איחולים לשנת תשע"ב - מאלף ועד תו

לכל קוראי השבלוג וחבריו אני מאחלת מכל ליבי 

שנת איפור איכותי וזול

שנת בגדים בכל המידות, הצבעים והדגמים

שנת גלעד שליט בבית

שנת דיאלוג מפרה בין אדם לאדם

שנת תיקים וצמידים של הרמס

שנת לואי וויטון

שנת זהב צהוב, אצילי או לבן

שנת חובזיות ברוטב טחינה

שנת ישרים

שנת כושר

שנת לונדון, ליסבון ולימה

שנת מסאג'ים מפנקים

שנת נחת

שנת סנדלים, מגפיים וחמועלים

שנת אהבה עצמית

שנת פריחה ושגשוג

שנת צדק חברתי

שנת קרם לחות עם מקדם הגנה גבוה

שנה רומנטית

שנת שמנמנות בבגדי ים צבעוניים

שנת תוכן איכותי באינטרנט

שתהיה זו שנה

תוססת

שמחה

עסיסית

ובריאה

שנמשיך לכתוב, לקרוא ולדבר בפתיחות על הכל בדיוק כפי שאנחנו - רזים ושמנים, חסכנים ופזרנים, אמיצים ופחדנים, אנשים וספוגנים - עד השנה הבאה.

אוהבת אתכם חברים שלי,
שרונה

 

אני נותנת בקטנות

והיום בשבלוג, כמה דברים קטנים שיש לי להראות לכם, שנאמר "למה לא למה לא".

ראשונה, טבעת גולגולת ניצנוצאז' שקניתי בחנות של Irregular Choice ברחוב קארנבי בלונדון. חיפשתי טבעת כזו, שתתאים לאצבעות הנקניקיה הידועות לשמצה שלי, הרבה זמן וכשנתקלתי באוצר טבעות הניצנוצאז' הענקיות בחנות כמעט בכיתי מאושר. הופתעתי מעצמי שקניתי רק את זו, זה כנראה קשור לעובדה שהטבעות המתכווננות האלה נורא לא נוחות, אבל אותה הייתי חייבת. היא עלתה 15 ליסט (87 ₪) ומתאימה להפליא למכנסי האימה המיותרים שלי.

מזניבה ממנה אין.

היום נעלתי את המוקסינים החדשים שלי, שעלו פחות מחמישים ש"ח בפריימרק. הן רכות ונחמדות, ואני נורא מצטערת עכשיו שלא קניתי אותן בעוד צבע או שניים (היו שם המוני צבעים - טורקיז ואדום וכחול ושחור וסגול ומה לא). את התמונות צילמתי עם הסלולרי, כפי שניקל לראות.

 אני לובשת - חולצה של  Anthropologie 

ג'ינס ממרקס אנד ספנסר (או New Look, אני מתבלבלת מהיום שקניתי אותם)

מוקסינים מפריימרק

שרשרת מה. שטרן

אחת הקניות המוצלחות ביותר שעשיתי בלונדון - Goody Simple Styles Spin Pin שהן סיכות מסולסלות המיועדות להחזקת קוקואים מסוג בננה, עגבניה או איך שלא קוראים לזה. עד היום עשיתי קוקואים כאלה עם הרבה סיכות, או קליפסים, או גומיה לשיער. אבל סיכה אחת כזו יכולה להחזיק את כל השיער במשך שעות, וכמו שאתם רואים בתמונה למעלה, יש לי הרבה שיער עבה. מוצר מעולה, שמגיע בכמה צבעים המתאימים לשיער כהה או בהיר, אני תוהה אם יש אותו בארץ איפשהו.

סיכה גאונית, מוצר חובה לבעלות שיער ארוך

קיבלתי אתמול כמה צלליות מקסימות של Bourjois לבדיקה, אני עוד אכתוב עליהן בקרוב אבל בינתים אני יכולה לומר שכדאי מאד לנצל את מבצעי ההנחות עליהן ברשתות השיווק עכשיו, כי הן (לא כולן אבל רובן) עשירות פיגמנט, מחזיקות מעמד שעות רבות ויפות להפליא. אם גם אתם רוצים שישלחו לכם צלליות בחינם, מהרו להרשם להגרלונדון, שנסגרת בעוד ימים בודדים.

לסיום, יעל רגב כתבה השבוע על הטרנד החורפי הקרב של תיקי אטיטיוד. אני לא ממש שמחה על כך, כי אני הולכת עם תיקים כאלה מאז מלאו לי עשרים ואני לא אוהבת להיות אחת מאלף. מצד שני, זה אומר שצפוי מגוון נחמד של תיקים מגניבים במחירים נוחים החורף, ולזה אני מצפה גם מצפה. ועכשיו נלך לאכול משהו. בתאבון!

נעים במטבח

אין מה לומר, בעל הבית החדש שלי השקיע מקסימום מאמץ בלהשקיע מינימום מאמץ (וכמובן, כסף) בשיפוץ הדירה אליה עברתי. הברז בכיור ארוך מדי ומשפריץ על הרצפה, אי אפשר להתרחץ בלי להציף את חדר האמבטיה, חצי מהשקעים בבית לא עובדים - חבלז בזבז. 

בכל הנוגע למטבח, הוא ממש קטן. כל כך קטן שבקושי הצלחנו להכניס את המקרר לתוכו. אבל לא רק קטן הוא - הארונות המעטים הורכבו כך שאי אפשר להגיע אליהם מעבר לשיש והקרמיקה סדוקה. אבל אני כבר שנים יודעת, כי אמשלי אמרה לי מזמן, שאני יכולה להפוך כל דירה לבית. לכן החלטתי, בין השאר, לשפצר את המטבחון שלי עם קישוטי קרמיקה שקניתי מפוגי נעים בקולאז' סייל לראש השנה, שנערך בשבוע שעבר.

בהתאם לתכנית, קניתי מפוגי מספר שאריות קרמיקה, שנותרו מפרויקטים גדולים יותר שלה, אותם קיבלתי עם שני מזרקים מלאים בדבק סיליקון באמצעותו הייתי אמורה להדביקם לאריחים בבית. כששלפתי את המזרקים גיליתי שהם התייבשו ולא ניתן להשתמש בהם, אבל הצלחתי לחלץ דבק מתוכם באמצעות צ'ופסטיק (יהי זכרו ברוך). והנה התוצאות!

המטבחון לפני:

המטבחון תוך כדי: הדבקתי פרחים לאורך הסדק באריחים, וקישטתי בעלעלים.

הוספתי פרחים באריח השכן, ונעצתי ילדון בלי נעלים בתקווה שיעזור מדי פעם לשטוף כלים.

המטבחון אחרי:

ומרחוק יותר:

מושלם זה לא, חמוד זה כן, יותר טוב מקודם - ללא ספק. הידד לפוגי שעזרה לי להביא את הדירה צעד קרוב יותר לבית!

תשוויץ לקים בינלאומי

אחחח סופרדראג סופרדראג. אני מאשימה את שרה, שבלעדיה לא הייתי יודעת שהחנות הזו, שמוכרת מותגי איפור וקוסמטיקה זולים שאין בבוטס, אפילו קיימת. אבל עכשיו אני יודעת גם יודעת שהיא קיימת, והיא יודעת שאני קיימת, שכן בזבזתי שם כמויות נחמדות ביותר (באמת זול שם) של לירות אנגליות על מוצרי קוסמטיקה חמודים במיוחד. ומאחר ושבלוג הוא זה, הגיע זמן התשוויץ (יענו, Haul). והיום נשוויץ בלקים.

מאחר ונמאס לי מרב הלקים שהיו ברשותי, מכרתי את רובם במכירה הגדולה שלי, ופיניתי מקום לחברים חדשים. ומאחר ובסופרדראג היה מבצע של 1+1 על לקים של Barry M המשובח, ניצלתי גם ניצלתי את המבצע.

 Spring Green, Navy, 313 (מדבקת השם חסרה משום מה)

Lemon, Strawberry, Fuchsia, Bright Red

וכעת, לקניה הביזרית (שלא לומר, מיותרת) של הנסיעה ללונדון -לק Rococo nail apparel  - Gold Leaf מהחנות האלילית, Space NK (שמחזיקה מיני איפור יוקרתיים שאין בחנויות אחרות כמו Nars, Laura Mercier, שו אמורה וכל מיני מותגים צרפתיים שמעולם לא שמעתי עליהם).

לק עם פיסות זהב קטנטנות. מטופש כמעט כמו גולדן שנאפס

ובחזרה ללקים הזולים ב-1+1, שני לקים מיניאטוריים של מקס פקטור.

Diva Pink, Hot Pink

נעבור לבסיסים וכיסויים - את base coat topcoat and nail hardener all in one של Barry M קניתי בסופרדראג, אבל טרם ניסיתי (אדווח אם הוא טוב). וביום רביעי קניתי בפאם קליניק בקניון רמת אביב בקבוקון של Seche Vite שנחשב ל-top coat הטוב בעולם בידי כל מיני מגזינים כמו אל, וגם בידי חברות שלי שקנו אותו עד כה באיביי. נראה אם הוא באמת מייבש מהר מספיק בשביל לאפשר לי למרוח לק על ציפורני הידיים בלי למרוח ולהסיר אותו עשר דקות מאוחר יותר.

בקבוקון Seche Vite עולה 25 ₪ ובקבוק רגיל עולה 89 ₪

עוד לקים מלונדון, והפעם מחנות הבגדים הנחמדה Next, בצבעים Biscuit ו-Metal. חמודים שכמותם.

ולסיום - עוד משהו שקניתי בפאם קליניק. האמת היא שאני לא סובלת לקים של OPI. הפורמולה שלהם סמיכה ונמרחת לי והצבעים מעפנים דלוקס, לטעמי. אבל כשראיתי את הלק הזה מקולקציית החבובות ישר קניתי, כי אני מחפשת לק עם נצנצים בכל צבעי הקשת כבר שנתיים, להערכתי. תודו שהוא חמוד!

OPI Rainbow Connection מסדרת החבובות

זהו לעכשיו. כמו שאתם רואים, אם יפרוץ מחר חורף גרעיני אני מסודרת עם לקים עד שיגמר. ועד לתשוויץ הבא, שיהיה לכם שבוע טוב ואל תשכחו להרשם להגרלונדון!

בלאפאקינגאן

אז עברתי דירה סוף סוף ביום ראשון. חשבתי שאחרי חודש של אריזות וחיים ממזוודה בבתי מלון שונים ומשונים, אני ארגיש טוב יותר אחרי שאכנס לדירה, אבל אתם יודעים איך זה - שום דבר לא במקום, הבלאגן חוגג, הכל מלא ארגזים ואין מקום לזוז (בפרט שזרקתי את רב הרהיטים שהיו בדירה של ההורים, ולכן אין לי אפילו ספה לקרוס עליה שזה טוב כי כרגע אין מקום לספה). המוח שלי מלא רשימות שעשיתי וכאלה שעוד לא עשיתי, ורשימת המטלות בלתי נגמרת. בפרט שסיכמתי כבר עם הבוס שאני עוזבת את העבודה אחרי החגים (או בעברית, עוד חמישה שבועות) ובכלל לא התחלתי לחפש עבודה. 

איבדתי שליטה על המיילים שלי (ונגזר מכאן שאני לא יכולה לחפש עבודה, כמו שאני אמורה לעשות בימים אלה)

איבדתי שליטה על רוטינת הטיפוח שלי (הקרמים שלי נעלמו, כנראה המובילים השאירו אותם במחסן ואין לי ראי מסודר עדין)

איבדתי שליטה על היכולת לבחור מה ללבוש (התקע של מכונת הכביסה נשבר ולכן לובשים מה שיש, וזה הולך ומתמעט)

איבדתי שליטה על הבלוג (בין השאר בגלל המחסור במיילים וממשק נורמלי, כי אי אפשר לעדכן רשומות באייפד וגם כי ציוד הצילום שלי נעלם במחסן)

אני יוצאת מדעתי מכאבי גב, ויש לי שיעול אסתמטי שלא עובר

אני עצבנית ומדוכאת לחילופין

אני רוצה את אמא שלי

וזהו.

ראו קוטרתם.

 הסלון שלי

מתלבשת ממזוודה - חלק ד'

ברוכים הבאים לחלק ד' בו אנחנו יכולים להתחיל לספור את השעות עד שתהיה לי דירה סוף סוף. בינתיים חשבתי שהיום יהיה יום טוב לשלוף את הקניות הזולות ביותר מלונדון (אם לא מחשיבים קוסמטיקה). לפניכם המוצגים - 

 

דב נבון, עלה 2 פאונד (12 ש"ח) בפוראבר 21, ובואו נדבר על זה רגע. זאת הפעם הראשונה שאני נכנסת לחנות שלהם (כבר פתחו את זאת בעזריאלי?) אחרי שראיתי המוני בחורות צועדות במורד אוקספורד סטריט עם שקיות ורודות זוהרות של המותג וכמעט נגעלתי. זה פשוט שוק. פי מיליון שוק מ-H&M בעזריאלי, הכל נראה זול וסינתטי ומגעיל וכמעט ואין מציאות שוות. קניתי את השרשרת הזאת ועוד סיכה שנדון בה פעם אחרת ופצירה או שתים שהיו ליד הקופות וזהו. מה שכן, התלבטתי אם לשמור לי את השרשרת הזאת או לתת אותה במתנה למישהי בארץ, ואני שמחה ששמרתי אותה כי ככל שאני מסתכלת עליה יותר היא יותר מוצאת חן בעייני.

ציוותתי אותה עם נעלים שקניתי ב-8 פאונד (48 ש"ח) ב-Primark. רציתי לקנות אולסטרס שאוכל לנעול עם חצאיות וכולי אבל לא הצלחתי להחליט אם לקנות קצרות או גבוהות ובסוף ראיתי את אלה ברבע מחיר והחלטתי ללכת על זה. הן שחורות עם פנימית וורודה ואין לי שום דבר רע לומר עליהן. סבבה.

זהו. אין לי מה להוסיף, פרט אולי לכך שכבר שבוע כמעט אני מתלבטת בסוגיה האם אכילת פשטידת אטריות גמדית וגראטן לארוחת בוקר (כי זה הדבר היחיד בארוחת הבוקר במלון שאני יכולה לאכול) זה טוב או רע. מחד, זה די טעים, ומאידך - עד שאני אעבור לדירה החדשה שלי יפסיקו התגובות שהצטברו פה לאחרונה הטוענות שרזיתי. טוב נו, עוד יומיים למאנאייק.

 

אני לובשת - חולצה מרזילי
מכנסים של רותם והדס (ישנים)
דב נבון מ-Forever21
סניקרז מ-Primark

מי שאוהב מוצרי טיפוח וטרם נרשם להגרלונדון, מה אני אגיד לכם? אתם לא באמת אוהבים מוצרי טיפוח. תחשבו על זה.

מתלבשת ממזוודה - חלק ג'

אתמול הבנתי שהאצטון שלי ואני לא נתאחד ביומיים הקרובים. מאחר והלק באצבעות הרגלים שלי נמרח אי אז לפני הנסיעה ללונדון, החלטתי למצוא איזה פדיקור אקספרס איפשהו כדי לארגן את העסק מחדש בעזרתו האדיבה של מישהו שאינו אני. נסעתי לקניון אילון, כי זכרתי שיש שם סניף קטן של לקה וביקשתי למרוח לק וגו'. זו היתה טעות. 

אני לא רואה סיבה לשלם 50 ש"ח בשביל שישברו 3 מתוך 10 ציפורני הרגלים שלי, ישייפו בשופין גס (ומשומש) את הציפורנים שלי כך שאני אצטרך לקחת את השופין ליידי וליישר אותן בעצמי, ואחר כך יחליפו באמצע מריחת הלק את המורחת כי היא לא מסוגלת למרוח לק ותוך כדי כך יהרסו שלוש מתוך האצבעות שהיא כן הצליחה למרוח. הסיבה היחידה שלא קמתי, דרשתי את כספי בחזרה והלכתי בכעס היא שהמורחת הראשונה נראתה כל כך אומללה שלא רציתי לפגוע בה או לחילופין להביא לפיטוריה. אסון. וכך אחרי כשלושת רבעי שעה, הצליחו להוציא אותי משם עם מה שביקשתי, יענו פדיקור צרפתי טורקיז-צהוב (מיותר לציין שהן כמעט התעלפו מהבקשה שלי).

 

בתמונה לא רואים שהזרת השמאלית שלי מרוחה לגמרי, אבל כבר לא היה לי כח לבקש תיקון

מיותר לציין שלשם אני לא חוזרת.

מאחר והפסיכוזה שולטת, ונאלצתי להאריך את שהותי במלון כי הדירה עדין לא מוכנה (או כך לפחות חשבתי, כי בלילה קיבלתי עדכון מבעל הבית שהם כמעט גמרו את השיפוץ) החלטתי שהיום יהיה יום טוב לשלוף מהמזוודה את פסיכי (על שם הגיבורה המיתולוגית הרומנטית) ולבלות איתה את היום. ברור שראש נוסף לא יזיק לי במשרד, אולי אני אעבוד פי שתים מהר יותר היום? זמנים יגידו.

אני לובשת גופיות מ-New Look
מכנסים מדורותי פרקינס (ישנים)
שרשרת של N2

אני חייבת לומר שאני לא מבינה למה כל התגובות על הפוסט של אתמול נכתבו בפייסבוק או במיילים ולא פה. גם אתם חיים ממזוודה? למען השם קוראים יקרים, המקום להגיב הוא פה ולא שם. אתם רוצים להיות שם? חבל, כי אנחנו פה.

מתלבשת ממזוודה - חלק ב'

בוקר חדש הגיע קומפלט עם יום ושבוע חדשים והופ - אני עדין במלון. השאלה הפופולרית אצל חבריי ושאר ירקרקים בימים אלה היא "מתי הדירה שלך תהיה מוכנה" ועל זה אני עונה שאין לי שמץ של מושג. אני מקווה שזה יהיה בתחילת השבוע, כי עם כל הכבוד למלון, אני מעדיפה להיות בבית שלי (למרות שאין כזה כרגע). 

למרות שעשיתי copy + paste (למעשה, cut + paste) למזוודה מלונדון, לא לקחתי איתי איפור פרט לקרם לחות המצובע של לנקום וסומק אלא שלחתי אותו למחסן. וזה ממש ממש פתטי, בהתחשב בכך שהוצאתי מאות פאונדים על איפור (תהיה רשומה בקרוב) בלונדון כולל כמה ליפסטיקים מרהיבים ממש. עלוב עלוב עלוב. מצד שני, אני מסוגלת לספק לכם את התמונות הרגילות בהן אני אומרת שאני חיוורת וחסר לי ליפסטיק, ואתם מגיבים ואומרים "אז תקני כבר ליפסטיק או תפסיקי לבכות" אז עסקים כרגיל.

אני לובשת שמלה מ-Wallis

צמידים מ-Evans 

סנדלים מ-Nine West

את הסנדלים קניתי בארץ לפני חודשיים בערך, אחרי שראיתי את מיראל נועלת משהו דומה והתאהבתי. חיפשתי במשך זמן רב את הזוג המושלם מסוגו, ואני מודה שהופתעתי למצוא דווקא בניין ווסט, שלדעתי איבדו את זה כבר מזמן. את השמלה קניתי בלונדון ואני מאד מרוצה ממנה, למרות שהיא מאד חיוורת. היא רכה ונחמדה וארוכה מאחורה, ואני מתה על שמלות וחצאיות ארוכות מאחורה. זה מאד חשוב לשמנות, כי הרבה פעמים הישבנים שלנו עגולים מהממוצע מה שגורם לחצאיות להיות קצרות יותר מאחורה, וזה ממש לא מראה מחמיא.

בנוגע לצמידים, מה אני אגיד לכם. אני לא יודעת למה בארץ זה בלתי אפשרי למצוא צמידים שיעלו על הידים הנקניקיות שלי. באוונס יש מידות לצמידים, ושלי במידה מדיום, מה שאומר שנשים שמנות פי מאה ממני יכולות לקנות צמידים במידה XL שיתאימו להן, לתשומת לב היצרנים והיבואנים המקומיים.