא של אווה מנדלבאום והיא מגיעה במידה אחת ובעוד כמה צבעים שפחות דיברו אליי. אפשר לקשור אותה או לשחרר אותה בכל מיני אופנים ואני חושבת שהיא תהיה מגניבה רצח עם כפכפים בקיץ. או זה, או שאמצא לי באמצעותה עבודה כעוזרת בית. ימים יגידו!

מחיר השמלה 699₪ לפני הנחות והתמונה ממש עושה לה עוול אבל לא מצאתי צילום יחצ

לסיום פסטיבל היומולדת והתשוויץ בכלל, הגיעה אתמול סוף סוף המתנה שקניתי לי לפני יותר מחודש - שרשרת מקולקציית הקיץ החדשה של N2 אהוביי (כשהייתי בלונדון היא טרם שוחררה לחנויות). זו שרשרת ארוכה ומזעזעת מקולקציית מפלצות הסוכר שלהם. מוצא חן בעיני הרעיון לשלב אותה עם בגדים בהירים וכאלה בצבעוניות מנוגדת (אדום, צהוב וכו'). היא תהיה ממש כיפית בקיץ.

ועד כאן תשוויצנו להיום. אני חוזרת לדיאטת קניות, שכן אלוהים יודע שקניתי מספיק בגדים לאביב.

עדין לא התרגלתי לתקופה השחורה שעוברת עליי. הנחתי שהיא תחלוף עם בוא האביב, אבל בינתיים נראה שהיא עדין כאן. ולחשוב שהמוטו של השבלוג תמיד היה אם הייתי רוצה שחור הייתי קונה במשמין לי. יתכן שזה משבר גיל הארבעים שהגיע מוקדם, אני אחשוב על זה בזמן שאנשנש עוד כריך.

במלחמה כמו במלחמה

חברות וחברים, השבוע הזה דרדר אותי לתהומות מהם טרם הגחתי וגרוע מכך, אני מוסיפה להידרדר וגם יש לי תמונות שמוכיחות את זה. אז אין כוח לחשוב או לכתוב או לעשות משהו שדורש אייקיו מסוג כלשהו ובדיוק בשביל זה אלוהים המציא את מצלמת הסלולרי.

תמונה = 1000 מילים
12 * תמונה = 12000 מילים

הכי עצוב זה שכשבאתי לתייג את הרשומה, גיליתי שכבר יש לי תגית מלחמה בבלוג מהמלחמה הקודמת. אבל החלטתי לנסות להעלות חיוך קטן על פניכם בכל מקרה.

נקודת הפתיחה של השבוע דווקא נראתה מבטיחה. לבשתי חולצת ינשופים ישנה מנקסט והייתי מרוצה מעצמי.

חולצה מנקסט, ג'ינס מנקסט, כפכפים של ג'ייסון וו למליסה

הלכתי לאירוע סלפי בביקיני של גאלה רחמילביץ' למרות שהעדפתי להישאר בבית לראות מונדיאל, כי אחיות חייבות לתמוך האחת בשניה.

ביקיני מליאה לונדון

שיחקתי קצת טניס.

 מכנצאית של ליין בריינט, נעלי טניס של סטלה מקרטני לאדידס

מאוחר יותר החלפתי את הלק לאחד שיתאים לתיק הקיצי שלי.

תיק של דיאן פון פירטסנבורג, לק של מארק ג'ייקובס, כפכפים ישנים מגאפ

ותכלס גם למקרר.

ולעוגת הפטרוזיליה שהכנתי ממתכון של בצק אלים.

בשלב זה העסק התחיל להדרדר.

החמאס זרק עליי טילים!

ניסיתי לעודד רוחי עם שרשר אצבעונית.

 חולצה של גולברי, שרשרת של N2 ללה נריד (ישנה)

אבל זה רק החמיר את המצב.

לפני עשרים דקות בערך היה פה בום בלי אזעקה!

חולצה של טליה

לפעמים אני רוצה הביתה לאמא שלי. אבל אז אני נזכרת שאני אמא שלי עכשיו ושעליי לטפל בי טוב. אחרי הכל, אני הבוס.

שמרו על עצמכם גם אתם ולחיי ימים טובים יותר במהרה. 

אירועי השבוע בתמונות

אירועי השבוע מוגשים בחסות סמסונג, מצלמות בינוניות לסלולרים זה אנחנו. אז מה עשיתי השבוע, אתם שואלים? ובכן..

השבוע לא נפרדתי מחיקוי הדיור הדו"צ שקניתי באיביי בגרושים, וקיבלתי עליו שפע מחמאות (זוג נוסף בדרך).

מצאתי בטיב טעם אוכמניות טריות וטעימות ולמדתי שלאכול פירות לארוחת בוקר אולי מצטלם טוב, אבל אחרי שעה אני שוב מורעבת.

פגשתי את האישה שאופה את הסינבונים היפים ביקום (אבל לא טעמתי, כי אני שונאת סינבון).

קיבלתי במתנה 3Doodler והתחלתי להתאמן בציור תלת מימדי (אבל זה ממש קשה לי בגלל הניתוחים בידים).

הצטלמתי לדף הפייסבוק של השבלוג בעודי מתעלסת באהבים עם קפסולות אספרסו, כדי להרגיש אחת מהחבר'ה.

קיבלתי מכתב מעירית תל אביב שחושבת שבזכותה ירד קמפיין שנאת השמנים.

החבילה לה אני מחכה כבר שבועיים מנקסט הגיעה גם היא ובחובה מגוון גופיות רכות ונעימות במחירים מגוחכים ששמנות יכולות רק לחלום לקנות בישראל וכמה חולצות אדומות שתראו בצילומים מכאן והלאה. חדי העין יבחינו שהחולצה בתחתית הערימה בכלל הגיעה מאסוס אחרי שהחלפתי חולצה קטנה מדי במידה גדולה יותר (וזה שוב הזמן להלל את שרות הלקוחות היעיל שלהם).

נסעתי לקולאז' סייל, שהיה מאורגן על הכיפאק הפעם, וקניתי מפה ופמוטים כמו אישה בוגרת. בנוסף קניתי עוד פסלון קרמיקה לאוסף מפוגי נעים אהובתי.

בקולאז' מדדתי כמה קשתות חמודות, שאם הייתי צעירה בעשר שנים גם הייתי קונה (ותאמינו לי שהתלבטתי רבות עד שהחלטתי שאני ממש אבל ממש לא צריכה את זה). אני חושבת שהדבר ששכנע אותי סופית לא לקנות את שואת הסוסים החביבה שבתמונה הוא העובדה שאני פשוט לא מסוגלת לקנות מוצרים שבלוגרים מסוימים מקדמים, לא יכולה ולא רוצה. אני אומרת לעצמי אבל את משלמת על זה! ועונה לא משנה, אני מתביישת שיראו אותי עם המוצר הזה. שוין.

להפתעתי, נתקלתי שם באיור שהזמינה ממני הסטייליסטית רביד מנשה לפני כמה שנים טובות. שמחתי לראות שהיא עדין משתמשת בו.

בסופ"ש לא היה לי רגע לנוח. פגשתי המון חברים ותיקים וחדשים וביליתי את השבת במקצה סטיילינג עם ישראלית שחיה בקליפורניה אבל מתעקשת לקנות את הבגדים שלה בישראל (ספציפית ברזילי, בכל ביקור שלה בארץ אנחנו שורצות ברזילי בתחנה). בחרנו לה שמלה, שתי חולצות וחצאית - כולם מקסימים להפליא, ואני רכשתי לי על הדרך חצאית ועוד איזה משהו שאראה לכם בהזדמנות. בכל מקרה, החלטתי ללבוש בגדים לצורך היציאה מהבית איתה (חבל להביך לקוחות).

אני לובשת

חולצה מנקסט (ראו חבילה למעלה)

מכנסונים וגרביונים מאסוס

נעלים של נייקי לליברטי לונדון

שרשרת של N2

תיק של דניאלה להבי

משקפמש של פנדי

במהלך שיטוטינו בתחנה, אגב, פגשתי חתיך שחבל על הזמן.

ולסיום השבוע, החלטתי שהגיע הזמן להסתפר.

שיהיה לכולנו שבוע טוב עם מקסימום חתיכים ומינימום שיער בעינים.