יום ראשון, 31 במאי 2015

מה חדש בנעמי פלוס


במהלך ההכנות למכירה שערכנו בשבוע שעבר, יצא לי לחטט בבגדים החדשים שהגיעו לחנות של נעמי בבאזל. מאחר וכך, החליטותי למדוד ולצלם עבורכם כמה מהבגדים החדשים למען תראו ותריעו.

נעמי מחדשת את הבגדים בחנות מדי כמה שבועות, כך שבכל עת תמצאו פרטים חדשים לצד פרטים ישנים יותר. מאחר והיא מביאה כמות קטנה מאד מכל דגם, קצב הרענון של החנות גבוה למדי. גם הפעם מצאתי הרבה בגדים שאהבתי והרבה שלא. זה מה שאני אוהבת בחנות שלה - היא מתחדשת לעתים קרובות, היא שונה מכל חנות ישראלית אחרת למידות ביניים ויש שם מגוון גדול מספיק למגוון טעמים. כך שמה שלא מוצא חן בעיני, עשוי בהחלט למצוא חן בעיני אחרת.

יום רביעי, 20 במאי 2015

ארבעה מותגים והכלב(ה)


כשנעמה, הבעלים של לוטה סטייל, הזמינה אותי להשתתף במכירת השבועות שלה הסכמתי בתנאי שאני בוחרת את המותגים ואת הפריטים הספציפיים שנמכור. אחרי הכל, אשת מכירות מקצועית אני לא וגם לא אהיה לעולם כי אם יש משהו שאני גרועה בו זה לשקר. יש כמה דברים שמבדילים בין הבלוג שלי לבלוגים אחרים בתחום, ואחד מהם הוא העובדה שאני לא מוכנה להמליץ על מוצרים שאני לא אוהבת. כזאת אני, ייקית בת ייקית. נעמה הסכימה בשמחה והשאר היסטריה.

אז ביום שישי הקרוב, ערב ערב שבועות ה-22 למאי נערוך את המכירה המשותפת שלנו בדירה של נעמה ברחוב ארבע ארצות 31 בתל אביב בין השעות 10:00-15:00. ומה יהיה במכירה? ובכן, לפי מיטב המסורת אני אמכור בגדים מארוני במידות 42-52 בהם אין לי צורך עוד. אני מעלה תמונות פריטים למכירה לדף האירוע בפייסבוק, למי שמעוניינת להתרשם ולבקש שאשמור לה (פריטים שמורים עוברים לנחלת הכלל ב-11:00 אלא אם תאמנו מראש שמירה לזמן ארוך יותר). בנוסף, נעמה תמכור פריטים שבחרתי ובחרנו יחד מקולקציות האביב-קיץ של ארבע חנויות ידידותיות לשמנמנות עליהן דיברתי כאן טובות בזמן האחרון - Honey B, טליה, נומה ונעמי פלוס.

מאחר ואצל טליה ו-Honey B הייתי לא מזמן, הכנתי לנעמה רשימת קניות שכללה כל מה שצבעוני ושמח אצל טליה (צר לי לדווח שהחצאיות בצבעי סורבה נחטפו כולן ולכן נביא "רק" אדומות וכחולות וטלי הבטיחה למסור לידינו כל שארית צבעונית שתמצא) וגם בגדים שמתאימים לעבודה (מכנסים וחולצות) ומ-Honey B בחרתי את השמלות הקצרות והארוכות ונעמה בחרה גם חצאיות צבעוניות מעונה קודמת שישמחו כל לבב.

טליה מימין ו-Honey B משמאל 

לפיכך, נותר לנו להיפגש וללכת ביחד לנומה ולנעמי פלוס כדי לבחור פריטים בזמן אמת וזאת עשינו אתמול בצהרים. בחלומות הכי ורודים שלי לא תיארתי לעצמי שנעמה לא תגיע לבד, אלא תביא איתה את אלופת הכלבות, נסיכת הלבבות, חמודת החמודות ועוגיית העוגיות, לאסי כלבת הפלא. לאסי מאד אוהבת חיבוקים, ליטופים ודגי סלמון. בנוסף, היא מאד אוהבת להצטלם ולכן בכל פעם שדפקתי פוזה חיננית למצלמה היא אצה רצה ללקקני. כך יצא שהחבובה מופיעה כמעט בכל התמונות. הידד!

אצל נעמי בחרתי מגוון חולצות וטוניקות בצבעים פסטלים (תכלת, ורדרד, ירקרק, צהבהב ועוד) ומכנסים רכים ונעימים במגוון הדפסים. פה אני מדגמנת מכנס כזה בעודי בוחנת בענין את אפה של לאסי.

מכנסים במידה XXL מתוך XXL של נעמי פלוס
כמו כן בחרנו כמה גלביות קצרות ושקופות שאפשר ללבוש מעל בגד ים או מעל קומבניזון ומספר שמלות.

שמלת מקסי שמגיעה במספר הדפסים במידה 48 מתוך 50
אצל נומה בחרתי שמלות צבעוניות באורכים שונים. יש שמלות קצרות עם חצאית עתירת בד.

אני לובשת שמלה במידה 3 מתוך 4
שמלות מובנות יותר שלאסי אוהבת במיוחד.

אני לובשת שמלת מיי במידה 3 מתוך 4 (שגדולה עליי)
ושמלות מקסי עם ובלי שרוולים. 

נעמה לובשת שמלה במידה 3 מתוך 4 ואני לובשת שמלה במידה 4 מתוך 4
בנוסף, בחרנו חצאיות וחולצות בצבעים שונים. הקפדנו לקחת גם שמלות וחצאיות שחורות, לחובבות הצבע. 

בקיצור, נראה לי שיש לנו מבחר מלבב במיוחד של בגדים נוחים, צבעוניים ושימושיים לעונה החמה הזו. טליה ונעמי אחראיות על הבגדים שמתאימים לעבודה ונומה ו-Honey B משלימות את פינת הפנאי והלבוש הקליל. הבגדים שלי יסגרו את הפינה לחובבות בגדי המעצבים שאוהבות מציאות מחד ולאלה שלא מצליחות למצוא בארץ בגדים פשוטים לעבודה וכו' במידתן מאידך. מה עוד אפשר לרצות? אולי רק כלבונת עגולה וטובת מזג שאוהבת לרבוץ ולהכיר אנשים. רגע, יש לנו את לאסי! זהו, המכירה הזו פשוט מושלמת. אז אתן באות? 

יום ראשון, 17 במאי 2015

מה לבשתי השבוע


אם יש דבר אחד שבטוח, זה שמצב הרוח שלי משפיע על הלבוש. השבוע היה שבוע מתיש עד בלתי נסבל. הייתי חולה כמה ימים וקיבלתי בשורות רעות שהעציבו אותי מאד. בקיצור, סמרטוט. יחד עם זאת, אילצתי עצמי לצאת מהבית כמה שיותר כדי לנשום אוויר צח ולראות בני אדם ולצורך כך לבשתי בגדים. וזה מה שלבשתי.

תלבושת לבריכה א
חולצה של עונות
ג'ינס מאסוס
כפכפים של הוויאנס
תיק של גולברי


ידעתי שהחולצה הזו תהיה טובה למשהו! אגב, היא יצאה מהכביסה נוקשה משהו. מוזר. כמעט בלתי נראה בתמונה הוא בגד הים של מוד קלות שאני לובשת מתחת לחולצה.


תלבושת לבריכה ב
בגד ים של גוטקס (ישן)
מכנסים קצרים ממוד קלות'


תלבושת ליום פגישות
גופיה של עונות
חצאית של טליה
כפכפים מגאפ
שרשרת של N2


ולסיום השבוע, גררתי את עצמי למסיבת היומולדת של חברתי החתיכה רחלי, שם פגשתי חבריה עליזה שעודדה את רוחי ולעסתי מיני מטעמים.

תלבושת למסיבת יומולדת
גופיה של עונות
חצאית של Honey B
עגילים מרזילי
נמר

גופיות הסבא של עונות הן ללא ספק הדבר המוצלח ש"קניתי" עם תלושי המתנה שקיבלתי מהרשת. הן מגיעות בשחור ולבן ומחיר שלישיה 99 ש"ח. אני לקחתי שתים לבנות ושחורה אחת. המידה שאני לובשת היא 4, שהיא הגדולה ביותר (למה? אל תשאלו אותי).

אני מקווה שהשבוע הקרוב יכלול עלייה במוראל. הרבה עבודה לפניי וביום שישי תערך המכירה הביתית של לוטה סטייל ושלי בתל אביב. אני אעלה רשומה בעניין בקרוב, בינתים אתם מוזמנים לעקוב אחר דף האירוע בפייסבוק לפרטים על המעצבות המשתתפות והבגדים יד שניה מארוני שאביא למכירה.

יום ראשון, 10 במאי 2015

דבורה בארון


חברות וחברים, אנו מתקרבים לסוף סיור קולקציות הקיץ השמנוני שלי. היינו בעונות, דורותי פרקינס וגאפ, אצל טולה, נומה וטליה ואפילו בגלביה היינו, ועכשיו הגיעה תורה של מעצבת עצמאית נוספת במידות 36-50 והיא ענבל מימרן, בעלת המותג Honey B.

ענבל היא הייטקיסטית שהחליטה להגשים את חלומה לעצב בגדים. היא למדה עיצוב אופנה ועזבה את המשרה הבטוחה שלה לטובת הקמת חברה קטנה ששורדת יפה כבר מספר שנים. את הבגדים היא מוכרת בחנות בבעלותה, ברחוב אברבנאל 49 בתל אביב (איזור פלורנטין). היא מתרכזת בגזרות המחמיאות לנשים מלאות ומייצרת בעיקר שמלות. בחנות תמצאו גם מבחר מצומצם של חצאיות, חולצות ועליוניות. מכנסים לא תמצאו שם. 

כהרגלי בקודש, מדדתי כל מה שנראה לי טוב על הקולב כולל בגדים שאינם לטעמי אבל אני חושבת שימצאו חן בעיני הקוראות. והנה הם לפניכם. את שרשרת הפנינים וחיות המשק הבאתי מהבית, אבל העגילים המופיעים בחלק מהתמונות נמכרים בחנות.

יום שלישי, 5 במאי 2015

יש לי גלידה הכי טובה


יתכן שהבחנתם שלאחרונה אני עוסקת בסיבוב חנויות לצורך סקירת קולקציות האביב-קיץ החדשות. אחרי הכל, יש פריחה מסוימת של חנויות למידות בינים-גדולות\קטנות לאחרונה (באמא שלי, יש איזה שש לפחות!) ומן הראוי לסקור מה הן מציעות. מאחר וכולנו יודעים שטלי שרף חזן, המעצבת והבעלים של טליה, ואני חברות וגם עושות שיתופי פעולה עסקיים מדי פעם, הקפדתי לא לפתוח איתה את הסבב כדי להימנע ממראית עין של פייבירוטיזם (חשוב להזהר, כי פייבירוטיזם נורא מגרד). אבל הגיעה העת לבדוק מה יש לטלי להציע לשמנמנות שחמים להן. 

לשמחתי, מצאתי אוסף של בגדים בהירים בצבעי גלידה נעימים.

יום ראשון, 3 במאי 2015

אני טובלת ושרץ בבגדיי


אני לא יודעת מה אתכם, אבל כשאני מרגישה שיצא לי המיץ מהמפרשים, אין דבר שמשפר את מצב רוחי יותר מטבילה בבריכה. קחו את השרונה, הניחו אותה ליד הבריכה ותוכלו לצפות בה אצה רצה כצבון הים התינוק בשעתו אל עבר המים. ואם אלבטרוס רשע לא יתפוס וירים אותה בדרך ותצליח השרונה להגיע אל מחוז חפצה, אזי תתחלף הבעת שבע הלפתות הרצוצה שעל פניה בחיוך מרוצה וכל צרותיה ישכחו ממנה לשעה או שעתיים של שפליץ ושפלץ.

יום שלישי, 28 באפריל 2015

גלבייה גלבייה


שאלוהים יעזור לי, יש לי מספיק גלביות. אחת פרחונית ורודה עם ציפור נודניקית של קרן שביט, אחת שחורה אלגנטית מסטאן של טליה ואחת גזעית עם ניטים של דורית בר אור לגולף. חלאס! חלאס עם הגלביות. כלומר, לא מספיק? גלביה היא הבגד שכל השמנות הזדקנות לובשות במיאמי וכשמותגי מידות גדולות מכינים אותן הן מאבדות לרב צלם אנוש. כל זכר למגניבות נעלם מהן, וכל שנותר הוא אוהל סינתטי מצויץ שמוצץ ממך כל זכר למיניות זו או אחרת. 

הו, אבל כשהן טובות.. גלביות טובות הן הבגד הישראלי ביותר בנמצא. הן קורצות לעליות הראשונות ולדור החלוצים. הן קורצות לפלשתינאים שעיבדו את האדמות כשאנחנו עוד היינו ניצנוץ בעינים של סבא רבא. הן הכי אווריריות, הכי נעימות, הכי סקסיות והכי גזעיות מכל הבגדים גם יחד. גלביות, איי קראמבה!

לפני כמה ימים הסתובבתי עם אודליה (שהעבירה סוף סוף את הבלוג שלה מתפוז לבלוגר, כל הכבוד לצה"ל) בקניון ארנה השומם. אכלנו גלידה וחיפשנו משהו ששכחתי כשנתקלנו בחנות של גלביה. על הרשת הזו קראתי בעבר בבלוג של שלי גרוס. כשביקשתי להכנס לחנות הצבעונית, אודליה אמרה שככל הזכור לה צפויה לי אכזבה, כי הם מוכרים בגדים זעירים בלבד. אני זכרתי דבר דומה, כי לפני כמה חודשים ראיתי חולצה משגעת שלהם אצל שלי וכשרציתי לקנות אותה לא היתה שום מידה שמתקרבת לשלי.

לפיכך, זקפנו ראשנו ונכנסנו בדחילו ורחימו לחנות בכוונה להציץ הצצה מהירה ולסגת לפני שהמוכרת החמוצה תגיד לנו שאין לנו במידה שלך. הבעיה היא שהמוכרת היתה חמודה לאללה והיה להם ועוד איך במידה שלנו.

גלביה מוכרים (הפתעה!) גלביות בכל צבע שאפשר להעלות על הדעת. יש גלביות שקופות לים במאות בודדות של שקלים ויש גלביות ערב מעוטרות חרוזים באלפי שקלים ויש גם חולצות גלביה וגלביות ליום יום במחירים בינוניים-גבוהים שנעים בין 500 ל-1000 ש"ח פלוס מינוס. חלק קטן מהבגדים מגיע ב-One Size אבל רובם מגיעות במידות S-XXXL, כשאני במידה 48-50 לובשת את ה-XXXL כפי שתראו בצילומים הבאים.

הגלביה הראשונה שמדדתי היתה חתיכית למדי.

אני לובשת שמלת ארוגם במידה XXXL שעולה 790 ₪
הגלביה הזו הזכירה לי את זו של משכית שאמא לבשה לחתונה של אחיה הדוד ב-1980. תראו כמה יפה היא! 


בשלב זה, הייתי מלאה מחשבות אוהבות על אמא ולכן המשכתי למדוד בשמחה.

הצהובה הזו שמחה לאללה, אבל הצווארון שלה קצת סגור לטעמי. דמיינו שאני לא נועלת סניקרז אלא משהו סנדלי יותר.

אני לובשת שמלת אלדין במידה XXXL שעולה 1190 ₪
החמודה הזו יכלה להיות מזעזעת אם לא היו נזהרים, אבל הם נזהרו. מסתבר שיש לה גם גרסת מיני חתיכית שהייתי קונה לי בשמחה, לולא היתה ארוכת שרוולים.

אני לובשת שמלת פסים במידה XXXL שעולה 790 ₪
הגלביה הבאה יפהפייה מעל המותן ומוצלחת פחות מהמותן ומטה, אבל אם היא היתה חולצה או אפילו טוניקה היא היתה נהדרת (מה שמזכיר לי שהמוכרת המקסימה אמרה שהם עושים תיקונים לפי הצורך, כמו קיצוצי שרוולים).

אני לובשת שמלת סידני במידה XXXL שעולה 790 ₪
והנה אחת חתיכית בגזרת מיני. היא נראית מקסימה בתמונה, אבל אם תסתכלו טוב תראו היא קטנה עליי ולכן לא קניתי אותה. חבל!

אני לובשת שמלת ניו יורק מיני במידה XXXL ועולה 690 ₪
אז מה השורה התחתונה? ובכן, אם אתן רזות או שמנות לייט (עד מידה 50) שאוהבות גלביות, אם מהזן בגזעי בלתי מתאמץ ואם מהזן הסופר צבעוני שאנטי כיף, ויש לכן כסף לבזבז זו החנות בשבילכן. אני בטוח אבקר בה שוב בעתיד.

פרט לסניף בקניון ארנה בהרצליה יש גם סניף בנווה צדק וחנות מקוונת עם משלוחינם. תוכלו למצוא את כל הפרטים בדף הפייסבוק של המותג.

עד לכאן גלביה. אך לפני סיום, עדכון קטן מחנות אחרת בקניון ארנה.

אחת הרשומות הנקראות ביותר בשבלוג היא זו שכתבתי כשנפתחה בארץ החנות הראשונה של דורותי פרקינס. היה זה אירוע משמח, שכן הרשת הבריטית מוכרת את אותם הבגדים במידות 2 עד 20, כל זאת במחירים סבירים ביותר. מאז דורותי פרקינס העולמית שקעה בשיממון שעמומי כלשהו. בביקור האחרון שלי בלונדון, לפני מספר חודשים, התקשיתי למצוא סניפים שלהם כאשר בביקור שקדם לו במספר שנים היו שלוש חנויות שלהן רק באוקספורד סטריט. גם בסניף הדגל של הרשת בקניון שרונים לא מצאתי בשנתיים האחרונות שום דבר לכתוב עליו הביתה.

מאחר וכבר היינו שם החלטנו להכנס, ומדדתי כמה מכנסיים במידה 20 (48 ישראלי). 

מכנסים במידה 48 בדורותי פרקינס
הברמודה מג'ינס עולה 150 ש"ח
המכנסים הפרחוניים הדקים עולים 180 ש"ח
הסקיני ג'ינס עם נקודות עולה 180 ש"ח
המכנסים האדומים עולים 130 ש"ח

המחירים מצוינים ללא ספק, אבל האיכות נראית לי נמוכה למדי. הסקיני היו צמודים רצח אבל ברור היה שכביסה אחת תרחיב אותם משמעותית. הפרחוניים היו חביבים וכך גם הברמודה, למרות שזה ממש לא הסגנון שלי. המכנסים האדומים עשוים מבד שמבליט כל צלוליט, נקודת חן או ישבן בצורה מאד לא מחמיאה ולא הייתי ממליצה לאיש או אישה לרכוש אותם. אז נכון, הסניף בארנה תמיד היה החלש מבין השנים (גם השירות בו איום ונורא) אך עדין התאכזבתי. מצד שני, כן יש בו מגוון של בגדים במידה 48 במחירים נוחים, אז אני בטוחה שיש שמנמנות שיהנו ממנו.

ועד כאן תוכניתנו ביקורת חנויות שמנונית להפעם. היו ברוכים ותהיו נחמדים לאמא, אתם אף פעם לא יודעים מתי היא תאזול מהמלאי לבלי שוב.

יום שבת, 25 באפריל 2015

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות


בתחילת אפריל נערכה השקת קולקציית הקיץ של עונות. ההשקה היתה נחמדה וכללה שיפודים טעימים ותצוגת אופנה שהוקרנה על קיר וידאו מאחורי האורחים. בהשקה קיבלנו תווי קניה לרשת, טישרט חביב ואת הווסט הסינתטי הזה.


כשראיתי את הווסט החלטתי שאני לא יכולה להגריל אותו פה כי הוא מזעזע ובטח ובטח שאיני רוצה אותו לעצמי. לכן ביקשתי וקיבלתי אישור חריג להחליף אותו בחנות כשאגיע לסקור את הקולקציה.

חשוב לי לציין שחרגתי מנוהגי והלכתי לשתי חנויות שונות של הרשת. הייתי בהרצליה לפני כשלושה שבועות ובקניון איילון לפני יום העצמאות. הסיבות לכך שלושתן במחלקת הגילוי הנאות - ראשית, קיבלתי יחס מועדף בהשקת הקולקציה ורציתי להיות שלמה עם עצמי שנתתי להם כל צ'אנס אפשרי לפני שאני כותבת את הביקורת שלי. שנית קיבלתי במסגרת אותו יחס מועדף תו קניה גדול במיוחד לרשת וחבל היה לי לבזבז אותו כי בביקור הראשון שלי לא מצאתי שום דבר לקנות באמצעותו (אזכיר לכם שבנוסף לתו המוגדל היה לי גם הזיכוי על הווסט, בשווי 259 ש"ח). בנוסף, חיכיתי שהפיג'מות הקצרות יגיעו לחנויות ואוכל לקנות לי כמה אם הן יתבררו כנעימות (אני סובלת ממחסור בפיג'מות קיציות), אחרי כמה שבועות הבנתי שהן לא יגיעו בקרוב ועדיף לא לדחות יותר את הביקורת.

לפני התמונות אזכיר למי שלא זוכר את מידותיי בעל פה (אני משתוממת ממך!) שגובהי 171 קילו משקלי 110 ס"מ ומידתי נעה בין 48 ל-50. מאחר ולא היה לי כח לרשום את כל המחירים אתם מוזמנים להניח שהמכנסים עולים בין 150-350 ש"ח החולצות בין 100-300 ש"ח השמלות בין 150-400 ש"ח ופחות או יותר זהו. את המחירים המדויקים תוכלו לראות בחנות המקוונת החדשה שלהם.

זו שמלת הדגל של הקולקציה שנלבשה בידי מיכאלה ברקו בהשקה וגם הקטלוג. עליי היא מזעזעת אבל שמעתי שמועה שיש מישהי שהעלתה תמונה לפורום כלשהו שבה היא לובשת אותה ונראית פיצוץ. אני אאמין כשאני אראה, כי לא קונץ להראות בסדר כשאת מיכאלה ברקו.
הנה גופיית גולגלות עם נוצות בכתפיים. לבשתי אותה פעם אחת עם מכנסי ברמודה מגי'נס דקיק והחלטתי שאם תראו את התמונה לא תאמינו שלא כיערתי אותה בכוונה, אז צילמתי שוב הפעם בפנים ועם שרוואל ג'ינס דקיק. למקרה שעוד לא הבנתם אני אחזור על זה שוב - מדובר בגופיה עם גולגולת ונוצות בכתפיים. התפתיתי לקנות אותה רק בשביל לבדוק איך זה שורד כביסה אבל התאפקתי.


הנה שמלה במידה 4. הטורקיז שמציץ מהמחשוף זו חזיית ספורט מעולה שקניתי באתלטה (ביקור א' נערך בדרך לטניס). עליי היא איומה אבל על חברתי הבלוגרית חובבת המקסי עם שרוולים שבאה איתי לסיבוב השני בקניון איילון היא נראתה טוב בהרבה והיא קנתה את הגרסה השחורה שלה.


גופיית סבא במידה 4 (מגיעות בשחור ולבן בלבד) ומכנסי נמר במידה 50. שימו לב שמכנס אחד ארוך משמעותית מהשני. דוקא רציתי לאהוב את המכנסים האלה.


גופית סבא לבנה במידה 4 ומכנסים "טרנדיים" עם כתמים בורוד וירוק זרחני במידה 5. אני אומרת "טרנדיים" כי אם הם היו טרנדיים הם לא היו נהיים צרים בקרסול אלא נשארים בגזרת Wide Leg. בגלל ההצרה הזו הם גורמים ללובשת להראות כמו דומבו הליצן השמנוני. גם את המכנסים האלה רציתי לאהוב (אגב, קראתי בבלוג אחר שגם הרצל רצה).


שמלת ערב עם פאייטים במידה 4. כל מילה נוספת מיותרת, אני מאמינה.


עוד שמלת ערב במידה 4. אז נכון, הבד רך ונעים והיא לא איומה במידה קיצונית כמו שמלות אחרות בקולקציה, אבל זו לא סיבה לאהוב אותה או לחשוב שהיא מחמיאה. אין שום דבר חגיגי באורך השרוולים או בעובדה שהיא מגיעה בדיוק מתחת לברכיים. היא נטולת כל שמץ של חינניות ואין בה שום דבר משמח. אז למה ללבוש אותה לאירוע (או בכלל)?


גופיית ספורט במידה 3 מתוך 5. הבד כל כך עבה ואטום ונצמד שלא הייתי מוכנה לעשות בה ספורט תמורת אלף ש"ח. תמורת 5000 ש"ח הייתי עושה בה אימון של שעה אבל הייתי סובלת מכל רגע. תכלס, שווה להזיע כמו חמור במשך שעה ולסבול משפשפת קלה כמה שעות בשביל 5000 ש"ח. המכנסים הם מכנסים מחויטים מקולקציית הערב במידה 50 שנראים בצילום כמו מכנסי התעמלות ולכן אין צורך להרחיב עליהם.


אני גאה להציג בפניכם את החולצה המגרדת בעולם. הבד שלה כל כך מגרה את העור שכשהורדתי אותה היתה לי שריטה ארוכה ונפוחה במחשוף שנעלמה אחרי כמה דקות. פרט לכך הבד הנוקשה עומד מסביב לצוואר כמו פרי אהבתם של עמילן וברזנט.


שמלה במידה 4. הבד סינתטי ומבריק ומלא רכבות כבר על הקולב. היא מלבנית לחלוטין ולכן לא מחמיאה לשום גזרה. היא גרמה לי להרגיש כמו מנקה בעיריית תל אביב בסרט משנות השבעים המאוחרות וכל הזמן חיכיתי שששי קשת הצעיר יקפוץ עליי עם וידוי אהבה יוקדת וייקח אותי מכאן.


מכנסים קצרים לבנים עם קרעים שמגיעים רק עד מידה 48 (כמו כל המכנסים הקצרים בחנות) וטוניקה כחולה פרחונית במידה 4. המכנסים מתרחבים לקראת הסוף, וזה פשוט מדהים בעייני כי אין שום צידוק לגזרה הזו. מעולם לא ראיתי אישה שהירך שלה צרה למעלה ומתרחבת לפני הברך. אבל מה אני יודעת. חברתי הבלוגרית חשבה שהטוניקה יפה, אבל ליחידה שהיתה במידתי בחנות היה כפתור חד ששרט אותי והחלטתי שאני לא רוצה לקחת אותה או להזמין אחרת מסניף אחר. זה עוד בגד שישכב בארון שלי ולא אלבש לעולם.

חולצת פרנזים במידה 3 ואותם המכנסים מלמעלה, הפעם בתכלת. הם מונחים רע כל כך במפשעה שאפשר לכתוב על זה שירים (ולכן ציוותתי אותם לחולצת הפרנזים). החולצה מזעזעת בעיני וקניתי אותה כי היה לי כיף לנפנף בפרנזים וכן, זה מאד מביך אותי.


חולצה בצבע שמנת מאותו בד של שמלת הערב מלמעלה (רך ונעים) והמכנסונים בוורוד. לדעתי, אני נראית פה כמו פולקע שבושל במים עם הרבה מיונז.


ולסיום - טישרט ורודה עם סקיני ג'ינס ורודים. האלה מהתמונה הקודמת לקחו את הפולקע, שטפו את המיונז ושמו במקום רוטב אלף האיים. שימו לב איך הבד של החולצה מבליט כל כפל בגופי ובחזיה והמכנסים שמתחתיו.
מאחר והפיג'מות לא הגיעו והייתי חייבת לבחור משהו, כי אחרת הייתי נתקעת עם הווסט, בחרתי לקנות את המכנסים הקצרים הלבנים (כי זה טרנדי ואני יכולה לעבוד עם זה), 3 גופיות סבא במחיר 99 ש"ח (כי חסרות לי גופיות לבנות) ואת חולצת הפרנזים (כי אני אהבלה). יצא ששילמתי 25 ש"ח מכספי למרות שהיו לי זיכוי של 259 ש"ח ועוד תלוש שי בשווי 500 ש"ח. מאחר ולא ניתן לקבל עודף מתלוש השי, העדפתי לשלם קצת ולשמור את התלוש למקרה שהפיג'מות יגיעו ויהיו סבירות (למרות שראיתי כבר בקטלוג שהן שחורות, ופיג'מות שחורות לא עושות לי טוב). במידה והפיג'מות יהיו בעייתיות אני אגריל את הזיכוי בבלוג או משהו, כי יש לו דדליין קצר מאד.

עכשיו, בואו נהיה רציניים. אני באמת ניסיתי לחבב את עונות השנה. אני לא אוהבת לזלזל במי שנוהג בי בכבוד ואני לא נהנית מזה. מה גם שאני יודעת שהמנהלים בחברה קראו את הרשומה בה הצעתי תכנית מיתוג מחדש לרשת בשנה שעברה והתייחסו אליה ברצינות. אבל בשני הביקורים בחנויות הרגשתי שלועגים לי, כאישה בכלל ושמנה בפרט. רב הבגדים שמדדתי בחנויות (ויש המון תמונות שלא העליתי) פשוט מכוערים. אחרים עשויים מבדים שלא ניתן להעלות על הדעת ללבוש בקיץ או בכלל. ורבים מהם גם מכוערים וגם עשוים מבדים לא נוחים.

השורה התחתונה שלי היא זו - עונות של קיץ 2015 היא חנות לנשים שלא מתעניינות בבגדים ולשמנות שאין להן ברירה.

נשים שלא מתעניינות בבגדים לובשות מה שנראה להן סביר ונוח והולכות הביתה שמחות וטובות לב. שמנות שאין להן ברירה קונות כל בגד שמתאים להן (וחלק גדול מהבגדים ברשת מגיעים עד מידה 54) והולכות הביתה מתוסכלות ומרות נפש. מי שהלבוש שהלבוש שלה הוא חלק מהדימוי העצמי שלה וכלי לביטוי עצמי, מי שהתקציב שלה גבוה יותר ומי שיש לה נגישות וחיבה לקניות ברשת לא צריכה להגיע לעונות. נכון, הבגדים זולים יחסית לרשתות אחרות, אבל בנקסט למשל אפשר למצוא בגדים איכותיים ויפים בהרבה במחירים נמוכים משמעותית. נכון, גם בנקסט יש שמעטס בוהו טרנדיים עלאק, אבל יש שם גם ג'ינסים מצוינים, פיג'מות מהאגדות וטישרטים מצוינים מכל סוג ומין בפחות מחמישים ש"ח החולצה.

אז של מי הכוונות הטובות אותן הזכרתי בכותרת הרשומה? שלי, כי באמת ניסיתי לחבב אותם, ושלהם, כי הם באמת ניסו לגרום לי לחבב אותם. כולנו ניסינו וכולנו נכשלנו. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי זה מבאס.