באיחור אופנתי, אני שמחה להציג לכם אלטרנטיבה חדשה לרכישת בגדים במידות 42-50. לחנות קוראים
U-ka Mae והיא נמצאת
בדיזינגוף סנטר בתל-אביב. מיד כשנתקלתי בהודעתה של בעלת החנות, אירית אנג'ל, ב
פורום אופנה מלאה בתפוז ובתמונות הנחמדות שליוו אותה פניתי אליה בבקשה לראיון. התחברתי אליה מיד כשגיליתי שהיא מגשימה את החלום שלי, לנטוש את ההייטק ולפצוח בקריירה יצירתית.
הערה - מי שמכיר אותי יודע שאין מילה השנואה עליי בשפה העברית המתחדשת מ"גוזייה". היא עושה לי צמרמורות בצוואר ותחושות לא נעימות בבני מעיי. לפיכך, תוכלו ודאי להתרשם מחיבתי אל אירית בכך שאפשרתי לה, לראשונה ואני מקווה שגם לאחרונה בחיי הבלוג, להשתמש במילה מבלי לערוך אותה החוצה. כן כן.
אני מבינה שאת מגשימה את החלום שלי לעזוב את ההייטק ולהקים עסק שעיקרו אסתטיקה ויצירה. תוכלי לספר קצת על החיים ה"קודמים" שלך ואיך אצרת את האומץ לשנות אותם?
באחת עשרה השנים האחרונות עבדתי כראש צוות פיתוח בחברת הייטק, מאוד אהבתי את העבודה שלי, אך תמיד ידעתי שהרומן ביני לבין ההייטק לא יהיה לנצח ושיום אחד אני אפנה לכיוון אחר.הרעיון ללכת לכיוון של אופנה ובגדים עלה בשנים האחרונות, הוא נולד מתוך מצוקה אישית שלי במציאת בגדים שמצד אחד יחמיאו לחמוקיים, ששני הריונות והגנטיקה המשובחת שלי העניקו לי, ומצד שני יענו לצורך שלי להראות אופנתית, צעירה ואפילו מגניבה. אז היה רעיון שהתגלגל אבל מכאן עד לשלב הביצוע נדרש תהליך, כי תמיד זה לא היה הרגע הנכון, הילדות קטנות מדי, הסיכון הכלכלי, גירושין שעברתי לפני שלוש וחצי שנים וכהנה וכהנה.
בנובמבר האחרון אמא שלי לקחה אותי לשבוע לניו יורק לחופשה אמיתית ראשונה מזה 5 שנים. אני חושבת שהאוויר הסתווי ותחושת החופש הרגעי יחד עם ההבנה ששיקמתי את שברי הגירושין ואני כבר מספיק חזקה לעשות מהפכים מבלי לשמוט את הקרקע תחת רגלי הביאו אותי להבנה שהגיע הזמן. חזרתי לארץ והתחלתי במהלכים לבניית העסק. בפברואר האחרון התפטרתי והתחלתי להקדיש את כולי לעניין המותג והחנות. לפני פחות משבוע החלום שלי התגשם.
מהו האני מאמין האופנתי שלך?
בגד צריך להתאים את עצמו לגוף של האישה ולא להיפך. הבגד משרת אותנו, הוא צריך להחמיא, הוא צריך לנצל את המשאבים הטבעיים שלנו ולטשטש את אלו שאנחנו חשות איתן פחות בנוח, הוא צריך לאפשר לנו ביטוי עצמי ובעיקר הוא צריך לגרום לנו להרגיש נח עם עצמנו.
הקומבניזונים האלה הם להיט. ולראיה, רכשתי אחד באפור
מה טווח המידות בחנות? ומה טווח המכירים בחנות?
מבני גוף שונים דורשים פתרונות ועיצובים אחרים. אני בחרתי להתרכז במידות הביניים (42-50) מתוך כבוד גם לבעלות המידות הגדולות יותר, שלפחות לטעמי, דורשות עיצוב מסוג שונה. מחלק מהדגמים גם מידות 52-54 יוכלו להנות. מעבר לכך, אין בחנות מידות ממוספרות, מאחר וכיום הוא שמידה 44 בחנות אחת היא 46 בחנות אחרת, החלטתי שלא לציין מספרים על הבגדים. שיטת הדירוג שלי היא לפי צבע, יש חמישה צבעים בחנות (צהוב, כתום, ורוד, אדום וכחול) וכל קונה מכירה מהר מאוד מהו הצבע שלה.
טווח המחירים הוא בין 200 ל-590 ש"ח. שרוולונים למיניהם עולים 140-180 ש"ח.
האם את מעצבת את הבגדים בחנות?
אני לא המעצבת של הבגדים, חלק מתהליך הבנייה של
U-ka Mae היה למצוא את טלי ושרה המעצבות שלי.
שרה היא מעצבת מוכשרת, היא בעלת חנות מקסימה בדיזנגוף 142 בשם
שופינא. טלי היא מעצבת ותדמיתנית בחסד, בעלת המותג
לולה שנמכר בעיקר באינטרנט ובירידים. העבודה היתה משותפת, כאשר אני נתתי להן מניסיוני העשיר כבעלת חמוקיים והן נתנו מניסיונן העשיר בעיצוב ותדמיתנות. אני שמחה וגאה להגיד שהייתי מעורבת בכל בחירה והחלטה בקולקציה, מהבדים דרך הגיזרה ועד החוט והכפתור, וחצאית אחת בקולקציה היא פרי עיצובי!
אירית - יפהפיה אמיתית, בבגדים מהחנות
מי המוכרות בחנות? איך הנחית אותן לעבוד עם הלקוחות?
המוכרת היא אני. חשוב לי להיות בחנות כמה שיותר, לפגוש את הלקוחות שלי, להכיר אותן וללמוד מהן מה טוב ונכון בשבילן, מה הן מחפשות ומה חסר להן בארון, כדי שאוכל לתת להן מענה מקסימלי. אבל יש לי גם שתי בנות שרוצות קצת אמא מדי פעם, ואז מחליפה אותי אריאלה - בחורה צעירה שבדיוק מסיימת את השירות הלאומי שלה. הסיבה שבחרתי בה כמוכרת היא הנעימות והרכות והסבלנות האינסופית שטבועה בה.
ההנחייה שהיא קיבלה היתה שהכי חשוב מבחינתי לתת ללקוחה תחושה נינוחה ונעימה בחנות, לתת לה את הפנאי ואת המקום אפילו למדוד את כל הפריטים בחנות, להקשיב לה ולרשום, במידה ויש ללקוחה מה לומר על פריט מסוים או על כלל הקולקציה. מבחינתי גם לקוחה שלא קנתה כלום אבל לימדה אותי דבר נוסף על הגוף הנשי היא לקוחה שהרווחתי מהביקור שלה.
קיצי ונעים
במה את שונה משאר הרשתות הנפוצות הארץ למידות גדולות, למה שאני אקנה דווקא אצלך?
את הקולקציה של U-ka Mae בנינו תוך מחשבה על כל פריט ופריט איך אפשר להוסיף לו את הטוויסט המתאים שיהפוך אותו ליפה ומגניב מצד אחד ואוהב קימורים, מצד שני. יש גזרות שמטשטשות בטן, אחרות נותנות תחושה של ירכיים צרות יותר, החיתוכים של הבדים מדגישים את המותניים (גם למי שאין) ישפתרונות גם למי שאוהבות גופיות וגם למי שלא תתפס ללא שרוול (המצאה שלי
השרווזיה, שהיא
גוזיה
(מלח מים מלח מים) עם שרוול בכל הצבעים שאפשר לשים מתחת לחולצות ושמלות ללא שרוולים). גם הבדים שנבחרו הן כאלו שאווריירים ונעימים מחד ולא נדבקים לגוף מאידך, אלא מלטפים אותו ומשרטטים סילואט נשי.
שרווזיה תמימה למראה אורבת ללקוחות בחנות.
אני מאמינה שרבות מהכותבות בפורום אופנה מלאה יהנו מפריט זה
אני חושבת שמרבית הלקוחות, גם אלו שבסופו של דבר לא ימצאו בגד לטעמן, יקבלו את התחושה שיש פה מקום שמקבל אותן, מקום שמפאר ומהלל חמוקיים, מקום שבאמת רוצה לתת להן פתרון אמיתי, כי זאת היתה הסיבה שהקמתי את החנות. הרי בסופו של דבר בסך הכל רציתי שיהיה לי מה ללבוש.
