דרך השומן כלומר האומן

ביום חמישי בערב הלכנו לגלריה פנדה לחגוג את פתיחת התערוכה החדשה של אום לילר במעמד שגריר שבדיה (פתיחת התערוכה, לא הלילר). התערוכה עסקה באיורים לספר אלה קארי הילדה מלפלנד והשמחה היתה רבה. אני לבשתי את שמלת השבת של שרונל'ה למרות שלא היה שבת.

אני לובשת

שמלה של דנה סידי

צמודונים מרזילי

נעלים משופרא

תיק של מונקי מאסוס

שרשרת מנעמה בצלאל (משלהי שנת טיכו)

השבוע קיבלתי מקוראת ותיקה של השבלוג (היוש אלכס!) שאלה בנוגע לאופנת ה-One Size הרווחת במקומותינו בשנים האחרונות. היא ציינה שהיא נרתעת מבגדים כאלה מחשש שלא יכסו לה טפח שלא לדבר על טפחיים. האמת היא שהופתעתי מדבריה, כי אני נהנית מאד מהטרנד הזה והרבה מבגדיי היותר מוצלחים הם One Size של מעצבים מקומיים. אני חושדת שקל להם יותר להתמודד עם גזרה יחידה מאשר לתפור לפי מידות אבל למי אכפת, זה עובד בשבילי. רב ה-One Size הם גם Oversize מה שהופך אותם למוצלחים אף יותר. המלצתי לציבור השמנמנות והשמנות היא למדוד בגדים כאלה בלי לפחד, אם נראה לכן שיש סיכוי סביר שהם יתאימו לכן. אני בוחנת כל בגד כזה לפי רוחב השרוולים, שכן זרועותיי העליונות יותר שמנות מעליונות אם להיות כנה.

השמלה הזו היא One Size של דנה סידי, חביבת השבליג. הבגדים של דנה הם One Size ורבים מהם מתאימים להוד שמנמנותי. השמלה מעוטרת ריפרופים מבלי לגלוש למחוזות הקיטש ויש לה כיסים והאורך מתאים לי בדיוק ומאד נעים ללבוש אותה. קיבלתי עליה מחמאות כל הערב וזה הגיוני כי ממש נהניתי ללבוש אותה וכשאת מרגישה טוב בבגדים שלך רואים את זה. אפשר ללבוש אותה מעל ג'ינס רחב קרוע ארוך או קצר אבל הג'ינסים היו בכביסה והיה קריר אז הלכתי על צמודונים שחורים והשרשרת הכי דקה וארוכה שיש לי. 

הערב בסימן שבדיה היה מוצלח מאד והסתיים בארוחה לילית מאוחרת עם חברים טובים, עוגות, לביבות, משקאות טעימים ועוף בקארי הילדה מלפלנד. 

ואם כבר בציור עסקינן, אחת מהמשימות שלי השבוע היתה לסיים ציור שהוזמן ממני. זה דיוקן של מורה חביב אותו הוא יקבל כמתנת סוף שנה (ששש אל תגלו) ואני חיבת לומר שאני מרוצה מהתוצאה. חזרתי לצייר לאחרונה אחרי הפסקה ארוכה מאד ואני ממש נהנית מזה. יש בזה משהו שדומה לעבודה באלתור עם בובות תאטרון - אני יודעת איך זה מתחיל אבל אין לי מושג איך זה יגמר. אני רגילה כבר לכתוב ככה (למרות שאי אפשר באמת להתרגל לקסם הזה) אבל לצייר ככה, זה ממש מרענן בשבילי.

לפני סיום אעיר שאני חייבת למצוא מילה עברית ל-One Size. זה בלוג עברי פה ומִידַחַת לא כל כך זורם לי. אשמח לקבל מכם רעיונות, קוראות וקוראים חתיכים. ובברכת שבוע טוב ויצירתי לכולם, אסיים.

אומג אומג אומג!

אתמול קיבלתי הפתעה נעימה. המאיירת המוכשרת רעות בורץ, שרבות מהקוראות מכירות ודאי מפרויקט אמא וממיטב מגזיני הארץ (המקוונים והמודפסים), החליטה בעקבות פרויקט אין לי מה ללבוש: מלכוד 42 וטרנד הסלבריטאיות הדנדש לרדות בשמנמנות ושמנות, לפצוח בפרויקט איור אותו היא מגדירה כסדרת איורים של בלוגריות ומעצבות האופנה הגדולות והמהממות של ארצנו והמאויירת בה היא בחרה לפתוח את הסדרה היא לא אחרת משפחתכן השמנה, אני!

תמיד חלמתי להיות אחת מהבלוגריות הבינלאומיות האלה שמעריצים שולחים להן דיוקנאות מאויירים והן מעלות אותם לפייסוש ועכשיו סוף סוף אני חלק מהמועדון! תראו כמה נחמד.

האיור מבוסס על רשומת מה לבשתי היום משבוע שעבר, בה הופיעה התמונה הזו שלי בחולצה של צילה, מכנסונים מגאפ, תיק של רזילי, סנדלים של גולף ושרשרת של N2. 

וכאילו שזה לא מספיק ולא ביליתי כבר רבע שעה בלצייץ כמו אוגר שאשכיו נתפסו במלכודת עכברים וזה עושה לו חשק לשיר פוצ'יני, אז גיליתי בתגובות שגם עינב איזק איירה אותי!

האיור מבוסס , אני חושדת, על שילוב של שתי התמונות האלה.

תאמינו לי, שמנמנים ושמנמנות, כרגע אני מרגישה יפה ואהובה כמו חצי ריי שגב חצי טס מאנסטר! המון המון תודה למאיירות המקסימות, וכה לחי לפרויקט של רעות שכבר נמשך היום ונראה מקסים וחינני להפליא. מה אני אגיד לכם קוראים יקרים, באתי לחזק ויצאתי מחוזקת ❤

אייקון אופנה

אתמול היה הלילה האחרון של פסטיבל המד"ב והפנטזיה אייקון. לא שרצתי שם יומם ולילה, כמו כמה מחבריי, כי אצלנו עובדים בחול המועד (ימים מקוצרים, אבל עובדים) אבל בערב הנעילה היו אירועים אליהם נרשמתי ורציתי לפגוש את החברה. לרגל המאורע, לבשתי את השמלה החדשה החמודה שלי עם הפפיון מאחורה (למה לא צילמנו אותו, אלוהים יודע) ואפילו עישנתי קלות את העינים. מיותר לציין שבלטתי כמו שבלוג בשטח בו כולם לבושים כמו למחנה קיץ בצופים מחד וכמו קת'ולו וגנדאלף מאידך. שוין! שרונה נשארת שרונה גם כשהיא מוקפת גיקים. הויכוח, אגב, אם אני גיקית או לא נמשך עם חבריי כבר שנים וככל הנראה ימשך בלי תוצאות עד יומי האחרון.

איפור

עפרון עינים חום של ספורה (סט הלו קיטי)

מסקרה - YSL Babydoll Mascara

מייקאפ - טוש אקלה מייקאפ, בז' מוזהב 20

קונסילר - וישי-דרמבלנד Corrective Foundation בגוון אופל

סומק - תערובת של שני הגוונים הבהירים מ-Stila Convertible Colour Trios

השמלה בטנונית מעט, אבל למי אכפת. הבד שלה כל כך רך ונעים וקליל ויש לה ביטנה נוחה מכותנה ופפיון מאחורה (כאמור לעיל). שמחתי לראות שגם אודרי, חביבת השבלוג, לובשת אותה. אם אני לובשת מה שאודרי לובשת, מצבי טוב (שלא לדבר על כמה מצבה טוב שהיא מתלבשת כמוני).

אני לובשת

שמלה ממוד קלות'

עגילים מחנות מוזיאון ה-V&A

נעלים מפריימרק

תיק מסכת גז קטן מאנתרופולוג'י 

רק באייקון סופרים מוערכים עושים לך פוטובום. איזה עולם! איזה עולם!

בין לבין השתתפתי באירוע ספיד דייטינג גיקים שהיה מגוחך להפליא (בעיקר לנוכח העובדה שיכולתי להיות האמא של חצי מהשתתפים) במהלכו ציירתי את יצירת המופת הבאה.

בקיצור היה ערב מהנה בו באתי לחבק ויצאתי מחובקת. הבעיה היחידה היא שרצועת הכתף של התיק האהוב שלי נתלשה במהלכו, מה שצער אותי מאד. האיש היחיד שאני מכירה שמתקן הדברים כאלה נמצא בהרצליה, אז אם מי מכם מכיר אחד בתל אביב, אנא יגיב ויודיעני!

תודה לחמוטל ילין על הצילומים ♥

שרבוטים

במסגרת מקצה השיפצורים של שנת 2013 חזרתי לעדכן את בלוג היצירה שלי ואני מתכוונת לעדכן אותו בתדירות גבוהה בהרבה מעכשיו (לא קונץ גדול, כי לאחרונה עדכנתו אותו פעם בשנה). אתם מוזמנים בהמוניכם להתעדכן, לעקוב ולהגיב.

לאחרונה הגיע לי הגלקסי S1 הישן שלי עד לפה ^ והחלפתי אותו בסמסונג Note, מיני טאבלט שאני מאד מחבבת. יש לו מצלמה טובה ומסך מצוין והוא מגיע עם סטיילוס קטן שמעורר אותי לצייר, לראשונה בשנתיים כמעט. אני משתמשת בתכנת הפתקים הסטנדרטית של המכשיר ומצליחה להגיע איתה לתוצאות מספקות למדי, בהתחשב בגודל המסך. הציורים עצמם תיכוניסטיים משהו אבל אחרי שנתיים של קפאון יצירתי מוחלט אני מרוצה מהם. אז הנה כמה שרבוטים מהשבועיים האחרונים, בגודלם המקורי, ושיהיה לכם סופש נעים.