קוונטום של נחמה

ברשומתי הקודמת סיפרתי לכם על תלאותיי בחנות החדשה זה: על והבטחתי לספר על המשך חוויותיי בקניון פשן מוללללל. ובכן, לאחר הביקור בחנות הזו זחלתי, כולי יוגמה וחרלש, במעלה המדרגות הנעות אל סניף COS הראשון בישראל לחפש קורטוב של נחמה.

COS היא חנות רגילה (כלומר כזו שמוכרת לנשים, גברים וילדים רזים) והיא אחת מהחנויות האהובות עליי בלונדון. מדובר במותג הפרימיום של רשת H&M, המתאפיין בבגדים מפוסלים, נקיים ואיכותיים. מאחר וטרנד האוברזייס, יתברך שמו, עדין איתנו ניתן למצוא שם מגוון מה של בגדים שמתאימים אפילו לשמנות כמוני, במידה 48-50 וגובה 1.71. שמנמנות רזות ממני ימצאו שם מגוון רחב אף יותר. בכל מקרה, למרות שזו רשת שמיועדת לאנשים רזים מצאתי שם יותר בגדים שמצאו חן בעיני מבמעלה חרלש שבקומה הראשונה, וזה כבר אומר הרבה.

אני לובשת

שמלה במידה L מתוך L שעולה 355₪

כשראיתי אותה על הקולב ולקחתיה לתא המדידה הייתי בטוחה שמדובר בחולצה מהסוג הקצר מקדימה וארוך מאחורה, כך שרבה היתה הפתעתי כשגיליתי שמדובר למעשה בשמלונת. הבד נעים אך עבה יחסית (ראו הערתי לקראת סיום הרשומה) וגמיש. חבל רק שהצווארון שלה לא פתוח יותר, כי אני מרגישה חנוקה משהו בצווארונים סגורים. בכל מקרה, היא מגיעה גם באדום יפה ובתכלת כמעט מחוק.

אני לובשת

שמלה במידה L מתוך L שעולה 455₪

ברור לי שזה ענין של טעם, אבל בעיני השמלה הזו פשוט מהממת. טוב, אולי לא מהממת אבל ממש מגניבה. היא אסימטרית, מכווצת בנעימות, יש לה אחלה כיסים, האורך שלה אידיאלי ללבוש ככה או מעל מכנסיים והיא נעימה מאד. אם מישהי משתינו נראית לא מי יודע מה, זו אני ולא היא.

אני לובשת

עליונית במידה L מתוך L שעולה 555₪

מכנסים במידה L מתוך L שעולים 295₪

רב המכנסים והחצאיות המחוייטים לא יעלו על שמנדובה שכמוני, אבל יש ב-COS גם כאלה מבדים גמישים יחסית שמתאימים לי בהחלט. המכנסים האלה יושבים על התפר האלגנטי שבין טרנינג למכנסיים מחוייטים לעבודה. יש להם כפתורים לא מזיקים בקרסול וכיסים וגומי במותניים. העליונית בצבע קרם היא פינוק רציני, אבל עניינה חורף ואנחנו עניינו קיץ.

פרט לבגדים, COS חזקים באביזרי אופנה. יש להם תיקים, תכשיטים ונעלים יפים במחירים סבירים ביותר (לרב). בצילום הבא אני מודדת כמה זוגות נעלים שעולים בסביבות ה-450₪ (כולן מעור). הנעלים שמדדתי נוחות מאד וקל לראות שיהויתיק, תיקי החביב, חיבב אותן גם (הוא קיבל יחס מאד מפנק מהמוכרות, אגב).

מדובר בחנות עם בגדים יפים מאד ולא טרנדיים (יענו, על-זמניים) שמיועדת לרזים שבחבורה אך יכולה לשמש גם את השמנים שבה (בפרט עם תרחיבו את טווח החיפוש שלכן למחלקת הגברים, שם יש בגדים רבים שיכולים לשמש גם אתכן מבלי לבאס את הנשמה על עצם התיוג). הבעיה המרכזית בה נתקלתי בשני ביקוריי בסניף היא שהבגדים שלהם מתאימים לרחוב הלונדוני ולא לזה הישראלי. הבדים עבים מדי, השרוולים ארוכים מדי והמעילים נוכחים מדי. התקשיתי ממש למצוא טישרט קצר שרוולים למדוד ובזמן שבחוץ להטה תל אביב בשלושים ומשהו מעלות, הקולבים היו עמוסים בבגדים ארוכי שרוולים, מיזעים וסריגים. עם זאת, יתכן ששונאות המזגנים יעריכו דוקא את התכונה הזו.

בעיה נוספת היא שהמוכרים לא לובשים מדים ולכן הדרך היחידה לאתר אותם היא לשאול כל מי שנושא יותר מקולב אחד אם הוא עובד במקום, וזה מביך קמעה לכל המעורבים. לו לפחות היו עונדים תגית שם, זה היה קל יותר. אני לא מצליחה להזכר אם בלונדון זה גם כך או לא. 

שורה תחתונה - אם יש לכן סבלנות לחטט בין מבחר המידות הקטנות בחיפוש אחר אוצרות, אם אם אתן שמנמנות לייט (שלא לדבר על רזות) או מחפשות אביזרי אופנה יפים ואלגנטיים, זה המקום בשבילכן (ו בשבילכם).

זה: על

מכירים את זה שאתם מגיעים לחנות בגדים כשאין לכם מי יודע מה הרבה כסף להוציא על בגדים והכל כל כך יפה שאתם מקללים את הרגע שנולדתם? ובכן, אתם יכולים להרגע, כי בחנות עליה באתי לספר לכם זה לא עומד לקרות.

לכבוד תחילת השנה היהודית הקדמונית בשבועות, הלכתי לסקור עבורכם את החנות החדשה זה: על (או במקור is: about) בקניון האופנה החדש והמצוחצח של תל אביב, הוא קניון פשן מולללל. חברה, שתקרא כאן פזית, סיפרה לי שמדובר בחנות נחמדה עם בגדים במידות גדולות בה כדאי לי להציץ וכשפזית ממליצה, אני מתמלצת.

החנות נמצאת בקומה הראשונה של הקניון ליד המדרגות הנעות, כמעט מתחת ל-COS. החנות עצמה נראית כמו עוד סניף של עונות או משמין לי, עם מגוון בגדים לא טרנדיים במיטב הצבעים למוקיון הסינתטי. עם זאת, פזית אמרה שיש אחלה ג'ינסים ואני הייתי נחושה לא לשפוט את הקנקן לפי תוכו לפני שאמדוד אותו. לפני התמונות וכו' אזכיר לכם שאני לובשת לובשת מידה 48-50 וגובהי 1.71.

ראשית, ביקשתי מהמוכרות האפטיות למדוד מכנסים קצרים מג'ינס במידתי. רשמית, החנות מוכרת עד מידה 52, אבל בפועל המידה הגדולה ביותר בדגם הזה היתה 48. לזאת ציוותתי את הטישרט הסביר ביותר שמצאתי, בצבע אפור עם ניצנוצאז' (אני בטוחה שאם היתה מוכרת באיזור, היתה מוציאה מפיה את מילת העוועים מלאנז').

אני לובשת

טופ ריב לורקס מידה 4 מתוך 5 שעולה 129₪

ג'ינס מידה 48 שהוא הכי גדול שהיה בחנות ועולה 159.9₪

המכנסים גמישים למדי ואני מאמינה שאחרי שעת לבישה היו מתרווחים לכדי בויפרנד רגוע. בכל מקרה הם נוחים גם במצבם הבסיסי. על החולצה לא נראה לי שיש צורך להכביר מילים.

אני לובשת

שמלה במידה 4 מתוך 4 ששכחתי לרשום את מחירה (בוז)

יתכן שהשמלה מיועדת לנשים נמוכות ממני, אבל עליי האורך הזה פשוט מגוחך. השמלה צריכה להיות קצרה או ארוכה ב-5 ס"מ לפחות כדי להראות הגיונית. פרט לכך, הבד (הקלדתי בטעות סד חחח) קליל אבל סינתטי לחלוטין והסרט במחשוף מיותר לגמרי וכפי שניתן לראות בצילום ניתן לראות מבעדה כל תחתון ונקודת חן שיש לי.

אני לובשת

ג'ינס סקיני אפור קרעים במידה 52 מתוך 52 שעולה 239.90₪

גופית ספגטי עם סיומת תחרה במידה 3 שהיא הכי גדולה שהיתה בחנות ועולה 109.90₪

גופית רוק במידה 3 שהיא הכי גדולה שהיתה בחנות ועולה 89₪

לפני שיצאתי מתא ההלבשה, חששתי שהגרביים המפוספסים שלי יהרסו את הלוק אבל לאחר שהצצתי בראי הבנתי שרמת הגיחוך של הגרביים משתלבת יפה באאוטפיט והכל סבבה אגוזיים. בכל מקרה, הג'ינס קצרים וקרועים מדי, הקומבניזון קטן מדי והגופיה גם קטנה מדי.

אני לא אוהבת חנויות מידות גדולות (עלאק) בהן אין את המידות הגדולות. איני יודעת אם באמת חיסלו להם את המלאי או שהם מביאים מעט מדי מידות גדולות לחנות אבל השורה התחתונה היא שלא היה הרבה למדוד במידה שלי. בנוסף, המידה שלי בחברה לא אחידה - בג'ינס אחד הייתי 48 והיה לי נוח מאד ובאחרים 52 היה טוב הוא מעט קטן עליי. 

לסיכום - כשהגעתי לשם קיוויתי למצוא חנות שאפשר למצוא בה פרטי בייסיק מוצלחים למידתי (ג'ינסים, טישרטים פשוטים וטובים, חולצות ומכנסים לעבודה וכו') ובמקום זה מצאתי עוד חנות אופיינית למידות ביניים שמתיימרת לספק בגדים טרנדיים לציבור השמנמנות והשמנות-לייט הישראלי ולמעשה מוסיפות עוד טפח סינתטי וסר טעם שמכסה טפחיים שלצערי הרב יש לי במגוון מידות מצומצם מדי. בקיצור, עם כל הכבוד לפזית נאלצתי לגרור רגליי לחנות השכנה מלמעלה כדי להתאושש קצת, ועל כך ברשומה הבאה.

שורה תחתונה - לצערי, עליי זה לא יעלה.

כולם היו בגדיי פלוס מנעמי

נראה שעברה שנה בדיוק מאז סקרתי בפעם האחרונה את הנעשה בחנות של נעמי פלוס ברחוב בזל 32 בתל אביב. מאחר וכך חשבתי שרק מן הראוי להיענות להזמנתה הנדיבה של נעמי לבוא לראות מה חדש בחנות, עכשיו שהיא חזרה מפריז ובאמתחתה מגוון בגדים אביביים ישר מהתנור.

הביקור בחנות הציב לי אתגר. כידוע לי, לנעמי ולכם, הקוראים, אני נוהגת לצלם בחנויות בהן אני מתארחת רק תלבושות שמתאימות לאופיי ולטעם שלי במקום לתת לאחרים לסגנן או להלביש אותי כרצונם. כרגע הטעם שלי מונוכרומטי, מרוחק מהגוף, פשוט ויש שיאמרו יבש (כמו יין טוב ולא כמו הומור דלוח, לפחות כך אני מקווה) ואילו הקולקציה של נעמי כולה עליצות צבעונית עם קריצות היפיות וטישרטים עם הדפסים עליזים. קשה למצוא בגדים שמתאימים לך כשאת פרצופלוחה בחנות של חביבים! 

למרות כל זאת, עמדתי בפרץ ובחרתי חמש תלבושות להראות לכם. סביר שלא תראו אותי מהדסת ברחוב בשמלת תחרה מפוסטלת בימים הקרובים, אבל בהחלט אעשה לכם לייק נלהב אם תלבשו אותה בעצמכם.

אני לובשת

חולצה במידה יחידה שעולה 199₪

ג'ינס סקיני במידה 48 מתוך 48 שעולה 299₪

כובע קש שעולה 99₪

החולצה הזו מגיעה גם בכחול בוהק והיא מעוטרת לבבות נחמדים. היא מזכירה לי חולצה מדהימה ביופיה שקניתי בפריז לפני 400 שנים וקילוגרמים פלוס מינוס. הגי'נס יתאים גם למידה 50 שכן הוא נדיב בגמישותו.

אני לובשת

שמלת פשתן במידה יחידה שעולה 399₪

צעיף מוזהב שעולה 149₪

השמלה הזו מתאימה למידות 42 עד 60 (לקוחה במידה 60 רכשה אותה השבוע) ומגיעה במגוון הדפסים וצבעים. היא מאד נוחה ונעימה על הגוף. את הצעיף צרפנו כי הרגשתי שהשמלה חייבת איזה je ne sais qui שירים אותה למעלה והשרשראות הרבות בחנות הן (שוב) צבעוניות ועליזות מדי לטעמי כרגע. מה קרה לי שאני לובשת רק אפור שחור וקרם לאחרונה? מי את ומה עשית לשרונה?

אני לובשת

שמלה של Aye במידה 5 מתוך 5 שעולה 610₪

נעמי מחזיקה בחנות מגוון בגדים של Aye מאת איילת קוצר רדעי, שהרחיבה את טווח המידות עד 52 (להערכתי). מדדתי שמלה וחצאית במידה הגדולה ביותר ושתיהן היו גדולות עליי. הדגמים שלה רומנטיים ובהירים וכל כך לא מתאימים לסגנון הנוכחי שלי שזו אגדה ממש, אבל נעים מאד ללבוש אותם. יש לציין שהבגדים שלה הם היקרים בחנות (מה לעשות, ככה זה כשמייצרים סדרות קטנות בייצור מקומי).

אני לובשת

ג'ינס בויפרנד במידה 48 שעולה 449₪

חולצה עם "תחתית" שיפון במידה יחידה שעולה 229₪

הג'ינס היה גדול עליי ויתאים למידה 50 ואולי גם ל-52. העונה אני לובשת רק ג'ינס בגזרת בויפרנד ונאלצתי להתאפק שלא להוסיף את המכנסיים האלה לאוסף, כי כמה מכנסים באותה גזרה כבר אפשר לקנות. יש בחנות חולצות בסגנון הזה, עם חלק עליון דמוי טישרט מפוספס וחלק תחתון שמדמה חולצת שיפון שמציצה מלמטה , במגוון צבעים ודגמים.

אני לובשת

חולצה במידה XXL מתוך XXL שעולה 249₪

וג'ינס סקיני במידה 48 מתוך 48 שעולה 299₪

לחולצה יש שרוולוני "כתף קרה" מתנפנפים שאופנתיים עכשיו (ראו התמונה הבאה) והיא מגיעה בעוד מספר הדפסים. הג'ינס מאד רכים וצמודים דלוקס. נשים שאוהבות להרגיש שהבגד "מחזיק" אותן טוב יאהבו אותו, לדעתי.

כל הצילומים מאת אורית ליסק

מאחר וכל הצבעוניות הזו ממש לא מתאימה לי עכשיו, כאמור, בחרתי לי חולצה מחויטת יחסית בצבע קרם עם שרוולנים מתנפנפים קצרצרים, שהיא בדיוק מה שאני צריכה עכשיו לעבודה (חסרה לי חולצה בהירה וחלקה ללבוש עם מכנסים מחוייטים רחבים ושחורים שהם כמעט המדים שלי לאחרונה לעבודה). קיבלתי אותה במתנה מנעמי ותראו אותה כאן בקרוב במסגרת מה לבשתי היום.

איך מסכמים סקירה של חנות מלבבת שאין בה כמעט פריט אחד לטעמי? אני חושבת שגדולתו של השבלוג (אגב כל האגו במידות גדולות הזה שמסתובב בפייסבוק ביממה האחרונה) היא היכולת להיות אוביקטיבי. ואוביקטיבית, נעמי פלוס היא החנות היחידה בארץ בה ניתן להשיג בגדים אירופאים קלילים ועליזים באיכות טובה ומחיר סביר במידות 50-52. אני תמיד הייתי בעדה ואני ממשיכה להיות בעדה גם העונה (מה גם שנעמי עצמה היא אישה מקסימה, שמחה לעזור ובעלת טעם מצוין). ואגב, בזמן שצילמתי בחנות היתה שם עורכת דין יפה כבת ארבעים שקנתה כמה בגדים מחוייטים שחורים ולבנים לבית המשפט וכולם נראו עליה נהדר, כך שכמוני גם היא מצאה שם אוצרות למרות שהעליזות האופנתית לא מתאימה לצרכיה.

נעמי החתיכה (היא באמת אישה יפה עד מאד) מציעה לקוראות השבלוג 15% הנחה על כל קניה מעתה ועד ה-15.6.16. פשוט ציינו שהגעתן דרכי ושלמו פחות. לא יודעת מה דעתכן בנושא, אבל עבורי זה הפך את המקום לשמח אף יותר.

קפה קפה

פעם מזמן, כשעוד הייתי שבלוגרית צעירה בקוקיות, יצאתי עם בחור אחד לבליינד דייט. הימים היו ימי ראשית הסתיו והבחור לקח אותי לארקפה הקטן בהרצליה, שהיה אז ראשון לבתי הקפה האיכותיים בארץ. אני לבשתי את שמלתי היפה ולבחור, שהיה נאה מאד, היה הרבה חומר ריחני בשיער. הוא נראה מודאג משהו בזמן שהזמנתי לי את הקפה קרם החביב עליי (מנת אספרסו והרבה סוכר מעורבלים היטב יחד כך שהם יוצרים מין קרם קפה סמיך ומתוק כזה). כשהגיע תורו להזמין הוא הביט במבט מיוסר נוראות על הבריסטה ואז על תפריט הקפה ואז על הבריסטה ואז על התפריט ולבסוף שאל בקול שאין מיואש ממנו "אין לכם קפה אמיתי כאן?". בקפה אמיתי הוא התכוון לנס על חלב ואני חזרתי הביתה מוקדם מספיק בשביל לראות את הסרט שמתחיל בעשר.

איי פיטי דה פול שמנסה לדבר איתי לפני ששתיתי את הקפה של הבוקר

כאן המקום לעצור ולבאר שני מושגי יסוד בשיח השבלוגאי. השפה חשובה מאד בשבלוג ואני נוהגת לדייק בה, וכפי שאני מבחינה בבירור בין המונחים בגדים ואופנה (ההבדל ברור במיוחד כשבוחנים את שוק המידות הגדולות, בו אין כמעט בגדים אבל יש טיפונת אופנה וזה מגוחך כי כשאין לך בגדים הדבר האחרון שמענין אותך זה אופנה שמטבעה יקרה ומורכבת לשימוש) כך אני מבחינה בין פלצן לבין פיינשמעקר. הפלצן עוסק בנראות ורושם וסמלי סטטוס בעוד הפיינשמעקר מרוכז בעצמו ובאהבתו לדברים טובים ומורכבים. אני למשל פיינשמעקרית של בגדים, ושל אוכל, ושל בובות, ושל אלכוהול, ושל קפה. 

וואן הפוכיטו סויה קאמינג רייט אפ!

בשנים האחרונות התרגלתי לשתות נספרסו בעבודה וטייסטרז צ'ויס אדום בבית. אבל בחודשים האחרונים נמאס לי מהקפה הביתי הוותיק שלי והתחלתי להחליף קפה בקפה ללא כל שמץ סטיספקציה. ביגוני פניתי לחבריי וביקשתי שלכבוד יום הולדתי הקרב יחברו לקנות לי מכונת אספרסו ביתית והם, חתיכים חסרי בושה שכמותם, עשו בדיוק זאת! וכך זמן מה לפני יום הולדתי צצה בביתי מכונה צהובה ונמרצת שמכינה לי קפה טעים בוקר וערב ואני התחלתי להתנסות במיני קפסולות, מקוריות ואחרות, בחיפוש אחר אלה הטעימות והמתאימות לי ביותר. כך שרבה היתה השמחה כשהוזמנתי לאירוע השקת קפסולות תואמות נספרסו של עלית בשבוע שעבר.

צילום אילוסטרציה עם ספל ריק, אף עצלן שפוי לא מתקרב לקפה

האירוע נערך במסעדת פופינה בנווה צדק, שם הכין עברנו השף אוראל קמחי מגוון מנות, שכולן כללו קפה מהסדרה, שהיו משובחות כל כך שהיו מענגות כל פלצן או פיינשמעקר או איש או אישה או יצור פרוותי שדומה אבל לא בדיוק זהה לאלפקה שהיו מזדמנים למקום. היו שם קרוסטינים מכל מיני סוגים, וסלטים, ומספר מנות דגים ובשר, וניוקי וקנלוני ומנות צמחוניות ושרשרת קינוחים שבסופה סופלה השוקולד שהוא אחד הקינוחים הטעימים שאכלתי בחיי. מאחר ואני בלוגרית שרגילה לאירועי אופנה וטיפוח מתישים ונטולי פואנטה, הופתעתי ללמוד מספר דברים מעניינים הנוגעים לקפה. למשל, הידעתם ש..

• רב סוגי הקפה שנמכרים בארץ הם תערובות זנים, בדיוק כמו שמן זית ויין. מאחר וגידולי קפה רגישים מאד לתנאי מזג אוויר וקרקע מומחי הקפה משנים את יחס הזנים בתערובות כל הזמן כדי לשמר את הטעם הקבוע לו מצפים הקונים.
• אנשים מגלים נאמנות חריגה לקפה שלהם ולא נוהגים לגוון או להחליף קפה באמצע החיים (כמו שצעקה עליי אמא אחת בישיבת הורים בתיכון פעם "את וההורים שלך תמיד חייבים להיות חריגים בהכל!").
• ערביקה הוא קפה הגדל באזורים גבוהים והוא מאופיין בחמיצות גבוהה. רובוסטה הוא קפה שגדל במקומות נמוכים ויש בו יותר קפאין וטעם חזק ועמוק יותר. אני שונאת קפה חמצמץ ולכן אשתה מעכשיו רק רובוסטה או תערובות שמכילות הרבה ממנו.
• במקום הראשון של שתייני הקפה בעולם ניצבים הפינים, מכל העמים. מסתבר שבסקנידנביה היתה בעיה רצינית מאד של אלכוהוליזם ואחת הדרכים שהממשל המקומי מתמודד איתה היא באמצעות מיסוי גבוה מאד על אלכוהול ומיסוי נמוך מאד על קפה. כתוצאה מזה, הם שותים המון קפה שחור (בלי חלב או סוכר, להבדיל מבישראל).
• עלית היא משווק הקפה הגדול ביותר כיום בברזיל, וזו אחת העובדות המוזרות ששמעתי בחיי.

הקרמה דה לה קרמה

בראש שלי, קפה עלית הוא הזוועה במרקם טלק ששומרים בפחית קטנה מאחורי כל השימורים בבית למקרה שיגיע איזה אורח שלא יכול לשתות קפה אמיתי. לכן שמחתי לגלות שהקפסולות האלה נותנות פייט ראוי למקוריות של נספרסו.

לצערי, לא יצא לי לטעום את עוצמה 10 אבל 9 ו-8 שקיבלתי במתנה מספקים ביותר באספרסו עם או בלי סוכר. בקפוצ'ינו, הם חלשים מעט עבורי אז אני משתמשת בשתי קפסולות (לונגו ועוד אספרסו) במקום בלונגו מאחת, כמו שאפשר לעשות עם הקפסולות החזקות של נספרסו (אלה בעוצמה 10-12). ה-7 חמצמץ וחלש מדי לטעמי, אבל חובבי הערביקה באירוע אהבו אותו. פלוס נוסף של הקפסולות של עלית הוא שהן מגיעות במיכל פלסטיק שניתן למחזר יחד עם בקבוקי השתיה, להבדיל מאלה של נספרסו שמגיעות במיכלי אלומיניום אותם יש לאסוף ולתת למחזור לחנות או לשליח שמביא את הקפה. את הקפה של עלית אפשר להזמין הביתה מהאתר והוא זול מזה של נספרסו. החבר'ה של עלית אמרו שהם עובדים על פיתוח קספולות מתכלות, מה שיהפוך את המוצר למוצלח עוד יותר בעיני.

אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה

ונסיים בסיפור נוסף על שרונות וקפה. בוקר אחר גררתי רגלי למטבח החברה בה עבדתי לחפש קפה וגיליתי על מכונת הקפה שלט בו היה כתוב שהיא מקולקלת והטכנאי בדרך. פלטתי צווחה קטנה והתחלתי להפוך את הארונות בחיפוש אחר קפה נמס. היו שם כל מיני סוגי קפה מטופשים שלא הכרתי ואחד אחד פסלתי אותם עד שהגעתי לצנצנת עליה היה כתוב באותיות גדולות "קפה קולומביאני אמיתי". קולומביאני כמו שהדודה שלי קולומביאנית אמרתי לעצמי והתכוונתי להחזיר אותו לארון כשלפתע נזכרתי שהדודה שלי באמת קולומביאנית ופרצתי בצחוק פרוע להחריד. וכך מצא אותי שם טכנאי מכונות הקפה מריירת ומגחכת עם ספל ריק ביד ומבט מטורף בעינים ואמר לי "תחזיקי מעמד, הרופא הגיע".

זה הסתיו עם הענן ועם ה-So Simple המבלבל

בשבת סיפרתי לכם איך נסעתי לקניון רננים כדי לשזוף במו עייני הטרוטות את קולקציית הסתיו החדשה של So Simple. המסקנה היתה שלמרות זיופים צורמים במידות ובדיוק של הפרטים הקטנים רשמתי שיפור בגזרות, בבדים ובגישה - מרשת המייצרת בגדי ליצנים לשמנות (עלאק, המידה הגדולה ביותר שלהם היא 48 וחלק ניכר מהדגמים מסתיים במידה 46 או 44) לרשת המנסה לספק ללקוחותיה בגדים סולידיים ראויים. בנוסף סיפרתי לכם שהתאהבתי בשמלה אחת שחלקכם אהבתם וחלקכם ממש לא (אבל זה לא מפתיע אותי, כי אני רגילה לתגובות בסגנון "לא הייתי לובשת את זה בחיים אבל עליך זה ממש מגניב" מיום שפתחתי את השבלוג). 

הפעם נסעתי לסניף בקניון גבעתיים. את השמלות הגאומטריות שבגללן יצאתי למסע הזה לא מצאתי גם שם אבל כן מצאתי בגדים רבים אחרים שלא היו בחנות בה ביקרתי בשבוע שעבר. למי שלא שולט במידותיי (למה אתם לא שולטים במידותיי?) אני לובשת מידה 48-50 וגובהי 1.71 מטרים.

ראשית, תיקון לרשומה הקודמת - המוכרת בחנות ברננים אמרה לי שהמכנסים בצבע אבן שמצאו חן בעיני מגיעים עד מידה 4 בלבד. אבל היא טעתה, הם קיימים גם במידה 5 והנה הם לפניכם.

אני לובשת מכנסי ניס במידה 5 מתוך 5 שעולים 329₪
וטוניקת קרפ במידה 4 מתוך ? שעולה 199₪

המכנסים אכן נחמדים ונוחים כמו שציפיתי. הם רכים וחביבים ומגיעים בבז' המצולם ובאפור מגניב. יש להם כיסים וגומי במותניים והם נינוחים מחד ומתאימים לעבודה מאידך. את הטוניקה לא אהבתי אבל היא החולצה היחידה בחנות שנראתה סבירה עם המכנסים. אני הייתי לובשת אותם בחורף עם טישרט שחור רך שמתחתיו מציצה גופייה לבנה וסניקרז או נעלי אוקספורד גבריות.

מהשמלה הבאה לא ציפיתי להרבה. הבד שלה לא היה נעים למישוש, בשל היותו עבה וטיפה מחוספס, אבל שילוב הצבעים של חומים וסגולים מצא חן בעיני. המידה הגדולה בחנות היתה 4 ולא ברור אם זה מאחר והיא לא מיוצרת במידה 5 או שהמידה חסרה. בכל מקרה, היא היתה צרה עליי וגרמה לי להראות בחודש השניים עשר. אני הראשונה להודות שיש לי בטן עגולה ובולטת (כאילו שיעזור לי להכחיש את העובדה הזו) אבל גזרה נכונה היתה מאזנת אותה במקום להבליט. אני לא נוהגת לחפש בגדים מרזים אבל זה מוגזם. אולי אם הייתי מודדת מידה 5 זה היה נראה טוב יותר.

אני לובשת שמלת סורבון במידה 4 מתוך ? שעולה 329₪

בשלב זה חשבתי שמן הראוי שאמדוד שמלה גדולה יותר. אז לקחתי את השמלה הזו במידה 5 ואבוי לי, היא היתה קטנה. השרוולים היו צרים כל כך שפחדתי שהם יקרעו והיא היתה מונחת עליי בצורה גרועה מאד. 

אני לובשת שמלת טורונטו במידה 5 מתוך 5 שעולה 329₪

הבלגן המידתי ממשיך עם הצירוף הבא של חצאית וחולצה.

החצאית מגיעה לפי דברי המוכרת רק עד מידה 3 אבל המותנים שלה גמישים ולכן היא התאימה לי. הבד מתאים בהחלט לסתיו והחורף הישראלים מבלי להכביד, והגזרה מאד בריטית. אני חושבת שעם מגפים חומים בעלי עקב עבה וכמה טיפות גשם אפשר יהיה לדמיין בכיף שהלובשת יצאה הרגע מהטיוב בלונדון. אגב, היתה בחנות חצאית נוספת יפה בהרבה אבל גם היא הגיעה רק עד מידה 3 ולא עלתה לי על פלח עכוז יחיד. חבל.

החולצה, לעומת זאת, מגיעה עד מידה 5 והיתה תלויה עליי כמו שק. הבד ממנו היא עשויה דומה לפיקה דקיק מוזר ולא אהבתי אותו. בכל הנוגע לשילוב של החולצה עם החצאית, עובדה ידועה היא שאני לא נראית טוב בחצאית וחולצה כך שאני מאשימה את עצמי ולא את המעצבת. חצאית עם טישרט או גופיה צרה אני עוד יכולה ללבוש ולהראות כמו בת אדם, אבל חצאית עם חולצה מחויטת? ועוד בפנים? הבטן שלי בולטת מדי לדברים כאלה ואני נראית כמו בלונה בארונה. בגלל זה החלטתי לפני זמן מה שאני מפסיקה להתפתות לחצאיות וקונה מעכשיו רק שמלות.

אני לובשת חצאית דוריס במידה 3 מתוך 3 שעולה 269₪
וחולצת דנית במידה 5 מתוך 5 שעולה 229₪

והנה בגד שכל קוראיי וחבריי ודאי יחשבו שיוצר במיוחד בשבילי, אבל הם מפספסים בשנה. מדובר בשמלת חולצה נחמדה בעיטור כלבלבים. היא נוחה, עשויה מבד נעים, הסגירה הרמטית (להבדיל מכל כך הרבה שמלות וחולצות כפתורים אחרות, בהן תמיד נפתח פער חושפני בין הכפתורים העליונים לעור הלובשת) והכל סבבה פרט לזה שהטעם שלי השתנה בשנה האחרונה ולא בא לי כרגע על הדפסים מהסוג הזה. עם זאת, היא מקסימה ונוחה ואני בטוחה שהרבה שמנמנות יאהבו אותה כפי שהיא, או עם חגורה, או מעל מכנסים. 

אני לובשת שמלת מוניקה במידה 5 מתוך 5 שעולה 349₪

את השמלה בכתום ובורדו שעל תמונותיה אני מזילה ריר כבר שבועיים לא מצאתי גם כאן וגם בסניף הזה, כמו בקודמו, המוכרת אמרה שמעולם לא ראתה כזו. אבל כן מצאתי אותה בבד אחר, שחור בהדפס פרחים גדולים. כשביקשתי למדוד אותה במידה 5 נעניתי (אתם יודעים מה מגיע עכשיו נכון?) שהיא קיימת רק עד מידה 3. מאחר ודבר דומה נאמר לי בטעות בחנות ברננים על המכנסים שמדדתי בתחילת הרשומה, ביקשתי ממנה פעמיים לבדוק במחשב ולפי נתוני המלאי הרשתיים שהיא מצאה, השמלה אכן לא קיימת במידה גדולה מ-3. ליתר בטחון, שאלתי בדף הפייסבוק של הרשת אם השמלה קיימת גם במידה גדולה יותר ואעדכן בדף הפייסבוק של השבלוג וכאן אם יתברר שאכן כן.

בכל מקרה, בדומה לאחותה השחורה מהסיבוב הקודם, מדובר בשמלה שהפתיעה אותי לטובה. במילה אחת, היא מהממת. הבד החורפי נעים, החצאית רחבה ומקסימה ומגיעה לי בדיוק למקום הנכון בקרסול. כל מה שקורה מעל המותן פשוט מטורף. יש לה מחשוף שנות שבעימי מהמם, שניתן לצמצם או להגדיל באמצעות הכפתורים. את הסרט השארתי פתוח, כי הסנטרים הכפולים ומכופלים שלי דורשים הארכה מקסימלית של מפתח הצוואר פן אראה כמו צפרדי וקרפד חברים. 

מאחר ומדובר במידה 3 ולא במידתי, השארתי את כפתורי השרוולים פתוחים אחרת הם היו צרים מדי. בנוסף, לא היו מזיקים לי כמה סנטימטרים נוספים של בד מסביב לישבנבטן. עם זאת, חשוב לי להבהיר שהתמונות לא עושות צדק עם השמלה. במציאות היא גורמת לי להראות כמו אמזונה בגובה 1.80 מטרים. היא תהיה מושלמת מתחת לסוודר או למעיל עור או למעיל ג'ינס, עם מגפיים או סנדלים או נעלי עקב. היא פשוט פצצה ואם יתברר שהיא אכן מגיעה רק עד מידה 3 זו תהיה עוולה של ממש ללקוחות הרשת, מה שמוביל אותי לסיכום סקירת הקולקצייה הזו.

אני לובשת שמלת מרינה במידה 3 מתוך 3 שעולה 599₪

אני מחזיקה בדעתי שיש כאן שיפור משמעותי מהעונות הקודמות. תאמרו מה שתאמרו על הבגדים שהראיתי, מגוחכים הם לא. אלה לא בגדים של שמנות ולא בגדים שמתבלטים בשום צורה. הם פשוט בגדים, וזה כל מה שאני רוצה - רשת שתמכור בגדים נורמליים לשמנות.

יחד עם זאת, ניכרת עדין הבעיה הפיזית והאידאולוגית במידות. הבגדים היפים והמיוחדים בקולקצייה מגיעים, כמו בעונות הקודמות, רק במידות הקטנות. אין לכך שום סיבה מעשית ולכן מוצאות עצמן הלקוחות במידה 46 ו-48 להן מיועדת הרשת (הממותגת כרשת למידות הביניים 40-48) תוהות למה לי לא מגיע? האם המעצבת לא רוצה להיות מזוהה עם לקוחות שמנמנות? האם היא מתביישת בקהל אליו היא עצמה מכוונת? האם היא חושבת שנשים במידה 46-48 לא יכולות ללבוש שמלות יפות או חצאיות קצרות? האם היא לא סומכת על היכולת שלה לייצר גזרות מוצלות למידות האלה? האם היא חושבת שזה ידרוש תוספת בד ולכן לא הוגן לתמחר את כל המידות של אותו הדגם באותו האופן ולכן עדיף כבר לוותר מראש על המידות הגדולות? למה לנשים במידה 46-48 לא מגיע ללבוש את אותה השמלה שהרשת מוכרת במידה 44? ולמה הרשת מתעקשת למתג את עצמה כרשת למידות הבינים בזמן שבאופן שיטתי היא מונעת מהלקוחות השמנות יותר שלה גישה לבגדים שהרזות יכולות לקנות?

השאלה למה? תשאר ככל הנראה בלי תשובה, וזה מכאיב לי. כל מי שהיה קורבן לבריונות בחייו נושא בליבו את השאלה הזו. אני כמעט בת ארבעים ועדין חולמת לגלות למה הבריונית של השכבה התעללה דווקא בי 14 שנים. כל כך הרבה ילדות, נערות ונשים שמנמנות ושמנות היו קרבן לבריונות בחייהן ואנחנו עדין ממלאות את תפקיד שק האגרוף של תעשיית האופנה. לדפנה לווינסון יש את הכח להעצים את הנשים האלה ובמקום זאת, היא מוסיפה עוד למה? לרשימה האינסופית שרובנו סוחבות איתנו.

בימים בהם הייתי בת בית ברשת, ביקשתי מהם שוב ושוב שיגדילו את טווח המידות. כעת אני מבקשת דבר אחר, פשוט בהרבה - ייצרו את כל הדגמים בכל המידות וודאו שכל המידות נמצאות במלאי של כל הסניפים לאורך כל העונה. האין זה So Simple? בעיני זה אלמנטרי.

סתיו ב-So Simple

בפרקים הקודמים בסדרה הפופולרית שרונה מבקרת את So Simple - שרונה מגלה שהרשת קיימת מבקרת בה ומרוצה, שרונה מפתחת ציפיות, הרשת מפתחת ציפיות משרונה, הרשת מאבדת עצמה לדעת עם כמה עונות עוקבות מלאות שמעטס סינתטי מהסוג הקלישאי ביותר, שרונה מתאכזבת, שרונה הופכת לפרסונה נון גרטה ולא מוזמנת יותר להשקות.

אבל מי שמכיר אותי יודע שאני דומה להרפס, Once קיבלת אותי - נתקעת איתי לכל החיים. 

לאחרונה מסתובבות ברשת תמונות מהקולקציה החדשה ובה שמלה אחת מסוימת שעושה לי עיניים. מדובר בשמלה ארוכה ארוכה עם חגורה צרה וחצאית עשירה בבד בגווני כתום ובורדו מהוהים שלפי פיסות מידע שאספתי (איני יודעת אם זה נכון, כי אני כבר לא חלק מרשימת המכותבות, כאמור) עוצבה בידי תמר קרוון. וכך, מוזמנת או לא, דילגתי לחנות של הרשת בקניון רננים לבדוק מה חדש ובראשי תסריט מוכן על מה עומד לקרות - השמלה תתאים לי ותראה נפלא אבל תהיה עשויה מבד סינתטי בלתי נסבל ועצבנית אך מסופקת אדלג חזרה למקלדתי ואכתוב אמרתי לכם.

כשהגעתי לחנות גיליתי, שלמרות שהרשת טוענת שהשמלות האלה כבר בחנויות, הן לא. מאוכזבת שלא יצא לי למדוד את השמלה המפתה, בחנתי את הבגדים החדשים שכן הגיעו. החנות ברננים קטנה יחסית ומחולקת בצורה נוחה - בצד אחת תלויים בגדי העונות הקודמות (זוועות צבעוניות חסרות חן) ובצד השמח תלויה קולקציית הסתיו.

מאחר ובגילי המתקדם איבדתי ענין בלהתרגז בכוונה, דילגתי מראש על כל הבגדים שלא נראו לי וחיפשתי רק בגדים שכן ימצאו חן בעייני. יאמר לזכות הרשת שהם בלבלו אותי כמו שצריך, כי קשת הצבעים של הקולקציה החדשה (כחולים, אפורים ושחורים) מתוחכמת למראה. בגדים רבים בה נראו לי נאים במבט ראשון, ורק כשבחנתי אותם לעומק הבחנתי בפרטים שפסלו אותם לטעמי כמו כיווצים במקום הלא נכון, גזרה מלבנית נטולת צורה ומידות בעייתיות. הבעיה המרכזית עם החולצות, שמרביתן גזורות יפה ועשויות מבדים בהדפסים אלגנטיים, היא שקו המותן שלהן עשוי מגומי מכווץ. למה? אלוהים יודע, אבל אני לא הולכת עם חולצות שנגמרות בגומי, זה ממש לא מגניב, לא נוח ולא מחמיא בעיני.

בסוף המעבר על הקולקציה נכנסתי לתא המדידה עם ארבעה פריטים - שתי שמלות זהות בכחול ובשחור, שמלה אחת בהדפס אותיות ומכנסים יפים בצבע אבן. לפני שאכתוב את דעתי על כל בגד, אזכיר לכם שאני לובשת מידה 48-50 ושגובהי 1.71 מטרים.

ראשונה מדדתי את השמלה עם האותיות. השמלה עשויה מבד נעים ויש לה כיסים ושתי בעיות. ראשית, האורך שלה לא מחמיא בעייני. המוכרת קיצרה לי אותה עם סיכות לאורך מעל הברך, ואז היא נראתה הרבה יותר טוב. אני חושבת שהיא תהיה נחמדה כשלעצמה, עם סוודר גדול מעליה או מעל מכנסים. הבעיה השניה היא שהיא צרה מאד. במבט הצידי רואים שהיא צרה בבטן ובישבן וכשהכנסתי ידיים לכיסים כמעט נחנקתי. 

 אני לובשת שמלת באלי בשחור משולב במידה 5 מתוך 5
מחיר השמלה 349₪

הבאים בתור, לפי התכנית, היו המכנסים היפים בצבע אבן. הם היו צרים וכותנתיים רכים למגע, מאד קוליים, עם כיסים, אורך מדויק וגומי במותניים. המידה הגדולה ביותר היתה 4 מאחר ולפי המוכרת "הם יצאו מאד גדולים ודפנה החליטה שלא צריך לייצר אותם במידה 5". לצערי, הם לא עברו את הירכיים שלי ולא יכולתי לצלם אותם אפילו.

אחרונה חביבה נותרה השמלה בשחור ובכחול. בפעם האחרונה בה הוזמנתי לאירוע בלוגרים של המותג כתבתי את הפסקה הבאה:

כשהגעתי ראיתי הרבה סטנדים עם קולבים ומוכרות מוכנות לשרת את קהל המוזמנות השמנות. אחת מהן לבשה שמלה יפה וביקשתי מיד למדוד כזו. היא אמרה שזו לא שמלה של המותג (ידעתי את זה מיד כשראיתי אותה, זו שמלה של קלוטה שנמכרת ברזילי ואני מכירה את המעצבת) אבל מיד הבטיחו לי שיש בקולקציה החדשה שמלות רבות דומות. כשביקשתי לראות אותן הציגו בפניי כמה טוניקות חסרות צורה שכל קשר בינן לבין השמלה של קלוטה מקרי. כששאלתי מה הקשר לשמלה עליה דיברנו אמרו לי אבל ביקשת שמלה רחבה. לא, אמרתי למוכרת, שמאוחר יותר התברר שהיא היא דפנה לווינסון בכבודה ובעצמה, ביקשתי שמלה יפה.

ובכן השמלה החדשה היא גרסה סופר מוצלחת של השמלה המדוברת, והיא ללא ספק הבגד המשמח ביותר שיצא לי לראות בחנות מידות בינים ישראלית אי פעם. 

אני לובשת שמלת מאיה שחורה במידה 5 מתוך 5
מחיר השמלה 329₪

מדובר בשמלה מבד עם גימור חלק דמוי זמש או קטיפה או אין לי מושג מה אבל אני אוהבת את זה. היא צרה למעלה ומתרחבת למטה. היא ארוכה מאחור יותר מקדימה ויש לה כיסים נוחים. אבל הדבר הכי נפלא בה הוא שאין בה שום דבר שמזכיר שמלה לשמנות. היא פשוט שמלה מצוינת, מגניבה להפליא, אופנתית דלוקס, לא מתאמצת, חגיגה לעיניים וכיף ללבוש. היא נראית כמו משהו שכל מעצב שמכבד את עצמו, את לקוחותיו ומודע לטרנדים העולמיים ייצר. והיא קיימת גם בכחול כהה שהיה יפה משמעותית מהשחור על הקולב אבל עליי, לצערי, נראה פחות טוב.

אני לובשת שמלת מאיה כחולה במידה 4 מתוך 5

כאילו כל זה לא מספיק, השמלה עולה 329₪ לפני כל מיני מבצעי מועדון ומה שלא יהיה. כלומר, מדובר בשמלה שמקומה ברזילי אבל עולה חצי או שליש ממה שהייתם משלמים עליה שם. מה אני אגיד לכם, אני מקפצת על הכסא בזמן שאני כותבת עליה.

אז מה המסקנה? ובכן, הקולקציה החדשה של So Simple נראית במבט על כמו הקולקציה הטובה ביותר שלהם מאז שהרשת קמה. במבט מקרוב קיימת עדין הבעיה הקבועה של מידות המכנסים הקטנות מדי (גם מידה 5 מתפקעת עליי) ופרטים קטנים שהורסים דגמים. כל זה לא משנה את העובדה שזו אכן הקולקציה הטובה ביותר שהם הוציאו מאז שהרשת קמה. אני עדין אורבת לשמלת המקסי כדי למדוד ולכתוב גם עליה ועל אחיותיה הגאומטריות אבל עכשיו אני אופטימית בהרבה, מאחר והבדים של הבגדים שמדדתי היו נעימים מאד ויש סיכוי מצוין שגם הבד ממנו היא עשויה יהיה נעים.

שמלת מאיה הזו וצבעי הבגדים מעידים על שינוי במחשבה של דפנה לווינסון, המעצבת. מדובר בקולקציה שלא נראית כאילו עוצבה במיוחד לשמנות, או שמנמנות או נשים אמיתיות או מה שלא יהיה חתך האוכלוסייה אליו מכוונת הרשת רשמית. הם פשוט נראים כמו בגדים אופנתיים שקרובים יותר לצד הקולי של הסקלה מלצד הסופר מתאמץ. ואני, גבירותיי ורבותיי, אוהבת את זה.

קישור לחלקה השני של הסקירה.

נו, מה?

ביום ראשון אחר הצהרים הזמינה אותי דנה מליק לחנות שלה, נומה, לראות מה חדש.

כשהייתי אצלה לראשונה לפני קרוב לשנה גיליתי מעצבת צעירה שמציעה לקהל מידות הביניים סגנון ייחודי שלא קיים בשום חנות אחרת בארץ - סגנון אותו אני מגדירה כמגניבו יפואי. בניגוד לאחיו האורבנו תל אביבי המונוכרומטי, המהונדס והנוטה ליוניסקסיות (הוא הסגנון החביב עליי), הסגנון המגניבו יפואי נשי מאד, נוטה להיפסטריות וקורץ לסבתא שיק. דנה מתמחה בשמלות וחצאיות בגזרות המתכתבות עם שנות החמישים והשישים והיא יודעת לגזור את השמלות כך שיחמיאו לשמנות ולרזות כאחת. היא משתמשת בבדים צבעוניים ועתירי הדפסים ומקפידה לתפור כיסים בחצאיות והשמלות שלה, שזה תמיד נהדר. אפשר לקצר ולומר שהיא מעצבת בגדים לנשים שמרגישות נוח בעורן, וטוב שכך.

אני, כידוע, לא סובלת היפסטר-סבתא-שיק. לעבודה אני אוהבת ללבוש מכנסים מחויטים, רחבים וכהים עם חולצה צרה וסניקרז שובבים או תכשיט מענין, ובזמני החופשי תמצאוני כמעט תמיד לובשת ג'ינס עם חולצה נשית כלשהי. אבל אפילו אני, הייקית  מהרצליה, אוהבת לזרוק על עצמי בקיץ שמלה קלילה ולשזוף אפודלים מעוטרי לקה בזוג כפכפים צבעוניים, או כאן נכנסת דנה לתמונה. שכן אם בשמלה צבעונית חפצה נפשך ואת לובשת מידה 48-50 כמוני, נומה היא הכתובת. לכן שמחתי על ההזמנה לבקר בחנות.

כדרכי בקודש, מדדתי מגוון בגדים על מנת להציגם בפניכם. דנה הואילה לצלם אותי ברחוב הסואן. אני אומרת לכם, שרות כזה לא רואים כל יום! הנה לפניכם כמה מהדגמים של קולקציית האביב החדשה ובתוכם השוגמנית לבנת הרגליים, אנוכי.

אני לובשת חולצת בר במידה 4 מתוך 4

מחיר החולצה 199 ש"ח

אני לובשת שמלת דני במידה 4 מתוך 4

מחיר השמלה 279 ש"ח

אני לובשת שמלת מור במידה 3 מתוך 4

מחיר השמלה 349 ש"ח

אני לובשת שמלת דניאלה במידה 4 מתוך 4 

מחיר השמלה 289 ש"ח

אני לובשת חולצת סער משובצת בצהוב וחצאית קצרה, שתיהן במידה 3 מתוך 4

מחיר החולצה 189 ש"ח ומחיר החצאית 249 ש"ח

אני לובשת שמלת נועם במידה 4 מתוך 4

מחיר השמלה 359 ש"ח

אני לובשת גופיית קרוקודילים וחצאית קצרה, שתיהן במידה 3 מתוך 4 

מחיר החצאית 249 ש"ח ומחיר הגופייה 139 ש"ח

אני לובשת שמלת תמי במידה 3 מתוך 4

מחיר השמלה 349 ש"ח

 אני לובשת שמלת נועם במידה 4 בתור חולצה מעל חצאית מקסי במידה 3 מתוך 4

מחיר השמלה 359  ש"ח ומחיר החצאית 249 ש"ח

אני לובשת גופיה במידה 3 מתוך 4 ומכנסי שולה במידה 4 שקצת גדולים עליי

מחיר המכנסים 289 ש"ח ומחיר הגופייה 139 ש"ח

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני מרוצה למרות שזה לא סגנון הלבוש שלי. הקולקציה החדשה מוצלחת וצבעונית ומחמיאה ואני מאמינה שרבות מקוראותיי יהנו ממנה. המחירים הם מהנמוכים בהם נתקלתי אצל מעצבת ישראלית, ועל כך אני מורידה את הכובע בפני דנה שכן אני יודעת כמה קשה להתפרנס כאן בכבוד בתחום אם לא מפקיעים מחירים. רבים מהבגדים יתאימו ללובשות מידות 50-52, וגם זה נאה בעייני עד מאד.

דנה הציעה לי, כמו בביקור הקודם, לקבל שני בגדים במתנה. בחרתי בשתי חולצות שמתאימות לסגנון הלבוש הרגיל שלי - חולצת בר מהצילום הראשון (שהיא רכה ונעימה ומתנפנפת ותהיה מקסימה עם ג'ינס, כמו זה הישן של אסוס בתמונה) וחולצת סער תנינים, שלא רואים פה כי הצילום יצא איום ונורא. מספיק לומר שזו אותה הגזרה כמו חולצת סער הצהובה לבנה המצולמת פה למעלה, רק אפורה ומעוטרת דקלים ותנינים ירקרקים חביבים והיא תהיה חמודה לעבודה. ואם כבר בתנינים עסקינן, נסיים בבדיחה.

שרונה אחת הולכת למכולת לקנות לחם. פתאום בא אליה תנין וצועק "בעעע אני אטרוף אותך!". השרונה צורחת ורצה משם. למחרת השרונה חוצה את הכביש ושוב צץ לו התנין וצורח "בבעעעע אני אטרוף אותך!". מתעצבנת השרונה וצועקת "די כבר! עוד פעם אחת אני הופכת אותך!". התנין מתעצבן והולך. למחרת מתגנבת השרונה למכולת לקנות גבינה. בא אליה התנין ומתחיל לצעוק "בבבעעעעע..". השרונה מכניסה את היד לפה של התנין תופסת לו את הלשון והופכת אותו מבפנים החוצה. למחרת יוצאת השרונה שמחה לרחוב. הציפורים מצייצות והשמש זורחת. פתאום קופץ עליה נינת.

חדשות טובות פלוס!

לפני כמה ימים נחתה בתיבת הדואר המקווננת שלי הזמנה לשזוף עייני בבוטיק חדש למידות גדולות. אני מודה שרוחי הנכאה באופן כללי ודף הפייסבוק השמעטסי למראה שלהם לא עוררו בי תשוקה עזה להגיע. עם זאת, היעד השני של קמפיין המימון של השבלוג כלל התחייבות לביקורת חנות אחת לפחות בחודש וגם הבטיחו לי קפה ושוחד ואני אוהבת גם שוחד וגם הפוך עם סויה (למרות שבינינו, קבלת מתנות שאני לא באמת רוצה זה עול רציני ואני מעדיפה להתחמק מכאלה) לכן החלטתי שאקפוץ לשם להתבאס קצרות ואחזור הביתה בזמן לארוחת הצהרים. אז החלטתי.

בהגיעי למקום גיליתי חנות מקסימה לגמרי ומצאתי את עצמי מחטטת בין המדפים ומפטפטת עם הבעלים והצוות שעות ארוכות. לחנות קוראים נעמי פלוס והיא נפתחה לפני כחודש ברחוב באזל 32 בתל אביב מול אחותה הגדולה, בוטיק נעמי, בה נמכרים בגדים עד מידה 42. נעמי, בעלת שתי החנויות, היא בלגית משובבת לב שעלתה לישראל לפני 16 שנים. לאחרונה החלה נעמי למכור בחנות שלה בגדים במידות גדולות יותר. הלקוחות התלהבו אך ביקשו חנות נפרדת (כמה מצער שנשים שמנות רבות כל כך מרגישות לא נוח למדוד בגדים ליד נשים רזות) ולכן החליטה נעמי להסתכן וללוות (הרבה) כסף מהבנק ולפתוח חנות קטנה למידות 42-52. את הבגדים היא מייבאת בבחירה אישית מצרפת - מדי חודש היא קופצת לפריז לסיבוב קניות מהיר וחוזרת עם קולקציה חדשה של חברות שונות במחירים שפויים. הבגדים שלה רעננים, רכים וצבעוניים ויש להם ללא ספק שיק בוהמי פריזאי. תודו שמעולם לא נתקלתם בחנות ישראלית שמוכרת בגדים במידה 52 המאופיינים בשיק בוהמייני פריזאי.

מצאתי את עצמי מודדת חצי ממה שהיה בחנות (אני לא צוחקת, הייתי שם יותר משעתיים). הנה לפניכם מדגם בלתי מייצג של בגדים שאני אהבתי. הוא בלתי מייצג כי יש שם גם חולצות מבדים כבדים יותר שאני לא אוהבת ומכנסיים שלא טרחתי למדוד כי הדבר האחרון שאני צריכה הוא עוד סקיני, בטח ובטח שצבעוני או דמוי עור. אז דעו שיש גם כאלה, אבל מרבית הבגדים הם בסגנון של אלו שתראו כאן. אז יאללה לתמונות הגרועות שצילמתי!

הנה אני לובשת חולצה אדומה שעולה 225Š₪ וג'ינס שעולה 299₪ ומגיע עד מידה 48 (אני לובשת 46)

החולצה הצהובה עולה 229₪ והגי'נס אותו הגי'נס 

מחיר החולצה 329₪ ואני לובשת מידה L שאינה הגדולה ביותר

כל הצעיפים (החמודים להפליא) בחנות עולים 149₪

השמלה הזו, שיפה בחיים הרבה יותר מבתמונה, עולה 359₪ והיא במידה XXL

השמלה הזו היא אחת המחמיאות שלבשתי ומחירה 299₪. אני לובשת מידה XXL שהיא הגדולה ביותר

החולצה הלבנה הנעימה עולה 285₪ והיא במידה XXL. הג'ינס אותו הג'ינס והמגפיים הוזלו עכשיו ל-300₪ 

הג'קטינו הזה הוא הבגד היקר ביותר בחנות, במחיר 499₪. על הקולב הוא נראה לי לא משהו אבל שוכנעתי למדוד אותו והוא נוח, רך ומחמיא בטירוף. אני לובשת מידה 2 והוא מגיע עד מידה 3 ונמכר גם בלבן ושחור.

הקרדיגן הנעים להפליא הבא נמכר בסוף העונה ב-150₪ 

והוא מגיע במידה אחת שמתאימה לדעתי ל-52 ואולי אפילו 54

נעמי מספרת שחלק מהיצרנים איתם היא עובדת כבר מתכננים להגדיל את טווח המידות שלהם והיא מקווה שתוכל להוסיף מידות גדולות יותר בקרוב. בינתיים התחננתי בפניה שתעשה עיצוב ומיתוג מחדש לדף הפייסבוק שלה שמייצג את רוח וסגנון החנות רע כל כך. אני מקווה שהיא תעשה זאת בקרוב.

פרט לכך, המוכרות בחנות מקסימות, השירות מעולה, המיקום נוח (יש חניון של אחוזות החוף ממש ליד החנות) ויש כרגע סטנד של סוף עונת החורף ב-150₪ לבגד או-250₪ לשניים. אני ממליצה בחום להגיע ולהתרשם. אני מקווה בכל לבי שההשקעה של נעמי תתברר ככלכלית וששמנמנות ארצנו, אלה שאוהבות בוהו פריזאי במחירים שפויים, ינהרו לחנות ויהנו ממנה כמוני. אני ממש מצפה לראות את קולקציות הקיץ שיגיעו בקרוב.

שורה תחתונה - בגדים שיקיים, נוחים ומשמחים שמתעדכנים תכופות במידות שלא תמצאו בשום חנות אחרת בארץ. פרגנו לעצמכן ולבעלת החנות ובקרו שם.

ציון השרונה -

הערה מנהלתית לסיום - הזוכה בהגרלת ה-Kawaii Box היא\הוא בעל\ת כתובת המייל annap83@gmail.com. נא לשלוח לי אימייל לכתובת raisinlike@gmail.com ובו כתובת הדואר באנגלית, כדי שאעביר אותה לחברה לצורך משלוח הפרס. הידד ותודה לכל הנרשמים!

הקופסה החמודה בעולם

בעולם מסתובבות אינסוף חבילות הפתעה. יש חבילות טיפוח, וחבילות עם מוצרים לגיקים (שלא שולחות לישראל, בוז!), וחבילות עם גאדג'טים וחבילות עם טחינה. אבל לפני כמה שבועות נחתה על מפתן דלתי (טוב, על דלפק סניפי) החבילה החמודה בייקום - Kawaii Box. ככה זה כשאת בלוגרית ורודה וחברות בינלאומיות מחליטות לשלוח לך חבילות ורודות בתמורה לכך שתסקרי אותן. ורוד זה השחור החדש, תזכרו.

Kawaii Box היא קופסת הפתעה חודשית שמכילה עשרה עד תריסר מוצרים חמודים רצח מיפן וקוריאה עם משלוחינם בינלאומי (הידד) ובעלות של כ-75₪ לחודש באמצעות פייפל, כאשר יש תוכניות מנוי ארוכות טווח שמוזילות מעט את המחיר. יש להם הסכמי עבודה עם מיטב מותגי האיזה מאמי!!! בהם טוטורו הנפלא של מיאזאקי וסאנריו, יצרנית הלו קיטי וחמודים רבים אחרים.

הקופסה מגיעה ארוזה בורוד, כראוי, ועם ברכה בכתב יד (שזה תמיד נחמד).

ובפנים - כל טוב הארץ, אם הארץ היא יפן או קוריאה.

וגם חטיף שטרפתי חמש דקות מרגע פתיחת הקופסה. מעין מקלות בייגלה מצופים שוקולד, זה היה מאד טרי ומאד טעים.

בחבילה יש לוח שנה חמוד בצורת כבשה טובת לב, מדבקות של פנדות תלת ממדיות, ליפ באלם בצורת עוגה טעימה, גרבים קטנות עם שפן, מגבת מתנפחת ועוד שטויות חמודות. אבל הכוכב של החבילה הוא ללא ספק הבחור הזה.

זהו חתולי, במקרה שלא זיהיתם. פודינג העצלנית הממולאת התאהבה בו מיד כשהוצאתי אותו מהקופסה וביקשה שאוריד את המתכות המחוברות אליו (מחזיק מפתחות) כדי שתוכל לשחק איתו. אני, כידוע, סאקרית מוחלטת של פודינג ועושה כל מה שהיא מבקשת (כל עוד זה לא כרוך בלקום מהספה) ומאז הילדה הממולאת לא עוזבת את חתולי לרגע. להוכחה, הנה צילום שלי חולה כמו כלבית ואומללה כמו אלוהים יודע מה יחד עם פודינג שמזדהה איתי עמוקות וחתולי שנראה מרוצה כי חולים ואומללים או לא, מחבקים אותו וזה מה שחשוב.

איזה חתול זה, באמא שלי. כולו תכול ורך.

אז נכון, אני קשישה ואם לעצלנים ממולאים בישראל, ועדין כיף לקבל חבילה מלאה בפיצ'יפקעס חמודים מדי פעם. אני חושבת שכל חובבי הקיטש היפני-קוריאני יהנו מהחבילה הזו. אנשים צעירים יותר יהנו על אחת כמה וכמה. אם הייתי מקבלת את החבילה הזו כשהייתי בת 15 הייתי מקפצת להנאתי במשך זמן רב. יש פה מגוון מאוזן של דברים חמודים סתם ודברים חמודים שאפשר להשתמש בהם, וזה המפתח לקופסת הפתעה טובה.

אם התעורר בכם החשק, תשמחו לשמוע שהחברה לא רק שלחה לי חבילה אלא ניאותה גם להגריל קופסה במתנה בין הקוראים. כדי להירשם להגרלה, יש צורך בחשבון פייסבוק איתו נרשמים פה למטה. אם זו לא חברה חמודה, אני לא יודעת מי חמוד.

a Rafflecopter giveaway

הזוכה יבחר או תבחר בעוד שבועיים. בהצלחה לכולם!