יום ראשון, 26 ביולי 2015

מורה נבוכות לקניות בנקסט


השבוע ראיתי שנקסט העלו קולקציה חדשה לאתר. אני מניחה שלמרות העובדה שאני כותבת את הרשומה הזו בגופיה ומכנסונים ומזיעה כמו חמורותיים עם מזגן על 19 מעלות, מדובר בקולקציית סתיו. טוב, האירופאים הם אנטישמים וזה ידוע. בכל מקרה, החלטתי שזו הזדמנות טובה לכתוב סוף סוף את הרשומה אותה אני מבטיחה לקוראיי כבר שנה בערך וכותרתה מורה נבוכות לקניות בנקסט. ונתחיל במבוא

מבוא - תשובות לשאלות נפוצות

מה זה הנקסט הזה?

נקסט היא רשת ביגוד בריטית מצליחה. יש להם חנות מקוונת שלפני כשנתיים התחילה לשלוח לישראל. הפופולריות שלהם בארץ כה גבוהה שלפני כמה חודשים הם תרגמו את האתר לעברית כדי להקל על הלקוחות המקומיים. המחירים מצוינים בשקלים גם בממשק האנגלי.

יום שלישי, 21 ביולי 2015

אוסקר דה לה שמאטע


כל דיכפין שרואה אותי מזהה מיד שמדובר בחננה מהסוג המצפונבן ביותר. אני עטויה פריבילגיות מלמעלה עד למטה וגם כשאני מתרחצת הן נשארות דבוקות אליי כמו הייתי ברווז העוטה שומניו באגם פן תדבק בו טיפה קטנה של מים. ככה זה, אפשר להוציא את הייקית מהרצליה אבל אי אפשר להוציא את ההרצליה מהייקית.

אך אל תראוני שאני שמנמונת! גם אני חשה פעם ב את הצורך לפרוש כנפיים ולצעוק אני פריחה! ולשם כך בדיוק קניתי את חולצת האימה הזו בחנות מקוונת שעיניי כמעט קפצו מחוריהן עת בהיתי בה לראשונה. כלומר, מדובר פה בשיקוצים שגורמים לטוריד להראות כמו אוסקר דה לה רנטה. אממה, כבר תנו אבותינו שכשאת שמנה (וגם כשאת רזה, בעצם) כדאי לחטט בין האתונות שמא מסתתרת שם מלוכה כלשהי. וכך בדיוק הרגשתי כשמצאתי את חולצת הדאבל זוועות הזאת.


לא תגידו שמדובר בבגד מעודן עם דקויות. זו חולצה בוטה עם עבויות וכשאת לובשת אותה, רואים אותך למרחקים (אגדה אורבנית מספרת שאפשר לראות את החולצה מהירח אבל זה לא נכון, היא צרה מדי). באמא שלי, לא קלטתי כשקניתי אותה שהיא זרחנית. בצילום באתר היא פשוט נראתה וורודה. אני מניחה שהאהבה באמת עיוורת (או במקרה הזה, מעוורת). בכל מקרה, שמחתי לבואה וידעתי שאצליח לשרנן או לראבן אותה או מה שלא יהיה הפועל באמצעותו אני הופכת בגד לשלי.

אני לובשת
חולצה מ-Pink Clubwear
ג'ינס מנקסט
ענק של Lanvin ל-H&M
כפכפים מגאפ


צרפתי לה את התכשיט הכבד ביותר שיש לי וכפכפים פשוטים. זה לא שכל כך רציתי לנעול כפכפים כמו שכל הנעלים האחרות שלי עשו אחורה פנה ונעלמו מהדירה בזמן שהתלבשתי. פחדניות.


וורוד הוא צבע שכיף לצוות לו צבעים אחרים. כשהוא בהיר ועדין נחמד לשלב אותו עם פריטים ירקרקים. כשהוא בוהק אני אוהבת לשלב אותו עם אדומים וצהובים בוהקים גם כן. ואם הוא זרחני.. כדאי להתקדם בזהירות. אבל הענק האדום הזה בעל נוכחות חזקה מספיק בשביל להתמודד עם הזה ציפור? זה מטוס? זה חולצה הזו.

אני ללא ספק הולכת ליהנות ממנה. היא מתאימה לגי'נס קצר או סקיני, למכנסים לבנים, לחצאיות קצרות וצרות ולריצה במדבר חשוך בלילה כלי כוכב מבלי להידרס. אני מתה על הזנב הארוך שלה ועל זה שהיא אסימטרית וממש מצפה ללבוש אותה שוב. בקיצור, אני מאוהבת. מתי בפעם האחרונה התאהבתם בחולצה?

יום חמישי, 16 ביולי 2015

על השכף כיפאק


אתמול נסענו לאשדוד, עיר הקייט החביבה על דולפיני וליוויתני ישראל (לא מזמן ראו שם גם כלב ים נזירי!), לחגוג יומולדת שנה למותג המידות הגדולות של צילה. לרגל האירוע, חשבתי שיהיה אך הולם ללבוש את השמלה שצילה נתנה לי במתנה לא מזמן. הלא את לא יכולה לצוץ במסיבה של מעצבת אחת לבושה בבגדים של מעצבת אחרת. זה לא יאה ולא נאה ואנוכי שליידי!

מסיבה לא ברורה, לא צילמתי תמונות במסיבה (כנראה הייתי עסוקה מדי בלעיסת מאפים טעימים מעשה ידה של הצילה) אז מזל שפיניתי זמן לצילומים לפני שיצאתי. אני חושבת שהשמלה הזו, המכונה שמלת הגלידה, חמודה לאללה. היא לא בדיוק מתאימה לסגנון הרגיל שלי, שכן אני לא Girly Girl, ודוקא לכן שמחתי לצרף אותה למלתחה שלי.

אני לובשת
שמלה של צילה
נעלים של סופיה וובסטר
תיק של Tous


לא ענדתי תכשיטים, כי גם כך השמלה בְּנוּתית מדי בשבילי וחששתי שתכשיטים יגרמו לי להרגיש כמו פילה בחנות חרצילה. אני חושבת שדי והותר בכל הפסטלייה הזו בלי קישוטים נוספים.  


לפני היציאה מהבית בזבזתי עשרים דקות בנסיונות להתאים לה נעלים. לא רציתי לנעול כפכפים, כי זו מסיבה וזה ממש לא מתאים לסגנון של השמלה. אבל הסנדלים שלי לא התאימו לה והסניקרז נראו מגוחכות. שקלתי לשניה לצוות לה את הגורילות, אבל תשמחו לשמוע שזה לא הגיע לשלב המדידה אפילו. מדדתי נעלים גבריות שחורות עם פלטפורמה שמתאימות לרב למכנסים מחוייטים אבל גם לחצאיות, וזה נראה נורא ואיום. השמלה הזאת לא הולכת עם שחור, זה פשוט לא בגנים שלה. בסוף, תוך חיפוש נואש אחר נעלים בהירות מצאתי את הסנדלים האלה שקניתי בסייל מטורף בחורף שעבר ושכחתי שיש לי.


אחח איזה שכפכפים אלה! יש להם עקב ניצנוצאז' כתום והן הגרסה השטוחה של אלה עם העקב ההרבה יותר מדי גבוה בשבילי. קניתי אותן בסייל של Net a Porte בהנחה של 80% (הנעלים של סופיה וובסטר עולות הון, אבל אפשר למצוא מציאות בסוף סוף סוף העונה) כך שהן עלו באיזור ה-50$. 


פעמיים שאלו אותי אתמול אם זה קרוקס ופעמיים התאפקתי בחריקת שיניים לא למלוק לשואלת את הצוואר. איך אפשר לבלבל סופיה פאקין וובסטר עם קרוקס??? מסתבר שבקלות רבה. מפפפ.


מסתבר, אגב, שכמו הרבה נעלי מעצבים הנעלים האלה צרות רצח ופחות או יותר הרגו אותי במהלך הערב. אני תוהה אם יש דרך להרחיב נעלי פלסטיק. אם מי מכם מכיר שיטה, אנא ספרו לי. בכל מקרה, זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי עם אחי לפני כמה ימים על ההבדל האדיר בין נעלי נשים ונעלי גברים. פיתחתי לאחרונה היפר-מודעות לנעלי הנשים שהולכות סביבי ואני משתוממת מהנכונות של נשים לנעול מכשירי עינוי כאלה רק כדי להראות יפות יותר. השיחה הלכה בערך כך:
אני: תראה את הנעלים של האישה הזאת! היא בקושי עומדת
אחי:
אני: זה משגע אותי בזמן האחרון. נשים הולכות עם נעלים איומות ונוראות מכל המינים, ולגברים אין דבר כזה נעלים לא נוחות
אחי:
אני: וזה אותו דבר בבגדים, בחיים לא תראה גבר בבגדים שגורמים לו סבל או מסכנים את הבריאות שלו
אחי: לא נכון, יש גברים שלובשים ג'ינס סקיני. את יודעת מה זה עושה לגבר?
הרשו לי לומר - פחחח.


טוב, עזבו אתכם מגברים והמכנסים שלהם. השמלה הזאת עתירת בד בדיוק במידה, היא נעימה ונוחה ואפשר להסתובב איתה כמו ילדה בת ארבע תוך צווחות גילה ודיצה מסוגים שונים, כפי שאני מדגימה כאן למעלה. אני רוצה לראות גבר מסתובב כמו ילדה בת ארבע בברמודה והטישרט שלו ונהנה ככה. הצילה הזאת, יבורכו מעשי ידיה, היא מבינה לליבן של שמנות. 

יום ראשון, 5 ביולי 2015

תקציר מלבושי הסופ"ש


היוש קוראות וקוראים חתיכות וחתיכים. שבוע מעייף עבר על כוחותינו, שבוע מעייף מאד. וכשלוקים כשבוע מעייף מאד חשוב להתרענן כמה שאפשר בחברת אנשים. ולצורך זה בדיוק נועדו שתי התלבושות שלבשתי בסוף השבוע.

תלבושת לבילוי נינוח עם הבנות
שמלה של מוטיף
שרשרת מדורית שדה
תיק של Tous
כפכפים מגאפ
לק של אסי שמתאים לתיק


השמלה שקיבלתי ממוטיף כל כך נוחה ונחמדה. יש לה כיסים והיא רכה ואני מאד אוהבת את מפתח הגב הנדיב שלה.


התיק הזה של Tous קטן עד מאד, אבל הוא חמוד וצבעוני ולפעמים זה מספיק. בקיץ האחרון אימצתי את הטרנד הסופר מגוחך של להתאים את התיק לצבע הלק (וההפך) ולכן יש לי לק שמתאים לו בדיוק. אף אחד לא שם לב לזה חוץ ממני, אבל זה לא ממש משנה לי.

ביום שישי הלכתי לבריכה, כי רטוב שם ומרענן. אני שמחה לבשר לכם שבזכות התמרחות תדירה (מאד מאד) בספריי הגנה מהשמש בעוצמה 50 הצלחתי, לראשונה זה עידנים, להשתזף בלי להישרף. בחיי, הלבן שלי קצת יותר דומה לקליפת ביצה מלשלג עכשיו!

"תלבושת" לבריכה
גלביה של קרן שביט
טנקיני מאסוס 
תחתוני ביקיני מדרגונפליי 



בגד הים הזה הוא תוצר של אחלה קומבינה. חברה הזמינה לעצמה את הטניקי במידה 22 מאסוס וגילתה שהוא דומה יותר למידה 18 (תזהרו אם אתן מזמינות בגדי ים משם, משהו במידות שלהם לגמרי באופסייד) ושאלה אם אני רוצה לנסות אותו. מאחר והוא התאים לי, קיבלתי אותו במתנה. את תחתוני הביקיני קיבלתי במתנה מהגברות החביבות של דרגונפליי, כשנפגשנו באירוע המידות הגדולות של גאלה. אני מרוצה מאד מהחיתוך שלהם, שמחמיא ונוח בו"ז. הם מכסים את כל הישבנכס מבלי להותיר חריץ לדמיון ומתאימים בול לטנקיני. בקיצור - בכל מה שנוגע לבגד הים הזה, שיחקתי אותה ובגדול.

זהו לעת עתה אבל בהמשך השבוע אני מתכוונת להעלות פה הגרלה נחמדה, אז עיקבו בהמוניכם!

יום שבת, 27 ביוני 2015

תשוויצורה ומה לבשתי לתצוגת הפתיחה של אירוע יפה בכל צורה


ביום שלישי השבוע נערכה תצוגת אופנה בה הוצגו המעצבות שמשתתפות באירוע יפה בכל צורה של גאלה רחמילביץ'. לרגל האירוע הלכתי לשפצר מחלפותיי אצל ניסים.


החלטתי ללכת על בגדים של חברות שלא הציגו באירוע, כי הנחתי שכל שמלה של נומה, טליה או האני בי שאלבש תגרום שם לתקלת ברנדה וקלי בפרום. 

אני לובשת
חולצה של דורית בר אור לגולף
גופיה מעונות
ג'ינס מנקסט
נעלים משופרא
עגילים מאסוס


התצוגה היתה החלק הקל באירוע. החלק הקשה היה לסקר אותו בשביל השבלוג ביום רביעי. כל כך הרבה בגדים, כל כך מעט זמן. והיה ברור שלא אחזור משם בידים ריקות.

ראשית, ניצלתי את ההנחה כדי לקנות את טישרט הכוכבים החדש והרך רך רך של טליה. לאחרונה זרקתי את רב החולצות הקיציות שלי, בגלל שהן היו מחוררות beyond repair (תוצר של העובדה שנהגתי לשבת צמודה מדי לשולחן בעבודה) ומצאתי את עצמי לובשת את אותן שתי חולצות פעם אחר פעם עד שהן יצאו לי מהשנוז. אז בשבוע האחרון קניתי כמה חולצות חדשות וזו האחרונה שהוספתי לאוסף, והעיר שומן צהלה ושמחה.


את הדס מ-Motif פגשתי לראשונה באירוע. דיברנו קודם לכן וקבענו להיפגש בסטודיו שלה כדי שאכיר את הקולקציה לעומק, אבל לא הספקנו לעשות את זה לפני האירוע כך שזו היתה הפעם הראשונה שראיתי את הבגדים שלה פנים אל פנים (יש לבגדים פנים? נניח). הדס הציעה שאבחר לי בגד במתנה ואחרי התלבטות קשה בחרתי את השמלה הזו. לכאורה, זו שמלה שחורה פשוטה. אבל מדובר בגזרה מעולה שקרובה ורחוקה מהגוף בדיוק במידה. יש לה כיסים נחמדים והיא משדרת נינוחות סקסית מהסוג החביב עליי. מקדימה היא מהוגנת ומאחור יש לה מחשוף גב מחמיא, ואפשר ללבוש אותה גם הפוך אם רוצות. כבר שנה שניה שאני מחפשת ברזילי שמלת מקסי שחורה מבד כזה ולא מצאתי עדין אחת שנותנת תמורה ראויה למחיר. השמלה הזו זולה משמעותית מאלה שיש ברזילי ומוצלחת לאין שיעור מהן. אני הולכת להנות ממנה מאד.

הערה קטנה בנוגע לגובה - הדס שנמוכה ממני במספר סנטימטרים יכולה לנעול סניקרז עם השמלה אבל לי היא מגיעה עד אמצע הקרסול ולא מכסה אותו, כך שזה לא ילך ככל הנראה. אני אצטרך לבדוק אילו נעלים נוחות מתאימות לה, מאחר ולאחרונה כפכפים (הבחירה הרגילה שלי בקיץ) עושים לי כאבי גב שלא ברא הישבן.


כשעמדתי לעזוב את הדוכן של הדס, נזכרתי שהבטחתי לאחת הקוראות החתיכות למדוד את בגד הגוף שלה ולדווח איך הוא. מרגע שמדדתי, לא יכולתי לעזוב אותו. אני לא יודעת איזה קסם הדר נסכה עליו, אבל הוא הזכיר לי שיעורי ריתמיקה בנעמ"ת ואת מרק הסולת שאמא היתה מכינה לי כשהייתי קטנטונת. להבדיל מבגדי גוף אחרים לנשים, הוא שלם ונטול תיקתקים כך שהוא זהה למעשה לבגדי הגוף שלבשנו כילדות קטנות. גל הנוסטלגיה ששטף אותי, בנוסף לעובדה שיש לי אי אלו חצאיות (כולל טוטו שחור אחד) שאני לא לובשת כי אני מתקשה להתאים להן חולצה גרמו לכרטיס האשראי שלי לקפץ ליד של הדס ולבגד המקסים לקפץ אל השקית שאחזתי. מה אני אגיד לכם, אני מאוהבת וצופה מה לבשתי היום בסגנון גבי גרג בעתידנו.


הבגד האחרון שהצטרף לאוסף השקיות שלי הוא שמלת הגלידה החמודה הזו של צילה. צילה הציעה לי בעבר לקבל בגד במתנה, אבל סירבתי כי השמלה שהכי אהבתי היתה יקרה מאד ולא הרגשתי נוח לקחת אותה. אבל מיד כשראיתי את השמלה הזו הופיעו בעייני סימני $$ כמו בסרט מצויר ישן ולחשתי לצילה בקול צרוד זוכרת שהצעת לי לקבל שמלה במתנה? צילה המפוחדת הושיטה לי את השמלה במהירות ואני תחבתי אותה לשקית ורכבתי אל השקיעה עייפה ומרוצה משאירה מאחוריי ענני אבק קטנים.

השמלה הזו עתירת בד, והחצאית שלה כבדה ונחמדה כמו שאני אוהבת. היא נעימה ללבישה ואני צופה לנו עתיד ורוד וירקרק ביחד.


עד כאן תשוויצנו לשעה זו. אני חושבת שהמעצבות שהשתתפו באירוע התפתחו יפה מהפעם הקודמת שגאלה ערכה אירוע דומה. היצע הגזרות והסגנונות התרחב משמעותית וכמעט בכל דוכן מצאתי משהו שדיבר אליי. בפרס המעצבת המבטיחה של השבלוג זוכה, ללא ספק, הדס אביקזר ממוטיף. אני בטוחה שהיא תופיע פה רבות בעתיד הבא עלינו לטובה. השבוע, אגב, אני מתכננת להגיע לסטודיו של מותג שאני לובשת כבר שנים רבות ואת מעצביו טרם פגשתי. אני מאמינה שיהיה נחמד ומעניין. ועכשיו קוראים יקרים, יש צנצנת של נוטלה עם השם שלי עליה.

יום רביעי, 24 ביוני 2015

יפה בכל צורה - המלצות השרונה לאירוע המידות הגדולות במתחם התחנה


שלום לכולם! יום ארוך עבר על כוחותיי. ביליתי את מרביתו באירוע יפה בכל צורה שנערך במתחם התחנה בתל אביב מהיום ועד יום שישי. האירוע, בניצוחה של גאלה רחמילביץ' הנהדרת, מרוכזים בחלל נוח אחד כמה ממותגי מידות הבינים והמידות הגדולות המוצלחים הפעילים כיום בארץ. המבחר גדול - יש בגדים לעבודה ובגדים ליציאה ובגדים לצעירות ובגדים לזקנות, והכל עד מידה 56. לרגל המאורע, כיתתי רגליי השמנמנות למכירה המוקדמת שהחלה היום בצהרים, כדי לבדוק מה מציעים לנו המותגים השונים ולהמליץ לקוראות על הפריטים החביבים עליי בכל דוכן.

יום ראשון, 21 ביוני 2015

מותני צרעה


ביום שישי קפצתי למסיבת החלפת בגדים שמנונית באיזור באזל, שאחריה מפגש זימום מזימות על באן עם פיש. זו הזדמנות להתוודות ולספר לכם שאני אוהבת באן, לחמנייה מאודה ורכה שכזו. אני רוצה להינשא לבאן ולגור בתוך באן. כל חיי רק באן באן ובאן, אבל אנחנו סוטים מהנושא, שכן בזמן שהחלפתי, זממתי ולעסתי לבשתי בגדים. ומאחר והבטחתי לעצמנו לא מכבר שאני אעלה הרבה מה לבשתי היומים בתקופה הקרובה, כדי לצאת ממלכודת החצי פיג'מה חצי שיח קוצני שאני לובשת לאחרונה מחד ולהדגים איך להתלבש כמו לא שמנה מאידך, צלום צילמנוה.

אני לובשת
גופיה מ-Mod Cloth (ישנה)
קומבניזון מפריימרק
ג'ינס מאסוס
שרשרת של N2
כפכפים מכאפ


אחח הגופיה הזו, אני כל כך אוהבת אותה. ראשית, יש לה קטע ויקטוריאני בחלקה התחתון. כולה קפלים והתרחבויות וכיפאק. אנשים תמיד חושבים שהיא מקופלת לתוך עצמה בטעות אבל היא פשוט כזו. היא הגיעה עם חגורת סאטן סגולה, שנראה לי שלא חגרתי מעולם. בנוסף, היא הופכת את מותני הדבור השמנמנים שלי למותני צרעה דליקטס. אוי, אני חייבת לנסות ללבוש אותה עם הטוטו השחור. זה עשוי להיות מושלם אם שני הבדים יסתדרו יחד. אולי עם חגורה שחורה גסה? הו הו הו אני חייבת לבדוק את זה.

אתם אולי זוכרים את השרשרת החביבה הזו. לא ענדתי אותה בעונה הקרה ועכשיו אני מכניסה אותה חזרה לסבב. אני הולכת להסתפר השבוע ואז היא תלך מצוין עם השיער הקצרצר.


אפשר להתווכח מכאן ועד שם אם זו תלבושת יפה או לא. אפילו אני לא בטוחה בנוגע לזה. מה שכן, היא עמדה בכל הקריטריונים שלי לתלבושת לצהרי שישי האלה - היא כללה פריטים שלא לבשתי הרבה זמן (את הקומבניזון שקניתי בלונדון לפני כמה חודשים לבשתי בפעם הראשונה), היתה נוחה ופונקציונלית והיתה מנותקת מכל סממן לבוש שמנוני קלאסי. נהניתי לטופף בה ברחובות והיא אפילו שמרה על צניעותי כשנעמדתי ללא מישים על פתח אוורור, מעשה מרילין שמונרו.
צילומים - נעמה נחליאל
רואים? ליידי נשארת ליידי. 

במהלך השבוע הקרוב אציג בפניכם כמה מהמעצבות שיציגו את מרכולתן השמנמנה באירוע האופנה של גאלה רחמילביץ', יפה בכל צורה, שיערך במתחם התחנה בתל אביב בימים רביעי-שישי הקרובים. עד אז, אני ממליצה בחום להירשם לדף האירוע בפייסבוק. אני מכירה כמה וכמה שמנמנות שחוסכות כבר שבועות ארוכים לאירוע הזה, לצורך מילוי חסרים במלתחתן. אם יש מקום שאליו כדאי לנשים במידות הבינים ומידות גדולות, שזקוקות לבגדים חדשים, להגיע בזמן הקרוב - זהו זה. באשר לי, אני סקרנית לפגוש ולסקור את המעצבות החדשות שיציגו שם לראשונה. יהיה דיסקו חציליים!

יום רביעי, 17 ביוני 2015

אני מצולמת בצהובון


בשבועות עשיתי משהו שלא עשיתי כמעט שנתיים - הזמנתי בגד מאסוס. זה נכון, בשנתיים האחרונות (פלוס מינוס) הפך קו המידות הגדולות המהפכני לשעבר Asos Curve למהתלה סינתטית ויקרה הרבה יותר מדי, שלא מצדיקה את עצמה. הם איבדו את השפיץ, החיוניות והחינניות שלהם, והתמחו בשמעטס מסוגים שונים. נקסט חטפו להם את קטגוריית הגי'נס והבייסיק בלי למצמץ ומוד קלות' גנבו את מחלקת הבגדים החגיגיים. אסוס הפכו בעייני ל-Has Beens. יענו, לשעברים.

אבל בשבועות הם נתנו הנחה של 20% לרגל החג וחשבתי שלא יזיק להציץ לראות אולי יש איזה סניקרז נחמדות או חתיכת סנדל טרי ולהפתעתי מצאתי בגד שקרץ לי. כלומר, נדמה לי שקרץ אבל יכול להיות שהמסך פשוט ריצד בגלל הצהוב הקיצוני שהיה שם. בכל מקרה, החלטתי לשים נפשי בפי והנחתי בסלי ורכשתי את הצהובון הזה תוך תפילה שיהיה נחמד כמו שאני מדמיינת. ועכשיו שהוא כאן, שפטו בעצמכם!



אני לובשת
סרבל מאסוס
גופיה מעונות
תיק ועגילים מרזילי
כפכפים מגאפ


הסרבל הצהוב, או בקיצור סרבלוב, עשוי מתחרה. למכנסיים תפורה ביטנה נעימה ורכה ואילו החלק העליון נותר שקוף והוא פתוח בצדדים. הסרבלוב נסגר מאחור באמצעות רוכסנוב. מתחתיו לבשתי גופיית סבא לבנה, שנראית לי כמו השילוב המוצלח ביותר עם הגזרה והצבע. מצווה בעייני לצוות לו צבע בוהק נגדי, כמו התיק הכחול הזה מרזילי שאני אוהבת מאד (יש ברשת גם בגדים מדהימים מהבד הזה, בעיצוב מירית רודריג, אבל הם לא מתקרבים למידה שלי ולכן נאלצתי להסתפק בתיק). גם השרשרת שקניתי לי ליומולדת האחרון מתאימה לו על הכיפאק, אבל חשוב להקפיד כאן על מינימליזם כי הגבול בין גזעיות למושב לצים מעולם לא היה דק יותר. זו הסיבה שבחרתי כפכפים ועגילים מינימליסטיים. 


יש לציין לטובה את אורך המכנסים, שנוחים להליכה ולישיבה (להבדיל משואת המכנסונים של הרשומה הקודמת).

צילומים - אורית ליסק
ובכן, מה תאמרו? נכון שצהוב זה השחור החדש? אני חושבת שכן. קיבלתי אינספור מחמאות על הסרבלוב הזה ואני מרוצה ממנו מאד. חשוב לציין שהוא לא של אסוס עצמם, אלא של מותג שנקרא Alice & You ושאני לובשת מידה 22. מזל שלא הזמנתי 20, כמו שלרב אני עושה עם שמלות. תחושת הבטן שלי אמרה שצריך להזמין אותו במידה גדולה מהרגיל. למעוניינות, הוא נמכר כעת גם בלבן רגוע יותר.

לפני סיום, שתי הערות מנהלתיות. ראשית, עשיתי כמה שינויים למנגון התגובות של השבלוג אז עכשיו יהיה קל יותר להגיב פה ולא תצטרכו ללכת רחוק ולהגיב בדף הפייסבוק שלי. בנוסף, התראיינתי ביום שני לתכנית בראש צעיר ברשת א בנושא קבלה עצמית. ניתן לשמוע את הראיון בקישור הזה, החל מדקה 29:00.