כתבתנו לענייני שבלוג מציגה - או פי אייייי קרמבה!

זוכרים שלפניי כמה חודשים שאלתי בדף הפייסבוק של השבלוג מי מעוניין להתנדב כשבלוגר אורח וללכת במקומי לאירועים שאין לי זמן ללכת אליהם בעצמי? ובכן, הנה הרשומה הראשונה שנכתבה במסגרת זו.

מאת ענבר מאירסון - כתבתנו לענייני שבלוג

צילום - אייל בארי

ענבר מאירסון התנדבה ללכת במקומי לאירוע של חברת הלקים OPI שנערך בשעת צהרים בה שבלוגריות עובדות לפרנסתן, ללגום הפוך ומאפים ולעבור מניקור מפנק במקומי ולכתוב על זה לפי הנחיות שקיבלה ממני. ענבר התמודדה יפה עם המטלה וצורפה לצוות הקטן אך האיכותי (שכולל כרגע אותה) של הכתבים לענייני שבלוג. מעוניינים להצטרף גם? כתבו לי בדף הפייסבוק. ועכשיו לסקירת הלקים של ענבר.

מה – לק Peace & Love & OPI, מקולקציית סן פרנסיסקו, סתיו 2013
מי – OPI
אופן הגעתו אליי – בקבוק מיני מתנה באירוע יח"צ של השקת המותג ברשת אפריל
כמה – 65 ש"ח באפריל, 7-9$ באיביי
דבר היצרן – מתואר כלק מרווה וחציל הולוגרפי
מי נגד מי ולמה – לק יפיפה. בניגוד למה שהיצרן מצהיר, זה לק דואוכרומי מטאלי נפלא, שמשתנה לפי התאורה מאפור לטורקיז לסגול לירוק, וכל אחד מהם פשוט מהמם. אטימות מלאה בשתי שכבות, החזיק מצויין 4 ימים ואז הורדתי אותו כי קשה לי בלי שינוי. המריחה היתה נעימה, עם מעט קרחות בשכבה הראשונה אבל זה התאזן לגמרי בשכבה השניה.
שורה תחתונה – לק ורסטילי ופשוט נהדר. כבר הזמנתי לי בקבוק בגודל מלא.

מה – לק Polka.com, מקולקציית יורו-סנטרל, אביב 2013
מי – OPI
אופן הגעתו אליי – קניתי באיביי
כמה – 7-8 $
דבר היצרן – קולקציה המשלבת בין מטאליות לבין צבעים בהירים ושובבים
מי נגד מי ולמה – לק גליטרים, עם גליטרים משושים בצבע ורוד סגול לילך וטורקיז, עם מיקרו גליטרים בסגול לילך. נמרח מצויין בשיטת ה-Dabbing, במריחה רגילה הגליטרים נערמים ויש חורים. נראה מצויין על לקים בהירים וכהים ומנצנץ בחדווה.
שורה תחתונה – יפה וכיף, אך יש למרוח בזהירות.

מה – מחזק ציפורניים Matte Nail Envy
מי – OPI
אופן הגעתו אליי – קניתי באיביי
כמה – 8 $
דבר היצרן – מחזק עם פרוטאין חיטה וסידן, נגד ציפורניים מתקלפות, נסדקות ומתפצלות. יכול לשמש כבסיס ללק או כטיפול לחיזוק ציפורניים.
מי נגד מי ולמה – הציפורניים שלי היו מאוד חלשות, עקב 20 שנה של כסיסתן. המחזק הזה פשוט מופלא! הציפורניים שלי הרבה יותר עבות, גדלות הרבה יותר מהר, מרגישות חזקות יותר וכמעט ולא נשברות. הבעיה- בניגוד להצהרת היצרן, לא עובד טוב בתור בסיס ללק. לי גורם לקילופים תוך יום-יומיים, לא משנה איזה לק שמתי ואיזה top coat. בשבילי זו לא בעיה כי אני גם ככה מחליפה לק כל יומיים, והיתרונות שלו כמחזק עולים פי כמה וכמה על כל בעיה שלו כבסיס.
שורה תחתונה – מחזק ציפורניים מצויין וקסום שמחזק לחלוטין אפילו את הציפורן הדקיקה ביותר.

מה – שמן אבוקדו לחידוש העור והציפורן Avoplex
מי – OPI
אופן הגעתו אליי – מתנה באירוע יח"צ של השקת המותג ברשת אפריל
כמה – 6-10 $ באיביי
דבר היצרן – מעניק לחות ומטפח את הציפורן והעור מסביבה. יש לעסות טיפה אחת של השמן לכל קוטיקולה של הציפורן פעמיים ביום.
מי נגד מי ולמה - שמן לריכוך וטיפוח הקיוטיקלז והציפורניים. בא בבקבוק לק רגיל עם מברשת, מה שמקל על המריחה. הקיוטיקלז שלי מאוד יבשים ובעייתים והרגשתי שיפור משמעותי אחרי שימוש במוצר, הם התפצלו הרבה פחות והיו רכים ונעימים. שימוש פעמיים ביום מומלץ למי שהעור שלה ממש יבש, לאחרות יספיק פעם ב.
שורה תחתונה – מומלץ לשימוש למי שהעור מסביב לציפורניה יבש ומעצבן.

מה – מסיר לק מהיר בצנצנת
מי – אפריל
אופן הגעתו אליי – מתנה באירוע יח"צ של השקת המותג ברשת אפריל
כמה - ???
דבר היצרן – מסיר לק מהיר, רק לטבול ולסובב.
מי נגד מי ולמה – התנסות ראשונה שלי עם מסיר הלק בצנצנת שנעשה כה פופולרי. התרשמתי לטובה, השימוש מהיר, נוח, וחוסך בלאגן. מושלם לנשיאה בתיק או להשארה במשרד לרגעי חירום של לק. בעיה יחידה - לא ממש מתאים להסרה של לק גליטרי [נצנצים]*, כי הם נתפסים בספוג וקורעים אותו.
שורה תחתונה – פתרון נוח ומהיר להסרת לק ללא ליכלוכיאדה.

* ראשית, לא אומרים נצנצים אלא ניצנוצאז'. שנית, גם המסיר המצוין של לייף בצנצנת לא מתמודד עם ניצנוצאז'. ושלישית, גם אני לא מצאתי את המחיר של מסיר הלק הזה. מוזר.

משתרוולת

ביום שישי נסענו לקולאז' סייל בכפר הס לשזוף עינינו בכה וכה. התכנית שלי היתה לחזור עם גלביה וכוסות חדשות של סופי לאוסף. ועל זה אמר ג'ון לנון תכניות זה דבר שטוב לכריות או משהו דומה.

היה חם והיה עמוס במידה מטורללת לגמרי (טוב, קולאז' סייל) ובקושי ראינו את האף שלנו וגם למדתי לקח חשוב שאני שמחה לחלוק אתכם והוא אל תבואו לקולאז' סייל רעבים. הוצאתי 45 ש"ח על שני כריכים בגודל המצפון של אלה שמוכרים אותם (יענו, ממש ממש קטן) כי לא אכלתי ארוחת בוקר, והייתי מורעבת לפני ומורעבת אחרי והם לא היו טעימים בכלל.

הגלביות של קרן צבעוניות ושמחות ונינוחות לחלוטין. מאחר ולאחרונה אני נכספת לקצת שאנטי, זו היתה רכישה שתכננתי שבועיים מראש. קרן שמרה לי גלביה מסוימת ששמתי עליה עין, כי מידה 5-6 נחטפת מהר ובפעם הקודמת עד שהגעתי כבר לא היו כאלה בבדים שאהבתי. מדדתי את השמורה ועוד כמה גלביות במידה 6 שמצאתי (5 טובה עליי, אבל ה-6 אורירית ונעימה יותר) ובסוף בחרתי את זו כי צבע הרקע שלה עדין ודומה לצבע העור שלי ויש עליה ציפורים ולא רק פרחים.

אחרי שראיתי את הצילומים האלה, נזכרתי באוכמנית שאמרה על האוברול הפרחוני שלי שהוא מספק הסוואה מושלמת עם המפה במקרה של תקיפה פתאומית. נראה שאם האיראנים יתקיפו אני יכולה להתישב על הספה ליד בובת העצלנית שלי והם יחלפו על פניי תוך כדי בזיזת כלי המטבח היפים שלי. מניאקים.

הדבר השני שקניתי הוא הטוניקה הרכה הנעימה הזאת של Bknit. קניתי אותה במסגרת התכנית הפופולרית אם נעמיד פנים שקר אולי יהיה קר. בינתים זה כשלון טוטאלי אבל לכו תדעו. אתמול בערב נתקלתי בתגובה שכתבה מישהי איפשהו לפיה הבגדים שלהם לא שורדים כביסה. אני מקווה שזה היה אירוע נקודתי ושלא אצטער שקניתי אותה. בכל מקרה, נראה לי ששלי גרוס היתה מאשרת את הרכישה הזו.

הכוסות שרציתי קטנות מדי בשביל מתקן הכוסות שלי, כך שלא קניתי אותן בסוף. חוץ מזה קניתי עוד משהו קטן, אבל נדבר עליו בהזדמנות אחרת. הגיע זמן להרוויח את לחמי בעבודה.

ואגב עבודה, גוייסתי לסייע במלאכת הצילום של פרויקט מסוים בחתונה של חברים של חברים של חברים ביום שישי בצהרים. אם מי מכם יודע מה לובשים לחתונה שאינכם חלק ממנה, נא יציע. כי ללבוש בגד חגיגי נראה לי לא לענין כי זאת לא החגיגה שלי ומצד שני, לבוא עם בגדים רגילים גם נראה לי לא לענין. מה אתם חושבים?

תיירות פנים

בצהרי ערב החג השני נמאס לי לעבוד, לכן חטפתי את חברתי ממשרדה הסמוך לטובת משרץ אחר צהרים בנווה צדק. מזג האויר הנוח והבריזה הנעימה שעלתה מהים בשילוב עם האוירה התיירותית ויופיה של השכונה גרמו לי להרגיש שאני באירופה ולא בארץ. התחושה, יש לציין, היתה נעימה עד מאד. ומה עשינו אתם שואלים? ובכן..

ראינו מאפים

ואף נישנשנו תוך כדי הליכה, כראוי לתיירות בעירן

אני לבשתי בגדים

חולצה מרזילי

שרשרת מ-COS

חצאית של מאיה בש

כפכפי אוטו* (כי הנעלים שנעלתי לעבודה לא היו נוחות להליכה)

ורכשתי ספרים

 

בהם עיינו אחר כך על ספסל בגינה

ראינו אמנות רחוב

ואכלנו ארוחת צהרים מאוחרת

עד שחזרתי הביתה היה כבר מאוחר והחלטתי לדחות את חגיגות הספונג'ה למחר ולהמשיך לבלות את הערב בנעימים. החלטה זו התגלתה כנכונה עת נמנמתי כאחרונת העצלנים על הספה תוך מלמול נום נום נום עליז. מחר, תאמינו או לא, הגיע ואיתו מגוון נקיונות וקירצופים. מזל שאחריו הגיע עוד יום שישי ואחריו עוד שבת בשביל הצחוקים. 

לסיום, אאחל לכולנו אחרי החגים שמח ואלך לאפות קרמבו לאורחים שבאים עוד מעט. לא קל להיות בלעבוסטע, לא קל.

* כפכפים שאני שומרת באוטו למקרה שאנעל נעלים לא נוחות וארצה לחלץ רגליי

אייקון אופנה

אתמול היה הלילה האחרון של פסטיבל המד"ב והפנטזיה אייקון. לא שרצתי שם יומם ולילה, כמו כמה מחבריי, כי אצלנו עובדים בחול המועד (ימים מקוצרים, אבל עובדים) אבל בערב הנעילה היו אירועים אליהם נרשמתי ורציתי לפגוש את החברה. לרגל המאורע, לבשתי את השמלה החדשה החמודה שלי עם הפפיון מאחורה (למה לא צילמנו אותו, אלוהים יודע) ואפילו עישנתי קלות את העינים. מיותר לציין שבלטתי כמו שבלוג בשטח בו כולם לבושים כמו למחנה קיץ בצופים מחד וכמו קת'ולו וגנדאלף מאידך. שוין! שרונה נשארת שרונה גם כשהיא מוקפת גיקים. הויכוח, אגב, אם אני גיקית או לא נמשך עם חבריי כבר שנים וככל הנראה ימשך בלי תוצאות עד יומי האחרון.

איפור

עפרון עינים חום של ספורה (סט הלו קיטי)

מסקרה - YSL Babydoll Mascara

מייקאפ - טוש אקלה מייקאפ, בז' מוזהב 20

קונסילר - וישי-דרמבלנד Corrective Foundation בגוון אופל

סומק - תערובת של שני הגוונים הבהירים מ-Stila Convertible Colour Trios

השמלה בטנונית מעט, אבל למי אכפת. הבד שלה כל כך רך ונעים וקליל ויש לה ביטנה נוחה מכותנה ופפיון מאחורה (כאמור לעיל). שמחתי לראות שגם אודרי, חביבת השבלוג, לובשת אותה. אם אני לובשת מה שאודרי לובשת, מצבי טוב (שלא לדבר על כמה מצבה טוב שהיא מתלבשת כמוני).

אני לובשת

שמלה ממוד קלות'

עגילים מחנות מוזיאון ה-V&A

נעלים מפריימרק

תיק מסכת גז קטן מאנתרופולוג'י 

רק באייקון סופרים מוערכים עושים לך פוטובום. איזה עולם! איזה עולם!

בין לבין השתתפתי באירוע ספיד דייטינג גיקים שהיה מגוחך להפליא (בעיקר לנוכח העובדה שיכולתי להיות האמא של חצי מהשתתפים) במהלכו ציירתי את יצירת המופת הבאה.

בקיצור היה ערב מהנה בו באתי לחבק ויצאתי מחובקת. הבעיה היחידה היא שרצועת הכתף של התיק האהוב שלי נתלשה במהלכו, מה שצער אותי מאד. האיש היחיד שאני מכירה שמתקן הדברים כאלה נמצא בהרצליה, אז אם מי מכם מכיר אחד בתל אביב, אנא יגיב ויודיעני!

תודה לחמוטל ילין על הצילומים ♥

שמנמונת וורודה

אחח קוראים יקרים, כמה מעייף החג עד כה! התארחתי בצפון, הייתי במסיבות, פגשתי חברים, כמה אפשר אני שואלת?? ובכן, אתמול דחיתי הזמנה לארוחת צהרים כי החלטתי שאני חייבת להרגע קצת בבריכה. וכך ארזתי מלווה ובגד ים ורוד ונסענו לבריכה החביבה עלינו.

את בגד הים הורוד הזמנתי ממוד קלות' בהנחת סוף סוף עונה והוא עלה 140₪ כולל משלוחה, שזה ללא ספק אחלה דיל. הוא ורוד (כפי שאולי שמתם לב) ומעוטר כיווצי בד בסגנון פיפטיז שכזה. הבעיה היא שבדפי המוצר של בגדי הים האלה ובכל הפידבקים כתוב שהם קטנים ושצריך להזמין מידה-שתיים גדולות מהרגיל כדי שיתאימו. אז הזמנתי מידה 22 כמו שאמרו לי, וקיבלתי בגד ים ענק שלא מחזיק את החזה. מסקנה - הייתי צריכה להזמין את המידה הרגילה שלי במקום להקשיב לעיצות. עם זאת החלטתי לשמור לי אותו כי הוא נראה נחמד גם ככה וכל כיווצי הבד מסווים את גודלו (וגם את גודלי). אני שוקלת להביא אותו לתופרת שתכווץ אותו קצת באזור המחשוף כדי שיהיה הדוק יותר.

אני לובשת

בגד ים (ורוד) ממוד קלות'

ג'ינס קצר מאסוס

כפכפים שיחצנית כלשהי שלחה לי בשלהי שנת טיכו

משקפמש של פנדי

לק אדום של לנקום

בקיצור, אני בגד הים הורוד והמצוף החביב פלופסי עשינו פלוץ' פלוץ' במים במשך כה וכה שעות עד שהגיע קריאת שמע של שחרית ונאלצנו לגרור עצמנו הביתה להתארגן למסיבה של הערב. חיים קשים אתם אומרים? אתם לא יודעים מה מחכה לי השבוע..

למעוניינים להזמין ממוד קלות', לחצו פה כדי לקבל הנחה של 20$ מהזמנה ראשונה של מעל ל-50$ מהאתר.

אובססיות

מכירים את המונח "תולעת מוזיקלית" או כפי שנהוג לקרוא לו, נתקע לי שיר בראש? אני מכירה היטב את התופעה הזו. פעם זה היה עין גדי כמה שבועות רצוף, ואז חטפתי את הרקוויאם של מוצרט לגבות (כן, כל החמישים ומשהו דקות) ולפני שבוע התחילה הפוגה בדי מינור של באך הידועה בכינויה זה כל כך הרבה יותר טוב מלרקוד ולאהוב של ג'ניפר לופז שבאמת לא אכפת לי. בקיצור, אובססיות וקיבעונות לא חדשים לי ואני רגילה לחשוב מחשבות שלא בהכרח בחרתי להתעסק בהן.

לאחרונה פיתחתי כמה אובססיות אסתטיות, ומאחר ולא יפה לשמור סודות בחברה, ומאחר ותולעים מוזיקליות עוברות רק כשמדביקים בהן מישהו אחר, החלטתי לחלוק אותן עמכם.

מעיל אופנוענים מעור 

אני רוצה מעיל אופנוענים מעור שחור מאט, שמגיע בדיוק עד המותן ולא סנטימטר יותר, בלי ניטים ועם גימורי מתכת בצבע ברונזה. כמו המעיל הזה שבזמן שחיכיתי שיגיע לסייל נחטף ולא נשאר ממנו כלום במידה שלי או בכל מידה אחרת.

ניקולט מייסון אומרת שמעיל כזה הוא הבסיס למלתחה של מי שאני מגדירה כשמנה גאה ואני מסכימה. הוא גזעי להפליא, מתאים לכל תלבושת משמלה נשית ועדינה ועד ג'ינס וטישרט עצבניים, מתאים בול לחורף הישראלי הלא מי יודע מה קר והוא ישמש אותי שנים. ללא ספק בגד שווה השקעה (יענו Investment Piece).

תרגעי שרשיר אני אומרת לעצמי הסתיו עוד לא התחיל ויגיעו עוד מעילים כאלה. אבל ארררר כל כך רציתי אותו, השם ייקום רוכסניו.

מגפונים ויקטוריאנים

כשהייתי תיכוניסטית ובתקופת שירותי בצבא היו לי כמה זוגות מגפונים כאלה, ופתאום התחלתי להתגעגע ואני רוצה שוב - מגפוני עור שחורים, שמסתיימים בשליש התחתון של השוק, נשרכים עם לולאות או ווים (כמו מחוך), עם חרטום מעוגל מעט ועקב נמוך שמנמן ומעוקל. משהו בסגנון של אלה מאיביי, למרות שתחתיתם מעט מגושמת מדי לטעמי.

בעונות הקרות ניתן למצוא וריאציות על מגפונים כאלה בחנויות שונות בארץ, ובראשן שופרא, אבל אני לא רוצה גרסה מודרנית אלא את הדבר האמיתי. הן יהיו נפלאות עם שמלה או חצאית, במיוחד עם גרבונים עבים מצמר או חצאית מקסי. אני מניחה שאוכל למצוא זוג שיתאים לי כשמזג האויר יתחיל להתקרר.

אלמביקה

את הבגדים של הגר אלמביק אני מכירה כבר הרבה שנים. היא היתה המעצבת האהובה על אמא שלי בשנים האחרונות (יחד עם ששון קדם, שמעצב בסגנון דומה אך תיאטרלי יותר) ואלה גם שני המעצבים שלתצוגות שלהם אני מחכה בשקיקה הגדולה ביותר בשבוע האופנה הישראלי. בשנים האחרונות היתה לי בעיה פסיכולוגית עם הבגדים שלה - היתה לי חצאית שלה שאהבתי מאד ולבשתי הרבה. בפעם האחרונה שלקחתי את אמא לבית החולים חיפשנו משהו שיהיה לה קל ללבוש ונתתי לה את החצאית. כשהגענו לבית החולים היו חייבים לגזור את החצאית ממנה כי לא היה לה כח להתפשט והיא נותרה מאושפזת עד מותה שבועיים מאוחר יותר. נראה לי שזה עונה על ההגדרה המקובלת לטראומה. 

בכל מקרה, לפני כמה חודשים השתחררתי מזה (למרות שחצאית בסגנון הזה בחיים לא אקנה יותר) והתאהבתי בה מחדש. הבגדים שלה נראים לעתים גדולים ולא מחמיאים על הקולב, אבל הגזרות שלה מהונדסות בדיוק לגוף האישה המלאה ועל הגוף מרביתם נראים נפלא ומדגישים חיטובים כפי שאף בגד אחר לא עושה. לדוגמה, אחת המוכרות שלה הסבירה לי באריכות את השימוש שלה בכיסים, גם בדגמים בהם לא ברור למה צריך אותם בעצם, כדי להכביד את הבגד ולגרום לבד להחליק על המותן וליפול בדיוק כמו שצריך על הירכיים. בנוסף, היא אלופת העולם בשילוב אורכים ושכבות בדרגות אטימות שונות.

תמונה מדף הפייסבוק של אלמביקה

הבגדים שלה תפורים היטב ומחזיקים שנים. הבעיה היחידה שלי איתה היא שאני לא מצליחה אף פעם לתפוס את הפריטים הצבעוניים שמופיעים בקטלוגים שלה כי הם תמיד מיוצרים בכמויות זעירות ונחטפים מיד עם תחילת העונה. השנה החלטתי שאני אתפוס לי מכנסים ורודים-אדומים מיד כשתגיע קולקציית החורף. נראה אם ילך לי או לא. בכל מקרה, בגדים צבעוניים לעולם לא שורדים עד מכירות סוף העונה ולכן תמיד צריך לקנות אותם במחיר המלא והגבוה.

סטלה עמר מדגמנת אלמביקה. התמונה מפה

כל מה שריי שגב לובשת

אני מכירה את ריי מספר שנים ויודעת טוב מאד שהיא אישה נעימה ופצצה שחבל על הזמן, אבל לפני כמה שבועות (אני כבר לא זוכרת למה) התיישבתי לעבור על כל הבלוג שלה אחורה (אה כן! כי קניתי טוניקה של אלמביקה שזכרתי שיש לה ורציתי לראות איך היא לובשת אותה) והתאהבתי בסגנון הלבוש הלא מתאמץ שלה. היא משלבת שמחת חיים, סקסיות וקוליות שלא רואים כל יום ועושה זאת באמצעות בגדים שהיא קונה אצל מעצבים שאהובים גם עליי (עיינו ערך האלמביקה שלמעלה) כך שאני יכולה לנסות לחקות אותה עם הבגדים הדומים שיש לי ולהראות שונה מהסגנון הרגיל שלי. המותגים ששוכרים אותה כפרזנטורית זוכים בכל הקופה, לדעתי, כי היא יכולה לגרום גם למותג המידות הגדולות הנחות ביותר להראות קולי כמוה, והיא דוגמנית המידות הגדולות בעלת סגנון הלבוש הקולי בתבל.

התמונות מהבלוג של ריי

 

כל מה ששלי גרוס אוהבת

כפי שכבר כתבתי בשבוע שעבר,יש לי בעיה עם הבלוג והאינסטגרם של עורכת זמנים מודרנים והבלוגרית המוערכת שלי גרוס. הטעם של שלי משובח כל כך, כל כך נקי ופשוט ויוקרתי, שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו. למעשה, היא משמשת כסטייליסטית שלי בלא ידיעתה. מדי פעם היא מעלה תמונה או רשומה שמסבירה לי בקיצור ולענין שכל מה שעומד ביני לבין האושר הוא קימונו של זארה או מעיל צבאי עם קשירה במותן ואז אני נורית מכיסאי מול המחשב כטיל באליסטי לחפש גרסה שתתאים למידותיי (שלי רזה ממני בהרבה ולכן יכולה לרכוש בגדים שאני יכולה רק לחלום עליהם). היא מאתגרת את חוש הטעם שלי והמלתחה שלי הולכת ומתכווננת בעזרתה למקום מדויק יותר. היא ללא ספק הבלוגרית האהובה עלי זה שנים ותמשיך להיות כזו כל עוד תעסוק בכתיבה.

תמונות מהבלוג של שלי

נראה לי שזהו לעת עתה. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה וכוס קרירה של מים.

ובמה אתם חושקים בזמן האחרון? ספרו לחבר'ה ויוקל לכם.

חצאיות לשמנמנות

ראשית, תודה לכל מי שטרח להגיב על הרשומה האחרונה שלי! אני מעריכה את הפידבק ושוקלת לכאן ולכאן. החלטות בינתים אין. ועכשיו, לענייננו.

בתקופה האחרונה אני מתעוררת עם שירים בראש אבל בשבת התעוררתי עם המחשבה הבאה אני צריכה לצלם את החצאיות שלי ולכתוב על זה פוסט. רשומה, לא פוסט, תיקנתי לעצמי את העברית והלכתי לצחצח שיניים. שלוש שעות מאוחר יותר שלפתי את המצלמה, כיוונתי לידני וצילמתי את החצאיות החביבות עליי.

חצאית מיני שחורה עם ניטים מאוונס - מידה 20

זו חצאית המיני הראשונה שקניתי בעשור האחרון. קניתי אותה לפני כמה שנים ואני לובשת אותה בחורף כשבא לי על לוק הרוקרית העצבנית עם מגפים מגושמים, גרביונים אטומים וקרדיגן ארוך ושחור.

חצאית וינטג' מטופשופ - ללא מידה

מסתבר שבחנות הראשית של טופשופ באוקספורד סירקס בלונדון עושים מדי פעם פשיטה על מחסני הוינטג' של המותג. את החצאית הזו קניתי שם במכירה כזו. היא משנות השמונים ועטירת טול במידה מהממת ממש (ואני כידוע מטורללת על כל מה שמכיל טול). מה קיבינימט עושים עם חצאית כזאת, אתם שואלים? לא הרבה. אבל פעם בכמה זמן היא נשלפת מהארון לצרכים כאלה. כפי שאתם רואים, ממש קשה לאכסן אותה בלי שתתקמט  כי היא תופסת המון מקום בארון.

חצאית של מאיה בש - מידה L

התוספת האחרונה לאוסף, ממכירת הקיץ של מאיה. היא היתה אחת משלוש החצאיות האחרונות, אז הידד לי שתפסתי אותה בזמן והידד למאיה שהלארג' שלה מתאים לשרונות. היא מאויירת באיורים הנפלאים של זויה צ'רקסקי, יש לה כיסים והחלק האחורי ארוך מהקדמי מה שמושלם לשמנות מלאות ישבנים. אני מתה עליה ומתכוונת ללבוש אותה עם גופיה בגוון חיוור כלשהו או עם טישרט קצר יחסית.

חצאית טול של אלמביקה - מידה 5

נדמה  לי שציינתי כבר שיש לי קריז לבגדים של אלמביקה בזמן האחרון, והקריז קיבל מענה בסייל הקיץ שנערך בשבועות האחרונים. החצאית הזאת מורכבת מחצאית טריקו רכה שחורה וצמודה שמונחת על הגוף ומחצאית טול אפרפרה חיצונית שנקשרת ומכווצת באמצעות סרטים שחורים שתפורים לחלקה הפנימי. כשמדדתי אותה כמעט התעלפתי אבל ליתר בטחון שאלתי את האישה שמדדה לידי מה דעתה. היא ענתה לי שאין לה מושג מי קיבינימט ילבש בגד כזה, ומיד ידעתי שהחצאית ואני הולכות הביתה יחד.

חצאית מגמלא - ללא מידה

עוד חצאית שקניתי לפני אלף שנים פלוס מינוס ועדין משרתת אותי נאמנה. כשקניתי אותה הייתי רזה בהרבה, ומאז היא טיפסה למעלה למקום הכי צר של המותן שלי, ועדין היא ארוכה מספיק בשביל להגיע ממש מתחת לברך למקום נחמד ומחמיא. הבד עבה יחסית ונופל יפה למטה, הצדדים ארוכים יותר מהחזית והגב מה שמוסיף ענין ושילוב הורוד והצהוב הפך אותה לחביבת המלתחה לערבי חג עם המישפוחה בשנים מאז קנייתה.

חצאית פודלים ורודה ממוד קלות' - מידה 4X

לקח לי זמן לחשוק בחצאית הזו. בתמונה הקטנה באתר ראו רק את מגדלי אייפל שעליה, ולכן לא טרחתי להכנס לראות תמונות גדולות, אבל פעם לחצתי עליה בטעות ואז הבנתי שבינות למגדלי אייפל יש פודלים ורודים שעסוקים להנאתם בציור. מיד חשקתי בה אבל היא עלתה 117$ ולא רציתי להוציא סכום כזה. אז חיכיתי וחיכיתי וכמה שבועות מאוחר יותר קניתי אותה בהנחה גדולה תוך שימוש בקוד הנחה שהוזיל אותה עוד יותר. היא ארוכה (משהו בין מידי למקסי), יש לה כיסים ותועפות בד כאלה שהופכות את לבישתה לחגיגה. בגלל שקורה שם כל כך הרבה, אני לובשת אותה עם גופיה שחורה צמודה בפנים כמו בגד גוף כפי שניתן לראות כאן.

חצאית מקסי של ג'ול - מידה XL (נתפרה במיוחד עבורי)

שמתי עין על החצאית המפוספסת-פרחונית הזו של ג'ול מזמן וכשהיא הציעה לי לתפור אחת במידה XL בשבילי (המידה הרגילה הכי גדולה בחנות היא L אבל ג'ול תשמח לתפור מידה גדולה יותר לפי הזמנה לכל לקוחה) במחיר סוף העונה קיפצתי משמחה. החצאית מגיעה עד הקרסוליים, עשויה מבד דק ונעים שנופל יפה, יש לה כיווצים נאים מקדימה ומאחורה וכיסים עמוקים כמו שאני אוהבת. היא תתאים ללבישה גם בסתיו, אבל אני לא בטוחה לגבי החורף כי היא דקה למדי. גם היא יושבת בחלק הצר ביותר של המותן ונראית חמודה עם סניקרז וגם עם כפכפים.

הנה כמה כללים שגיבשתי לבחירת  חצאית מוצלחת לשמנמנות (למרות שרובן מתאימים גם לרזות).

•  מצאי אורך שמחמיא לך ובו את מרגישה נוח. החלק הפחות מוצלח ברגלים שלי, למשל, הוא הברכים ולכן אני בוחרת לרב חצאיות שמגיעות מיד מתחת לברך, כך שהרגל נראית ארוכה אבל החלק הבעייתי מכוסה. אני גם רוצה שהברכים יהיו מכוסות כשאני יושבת ולכן זה עוד יותר נוח.
• אל תגבילי את עצמך לגזרה מסוימת. אני נראית הכי טוב בגזרת A שצרה במותן והולכת ומתרחבת אבל יש לי גם חצאיות מיני צרות (ראו הראשונה למעלה) אותן אני לובשת בחורף עם גרביונים.
• הרשי לעצמך להתנסות ולהתפרע עם הדפסים וצבעים, אותם תוכלי לאזן עם חולצה רגועה.
• נסי לשלב טישרט מודפס עם חצאית. כשהשנים מתאימים זה מגניב לחלוטין.
• אביזרים יכולים לשנות בקלות את מראה החצאית. החלפת נעלים ושרשרת יכולה להעביר אותך בקלות ממראה יום למראה לילה.

לסיום, לנשים שמנות רבות יש בעיה פיזית ופסיכולוגית ללכת עם חצאית. הירכים משתפשפות בהליכה ועלולים להווצר גירויים מאד לא נעימים בעור. בפורום אופנה מלאה בתפוז אני קוראת מדי פעם על נשים מבוגרות שהולכות עם טייץ מתחת לחצאית, כמו שהיינו עושות כשהיינו נערות. עשו טובה לעצמכן וליקום וותרו על הטייץ. במקום אני מציעה אחד משניים - מחטב או תחתונים ארוכים ודקים (ואם כבר, מתחרה) שמכסים את החלק העליון של הירכים או את התחליב הזה למניעת שפשפת שמוכרים בחנויות ציוד ספורט וציוד לרוכבי אופניים.

 ניתן למצוא משחות דומות של חברות אחרות בכל מיני מקומות. מריחה אחת פעם בכמה שעות ואתן מסודרות, למרות שמנסיוני הפחד מהשפשוף גדול מהשפשוף עצמו ואין באמת צורך בקרם הזה ברב המקרים.

נמאס לי אההההה

החלטתי לשתף אתכם בדילמה שיש לי בשבועות האחרונים. לא שאני נוהגת לעשות מה שאומרים לי, אבל אני אוהבת לשמוע דעות לכאן ולכאן שלא נמצאות בתוך הראש שלי, אז הנה הדילמה קצר ולעניין: האם לחזור להסתפר קצר כמו שהסתפרתי לפני עשר שנים?

נקודות נגד

• הייתי רזה בעשרים ומשהו קילו אז. סנטר כפול ושיער קצר הם שילוב מכוער.
• אני מפחדת שיחשבו שאני לסבית גברית (ואני לא לסבית ולא גברית) עיינו ערך אני לא לסבית אני סתם שמנה.
• כשנמאס מהתספורת הקצרה צריך להעביר שנתיים בתספורות ביניים מענות.
• אני אוהבת לעשות תסרוקות ועם שיער קצר זה מוגבל מאד.
• שיער קצר דורש הרבה חומרים לעיצוב.
• אני בת 37 ולא בת 27.

נקודות בעד

• השיער לא מסתדר לי בתקופה האחרונה. הוא מקורזל ועייף ואני צובעת אותו כל חודש כדי שלא יראו את שיער השיבה שיש לי מקדימה מה שמשמיד אותו על בסיס קבוע.
• אני הולכת עם שיער אסוף 99% מהזמן. מה ההבדל מבחינת החמאה לפנים בין שיער אסוף לקצר?
• אני אוהבת לעשות תסרוקות אבל כולנו יודעים שכמעט אף פעם אני לא עושה את זה.
• חם לי.
• אמא תמיד התחננה שאחזור להסתפר כמו אז בטענה שזה הכי יפה לי (למרות שהיא היתה מטורפת על השיער הורוד פוקסיה שהיה לי אז, מה שבטח השפיע עליה).
• אם אני מתביישת לקצר את השיער כי אני שמנה אני יכולה לסגור את השבלוג כבר עכשיו.
• ויש גם את זה.

בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות אם בכלל. יש לכם דיעה לכאן או לכאן? אנא פרטו אותה פה.