יום שבת, 9 באפריל 2011

בשבת - החלק השני של מכירת הבלוגריות הגדולה

בשבת ה-9.4 (היום) יערך הסיבוב השני של
מכירת הבלוגריות הגדולה!!!! 

למי שפספסה את הסיבוב הראשון ביום שישי שעבר, נשארו עוד הרבה מציאות מוצלחות, שווה לבוא אז בואו בהמוניכן והזמינו את החברות! אנא שתפו את החברים בטוויטר ופייסבוק בנוגע למכירה, אנחנו רוצות למכור את הכל אז אל תאלו אותנו לערוך מכירה שלישית, מוהאהאהא! אז מה מתי ואיך -

14:00-19:00 בהרצליה (אלא אם כן ירד מבול מבולי וגשום)

ימכרו בגדים חדשים ומשומשים קלות שלי ושל תמר ניר במצב מעולה ומחירים מצוינים. במידות 36-48 וגם תכשיטים ותיקים ונעלים במידות 37-41. בין החברות שתמצאו -
DIOR, ASOS, URBAN OUTFITTERS, BEBE, KAREN MILLEN, NOLITA, אליז, קאלה, MISSONI, וינטג', JUICY COUTURE, KENETH COLE, סטיב מאדן, TOPSHOP, גמלא, יוקה מיי, יוסף, אסוס, זארה, טופשופ, H&M, טובהל'ס, קום איל פו, נעמה בצלאל, רזילי, הגרה אלמביק, Irregular Choice וגם תכשיטים ובובות בעיצובי.

לפרטים - התקשרו לתמר 054-5810140
או כתבו לי לאימייל raisinlike @ gmail.com (בלי רווחים)





חזית עמנואל של של Fauve במידה 95E חדשה במחיר 150 ש"ח




נתראה על הגג!

יום חמישי, 7 באפריל 2011

אני אדם פשוט, סוניה

הקולקציה החדשה של סוניה רקייל באסוס משובבת לב ממש. ראיתי תכנית על בית האופנה שלה בערוץ 8 לפני כמה שבועות, ונראה שהמעבר מניהול בידי סוניה לבתה גובה מחיר מכל המעורבים, ועדין - לו רק יכולתי לממן את הפריטים הבאים, הייתי קונה אותם בלי לחשוב פעמיים.

השמלה הזו למשל עושה לי שמח בלב עם הנקודות הגדולות והקטנות שלה.



כל התלבושת הזו (הנעלים, אגב, של אסוס ובחיים לא אוכל לנעול עקבים כאלה, אבל אנחנו היפותטיים פה נכון? נכון). נא לא לשכוח את תיק הדובדבן.


כל התלבושת הזו גם הולכת. את המשקפיים שמרו בכיף לעצמכם.


והג'קט הזה, עם הכיסים הענקיים הנחמדים והעוגן (כל אישה זקוקה לעוגן בחייה).


ולסיום, סוודר קטן לימים הקרירים שעוד נותרו לפני שהקיץ יפרוץ במלוא עוזו.


ואם כבר אנחנו בשוונג, אני רוצה גם את האיפור והשיער של הדוגמנית. תודה ואל תשכחו לכתוב על החבילה "מתנה" אחרת אני אשלם אלפי שקלים רק על המכס.

להזכירכם - בשבת נערכת מכירת הגג השניה של תמר ניר ושלי, בואו בהמוניכם! פרטים נוספים, תמצאו כאן.

תגובה שהתארכה - או מיני פוסט

מעצבת התכשיטים תמרה גרטנברג הגיבה על התגובות (הלא ממש מחמיאות) של קוראותיי על התכשיטים שהיא יוצרת. כתבתי לה תגובה שהתארכה והתארכה, ולכן החלטתי להפוך אותה לרשומה בפני עצמה.
 
תמר - ראשית, דעי לך שהמגיבות פה אינן טרוליות. את הטרולים אני לא מפבלשת ככלל, ובאופן פרטי - לא היו תגובות כאלה על הרשומה. הן כתבו את דעתן וזכותן לכך, כל עוד היא מובעת בנימוס.

אולי עשיתי לך עוול בצילומים שלי. אני אוהבת להשתמש בתמונות שלי ולא בצילומי יחצ למרות שבענק הייתי חייבת כי פשוט עשיתי לו עוול.

ועכשיו קצת ת'כלס - גם אני מעצבת ומכרתי בנחלת בנימין חודשים ארוכים. אני יודעת בדיוק כמה קשה להקים, לתחזק ולנהל דוכן - ולדעתי הארון היה מקסים. שתינו יודעות שקרן לא היתה מקבלת אותך לאירועים שלה לולא היה כך, היא קפדנית מאין כמותה בכל מה שקשור ללוק והאווירה של המוכרים.

שנית - אני מעצבת תכשיטים ויודעת בדיוק כמה עולים החומרים בהם את משתמשת. אני מעצבת בובות ולכן יודעת בדיוק שהיחס בין עלות הייצור של הבובה לאפשרות להרוויח עליה הופך רבות מהן ללא מתאימות למכירה (למשל, בובות עיסת הנייר שאני מכינה לוקחות 10 ימי עבודה לכל הפחות, ומותירות אותי רצוצת גב ומאובנת יד ימין למספר ימים אחרי תום התהליך. אני צריכה לתמחר בובה כזו ביותר מהרבה יותר מאלף ש"ח כדי שיהיה כדאי לייצר אותה. ישראלים לא משלמים סכומים כאלה על בובות יד. בזה נגמר הסיפור). אני מכירה מעצבת תכשיטים אחת, די מפורסמת, שקונה את המרכיבים שלה מאותו הספק שאני קונה ממנו ומוכרת את מה שאני מוכרת במאה ש"ח במאתיים בלי למצמץ. את לא כזאת, כי אני מעריכה את עלות החומרים של שרשראות הפרח מאבנים שלך בכחצי ממחירן לצרכן (טוב, אולי פחות כי אני קונה מעט חרוזים ואת בטח קונה בסיטונאות במחירים נוחים יותר, ועדין).

שורה תחתונה - מי שמכיר את התעשייה מבפנים מבין שהמחירים שלך מוצדקים לחלוטין. משם והלאה, זה ענין של טעם.

אני אוהבת Statement Jewelry ואני אוהבת להיות מקורית, היחידה שיש לה תכשיט מסוים. את ראית שרציתי בכלל לקנות שרשרת פרח מאבנים והחלטתי לוותר כי הן היו יקרות לי (כלומר, לא רציתי אותן מספיק). אבל כשראיתי את הענק - הייתי מוכנה לשלם עליו את מחירו בשמחה.

תתפלאי לשמוע, אבל סיפרתי לשרינקולוגית שלי על הענק שלך. אמרתי לה שלא קניתי לעצמי שום תכשיט או בגד יקר כבר המון זמן, כי בעזרתה הפכתי לבררנית מאד וכל צורת הקניה שלי השתנתה. אני קונה רק מה שאני רוצה (זה נשמע פשוט, אבל זה רחוק מכך). אבל כשראיתי את הענק הזה התאהבתי, הרגשתי שהוא נוצר במיוחד בשבילי. היא אמרה "מדויק. הענק היה מדויק בשבילך ולכן אהבת וקנית אותו בשמחה".

מש"ל.
 
 גנבתי תמונות יחצ מהפייסבוק של תמרה כדי להראות לכם כמה שרשראות שאני אוהבת.

יום רביעי, 6 באפריל 2011

התכשיטים של תמרה

בשבת, כאמור, נסענו לאירוע Collage Sale שארגנה קרן שביט ההו כה מוכשרת בכפר הס (קרן, אני עדין מחכה שתזמיני אותי למכור בובות באחת המכירות שלך). היו שם הרבה יוצרים מוכשרים, כפי שכבר סיפרתי כמדומני בתחילת השבוע, אבל היתה אחת מיוחדת ששבתה את ליבי.

כשנכנסנו, תפסה אותי קרן ואמרה לי "לכי לחפש את התכשיטים של תמרה, את תמותי עליהם. אני תמיד לווה ממנה תכשיטים לאירועים". האמת, שעוד בבית ראיתי את הצילומים של השרשראות של תמרה באתר המכירה והחלטתי לבקר אותה, לכן אמרתי נעשה ונשמע.


תמרה גרטנברג (שמשמעו בגרמנית הר גינות, כמדומני) למדה בבצלאל, שנקר ובברצלונה ומתמחה בתכשיטים העשויים בדים מפוסלים (טול, תחרה, משי, קטיפה ועוד), אבנים חצי יקרות ומיני ניצנוצאז'. בימינו, יש יותר מעצבי תכשיטים שמפסלים בבד מעורכי דין פר אזרח בישראל, אבל תמרה מיוחדת. יש לה כשרון לצבעוניות, דרמה והומור ולדעתי היא יכולה להגיע רחוק. לראיה, היא כבר פתחה חנות של המותג בשוק הפשפשים ביפו (ברחוב רבי פנחס 16) שבכוונתי לפקוד בקרוב, ואני ממליצה לכם בחום לעשות כמותי.


מחירי התכשיטים גבוהים למדי (כ-200 ש"ח לזוג עגילים, השרשראות מתחילות מכ-400 ש"ח ומטפסות לסביבות ה-1400 ש"ח) אך אני חושבת שזהו מחיר הולם לתכשיט מיוחד במינו, אם התאהבתן בו. אני מדדתי כמה פריטים שמצאו חן בעייני עד שמצאתי את ה-אחד.

מודדת חגורה פרחונית
אני לובשת - שמלה של עידית (החנות שלה נסגרה מזמן לצערי) ושרשרת מאסוס.

קוראותיי השמנמנות ישמחו לשמוע שהחגורות היפות נסגרות בשרשרת ומתאימות בהחלט למידות נדיבות כשלי. תמרה ציינה גם שהיא תשמח להוסיף חוליות לשרשרת אם יתעורר הצורך. הנה תמונה של תמרה ושלי בוחנות את עצמי במראה. תוכלו, אגב, למצוא תמונות יפהפיות שלה ושל התכשיטים שלה פה בבלוג של ליאן.


אני חובבת גדולה של Fascinators (קישוט לשיער שחי ברווח שבין קשת לכובע), בפרט כשנראה שהרגע יצאו ממעיינות הניצנוצאז'.


לבסוף, החלטתי לקנות עגילים ורודים-אדומים עם ניצנוצאז' וחגורה ב-450 ש"ח סך הכל, אבל אז נחו עייני על היצירה המדהימה הזו, ובזה נגמר הסיפור. כפי שאתם רואים בתמונה הבאה, זהו צווארון-שרשרת מעוטר בטול, נוצות וחיות משק (אני ידועה בחיבתי לתכשיטים עם חיות משק). היצירה הזו כאילו נוצרה בשבילי, וחיכתה בשבילי שאגיע לאסוף אותה (בכלל, קרו דברים רבים כאלה באירוע הזה. למשל, בזמן שקנינו גזוז הבנתי שהמצלמה שלי נעלמה, רצתי בבהלה לדוכן האחרון בו הייתי ושם מצאתי לא רק את המצלמה אלא גם את חברתי רחלי ובנה, אייל החכם. לולא שכחתי את המצלמה, לא הייתי פוגשת אותם. נחמד לא?). התמונה לא משהו, וזה ממש לא מתאים לשמלה המנוקדת שלי, אבל היו בטוחים שעוד תראו את הענק (מה זה ענק, האבא של הענקים) פה בשבלוג בעתיד. ולפני שאתם פורצים בזעקות שבר בנוסח "אבל מה תלבשי עם התכשיט הזה??" אני אענה לכם כבר עכשיו - עם ג'ינס וגופית סבא שחורה או ניוד, עם שמלה שחורה קטנה או גדולה ואלוהים יודע עם מה עוד. אני אוהבת להפתיע בתכשיטים מיוחדים, וזהו ללא ספק Statement Piece.

עוד אחת מהתמונות החיוורות בהן ממש חסר לי ליספטיק.

והנה תמונת יחצ של הענק (החלטתי שזה שם ראוי) מדף הפייסבוק של תמרה, כדי שתבינו את מלוא הפוטנציאל שלו.


מרגע שהגעתי הביתה ישבתי על הספה וליטפתי אותו, עד שהגיעה השעה בה הייתי חייבת לעזוב אותו, לפנות את המדיח, לתלות כביסה, לשתול ולזרוע על הגג, לעשות אמבטיה ולהכין ארוחת ערב, אבל אוטוטו, אוכל להניח את המקלדת ולחזור לסלון שם הוא מחכה לי מול הטלוויזיה וכולו רכות וחיות מלחכות עשב ואז, או אז, אהיה מאושרת.

יום שני, 4 באפריל 2011

הזמנה לתגובה

שלום לקוראיי החביבים. היום אני ארים להנחתה ואפנה אליכם שאלה שאשמח אם תענו עליה - 
אני מחפשת פעילות ספורטיבית שהיא לא חדר כושר ולא הליכה לעסוק בה. משהו שיתאים למתחילים ברמת כושר אפסית, ושיהיה כיפי (כדי שאתמיד בו). כל הצעה תתקבל בברכה! אם אתם מציעים לי מקום מסוים, אנא ספרו לי איפה זה נמצא וכמה זה עולה. טווח הנסיעה שלי הוא רעננה-הרצליה-תל אביב- רמת השרון.

למקומות, היכון, הגב!

קולאז' סייל

בשבת, נסענו, חבורת הבראנץ' הקבועה, למכירת קולאז' שארגנה קרן שביט בכפר הס. אני כבר רגילה לאירועים היפהפים של קרן, או כך לפחות חשבתי, אבל מה שציפה לנו שם היה מעל ומעבר.תמונה שווה אלף מילים, אז הנה 6000 מילה. יש לי מילים נוספות לומר, אבל הן ראויות לרשומה נפרדת.

מבט מהכניסה - היו שם כמויות אדירות של אנשים, אבל לשמחתנו, בזמן שישבנו
בבית הקפה המאולתר הלכו רבים הביתה ואז יכולנו להסתובב בניחותא יחסית 
(ככל שאפשר עם תינוקת בחבורה ובחום אימים).
 

אני לובשת - שמלה של עידית (החנות נסגרה לפני כמה שנים), 
נעליים של נייקי, שרשרת מאסוס ותינוקת וורודה.

אני בודקת את ביצועי הלפטופ של אמנון התופר, מפשוט.
 עדין אצל אמנון התופר - תיק בית, ארנק מצלמה וגולדסטאר מבד.

שאבי שיק, מהסוג שאמא היתה אוהבת.

 ובדרך חזרה למכונית, מצאנו מקור החסידה, שלא ראיתי כבר שנים, וסביונים!

זה היה תענוג כביר עבורי, לנשום אויר עשיר בניחוחות פרחי הדרים, להסתובב בין השדות ולראות את הבתים היפים שבכפר. אני תוהה אם הייתי רוצה לגור במקום כזה. מחד, פרחים מחיים אותי וככל שיש יותר מהם בסביבתי, אני שמחה יותר. מאידך, אני חוששת שמגורים במקום כזה ישעממו ויתסכלו אותי. אולי זה מקום להזדקן בו? אני לא יודעת, אבל ללא כל ספק בכוונתי להשקיע בכך מחשבה.

יום שבת, 2 באפריל 2011

מכירת גג

אחחחח איזה סופשבוע מעייף ונפלא עבר עליי! ראשית, ביום שישי ערכנו, תמר ניר ואנוכי, את מכירת הגג המופלאה שלנו. במהלך ארבע שעות הגיעו מבקרות רבות (וקשיש אחד שבכלל רצה לקנות את הדירה) לפשפש ולמצוא מציאות נחמדות יד שניה וגם יד ראשונה (חלק מהבגדים עוד עם התווית עליהם, ירחם השם על ארנקי). מכרנו בגדים,נעלים ותיקים ואני מכרתי גם תכשיטים ובובות בעיצובי, ובסוף היום עייפות ומרוצות החלטנו שבמקום שתמר תסחוב את השאריות הביתה, נעשה סיבוב שני בשבת  ה-9.4.11 (אם לא ירד גשם) בשעות 14:00-19:00. אז מי שפספסה - עדין יכולה למצוא מציאות שוות במחירים שווים. הידד! ועכשיו - תמונות.

הגג מוכן לאורחים.
והאורחים מוכנים לגג.
 
כל כך הרבה נעלים, כל כך מעט זמן!
תמר וחברים.
ליותר מדי שעות בשמש ישירה יש תוצאות.
אני לובשת - שמלה Asos Curve
קשת - קסטרו (שנה שעברה)
סנדלים - עמנואל (שנה שעברה)



ובסוף - תמר דגמנה את התכשיטים שלי בשבילי, 
בעוד אני חשתי רעידת אדמה קטנה.



תודה לכל מי שהגיעה, ולהתראות בשבוע הבא!
לפרטים, ניתן לשלוח לי מייל לכתובת - raisinlike @ gmail.com (בלי רווחים) 
שתפו את החבר'ה בדף האירוע שלנו בפייסבוק

יום חמישי, 31 במרץ 2011

נשים, אוכל ואלוהים

בימים אלה אני קוראת בשקיקה את הספר Women Food and God מאת ג'נין רות'. הספר מקדם את התהליכים שאני עוברת גם כך, ביחס לחיזוק הערך העצמי שלי, ושנאתי את הגוף שלי במצבו הנוכחי וכל ההשפעות השליליות שיש לשנאה הזו על חיי. אני מקווה שהוא יתורגם לעברית בקרוב, ותוכלו להנות ממנו כפי שראוי לו. בינתים אני מגישה לכם קטע קצר שתרגמתי. קטע שמסכם עבורי הרבה מהאמונות שלי לגבי עצמי והחיים בכלל. קטע שאם אמשיך בדרך הנוכחית יהיה בקרוב רק צל זכרון אפל, או סיפור מתריע שאספר לבנותיי המתבגרות.
כאשר את מאמינה, מבלי להיות מודעת לכך, שאת פגומה מיסודך את מאמינה גם שעליך להסתיר את הפגם הזה כדי להיות נאהבת. את מתנהלת בעולם מתוך בושה. את מנסה לפצות על איך שאת נראית, הולכת, מרגישה. החלטות מענות אותך מאחר והאדם שמחליט, את עצמך, פגום אז איך תוכלי לסמוך על החלטותיך? את מטילה ספק בתחושות הבטן שלך, מה שהופך אותך למומחית בחיפוש חיזוקים מבחוץ. את מומחית בחיפוש מומחים ותוכניות, בנסיונות חוזרים ונשנים לשנות את עצמך, אבל התהליך רק מחזק את האמונה הבסיסית שלך - שאסור לסמוך על הצרכים והבחירות שלך ושאם רק ישאירו אותך ברשות עצמך, תצאי לחלוטין מכלל שליטה.

דיאטות הן הביטוי הממשי של אמונתך שעליך לכפר על היותך את כדי להיות ראויה לחיות. הן לא המקור לאמונה זו, הן רק אחד הביטויים שלה. לפני שתביני אמונה זו ותטילי בה ספק, שום ירידה במשקל לא תספק את החלק בך שמאמין שהוא פגום. חיים שלמים של סבל ומאבקים באוכל יתאימו בדיוק לתפיסתך את חייך. המחשבות ששנאה מולידה אהבה ועינוי מוביל לשלווה מתקבלות על הדעת מאחר ואת מונעת מהאמונה שעליך להרעיב, לקפח ולהעניש את הרוע שבך. לא תצליחי לשמר את הירידה במשקל, בגלל שהמשקל הטבעי של גופך לא תואם את האמונות שלך בנוגע למה שהחיים צופנים לך. 

אבל מרגע שאמונה זו והבחירות הנובעות ממנה מוטלות בספק, דיאטות ואי נוחות בגופך שלך מאבדים את משיכתם. רק נדיבות מתקבל על הדעת. כל דבר אחר הוא עינוי.

עמודים 82-84