יום ראשון, 10 באוגוסט 2014

תפרסמי רשומה בשבלוג, היא אמרה לי


אני לא יודעת מה אתכם, אבל מלחמות לא עושות לי מצב רוח או חשק לכתוב, לפחות לא דברים שניתן לכותבם בבלוג א-פוליטי. טוב, בלוג פמיניסטי הוא בלוג פוליטי מטבעו אבל אין פה מקום לדיונים שנופלים בקטגוריות ימין-שמאל פוליטי קלאסי (למה? כי מטרת השבלוג היא לאחד ולא לקטב). בנוסף, ציינו השבוע ארבע שנים למותה של אמא, מה שהפיל אותי לכמה ימים. אז לא ממש כתבתי פה לאחרונה. אבל היום בצהרים יעל אמרה לי לכתוב משהו, ואם יעל אומרת כנראה צריך.

כשהמוזות שותקות, צריך לכתוב רשומה קצרה. וכשצריך לכתוב רשומה קצרה, מפרסמים מה לבשתי היום. אז זה מה שלבשתי בשבוע שעבר להשקת הספר החדש של מיה לנדאו, המנטורית העסקית המתמחה בשיווק עסקים של נשים עצמאיות בעיקר בתחום הלייף סטייל אבל לא רק. אני מבטיחה שנדבר על הספר בהזדמנות אחרת, אבל לעת עתה נסתפק במועט.

אני לובשת
טוניקה ממשי של דנה סידי מרזילי
ג'ינס קצרים מאסוס (ישן)
כפכפים מגאפ (ישנים)
שרשרת עם ליפלופים כחולים מחנות בכפר שמריהו
שרשרת של ה.שטרן עם טבעת של אמא עליה


דנה סידי היא המעצבת החדשה האהובה עליי, או המעצבת האהובה עליי החדשה. לולא היתה לי משכנתה לפרנס הייתי קונה כל בגד שלה שעולה עליי (ויש כמה וכמה כאלה), אבל לעת עתה אני מסתפקת בטוניקה הנהדרת הזו שקוצרת מחמאות כמו לחמניה בחמאה. אני בטוחה שתשמעו עליה פה שוב בעתיד.

התיק הוא התיק מהרשומה הזו. אני לא נוהגת להשתמש בו בקיץ, אבל הזדקקתי לתיק גדול בשביל לסחוב את הספר של מיה שתכננתי מראש לקנות באירוע.



אוח כמה רזה הרשומה הזו, הלוואי שהייתי כחושה כמוה. אפילו לעשות הגהה כמו שצריך אין לי כח. יש לי רשימה של שבע רשומות שמחכות בקנה. מי לצילומים, מי לתחקיר ומי לשיהיה לי כח להושיב את ישבני ליד המקלדת ליותר מארבע דקות רצופות. אני מבטיחה לעשות מאמצים לחזור לשיגרת שבליגה בהקדם האפשרי. אבל קשה לי, קשה לכתוב כשהלב לא שם. עד אז - טו באב שמח לכם חצילים וחצילות. לפחות לא העתקתי לכאן קומוניקטים יחצניים על מארזי סבון בצורת לב ותחתונים אדומים מתחרת מנטה, גם זה משהו בימים אלה.

יום ראשון, 27 ביולי 2014

הבלוגיים חייבים להמשך


היוש קוראיים. שמתם לב שעדין לא בא לי לכתוב כלום? בטח ששמתם, הלא אני לא כותבת כלום. מוזר שאפילו כשאמא שלי גססה נתליתי בכתיבה בבלוג הזה כמו בבלון חמצן ודוקא עכשיו אין לי כח. מצד שני, אם הייתי מוותרת אז הייתי יכולה לסגור את הבאסטה ועכשיו לא יקרה כלום אם אני אכנס לדכאון לכמה ימים יחד עם חצי מדינה כי ברור שמאוחר יותר אני אצא מזה. ובכל זאת, לא ניתן לחמאס להכניע את הבלוגוספירה הציונית או משהו, אז הנה כמה תמונות שהעליתי השבוע לאינסטוש וכמה דברים שמעודדים אותי בחמש הדקות היומיות בהן אני מתעודדת ממשהו (בין הרגע שאני מגיעה הביתה מהעבודה ועד שאני פותחת טלויזיה לראות חדשות).

מאחר ואני מלאת אנרגיה כמו אתרוג, צילמתי השבוע את מה שלבשתי מלמעלה וזה מה יצא.

שרשרת של COS
חולצה מהודיס
ג'ינס מנקסט
נעלים מפריימרק

חולצה של טליה
ג'ינס מנקסט
תיק של דיאן פון פירסטנבורג
לק של מארק ג'ייקובס (שנקנה במיוחד לתיק)

גופיה מנקסט
ג'ינס מעונות
כפכפים מגאפ

שרשרת ארוכה מנעמה בצלאל
חולצה מדורותי פרקינס
ג'ינס מנקסט
קפקפים מגאפ 
לק של לנקום

לכבוד המלחמה פרשתי סדין אדום והלבשתי את השקע שלי בפיל (מאסופה ליד שוק הפשפשים ביפו).


ואם כבר בסדין עסקינן, התהדרתי בפיג'מה חדשה מאתר עליו אני מבטיחה לכתוב ברגע שיהיה לי כח.

 הכפכמועלים מנקסט

השבוע ראיתי שיש סייל ענק בנט אה פורטה ובשביל הצחוקים הצצתי על המחירים של שתי סופיות שבעיצוביהן אני מאוהבת - סופי הולם (מעצבת תיקים בריטית) וסופיה וובסטר (מעצבת הנעלים הנודעת). התיקים של סופי הולם עלו חצי ממחירם הרגיל, מה שהשאיר אותם במחלקת הכמה מאות פאונדים יותר ממה שיש לי להוציא עכשיו, אבל אצל סופיה וובסטר מצאתי נעלים שטוחות (!) שאחרי מגוון קופונים והנחות עלו 170₪ במקום 750₪ (!) והזוג היחיד שנותר במלאי היה במידה 40.5. שלחתי לאלוהים אסמס תודה קצר ולחצתי על Buy Now. עשרים וארבע שעות מאוחר יותר הגיע הביתה שליח עם הקופסה המלבבת הזו


ובה השקפקפים האלה עם עקב ניצנוצאז' כתום ואימום נוח ורך שמתאימים בול לכורסה שלי. הם קצת צרים, אבל אני מאמינה שישתחררו טיפונת אחרי נעילה או שתים ואם לא, אביא אותם לסנדלר למתיחה קצרה על הגלגל.


דבר נוסף שהגיע השבוע הוא מכתבון תודה ממחסה העצלנים בקוסטה ריקה, להם תרמתי קצת כסף החודש. הם שלחו מגנט עם צילום של באטרקאפ (העצלנית הכי ותיקה במחסה, כבר 22 שנים) ותכשיט קטן.


מאחר ואני עדין מתקשה לענוד מה שלא יהיה על הידים (הצלקות משני הניתוחים עדין לא נרפאו) נתתי לפודינג, העצלנית המאומצת שלי (הבכורה זאת אומרת, את סומסום העצלן רואים נח על הכורסה בתמונה למעלה) את התכשיט. האין היא יפה כלבנה?


ולסיום, עליתי קילו או שניים מאז תחילת המלחמה (ואני יודעת שאני לא היחידה שזה קרה לה) וזה מאחר וגיליתי את הסוד לשלוות הנפש, והוא לא סמים ולא אלכוהול ולא סקס ולא קניות ברשת, אלא בורקס טריים. חמאס יכולים לגרום לי להתרחץ בדקה וחצי ולישון עם אוזן אחת פתוחה, אבל הם לא יקחו ממני את המאפים שלי.


תראו מה זה, אפילו כח להוסיף לרשומה לינקים אין לי, זמן לעוד קפה חזק ויאללה ביי. תחזיקו מעמד והמשיכו להתעדכן בדף הפייסבוק של הבלוג, אליו אני מעלה תמונות של חיות מטופשות ושאר ירקות (מטופשים) לשיפור המוראל הכללי.

יום ראשון, 20 ביולי 2014

הינשופים אינם מה שהם נראים


ביום שישי שרונה קמה, פשטה את הפיג'מה ויצאה לאכול ארוחת בוקר מאוחרת. מאחר והיתה ישנונית, מנומנמת ולא מי יודע מה עירנית החליטה ללכת על מלבוש הקל ביותר שיש בארונה ולבשה ינשוף.

אך ינשוף זה, אין תוכו כברו. או שאין ברו כתוכו? לא יודעת. בכל מקרה, הוא לא מה שהוא נראה כי הוא אינו באמת שמלה קצרה מיונשפת וצרת מותן (מהצד רואים את זה הכי טוב, אבל לא הצטלמתי מהצד כי זה היה לפני הקפה) אלא אוברול דמוי שמלה קצרה מיונשפת וצרת מותן (יענו מכנצאית, יענו Skort, יענו מתחת לחצאית מסתתרים מכנסים), מה שהופך אותו לנעים במיוחד ללבישה בימי הקיץ החמים וגם לממתיק סוד. וממתיק סוד זה טוב, כי אני שמנה וזקוקה לממתיקים.

אני לובשת
אוברול ינשופים ממודקלות' (אזל)
תיק של דיאן פון פירסטנבורג
כפכפים (משנת טיכו) מגאפ
צילום - נעמה נחליאל

עליי לציין שאני מופתעת במידת מה מכך שהתיק הזה מתאים כמעט לכל בגד איתו תלבשו אותו. הנחתי שבגלל שהצבע שלו כל כך מחוץ לסקלה זה יהיה כך במידה מסוימת, אבל לא עד כמה. ועכשיו שלמדתי את הלקח והפסקתי לשים דברים בתאים החיצוניים שלו, הוא הפך לתיק הקיץ החביב עליי בפרט שהבראצ'ליני קיץ שלי התחיל להתפרק לאחרונה, מה שנכון לצערי כמעט לכל התיקים שלה שיש לי - הם פשוט לא שורדים מעבר לשנתים וזו חוצפה רצינית לנוכח המחירים שלה (כולם עולים אלפיים פלוס כשקונים אותם במחירם המלא, מה שמעולם לא עשיתי).

חוץ מזה, מי שעדין לא עוקב אחרי דף הפייסבוק של השבלוג (למה אתם לא עוקבים? יש דיונים מעניינים שלא מגיעים לפה ויש הבלים נגד טילים לשיפור המוראל) פספס את התספורת החדשה שלי, מעשה ידיו של ניסים. הפעם נמאס לו מהקיטורים שלי על זה שכל הזמן נכנס לי שיער לעינים והוא סיפר אותי ממש קצר, מה שטוב כי התספורת תחזיק מעמד יותר זמן (אני חושבת).


אני לובשת
שמלה של נקסט (ישנה)
עגילים של ה. שטרן
חיוך אניגמטי

בתמונה למעלה מיום שישי אני בלי שום חומר בשיער, שזה די נוח גם אם לא הכי יפה שאפשר להוציא ממנה. בתמונה פה אני עם Label.M Relaxing Balm, שהוא ללא ספק מוצר השיער המוצלח ביותר שגיליתי מאז שיש לי שיער קצר (ואמור להיות מצוין גם לשיער מתולתל ארוך). אצל ניסים הוא עולה כמעט 200₪ אבל פה הוא עולה שליש לפני הנחה (ותמיד יש איזו הנחה, והמשלוח לישראל בחינם). הוא עושה בדיוק מה שכתוב עליו, כלומר הופך שיער מרדני לכזה שילגום אתכם הפוכיטו סויה וימצמץ בעדינות לאור השמש בזמן שאתם מפטפטים עם חברים או מנשנשים איזה משהו קטן, ומה עוד אפשר לרצות משיער? כלום, פרט אולי שיפסיק כבר את המלחמה הארורה הזו. שבוע רגוע ובטוח לכולם!

יום ראשון, 13 ביולי 2014

גרפיקה חדשה לשבליג


ביום חמישי, בדיוק כשעמדתי לתקוע לעצמי מזלג בעין ולגמור עם זה, הגיע מייל מהמאיירת האמריקאית שלי עם הגרפיקה לבלוג שהזמנתי לפני יותר משלושה חודשים. מאחר והיה טפשי להתאבד בזריקת מזלג שניה אחרי תשלום כמות נאה של דולרים עבור עבודה לה חיכיתי חודשים, החלטתי לבטל את המזלג וללכת על עיצוב ניירת ובאנר חדשים לשבלוג במקום. למעשה, התכוונתי לעצב מחדש את כל השבלוג במהלך הסופ"ש אבל במקום זה ביליתי את השבת ברביצה מול הטלוויזיה במזגן עם הפסקות לנמנומים מדי פעם, אז יש לי עוד עבודה. אבל הכי חשוב שהר האיורים סוף סוף בידינו.

קיבלתי כזה



וגם כזה 


ובגלל שהזמנתי אותם בחורף וקיבלתי בקיץ, ביקשתי ממנה שתדביק את הראש עם השיער הקצר על הגוף הם הטישרט חתולסקי מהפעם הקודמת שהיא ציירה אותי, וקיבלתי כזה

בנוסף קיבלתי ממנה מכתב מרגש על המלחמה וכמה היא מעריכה אותנו, הישראלים, על יכולת העמידה שלנו בלחצים האלה. הודיתי לה מקרב לב, וחסכתי לה את סיפור המזלג בעין כדי לא להרוס את הרושם הטוב.

ועכשיו - חזרה לעבודה. שבוע טוב ושקט לכולם!

יום חמישי, 10 ביולי 2014

במלחמה כמו במלחמה



חברות וחברים, השבוע הזה דרדר אותי לתהומות מהם טרם הגחתי וגרוע מכך, אני מוסיפה להידרדר וגם יש לי תמונות שמוכיחות את זה. אז אין כוח לחשוב או לכתוב או לעשות משהו שדורש אייקיו מסוג כלשהו ובדיוק בשביל זה אלוהים המציא את מצלמת הסלולרי.

תמונה = 1000 מילים
12 * תמונה = 12000 מילים

הכי עצוב זה שכשבאתי לתייג את הרשומה, גיליתי שכבר יש לי תגית מלחמה בבלוג מהמלחמה הקודמת. אבל החלטתי לנסות להעלות חיוך קטן על פניכם בכל מקרה.

נקודת הפתיחה של השבוע דווקא נראתה מבטיחה. לבשתי חולצת ינשופים ישנה מנקסט והייתי מרוצה מעצמי.

חולצה מנקסט, ג'ינס מנקסט, כפכפים של ג'ייסון וו למליסה

הלכתי לאירוע סלפי בביקיני של גאלה רחמילביץ' למרות שהעדפתי להישאר בבית לראות מונדיאל, כי אחיות חייבות לתמוך האחת בשניה.

ביקיני מליאה לונדון

שיחקתי קצת טניס.

 מכנצאית של ליין בריינט, נעלי טניס של סטלה מקרטני לאדידס

מאוחר יותר החלפתי את הלק לאחד שיתאים לתיק הקיצי שלי.

תיק של דיאן פון פירטסנבורג, לק של מארק ג'ייקובס, כפכפים ישנים מגאפ

ותכלס גם למקרר.


ולעוגת הפטרוזיליה שהכנתי ממתכון של בצק אלים.


בשלב זה העסק התחיל להדרדר.


החמאס זרק עליי טילים!


ניסיתי לעודד רוחי עם שרשר אצבעונית.

 חולצה של גולברי, שרשרת של N2 ללה נריד (ישנה)

אבל זה רק החמיר את המצב.


לפני עשרים דקות בערך היה פה בום בלי אזעקה!

חולצה של טליה

לפעמים אני רוצה הביתה לאמא שלי. אבל אז אני נזכרת שאני אמא שלי עכשיו ושעליי לטפל בי טוב. אחרי הכל, אני הבוס.


שמרו על עצמכם גם אתם ולחיי ימים טובים יותר במהרה. 


יום שלישי, 1 ביולי 2014

עוד שמלות ושימלות


מוד קלות' הוא אחד מאתרי הקניות האהובים עליי בעולם, וזאת מאחר ובשנה האחרונה הם מייצרים את רב הבגדים הסופר נשיים ומתוקים שלהם שלהם (אלא שמיוצרים בידיהם ולא בידי שותפים אותם הם משווקים) ממידה XS ועד מידה 4X (שבחלק מהדגמים היא 58 ישראלית). שמעתם נכון, פזית השמנה ויוכבת הרזה יכולות ללבוש אותה שמלת כותנה מעוטרת ינשופים עם מותן צרה וכיסים על הכיפאק. אם אתם לא מכירים עדין את האתר, אני ממליצה לקרוא את הרשומה הזו בה אני מסבירה מי נגד מי ולמה ונותנת טיפים לקניה. והיום כדאי יותר מתמיד לקנות שם, כי יש מכירה קיצית של חצי מחיר על יותר מ-3000 בגדים ואביזרים במגוון עצום של מידות, והם נעלמים מהר.

וכאילו זה לא מספיק, קוד ההנחה של יולי נותן לא 15$ כמו תמיד, אלא 20$ הנחה על קניה ראשונה מעל 50$ (לא כולל המשלוח) באתר, וכן, יש כפל מבצעים. כך שהקניה ממש ממש משתלמת. מחירי משלוח לישראל נעים בין 15$-25$ בהתאם למשקל הפריט שאתם קונים והחבילה מגיעה בדואר אויר (רשום, אם איני טועה).

לכבוד כל זה, החלטתי להראות לכם את כמה מהשמלות הקיציות החביבות עליי מהמכירה ובתור בונוס, להתייעץ אתכם בנוגע לאחת שאני מתלבטת אם לקנות לעצמי.

השמלה הראשונה היא הסטרפלס המתוקה הזו שכבר חודשים אני מתלבטת אם לקנות לי או לא, ונראה לי שלא אקנה כי למרות שיש לי חזית סטרפלס, אי אפשר לצפות מחזיה כזו להרים את החזה כמו שצריך במידתי (48 בימים אלה, כמדומני). אבל היא יפה כל כך, ולפי התמונות בגלריה באתר היא יפה גם על רזות וגם על שמנות. יפה יפה ונראית כמו אחלת שמלת סיבובים. אחד הפידבקים היותר מוזרים עליה הוא שהלבבות בחצאית הפוכים. למה למען השם הם עשו את זה, רק אלוהים יודע.


מחיר עכשיו 258₪
מחיר לפני הנחה 514₪

שמלת האבטיח החמודה, שאודרי הראתה לא מזמן בבלוג שלה, קיימת במידה 4X (אני לובשת 1X-2X, תלוי בגזרה ובפידבק על המידה).


מחיר עכשיו 189₪
מחיר לפני הנחה 378₪

מוד קלות' הוא אתר בו אפשר למצוא שמלת כלה במחיר קליל, לחובבות שמלות הכלה הפשוטות יותר (כי פנינים אמיתיות מפלסטיק לא תמצאו פה, בהתאם לאופי האתר שרובו רטרו ומיעוטו ווינטג'). מאחר והאמא הפרטית שלי התחתנה במיקרו מיני, יש לי פינה חמה בלב לשמלות קלה חושפות רגלים (למרות שאני אתחתן בטול טול טול טול וטול), כמו השמלה הקיצית הבאה. רב שמלות הכלה באתר עולות בין 100$-400$ אבל תראו לי איפה עוד אפשר למצוא שמלת כלה בפחות מחמישים דולר.


מחיר עכשיו 172₪
מחיר לפני הנחה 343₪


חובבות ההארד-קור רטרו יאהבו את השמלה הזו, שכולה שנות הארבעים העליזות (אם מתעלמים מהמלחמה וזה, אתם יודעים). היא קיימת רק עד מידה 44.


מחיר עכשיו 134₪
מחיר לפני הנחה 268₪

יצאתם לפיקניק ונתקעתם עם נמלים? מצוין, כי יש לנו בדיוק את השמלה בשבילכם. שמלת פיקניק מעוטרת נמלים וכפתורי תות חמודים, כמה נחמד אפשר להיות? אם את שמלה? הא? כמה?



מחיר עכשיו 210₪
מחיר לפני הנחה 430₪

יש עוד המון שמלות ושימלות ובגדי ים וחולצות ומכנסים בכל המידות שתרצו וכולם צבעוניים ונחמדים ולא תמצאו כאלה בארץ לפני שהגהינום יקפא, אז אני ממליצה בחום לחטט שם.

לסיום, שמלה בה אני חושקת כבר לפחות חודשיים כחיזוק לשמלת החתונות הנוכחית שלי. הפידבק עליה חיובי מאד וגם לה, כמו לשמלת החתונות (מלפני שלוש שנים בערך מאסוס) יש תחתונית עטירת טול, מותנים צרים וחצאית שיורדת מתחת לברך. אבל אני חוששת שהיא טובה רק לחתונות, ולכן מתלבטת קשות אם לקנות אותה, אפילו עכשיו שהיא ירדה לחצי מחיר. אבל אני כל כך אוהבת אותה..


מחיר עכשיו 268₪
מחיר לפני הנחה 550₪

אז מה דעתכם, לקנות או לא לקנות?

יום ראשון, 29 ביוני 2014

תשקיף לקיץ 2014


שולם עליכם שמנמנים, שמנמנות ושמנמנים\ות של כבוד\ות. שמתם לב שחם? כן, גם אני שמתי. שמתי ואז לקחתי בחזרה, שמתי במקפיא ואחזור בעוד שעתיים להוציא. כי לב קפוא הוא מוצר חובה לבלוגרית ובטח ובטח כשבחוץ אפשר לטגן ביצה על עוברי אורח חפים מפשע.

אז איך מבלים ביום החם של השנה, אתם שואלים? ובכן אני נסעתי לאירוע המטריף של הקיץ שנערך מדי שנה במכון הרישוי. טסט חברים, טסט. כי אין כמו לעמוד שעה בתור בשיא החום ביום ראשון בבוקר ולקלל את הרגע שנולדת רק כדי שעוברי אורח ממש לא חפים מפשע ינסו לטגן עליך ביצים. מצד שני, היה שם במוסך ליד המכון, מין חלון ראווה גדול שאפשר לי לצלם מה לבשתי היום קטן והחלטתי שנלך על זה וגם נראה לכם (אני ותולעיי המעיים השמנות שלי) את המשקפים החדשים שכולם (לא באמת כולם) שואלים עליהם.

הנה תמונה שהחברעלייצים בדף הפייסבוק של השבלוג כבר ראו בבוקר, כי היה לי ממש אבל ממש ממש משעמם בזמן שחיכיתי לתורי.

אני לובשת
חולצה של רונן חן (מהקולקציה הנוכחית)
הג'ינס הקדוש של טליה 
הנעלים הקדושות משופרא
שרשרת של COS (משנת טיכו)
בקבוק מיץ של פריגת בכיס


את הג'ינס הקדוש של טליה בטח ראיתם פה כמה פעמים בעבר. הוא נוח ומחמיא ואחר ומושלם ולכן אני לובשת אותו כמעט כל שבוע. את הנעלים הקדושות קניתי בשופרא לפני שלושה שבועות בערך וקרה לי איתן דבר שלא קרה כבר שנים רבות - אני נועלת אותן כמעט מדי יום מאז נקנו. הן נוחות ויפות ומתאימות ל-90% מהבגדים שיש לי, ממחויטים ועד זרוקים, ואני מתה עליהן. הן מקולקציית החורף של D.A.T.E וקניתי אותן ב-40% הנחה. אני בטוחה שאקנה עוד נעלים של המותג הזה בעתיד.

והנה משקפי השמש החדשים המעולים שלי, שכבר שבועות אני שוכחת להראות לכם. המסגרת היא של דפנה לוסטיג והמשקיפה שקניתי ברזילי (675₪ לפני הנחת מועדון). למרבה השמחה, יכולתי להזמין עבורם את העדשות האופטיות הכי עבות כי הן ממילא נבלעות במסגרת המסיבית. האופטיקאי שלי ציין גם שגודל העדשה מאד קטן ביחס למשקפי שמש אחרים, מה שהוזיל אותן עוד יותר. סה"כ הם עלו לי 1100₪ כולל העדשות, שזה הכי מעט שהוצאתי על משקפי שמש אופטיים במאתיים השנים האחרונות. וכאילו זה לא מספיק, הם מגניבים אחו שלוקי חציליים ואני מקבלת עליהם מחמאות מפה עד הודעה חדשה.


ולסיום תקריב, לבקשת הקהל, על המשקפים האופטיים החדשים. לפני כן אספר לכם את הסיפור העצוב ומלא הלקח על מותם בטרם עת של המשקפים הקודמים שלי, שמאד אהבתי. וסיפור שהיה כך היה - לפני כמה שבועות טובים התלכלכו לי העדשות, כדרכן של עדשות, וחבר מהעבודה הציע לי את השפריצר לניקוי משקפים שלו. מה שהוא שכח להגיד היה שהשפריצר הזה בילה תקופה ארוכה בתא הכפפות של האופנוע שלו, שם התפרק והפך למשהו שפעם היה חומר לניקוי משקפים והיום הוא חומר לגירוז מנועים. אקיצר, השפריצר הוריד לי את הציפוי מהמשקפים ואיכל חלק מהמסגרת וכשהבאתי את המשקפים לאופטיקאי שלי בתקווה שיצליח לנקות אותן הוא הודיע לי שאלה משקפים לשעבר, פגר של משקפים, משקפים שמריחים את החרציות מלמטה. אתם ודאי מתארים לעצמכם כמה מאושרת הייתי מהחדשות. 

חיפשתי אחרי המסגרת המושלמת במשך כמה שבועות ובסוף מצאתי אותה (בינתיים חזרתי למשקפים ישנים שהזמנתי לפני שנתיים ובקושי הרכבתי מאז) - דגם CH3284Q של שאנל הוא הדגם שלי, בשחור ובז' עם פפיון קטן שהתברר בדיעבד כעשוי עור, כך שהמשקפים לא טבעוניים (לא העליתי על דעתי לבדוק אם מסגרת היא טבעונית או לא). אני מתה על השילוב בין המהודר ליוצא דופן שיש במסגרת הזו.


מיותר לציין, אני מאמינה, שכל המשקפים והגי'נסים הקדושים האלה נקנו בידי ולא התקבלו במתנה משום יחצן או חברה. אפילו על הטסט שילמתי! ועכשיו, מחוזקת ברשיון רכב בתוקף, אלך לדרכי. ואתם, ילדים, זכרו את מוסר ההשכל שלמדנו ואל תקחו שפריצר למשקפים מזרים, אפילו אם הם נראים ידידותיים.

יום שני, 23 ביוני 2014

האם יש לך את הגוף לביקיני?


לכבוד הקיץ שהגיע, כתבתי שיר:
קיץ קיץ כיף וים
ארטיק, טחינה כלב גם
רטובים הם הגלים
מה קצופים הם וכחולים
אך אבוי, אוי לבושה!
איך זה אכנס לים
ועודני לבושה?
חיש מהר אפשוט הבגד
וגם כפכפים
יש ביקיני ומגבת
ושניהם יפים
את רגליי בים טובלת
כלב רץ רחוק
אנשים לוטשים עינים
כאילו להיות שמנה בביקיני 
זה פאקין בניגוד לחוק

לה לה לה
לה לה לה *

כן כן חברות, הגיע העונה הקסומה בה כל דיכפין מרשה לעצמו לייעץ, להעיר, להאיר ולפרסם תועבות בסגנון הכיני גופך לקיץ. נכון שמרבית קוראיי הם נשים ונשים, כידוע, תפקידן להנעים את המרחב הציבורי בחיוכים, מילים רכות ומראה נאה. אך בלוג זה רדיקלי הוא ולכן אבקש לספק לכן גם אני עצה טובה בבואכן ללבוש בגד ים בכלל וביקיני בפרט. עצתי היא זו:

שימו קצוץ ועשו מה שמשמח אתכן.

ועכשיו שעברנו את השלב הקשה, הנה עוד תמונה שלי בביקיני. אנא נסו לא להקיא, למרות שאני יודעת שרבים מכם רגישים לענבים.

לסיום, ועל מנת להעניק משנה תוקף לדבריי, אני מצרפת תרשים זרימה מועיל שפורסם בהאפינגטון פוסט בתקווה שיסייע למי שעדין מתלבטת להחליט האם היא יכולה ללבוש ביקיני או לא.


צריכות עזרה עם בגדי ים? הנה כל הרשומות שפרסמתי בנושא ובדף החנויות המומלצות של השבלוג יש רשימה של חנויות לבגדי ים.

לסיום, נשירה יחדיו!
קיץ קיץ כיף לשיר
גם אם יש לך גוף שעיר
גם אם את שמנה מאד
קחי לך בגד ים ורוד
ויחדיו נצא לרקוד
הופ הופ הופ
הופ הופ הופ
* הידעתם קוראים יקרים, שאם מחפשים בגוגל תמונות היפופוטם סגול מקבלים תמונה שלי בבגד ים?