קסם הפארש

מעטים הדברים שהופכים אותי לפמיניסטית יורקת אש ונטולת חוש הומור כמו לצפות בצילומים של חבריי תוקעים מרציפן במילוי תמרים במילוי מרציפן בחגיגות המימונה בזמן שאני תקועה בבית עם מצה יבשה כמו החיים שלי. זו כנראה הסיבה לדיון העצבני שמתנהל ביממה האחרונה בפייסבוק שלי, אותו חשבתי להעביר לכאן בסילוק הפרטים המזהים, שכן הוא עקרוני עבורי ולגבי נושאו אני נשאלת לעתים קרובות בהקשר הפרטי כמו גם בזה של השבלוג.

מדובר שם בבעלת עסק שנוהגת לשווק את עצמה (כמותג) ואת העסק שלה באמצעות כתיבת סטטוסים משתפכים שהם שיר הלל לה עצמה ולנשיות מתפרצת ולנשים אמיתיות ולקסם העוצמה הנשית וכאלה. היא רק אחת מאלף משווקות מסוגה, אבל אתמול היא העלתה סטטוס שכולל הערה מיזוגנית להחריד במסווה של קסם הפרי והסבלנות שלי לדברים כאלה נמוכה מאד. 

כמנהלת, יועצת שיווקית לעת מצוא, פמיניסטית ואדם אינטילגנטי באופן כללי יש לי עינים בגב בכל הנוגע למיתוג ושיטות שיווק ומכירה ואני מוצאת את השילוב בין רגשות וכסף ציני מאין כמותו. יעל רגב (עורכת סגנון של מעריב, בלוגרית וותיקה, מובילת דיעה בתחום האופנה בארץ ומטופלת בדבר מה שדומה לכלב) קוראת לשיווק מהסוג הזה שיווק אג'נדה, כלומר כזה שמנצל אג'נדות חברתיות כדי לנסות למכור לנו משהו. במקרה הזה, מנסים למכור לנו פמיניזם במסווה של לייף סטייל.

עכשיו, אני לא תמימה. אלוהים והשטן יודעים כמה טקטיקות שיווקיות חסרות בושה קיימות בעולם ושיווק אג'נדה הוא רק אחד מעשרות המכות השיווקיות שנפלו על הארץ והים והרשתות החברתיות. מה שמטריד אותי במיוחד הוא שהשיטה הזו רווחת בישראל דוקא בעסקים נשיים קטנים. קל להאשים את עולם העסקים בציניות ממנה נובעת שיטת השיווק הזו, אבל נראה לי שככל שהעסק/המותג קטנים יותר, כך קטנה כמות הציניות וגדלים חוסר המקצועיות והכוונות הטובות. נשים משווקות את עצמן לנשים אחרות בכלים של רגש כי הן חושבות שזו זווית המכירה הכי טובה שיש להן (מעין גרסה למבוגרים של "תאהבו אותי תאהבו אותי תאהבו אותי" שנובעת מחוסר בטחון בסיסי) או כי הן חושבות שזה כלי שיווקי חזק וטוב (כלל שיווקי בסיסי קובע שמוצרים זולים מוכרים בפניה לרגש ומוצרים יקרים מוכרים באמצעות סיפוק כמה שיותר נתונים) והתוצאה הסופית מעוררת בי קבס.

תהיה הסיבה בה בחרה המשווקת להשתמש בשיטה הזו, בחירה מושכלת או חוסר יכולת לעשות משהו אחר, התוצאה הסופית זהה - נשים מנצלות את תמימותן של נשים כדי לעשות רווח. 

שנחזור על זה שנית? נשים, במסווה של אחווה נשית והעצמה נשית, בונות לעצמן עסק באמצעות טקטיקות ניצול רגשי של נשים אחרות. שיטת השיווק הזו יוצאת מנקודת הנחה שאם תגעו לקהל הלקוחות בטריגר הרגשי הנכון, הוא לא יוכל לעמוד בפני הדחף לקנות. נשים מוכרות לנשים אשליות מתוך הנחה שקל לנצל אותן. ורובן עושות את זה מתוך חוסר מודעות מוחלט. משהו מכל זה נשמע לכם פמיניסטי?? וכאילו זה לא גרוע מספיק, מרביתן עושות את זה באמצעות כתיבה אינפנטילית, עילגת ומגוחכת ללא כל יכולת עריכה או ביקורת עצמית או מודעות עצמית תוך זילות מוחלט של המדיום הדיגיטלי והשפה העברית. כל מותג פותח בלוג, כאשר הדבר היחיד שיש לרובם לומר בבלוג הזה הוא "בבקשה תקנו ממני אני אישהההה ויש לי מה לומררררר". והדבר המדהים ביותר בכל העסק, הוא שגורואיות שיווק בעיניי עצמן מעודדות בעלות עסקים קטנים לפעול בשיטה הזו תוך כדי שימוש בשיטה הזו!

סבתו של אבי מאשה, עליה השלום, מביעה את דעתה על הנושא

הסנדלרית הספציפית שעוררה את הדיון הזה נתפסה מסתובבת יחפה, כאמור, בשל הערה מיזוגנית שהוציאה לי עשן מהאוזנים. זה היה אגבי כל כך, שאני בטוחה שאם הייתי מטיחה בפניה את טענותיי היא לא היתה יודעת על מה אני מדברת. זה היה רק פרט אחד בבליל שטויות פסאודו-פמיניסטיות שבא מהלב ולא מהשכל ולפי שלל התגובות על הסטטוס שלה, אף אחת לא שמה לב או טרחה להתייחס. התגובות הן כולן "את קסם!!!" וחיזוקים וחיבוקים.

חשבתי לסגור את הרשומה הזו בפרודיה על שיווק קסם הפארש הזה, באמצעותה אני מפצירה בקוראותיי לחשוב לפני שהן קונות. אבל החלטתי שיותר מלהצחיק, חשוב שאהיה ברורה כאן. אני לא אומרת שאסור לקנות את המוצרים שהנשים האלה משווקות. מה שאני אומרת הוא שצריך לעשות זאת עם עיניים ושכל פתוחים, תוך הכרת השיטה והפרדה בין המוצר (אותו אני אוהבת) לבין השיטה (אותה אני מוצאת מזלזלת). ואם אפשר, בדרך תומכת ומכבדת, הביעו את דעתכן על הדרך. אמרו לנשות העסקים האלה, אותן אתן מכבדות ובהצלחתן אתן רוצות, שתכבדו אותן יותר אם הן יתחילו לשווק את המוצרים שלהן כמו נשים רציניות ובוגרות במקום כמו ילדות מבוהלות. בסופו של דבר, כולנו נרוויח מזה.

קפה קפה

פעם מזמן, כשעוד הייתי שבלוגרית צעירה בקוקיות, יצאתי עם בחור אחד לבליינד דייט. הימים היו ימי ראשית הסתיו והבחור לקח אותי לארקפה הקטן בהרצליה, שהיה אז ראשון לבתי הקפה האיכותיים בארץ. אני לבשתי את שמלתי היפה ולבחור, שהיה נאה מאד, היה הרבה חומר ריחני בשיער. הוא נראה מודאג משהו בזמן שהזמנתי לי את הקפה קרם החביב עליי (מנת אספרסו והרבה סוכר מעורבלים היטב יחד כך שהם יוצרים מין קרם קפה סמיך ומתוק כזה). כשהגיע תורו להזמין הוא הביט במבט מיוסר נוראות על הבריסטה ואז על תפריט הקפה ואז על הבריסטה ואז על התפריט ולבסוף שאל בקול שאין מיואש ממנו "אין לכם קפה אמיתי כאן?". בקפה אמיתי הוא התכוון לנס על חלב ואני חזרתי הביתה מוקדם מספיק בשביל לראות את הסרט שמתחיל בעשר.

איי פיטי דה פול שמנסה לדבר איתי לפני ששתיתי את הקפה של הבוקר

כאן המקום לעצור ולבאר שני מושגי יסוד בשיח השבלוגאי. השפה חשובה מאד בשבלוג ואני נוהגת לדייק בה, וכפי שאני מבחינה בבירור בין המונחים בגדים ואופנה (ההבדל ברור במיוחד כשבוחנים את שוק המידות הגדולות, בו אין כמעט בגדים אבל יש טיפונת אופנה וזה מגוחך כי כשאין לך בגדים הדבר האחרון שמענין אותך זה אופנה שמטבעה יקרה ומורכבת לשימוש) כך אני מבחינה בין פלצן לבין פיינשמעקר. הפלצן עוסק בנראות ורושם וסמלי סטטוס בעוד הפיינשמעקר מרוכז בעצמו ובאהבתו לדברים טובים ומורכבים. אני למשל פיינשמעקרית של בגדים, ושל אוכל, ושל בובות, ושל אלכוהול, ושל קפה. 

וואן הפוכיטו סויה קאמינג רייט אפ!

בשנים האחרונות התרגלתי לשתות נספרסו בעבודה וטייסטרז צ'ויס אדום בבית. אבל בחודשים האחרונים נמאס לי מהקפה הביתי הוותיק שלי והתחלתי להחליף קפה בקפה ללא כל שמץ סטיספקציה. ביגוני פניתי לחבריי וביקשתי שלכבוד יום הולדתי הקרב יחברו לקנות לי מכונת אספרסו ביתית והם, חתיכים חסרי בושה שכמותם, עשו בדיוק זאת! וכך זמן מה לפני יום הולדתי צצה בביתי מכונה צהובה ונמרצת שמכינה לי קפה טעים בוקר וערב ואני התחלתי להתנסות במיני קפסולות, מקוריות ואחרות, בחיפוש אחר אלה הטעימות והמתאימות לי ביותר. כך שרבה היתה השמחה כשהוזמנתי לאירוע השקת קפסולות תואמות נספרסו של עלית בשבוע שעבר.

צילום אילוסטרציה עם ספל ריק, אף עצלן שפוי לא מתקרב לקפה

האירוע נערך במסעדת פופינה בנווה צדק, שם הכין עברנו השף אוראל קמחי מגוון מנות, שכולן כללו קפה מהסדרה, שהיו משובחות כל כך שהיו מענגות כל פלצן או פיינשמעקר או איש או אישה או יצור פרוותי שדומה אבל לא בדיוק זהה לאלפקה שהיו מזדמנים למקום. היו שם קרוסטינים מכל מיני סוגים, וסלטים, ומספר מנות דגים ובשר, וניוקי וקנלוני ומנות צמחוניות ושרשרת קינוחים שבסופה סופלה השוקולד שהוא אחד הקינוחים הטעימים שאכלתי בחיי. מאחר ואני בלוגרית שרגילה לאירועי אופנה וטיפוח מתישים ונטולי פואנטה, הופתעתי ללמוד מספר דברים מעניינים הנוגעים לקפה. למשל, הידעתם ש..

• רב סוגי הקפה שנמכרים בארץ הם תערובות זנים, בדיוק כמו שמן זית ויין. מאחר וגידולי קפה רגישים מאד לתנאי מזג אוויר וקרקע מומחי הקפה משנים את יחס הזנים בתערובות כל הזמן כדי לשמר את הטעם הקבוע לו מצפים הקונים.
• אנשים מגלים נאמנות חריגה לקפה שלהם ולא נוהגים לגוון או להחליף קפה באמצע החיים (כמו שצעקה עליי אמא אחת בישיבת הורים בתיכון פעם "את וההורים שלך תמיד חייבים להיות חריגים בהכל!").
• ערביקה הוא קפה הגדל באזורים גבוהים והוא מאופיין בחמיצות גבוהה. רובוסטה הוא קפה שגדל במקומות נמוכים ויש בו יותר קפאין וטעם חזק ועמוק יותר. אני שונאת קפה חמצמץ ולכן אשתה מעכשיו רק רובוסטה או תערובות שמכילות הרבה ממנו.
• במקום הראשון של שתייני הקפה בעולם ניצבים הפינים, מכל העמים. מסתבר שבסקנידנביה היתה בעיה רצינית מאד של אלכוהוליזם ואחת הדרכים שהממשל המקומי מתמודד איתה היא באמצעות מיסוי גבוה מאד על אלכוהול ומיסוי נמוך מאד על קפה. כתוצאה מזה, הם שותים המון קפה שחור (בלי חלב או סוכר, להבדיל מבישראל).
• עלית היא משווק הקפה הגדול ביותר כיום בברזיל, וזו אחת העובדות המוזרות ששמעתי בחיי.

הקרמה דה לה קרמה

בראש שלי, קפה עלית הוא הזוועה במרקם טלק ששומרים בפחית קטנה מאחורי כל השימורים בבית למקרה שיגיע איזה אורח שלא יכול לשתות קפה אמיתי. לכן שמחתי לגלות שהקפסולות האלה נותנות פייט ראוי למקוריות של נספרסו.

לצערי, לא יצא לי לטעום את עוצמה 10 אבל 9 ו-8 שקיבלתי במתנה מספקים ביותר באספרסו עם או בלי סוכר. בקפוצ'ינו, הם חלשים מעט עבורי אז אני משתמשת בשתי קפסולות (לונגו ועוד אספרסו) במקום בלונגו מאחת, כמו שאפשר לעשות עם הקפסולות החזקות של נספרסו (אלה בעוצמה 10-12). ה-7 חמצמץ וחלש מדי לטעמי, אבל חובבי הערביקה באירוע אהבו אותו. פלוס נוסף של הקפסולות של עלית הוא שהן מגיעות במיכל פלסטיק שניתן למחזר יחד עם בקבוקי השתיה, להבדיל מאלה של נספרסו שמגיעות במיכלי אלומיניום אותם יש לאסוף ולתת למחזור לחנות או לשליח שמביא את הקפה. את הקפה של עלית אפשר להזמין הביתה מהאתר והוא זול מזה של נספרסו. החבר'ה של עלית אמרו שהם עובדים על פיתוח קספולות מתכלות, מה שיהפוך את המוצר למוצלח עוד יותר בעיני.

אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה

ונסיים בסיפור נוסף על שרונות וקפה. בוקר אחר גררתי רגלי למטבח החברה בה עבדתי לחפש קפה וגיליתי על מכונת הקפה שלט בו היה כתוב שהיא מקולקלת והטכנאי בדרך. פלטתי צווחה קטנה והתחלתי להפוך את הארונות בחיפוש אחר קפה נמס. היו שם כל מיני סוגי קפה מטופשים שלא הכרתי ואחד אחד פסלתי אותם עד שהגעתי לצנצנת עליה היה כתוב באותיות גדולות "קפה קולומביאני אמיתי". קולומביאני כמו שהדודה שלי קולומביאנית אמרתי לעצמי והתכוונתי להחזיר אותו לארון כשלפתע נזכרתי שהדודה שלי באמת קולומביאנית ופרצתי בצחוק פרוע להחריד. וכך מצא אותי שם טכנאי מכונות הקפה מריירת ומגחכת עם ספל ריק ביד ומבט מטורף בעינים ואמר לי "תחזיקי מעמד, הרופא הגיע".

מה לבשתי השבוע

שלום קוראים יקרים, האם הבחנתם שהשבוע היו ימים? אני הבחנתי גם הבחנתי ולכן לבשתי בגדים בבוקר כדי שיכסו אותי כל היום, או לכל הפחות עד שאחזור הביתה. הנה שניים מהבגדים שלבשתי.

תלבושת לעבודה

חולצה של מוטיף

ג'ינס מנקסט

שרשרת מזארה

נעלים משופרא

החולצה הזו כל כך מוצלחת ואני ממש שמחה שהדס מייצרת אותה ממש עכשיו בעוד כמה צבעים. לרב צווארונים סגורים לא מחמיאים לי וגם גורמים לי לתחושת מחנק, אבל זה מחמיא (אני מאמינה שזה בזכות השילוב עם השרוולים הקצרצרים) ונוח כל כך ומתאים בול לכל השרשראות האלה שתמיד נכנסות בדיוק למחשוף עם חולצות אחרות. אני חיבת לציין שהרגשתי ממש חתיכית בתלבושת הזו.

תלבושת לשישי תל אביבי

שמלה של סו סימפל

תיק של Lazy Oaf

נעלים של שופרא

עגילים של N2 

והנה תקריב של העגילים

מעולם לא היו ולא יהיו עגילים שמסכמים את חווית העונדת בצורה מדוייקת כל כך. עוד לא התחיל הקיץ וכבר אני עקוצה מלמעלה עד למטה. בנוגע לנעלים האלה, שחוזרות כמעט בכל צילום שלי לאחרונה, ובכן בגלל הדלקת הזוועתית שיש לי בגיד בכף הרגל יש בערך שני זוגות נעלים בארוני שלא מכאיבים לי, וזה אחד מהם. אני לא חושבת שתראו אותי נועלת משהו שאינו נעל התעמלות מסוג כזה או אחר בזמן הקרוב.

קיבלתי המון מחמאות על השמלה וכמעט בכל מקום אליו הגעתי שאלו אותי מאיפה היא. היא מאד מגביהה ונחמדה ויש לה כיסים. חבל רק שהלולאות שאמורות להחזיק את החגורה במקום נתלשו עוד לפני שהסרתי ממנה את תווית המחיר אתמול בבוקר. נו שוין. ובברכת שבוע טוב וטרום פסח שמח ואיחולי ציד ילדים נוצריים שמח אסיים. טוטאלור קוראיים!

טאבו לה ראסה

אני מאמינה באהבה ממבט ראשון. בחבר הראשון שלי התאהבתי בפעם הראשונה שראיתי אותו. היינו בני שבע ואני ביליתי שיעורים שלמים בוהה בשערו השובב ועיניו הנוצצות. אוח, כמה שאהבתי אותו. אני כל הזמן מתאהבת. מתאהבת בגברים ובמאפים, בבובות ובכלבים עם מבט מטופש וסוודר קטן, בסרטים או ספרים, בשחקני תאטרון בריטיים, ברחובות, בבני אדם. בבגדים, לעומת זאת, לא יוצא לי להתאהב הרבה יען כי אני שמנה ולא מגיע לי. זו לפחות התחושה שאני מקבלת ברב המקרים. אבל לפני כחודש התאהבתי בשמלה אחת שפגשתי באינסטוש.

והשמלה הזו, מה אני אגיד לכם. היא היתה ארוכה וקצרה, הדוקה ומתרחבת. סטימפאנקית ורומנטית. היא היתה מפוספסת עם ריפרופים וליפלופים וכפתורים וחגורה רחבה דמויית מחוך והיה כתוב שהיא מגיעה גם במידה שלי.

אצה רצה גברת ראובני ליצור קשר עם המעצבת, לירון הורביץ, ואמרה לה היי אני מאוהבת בשמלה שלך מתי אני באה אליך לסטודיו לראות איזה בגדים יש לך ולקחת את כולם ולשחק איתם בחתן וכלה שווה לך יש לי בלוג. מיד אחרי שנרגעה, הזמינה אותי לירון לביקור אצלה בביתה שם פטפטנו וראיתי את כל הבגדים שלה ויצא לי לעשות איתם בדיוק מה שעשיתי עם אהובי מכיתה ב' במסיבת כיתה אחת (יענו להכנס איתם לארון לשחק שבע דקות בגן עדן). 

לירון היא בוגרת עיצוב אופנה בבצלאל, שנהגה לעצב בגדים רכים וזורמים במשך שנים אחדות עד ילדה לפתע בנים לתפארת. לפני כשנה עברה קורס תדמיתנות בשנקר והתאהבה (אתם רואים? זה קורה לטובות והטובים ביותר) בחייטות ופיסול בבד והחליטה שהגיע הזמן להמציא את עצמה מחדש. היא יצרה קולקצייה מצומצמת של מספר קטן של דגמים, שכל אחד מהם מיוצר בשחור ובמפוספס, הנמכרת תחת השם Onchiq. טווח המידות החביב מגיע מ-42 עד 48 עם נטיה ל-50 (תלוי בגזרה של הלובשת, כפי שתבינו מיד). הבגדים תפורים היטב, גזורים מצוין ובכל אחד מהם יש פרטים קטנים שמשביחים אותם אף יותר (דוגמת כפתורים יפים, שרוולים מפוסלים, צווארונים מפולפלים, כיסים נוחים ועוד). נהניתי מאד למדוד ולצלם אותם ונהניתי אף יותר מחברתה של לירון, שהיא אישה אינטילגנטית ומצחיקה עם טעם מצוין במוזיקה. 

אבל שרונה יא שרונה, אני שומעת אתכם אומרים, איפה אנחנו נכנסים לתמונה? ובכן יפה שאלתם. ביקשתי וקיבלתי הטבה עבורכם. בדף ההטבות לקוראי השבלוג תמצאו קוד קופון שיעניק לכם הנחה של 5% אחוזים בנוסף על הנחת ההשקה (שנעה בין 15-20 אחוזים לפריט) עד סוף חודש אפריל. הקופון ישמש אתכם גם בחנות המקוונת וגם באירוע המכירה שיערך בתל אביב ביום שישי הקרוב (בו מתארחת גם מעצבת התכשיטים המעולה, מורן פורת). האין זה מדהים? ברור שכן! 

צילום אילוסטרציה של אנשים נכנסים לתמונה - לירון מצלמת אותי מצלמת את עצמי בראי

מה אתם ממלמלים שם, חלאס עם הדיבורים ויאללה צילומים? סבבה נזרום. לתשומת לבכם, כל מה שאני לובשת הוא במידה 3 מתוך 3.

שמלת Wind שחורה תעלה במסגרת ההטבה 640₪ (מחיר מלא 812₪, מחיר השקה 680₪)

אותה השמלה בפסים שחורים לבנים תעלה 590₪ במסגרת ההטבה

טוניקה שחורה (קיימת גם בפסים) תעלה במסגרת ההטבה 465₪ (מחיר מלא 585₪, מחיר השקה 495₪)

שמלת שרה שחורה (קיימת גם בפסים) תעלה במסגרת ההטבה 705₪ (מחיר מלא 892₪, מחיר השקה 750₪)

שמלת טל שחורה או עם נקודות תעלה במסגרת ההטבה 870₪ (מחיר מלא 1163₪, מחיר השקה 930₪)

שמלת אוניצ'קה פסים תעלה במסגרת ההטבה 630₪ (מחיר מלא 795₪, מחיר השקה 670₪)

שמלת אוניצ'קה שחורה תעלה במסגרת ההטבה 675₪ (מחיר מלא 853₪, מחיר השקה 720₪)

אם במקרה שמתם לב לחסרונה של שמלה אחת, מפוספסת עם כפתורים בסגנון סטימפאנק רומנטי וחגורה דמויית וגו' זה בגלל שמכל מה שמדדתי, דוקא היא לא נסגרה עליי. מה שבא ללמדנו שאהבה ממבט ראשון נגמרת הרבה פעמים בחוסר התאמה אינהרנטי. מצד שני, נדלקתי על שמלת אוניצ'קה והייתי קונה לי אותה לו היה לי כסף לבזבז על שמלות יפות עכשיו. אתם רואים? לא כל הבלוגריות דורשות מתנות תמורת סקירה. 

בדרך חזרה מלירון חלפתי על פני פרסום החוצות הגאוני ביותר בו נתקלתי בחיי. על שלט גדול ליד רמזור התנוססה תמונתו של איש רציני בחליפה מהודרת עם הכתובת בקרוב אני אמכור את הדירה שלך. בעודי תוהה מה פשר האיום הלא מי יודע מה מרומז הזה על נכס הדלא ניידי הכמעט יחיד שיש לי הבחנתי בלוגו חברת התיווך בה עובד בחורנו ושמה בישראל טאבו לה ראסה, איי שיט יו נוט. וכך לראשונה בחיי, התאהבתי בחברת נדל"ן וסגרתי מעגל עם תחילת הרשומה והעיר שומן צהלה ושמחה.

מה לבשתי לחתולר

ביום שישי נערכה חתולת המאה בין שני חברי האהובים והטובים אספתול ואורתול. לצורך כך התכנסנו, אני ו-350 מחבריהם הטובים ביותר, בבאר של סבא כדי להשתתף בשמחה ולאכול מטעמים כיד המלך. בלטה בהיעדרה בתם המזונבת של הזוג, חתולת הנזר לילר, שנאלצה להשאר בבית מפאת חרדת קהל. לא נורא לילר, העיקר שקיבלת חמגשיות עם שאריות טעימות. אני, כצפוי, ניצלתי את ההזדמנות ללבוש שמלה עם חצאית עטירת טול. 

אני לובשת

שמלה ממוד קלות'

עגילים מרזילי (ישנים)

תיק של אנטונלו סריו (ישן)

נעלים מגאפ

פשוט לא יאמן שכמעט מכרתי את השמלה הזו במכירה הקודמת שלי. למרבה המזל כמה מקוראותיי הקימו קול צעקה ועצרו אותי ברגע האחרון. מה הייתי לובשת לחתולר צהרים אם לא היה לי אותה? פיג'מה? או חס ושלום, שמלה בלי טול???

בכל מקרה, היא פה והכל בסדר והנה צילום של העגילים הנחמדים שענדתי ולצידם הילה פרחונית.

והנה אני והאכמונית מרימות קוקטיילילר לחיי הזוג המאושר. אני לא זוכרת מתי לאחרונה שתיתי כל כך הרבה אלכוהול בשעה מוקדמת כל כך, היק!

במהלך החופה, בחלק של דיצה רינה וכו' מישהו בקהל צעק "ולילר!". יתכן שהמישהו הזה היה אני. בכל מקרה, זו היתה החופה היפה ביותר שראיתי זמן רב וגם הרב היה על הכיפאק. הקהל היה מאושר וכל החוויה היתה מרגשת ביותר.

במידה ואינכם מכירים את חתול הלילר (או שאינכם חברים בקבוצת הפייסבוק הפופולרית The Dailylar), הנה היא מנסה להרע לדיוקנה שציירתי בכוחותיי האחרונים.

ובברכת מזל טוב לזוג הקשיש ואוי ואבוי לי על ששקלתי למכור את השמלה הזו אסיים. שבוע טוב לכולם!

אירוע המידות ההוגנות בקניון שרונים - סקירה והמלצות

הבוקר נפתח אירוע המידות ההוגנות של גאלה רחמילביץ' בקניון שרונים, שימשך עד יום שישי הראשון לאפריל. לרגל המאורע המבורך ארזתי את עצמי ובקבוק מים ואצתי רצתי לחטט, לצלם ולחפש את הבגדים היפים ביותר (לטעמי, מן הסתם) כדי להשוויץ ולהמליץ לכן, קוראות יקרות. 

בדומה לאירועים קודמים, תמצאו במקום אוסף מגוון של מעצבות (ומעצב יחיד שעובד עם שותפה) למידות שונות - מזעירות (יש שתי מעצבות שמעצבות עד מידה 40-42 אצלן לא ביקרתי) ועד נדיבות (בחלק מהדוכנים נמכרת מידה 60). המגוון נאה ואני מאמינה שכל אישה בעלת מידות, תהיה צעירונת או קשישה או כל דבר באמצע תמצא לעצמה בגדים שתאהב. בכל הדוכנים תמצאו מבצעים והנחות מיוחדות לאירוע.

לתשומת לבכן, להבדיל מבאירועים הקודמים של גאלה, הפעם האירוע נמצא במקום חשוף לקהל ולכן לא הרגשתי נוח למדוד בגדים בפומבי אלא רק בתאים. לכל מעצבת יש תא או שניים משלה והם סגורים ונוחים, אבל חם מאד בפנים.

לפני שנתחיל, אבקש להעיר שלא צילמתי אצל טליה כי כתבתי על הקולקציה שלה לאירוע לפני כשבועיים. יש עוד הרבה דוכנים בהם לא צילמתי מאחר ולא היו רלבנטיים עבורי, בעיקר בגלל שהסגנון לא מתאים לי, אבל יתאימו בהחלט לנשים מבוגרות יותר, או מסורתיות יותר, או צעירות יותר או רזות יותר ממני. מה שמזכיר לי את ההערה האחרונה, והיא שאני לובשת מידה 48-50 וגובהי 1.71 (כי תמיד יש מי ששואלת, ובצדק). ויאללה יצאנו לדרך.

נומה

הדוכן הגדול של נומה ממוקם בקומה הראשונה של הקניון קרוב לרזילי (זה, אגב, הסניף החביב עליי של רזילי עם המוכרות הכי חמודות). הבגדים של דנה עליזים וצבעוניים עם נטיה להיפסטריות. 

אני לובשת שמלת עופר ורודה

במידה 4 מתוך 4 

שעולה באירוע 279₪

השמלה קיימת גם בשחור חלק ובפסים ירוק-אפור ומעוטרת בכפתורים מקסימים במיוחד (בורודה הם בצורת סוסוני נדנדה). היא מחמיאה מאד, נוחה מאד ויש בה כיסים שזה תמיד פלוס.

אני לובשת חליפת חצאית וחולצונת משכית חסידה בחופשה

במידה 2 מתוך 4

שעולה באירוע 472₪ (לשני חלקי החליפה)

אני לובשת חולצת פורר 

במידה 2 מתוך 4

שעולה באירוע 183₪

את התיק שלי קניתי ב-My Urban Runway

החולצה הזו קיימת גם בסגול, שחור (אם איני טועה) ואפור עם אווירונים ידידותיים סגלגלים (כן כן).

מה שלא צילמתי ויקבל בקרוב רשומה משלו הן הפיג'מות החדשות של דנה בעיטור דגים מצוברחים וקפלים מלבבים שאין דברים כאלה. הפיג'מות האלה פשוט לא נורמליות.

Motif

הבגדים של הדס ממוקמים בקומה השניה של הקניון, ליד הכניסה למיס סלפרידג'ס. כולם נמכרים ב-15% הנחה לפריט ראשון ו-20% הנחה על השני.

אני לובשת שמלה דמוית עור 

במידה XL מתוך XL

שעולה באירוע 500₪

השמלה הזו מדגישה את הירכיים וסקסית להפליא מבלי לחשוף כל חזה או יותר מדי מהרגליים. ויתרתי עליה בצער כי חששתי שיהיה לי חם מדי איתה בקיץ (תמיד חם לי, אני זאת שמקפיאה את המשרד).

אני לובשת שמלה במידה L מתוך L

שעולה באירוע 612₪

השמלה הזו קיימת גם בבד דק ונעים בצבע ג'ינסי למראה. למרבה הצער, היא נטולת כיסים (אבל השבלוג מעודד נראות של שמלות בעלות מוגבלויות).

אני לובשת שמלה במידה L מתוך L

שמחירה באירוע 578₪

השמלה הזו צרה מעט עבורי באיזור החזה אבל היא ממש יפה, עם חיתוכים גאומטריים מגניבים בחלקה התחתון. היא מגיעה גם בבד משובץ בגוונים אפורים.

אני לובשת חולצית במידה XL מתוך XL

שעולה באירוע 330₪

החולצית מגיעה גם בגוונים שחורים-סגולים בבד שקוף והיא נעימה עד מאד.

נעמי פלוס

הדוכן של נעמי ממוקם בקומה הראשונה קרוב לכספומט של בנק הפועלים. נעמי ואני קבענו שאבוא לצלם בגדים בחנות שלה בעוד שבועיים-שלושה ולכן צילמתי בינתים רק את החולצה הזו, שמאד חיבבתי.

אני לובשת חולצה במידה 4 מתוך 5 (אם איני טועה)

שעולה באירוע 212₪

Two Tone

Two Tone הם צמד מעצבים שאני מכירה מרזילי. הבגדים שלהם הם One Size Fits Most וחלקם מתאימים לי וחלקם צרים לי מדי בזרועות (הזרועות העליונות והירכיים הם לרב נקודת התורפה שלי בכל הנוגע לבגדים שלא עוצבו במיוחד למידות גדולות). הם אמרו לי שהם עובדים על הרחבת השרוולים כדי שיתאימו למידות גדולות יותר, כך שיש למה לצפות. המחירים שלהם הם הגבוהים ביותר באירוע (למעשה, הם בין הגבוהים גם ברזילי) אבל הם יוצאי דופן בין המציגים בכך שהם פשוט מעצבים מה שהם אוהבים, בלי קשר למידת הלובשת. 

לצערי איבדתי את הפתק עליו רשמתי את מחירי הבגדים שצילמתי, אבל כל הבגדים שלהם נעים בין 600₪-1000₪ לפני הנחה לאירוע.

טולה

מאז שגיליתי את טולה לפני כשנה הפך המותג לאחד האהובים עליי בארץ. הבגדים שלהם פשוטים ומונוכרומטיים (יענו, אורבניים), מתאימים למגוון גילאים וסגנונות והגזרות שלהם מחמיאות להפליא. הם ממוקמים בקומה הראשונה של הקניון ליד החנות של אמה. 

אני לובשת שמלה במידה יחידה שעולה באירוע 263₪

וזו אותה השמלה בדוגמת פסים

אני לובשת גופיית סידני בלבן עם הדפס אנשים הולכים

במידה 3 מתוך 4

שעולה באירוע 200₪

הגופייה מגיעה גם בשחור עם הדפס דומה.

וזו שמלת נלי במידה 3 מתוך 3

שעולה באירוע 320₪

השמלה הזו מגיעה גם בכחול ובאפור-ירקרק והיא מחמיאה ונעימה להפליא.

אני לובשת שמלה מכופתרת לבנה במידה 4 מתוך 4

שעולה באירוע 375₪

וזו אחותה השחורה 

השמלות המכופתרות האלה תפורות לעילא ומחמיאות להפליא. הבד רך ונעים ונושם והן נופלות ברכות מסביב לגוף, פשוט תענוג. אם היינו בפתח העונה הקרה הייתי מניחה עליהן את טלפיי שאין דברים כאלה.

וכעת, נבחרי האירוע שלי:

הבגד הסקסי ביותר - שמלה דמוית עור של מוטיף, שהיא סקסית לאללה מבלי להיות חושפנית

הבגד הגזור הכי טוב (AKA הבגד המחמיא ביותר) - שמלות כפתורים שחורה ולבנה של טולה
הדוכן המאכזב ביותר - אילת לבן, כי ציפיתי ללבוש את הבגדים שלה והם היו קטנים עליי

הדוכן המצטיין בקטגורית "זה לא נראה כמו בגדים לשמנות" - Two Tone

פרס הפריט המצטיין לאירוע אביב 2016 - פיג'מת הדגים המבואסים של נומה, שהפכה אותי לג'לי רוטט מרב אושר

חזרו איתי הביתה (המון תודה לכל המעצבות שפינקו אותי ונתנו לי בגדים במתנה) השמלה האפורה הנהדרת של טולה, החולצה הכתומה עם הרוכסן הענקי של נעמי עליה קיבלתי המון מחמאות ובצדק, פיג'מות מהחלומות חולצת פורר ושמלה ורודה של נומה וטישרט שחור מושלם של מוטיף. את כולם אני בטוחה שתראו פה בזמן הקרוב במסגרת מה לבשתי היוםים.

ואתן, אל תהיו ביישניות! ספרו לי מה קניתן, מה הייתן רוצות לקנות ואילו מאפים אתן חובבות. אני למשל, נהנית מאד מהמיני פיצות האלה עם זיתים שיש לפעמים בלחמנינא. 

חנות נעלים מקוונת לכל המשפחה והטבה לקוראים

Shoesonline כשמה כן היא - חנות מקוונת המוכרת שוּז.

כשהם פנו אליי לפני זמן מה בהזמנה לשיתוף פעולה בשבלוג התכוונתי לשלוף את התשובה המוכנה שלי למצבים כאלה ("זה לא אני זה אתם, הקוראים שלי מצפים ממני לסטנדרט של אמינות, בלה בלה בלה אגו בלה קישטה הביתה לאמא שלכם") אבל הצצה באתר הבהירה לי שיש כאן משהו שהקוראים שלי עשויים להנות ממנו, ויותר מכך - משהו שיעניין לשם שינוי גם את הקוראים הגברים וישרת את ההורים בחבורה. לכן שלפתי את נשק יום הדין שלי ושאלתי אם אוכל לקבל הטבה לקוראים וכשנעניתי בחיוב (ושמחה יש לציין) ראיתי כי טוב והחלטתי שיאללה.

נעלים של ג'פרי קמפבל ₪559 לפני הנחה
נעלי עבודה נוחות ומגניבות

השוּז המדוברות הן נעלי ספורט בעיקר (יש גם מחלקת נעלי אופנה, אך היא מצומצמת למדי בשלב זה וצפויה להשמין בחודשים הקרובים) לנשים, גברים וטף. היתרון הייחודי בקניית נעלים באינטרנט באתר Shoesonline הוא השילוב בין מחירים נמוכים למותגים יקרים (נדון בזה בהמשך) לשירות מדידה בבית הלקוח והחזרה נוחה (באמצעות איסוף בידי שליח מהבית) במידת הצורך. מחירים נוחים לנעלי ספורט מקצועיות ניתן למצוא בהרבה אתרים בחו"ל אבל תהליך החזרת המשלוח והזיכוי הכספי מסורבל ועלול לקחת שבועות ארוכים ואם לא שילמתם באמצעות Paypal תאלצו לשאת בעלויות משלוח יקרות.

נעלי ריצה לגברים Gel-Noosa TRI 11 במחיר ₪549 לפני הנחה
מסוג הנעלים שמאמן הטניס שלי אוסף באובססיביות

האתר מחולק לפי קהלי יעד (נשים, גברים, ילדים וילדות) ולפי מותגים (אדידס, אסיקס וכו') ושימושים (ריצה בשטח, רכיבה, כפכפים וכו'). יש מבחר לא רע של נעלי עבודה (דוגמת Blundstone הקלאסיות, שלטעמי הן גם אופניות ומלמדות משהו על הנועל או הנועלת), הליכה וריצה. טניס כמובן אין, אבל כבר הבנתי שישראל אינה מעצמת טניס (למרות שתכל'ס, היא כן סוג של מעצמת טניס). הדגש שלהם הוא על מותגי ספורט מקצועיים לענפים ספציפיים, אבל בין המותגים הנמכרים בחנות תמצאו גם את הדגמים החדשים של קרוקס, שאני אישית מתעבת אבל רבים מחבריי וחברותיי נשבעים שזה הדבר הכי נוח שנוצר אי פעם כך שברור לי שאני בעמדת מיעוט.

נעלי בולבוקסר לגברים ב-₪449 לפני הנחה
בעייני זה סגנון נעלי הגברים החתיכי בייקום

לאחר ההרשמה לאתר תוכלו לעקוב אחר ההזמנות שלכם ולנהל רשימת מועדפים. בנוסף, יש אפשרות לקרוא ולהוסיף חוות דעת על הנעלים, מה שתמיד מסייע בתהליך הרכישה. אני מניחה שהחנות מתאימה במיוחד לאנשים שכבר מכירים את המותגים ויודעים מה מתאים להם, אבל היא מאפשרת גם להתנסות במותגים שטרם מדדתם בעבר. החלק המוצלח ביותר הוא ההחזרה במידת הצורך - אם הנעל לא מתאימה תוכלו להזמין הביתה בחינם שליח שיאסוף את הנעלים (ואז תקבלו החזר כספי תוך מספר ימים) או יביא מידה אחרת. רב החנויות המקוונות בארץ למדו לספק החזרה בחינם, אבל ההחזרה בחינם באמצעות שליח עד הבית עוד לא נתקלתי.

Noosa TRI 10 TS לתינוקות שעולות ₪259
הייתי קונה אותן לפודינג, לו היתה מראה נטיות ספורטיביות כלשהן

יש באתר גם אאוטלט, אבל שימו לב ששם המשלוח אינו חינם כמו בשאר המחלקות באתר אלא בעלות של 19₪. ואגב הוזלה, כמעט בכל זמן תוכלו למצוא הנחה על מותג זה או אחר באתר. בנוסף, יש באתר הנחות גורפות על כל המותגים לעתים קרובות (כרגע למשל, יש קוד הנחה של 15% המופיע בכניסה לאתר). לכן, גם נעלים שמחירן קרוב למחיר בחנות נמכרות בפועל במחיר זול יותר. וכפי שהבטחתי, השגתי לקוראים הטבה נוספת, בדמות 100₪ במתנה על כל קניה מעל 399₪ באתר, כך שאני די מרוצה מעצמי. את ההטבה תקבלו אם תזינו את הקוד Sharona100 בשדה המיועד לקופונים בסל הקניות לפני התשלום, כמתואר בתרשים הבא.

את הקופון וכל הפרטים תמצאו גם בדף ההטבות לקוראי השבלוג. ההטבה מוגבלת ל-25 המשתמשים הראשונים, כך שאני ממליצה להשתמש בה בזמן הקרוב. אשמח לשמוע על ההתנסות שלכם עם האתר! מסרתי להם רשימה קצרה של פידבקים והצעות לשיפור ואני בטוחה שהם ישמחו לשמוע עוד מקהל המשתמשים.

אני מקווה שתהנו מההטבה ואל תשכחו להרשם להגרלת ההטבות ליריד המידות ההוגנות שמסתיימת ביום שלישי בערב.

רשומה זו מומנה בידי Shoesonline.