בוקר נורמלי וסביר במשרדי איקאה ישראל

מעטים הדברים, כידוע, שאני מתעבת יותר מאירועי השקה. אבל מדי פעם נחמד לפגוש חברות על ארוחת בוקר במקום צבעוני שאני אוהבת גם ככה, לכן החלטתי שהגיע הזמן להוציא את האף מהמשרד לשם שינוי ולנסוע להשקת קטלוג 2014 של איקאה בחנות בנתניה. כיצד הייתי אמורה להעלות בדעתי את הזוועות שאחווה שם?

ידעתי שהקטלוג והקולקציה השנה מתרכזים במגורים בחלל קטן עם ילדים אבל לא ידעתי שחלק מהמוזמנים מביאים את הילדים שלהם איתם להשקה. אני לא הבאתי איתי ילדים ולכן נאלצתי להסתדר עם מה שמצאתי במקום.

להגיד לכם שהיה קל? זה יהיה שקר. הילדים לא התחברו אליי, אני לא התחברתי אליהם והם לא הפסיקו לבכות.

ביורן, השחום מבין השניים, כל הזמן שאל אותי מה אני לובשת. עניתי לו שבעים פעם בערך -

אני לובשת

מכנסים ממרקס אנד ספנסר מלונדון 

חולצה מדורותי פרקינס

נעלי הלו קיטי של וואנס מלונדון

שרשרת של ה. שטרן

תיק של בראצ'ליני

אבל הוא התעלם והמשיך לשאול, כאילו הוא עושה את זה בכוונה כדי לעצבן אותי. לא נראה לי שבכלל מענין תינוקות מאיקאה מה אנשים לובשים, זה לא כמו תינוקות מזארה או קסטרו.

בשלב כלשהו הוא הלך לשתות קפה ולעשן בחוץ עם מישהי מידיעות אחרונות ואני נותרתי לבד עם אחיו ששמו, מסתבר, אישטביורן. רק באיקאה מוצאים תינוק שקוראים לו אישטביורן. התכוונתי לחנוק אותו בדיוק כשאודליה צילמה אותי, וכך הוא ניצל. אבל ברגע שהיא הניחה את המצלמה צעקתי למישהי שאני לא מכירה מיטל! לא התראינו שנתיים!! וברחתי. אודליה אומרת שהוא משך כתפיים והלך לקחת עוד קוראסון ולעשות חנדלעך למישהי אחרת. ככה זה כשאתה תינוק בשרות לקוחות.

וכאילו כל זה לא הספיק, הנחתי לשניה את התיק שלי כדי להביא כוס מיץ וכשחזרתי מצאתי את המניאק הזה מתעסק איתו.

בשלב הזה לא ענין אותי כבר שהם משיקים בקרוב אפליקציה שתאפשר לסרוק רהיטים מהקטלוג ולמקום אותם וירטואלית בחדרי הבית כדי לראות איך הם יתאימו, לא שהם פותחים חנות שלישית בקרית אתא ובטח שלא ענין אותי המחקר המקיף שהם ערכו ב-25 מדינות כדי להתאים את הרהיטים שלהם טוב יותר להורים וילדים. במקום זה נכנסתי לחנות, קניתי מראת גוף חדשה לחדר השינה וסירופ חמוציות וחזרתי למשרד שלי שם אף אחד לא מחטט לי בתיק (כשאני רואה) או מתעקש שאשיר לו אאאההה ביורנל'ה אאאאההה חמוקל'ה בדיוק כשאני מנסה לאכול.

* תודה לאודליה ממן על הצילומים ועל שהעסיקה את אישטביורן בזמן שנמלטתי

♥ עדכונים ♥

הקטלוג עלה לאתר ואפשר לראות אותו כאן. גם האפליקציה זמינה עכשיו להורדה למאק ולאנדרואיד. 

מתכון אניגמטי לאחלה צ'פאטי

מה אני אגיד לכם, הידיים שלי על הפנים וההחלמה איטית איטית. אני עיפה בימים אלה ואין לי כח לכתוב (בטח שלא את הרשומה הכבירה שאני מתכננת כבר שבועיים) ולכן חשבתי ללכת על מתכון בטוח - כלומר להציע לכם מתכון שמצליח על בטוח. תסכימו איתי שהקיץ הפך את מחצית הבלוגוספירה לספר בישול גם ככה, אז למה לא אני? מה אני כבר יכולה להציע לכם בימים אלה? זה או רשומה על מברשות איפור ללא אכזריות (שלי באמת לא אכזריות, הן פשוט לא מובנות) או מתכון. ומאחר ואני פדלעה צלעייגרית דלוקס, הכנתי לעצמי לארוחת הערב צ'פאטי, הוא לחם הודי הדורש שני מרכיבים בלבד. הוא בריא, טבעוני, כשר והולך מעולה עם.. טחינה. נכון אתם כבר אוהבים אותי? ברור! יאללה לעבודה.

נום נום. 

לפני סיום, אספר לכם שקניתי עכשיו בגד ים בסייל החצי שנתי של מוד קלות' ב-140₪ כולל משלוחה. שמעתם נכון, 140₪ כולל משלוחה. שמנמנות, רזות וחובבי עיצוב לבית - שווה לכם להציץ בהנחות שם כי הפריטים נחטפים כמו צ'פאטי טרי.

רשומה מהבטן

לפני כמה שנים היה לי חבר שהחליט שהגיע הזמן שאפגוש את אמא שלו (אב, באותה העת, לא היה לו). אחרי ארוחת ערב נחמדה פטפנו על הא ועל דא ואז היא שאלה אותי משהו שאיני מצליחה לזכור מה הוא, אבל את תשובתי אני זוכרת היטב - אל תסתכלי על זה כאילו הפסדת בן, הסתכלי על זה כאילו הרווחת סנטר. זה נורא הצחיק אותם.

כזאת  אני, תמיד זוכרת שאני שמנה (גם בימים שבכלל הייתי רזה) ותמיד מתנצלת על זה. אני תמיד אצחק על עצמי לפני שאתם תספיקו (גם כשזה הדבר האחרון שבכלל עלה על דעתכם) ותמיד אני מעלה את הנושא ראשונה משל דיברתי על זה קודם, אז בטח נוח לי עם זה.

למה נזכרתי בזה עכשיו? כי נתקלתי באוסף רשומות בבלוגים שמנים מחו"ל שעוסקות בשאלה האם מותר לשמנות להסתפר קצר ואני מכירה את הדילמה הזו היטב. כמו ג'ס, וכמו שמנות רבות אחרות (ונשים אחרות, ובני אדם שלמים אחרים) אני סובלת מעודף שיעור בפנים וזה תמיד יושב לי בראש כשאני מסתפרת. מצד שני, להבדיל ממנה, מעולם לא חשבתי שאישה שמנה צריכה שיער ארוך כדי שיאזן את הגוף הענק שלה. לא, אני גרועה בהרבה - אני חושבת שאני צריכה שיער ארוך כדי שיהיה בי סממן חיצוני של נשיות כדי לאזן את השומן. כן, אני משוגעת. וכן, אני ממש לא היחידה.

אז בואו נדבר בפתיחות על כמה דברים דברים עצובים, מוזרים ומביכים שעלולים לקרות לך כשאת שמנה.

זה לא סנטר כפול, זה אוסף סנטרים

כפי שהבנתם כבר, יש לי בעיה עם הסנטרים שלי. אמי, זכרונה לברכה, נהגה לשנוא את הפרופיל שלה ולפנטז על ניתוח שאיבת שומן בסנטר. אני נהגתי לומר לה בתגובה שהיא מטורפת ולא צריכה שום ניתוח ושהיא יפה כמו שהיא והיום, שלוש שנים אחרי מותה, כל מה שאני רוצה זה ניתוח שאיבת שומן מהסנטר. אני מוצאת את עצמי מותחת את החולצה עד האף כשאני רואה טלויזיה על הספה, אפילו כשאני לבדי. אני מרגישה את השומן בסנטרים שלי מדי פעם סתם ככה באמצע היום ואני זועקת על כל מי שמכוון אלי מצלמה לא מצלמים שמנות מלמטה! אני חושבת שאם רק תהיה לי לסת מהודקת יותר אוכל לחיות בשלום עם המשקל העודף שלי, ויתכן שזה נכון אבל זו בטח לא סיבה לא להסתפר קצר, כפי שאני מתה לעשות כבר שנים ולא עושה. הספר האחרון שביקשתי ממנו לקצר לי את השיער, אגב, סרב לעשות זאת כי אני שמנה וזה לא יחמיא לי. אז זהו שלא.

כשהייתי צעירה וחשבתי שאני שמנה, היה לי שיער קצר וורוד פוקסיה

אני לא לסבית, אני סתם רווקה שמנה

אני רחוקה מלהיות השמנה היחידה מעל גיל 30 ששומעת שלל רמיזות בנוגע לנטיותיה המיניות. שלא לדבר על שמנות רווקות בנות יותר משלושים שלבלוג שלהן קוראים יוצאת מהארון, למען הטריפל שם. אם את שמנה ולא נשואה, יתכנו לכך אחד משני הסברים - שאף אחד לא רוצה אותך או שאת לא בקטע של גברים. אנשים שאשכרה מכירים אותי, נוטים לרב לחשוב על האפשרות השניה כי אני טיפוס די סימפטי אז לא סביר שאף אחד לא רוצה אותי, שלא לדבר על זה שאני תמיד מוקפת חברות שמנשקות ומחבקות אותי. אז מסתבר שאני לסבית. בכל פעם שרומזים או אומרים לי את זה אני כועסת נורא, וזה גורם לי להרגיש כמו חרא של בנאדם (כי רק חרא של בנאדם חושב שלהיות לסבית זה רע). אבל מרתיח אותי שחושבים שאני משהו שאני לא כך שאני גם נבוכה, גם נעלבת, גם כועסת וגם מרגישה אשמה על זה שאני מרגישה את כל אלה.

מזל טוב! באיזה חודש את?

אני לשמחתי לא נתקלת בשאלה הזו, כי עם הגזרה שלי אני נראית הרה בעיקר בירכיים, בזרוע העליונה ו(כמובן)בסנטרים. אבל יש לי המון חברות שאוכלות את החרא הזה לארוחת בוקר צהרים וערב לפחות פעמיים בחודש. באירועים משפחתיים, כשהן אוספות את הילד מהגן, ברחוב, במעלית, בעבודה. ההרגל התמוה והחצוף של אנשים לגעת ללא רשות בבטן התפוחה של נשים שהם כן או לא מכירים מרתיח את דמי כשהן באמת הרות, ועל אחת כמה וכמה כשהן סתם שמנות. המרחב האישי של כל אדם הוא מקודש ולא חודרים אליו בלי רשות ואין שום הצדקה לתחוב את אפך ברחם של מי שלא תהיה. יתכן שהיא סתם שמנה ותעלב ממך, יתכן שהיא שמרנית ולא מעוניינת להודות בפני העולם שקיימה יחסי מין, יתכן שהיא לא רוצה בהריון, יתכן שההריון מסוכן עבורה ועבור הילד ויתכן שהיא סתם לא מעוניינת לשתף אותך בחייה הפרטיים. אז למעשה הנושא כאן הוא גבולות באופן כללי, ולא בענייני שומן בלבד. מה עוד חדש.

שיתוף, לתפיסתי, הוא ההפך מבושה. זו אחת הסיבות שפתחתי את השבלוג הזה מלכתחילה. עם זאת, אני כותבת את זה עם דמעות בעינים. אם גם אתן מתמודדות עם גשם של בולשיט ותפיסות מוטעות שנובע מעודף המשקל שלכן, אני מזמינה אתכן לפרוק אותו כאן. נבכה קצת ביחד ואז נלך לדרכנו קלות יותר.

עוד חתולים ומגפיים

שבוע עמוס עובר עליי ולא ממש יוצא לי ליבלוג כמו שצריך. מה גם שאני מתכננת רשומה ארוכה ומעניינת שדורשת כתיבה וריכוז כמו שצריך, מה שלא יתאפשר ככל הנראה לפני סוף השבוע. אז בינתיים, חשבתי להעלות מה לבשתי היום קטן. כפי שתנו אבותינו טוב מה לבשתי קטן ביד משתי רשומות ארוכות ומעניינות על העץ.

אז הנה תלבושת לעבודה. כמה אנשים תהו למה אני הולכת עם מגפונים בחום האימים הנוכחי, אבל אני מוצאת את השילוב של כפכפים ו\או סנדלים עם צמודונים בלתי מתקבל על הדעת, אפילו כשחם מספיק בשביל לטגן ביצה על מכסה מנוע.

אני לובשת
חולצאית (טוניקה) מאלמביקה
צמודונים ממוד קלות'
מגפונים (ישנים) מגזית
שרשרת מפריימרק
משקפמש של פנדי

כל מי שנתקל בשרשרת (כלומר בי) במהלך היום בהה בה פרק זמן ממושך.תהיתי אם זה בגלל שמיקמתי אותה בדיוק בפתח המחשוף (כי הוא היה בדיוק טיפונת יותר מדי עמוק לעבודה) אבל מסתבר שהחרוזים המוזהבים משמשים כמראת עין דג וכדרכם של אנשים, הם נעמדים כשהם נתקלים בבבואה של עצמם, ובפרט כשהיא מוזרה. 

 

ועכשיו, חזרה לעבודה. תהיו ילדים טובים ושתו הרבה מים. ואל תשכחו להשאיר מים לחתולים, כי לא כולם התברכו לעבוד במשרד ממוזג כמו אלה שבצמודוניי.

♥ תודה לקרן בן יעקב סלע על הצילומים

יום שחור (זה לא שחור, זה דבש) במשרד

מעשה שהיה כך היה - יש לי חבר שגר בלונדון וקוראים אותו מושנזון. לפני כמה חודשים סיפרתי למושנזון שהדודה הקולומביאנית שלי הגישה לארוחת ערב פלנטיין, או בננה ירוקה, מטוגנת. מושנזון ביקש מתכונים לפלנטיין. אני שכחתי לשאול את הדודה. מושנזון כעס עליי. עד כאן המבוא.

לפני כשבוע נסע מנכל חברת התוכנה בה אני עובדת לאנגליה וחזר עם מתנה ממושנזון - בננה מתנפחת בגודל 1.65 מטרים שחיכתה כל השבוע על השולחן שלי כדי שמישהו ינפח אותה. היום אמר לי שלומצקי שיש לו מפוח שמתחבר למצית של האוטו וירדנו לחניה להתקין בננה.

אחרי זה, ראיתי לנכון להצטלם עם הבננה כדי לשלוח למושנזון.

אחרי זה קרן שמה לב ששתינו לובשות חולצות של אותה המעצבת, ג'ול החמודה, והחלטנו להצטלם עם החולצות שלנו והבננה.

אני לובשת

חולצה שג'ול הכינה למידתי

ג'ינס של מרקס אנד ספנסר

סנדלים משופרא

עגילים משלהי שנת טיכו

ואז המנכל קרא לי למשרדו ופיטר אותי. 

לסיכום - אם מי מכם מחפש מנהלת תמיכה טכנית או מנהלת קשרי לקוחות בינלאומיים לחברת הייטק, ו\או בננה אנא פנו אליי! תודה ושיהיה לכולכם סופשבוע טוב.

כ♥ת

כ♥ת, או כלבת, היא תופעה שגורמת לאנשים לאהוב כלבים. אני, כידוע, לוקה בחתלת עצלנת ודלפנת אבל גם ובעיקר בכ♥ת, לכן התהדרתי השבוע בבגדים מכולבים דלוקס.

את התלבושת הפשוטה אך חביבה הזו לבשתי לעבודה ביום השני לכאב ראש מהאגדות. חשבתי, ובצדק, שכלכלב קצר רגלים יעזור לי להרגיש יותר טוב.

אני לובשת

חולצה מאסוס פטיט (ישנה)

מכנסים ממרקס אנד ספנסר

עגילים מלאכת יד

כפכפים של ג'ייסון וו למליסה

והיום לבשתי את חצאית הכלבים החדשה שלי לעבודה במחשבה על פגישה שיש לי אחריה, אליה חשוב היה לי להתלבש כשמנה לא נפוצה, אם אתם יורדים לסוף דעתי.

אני לובשת

חצאית ממוד קלות'

גופיה מדורותי פרקינס

שרשרת מה. שטרן

כפכפים של ג'ייסון וו למליסה

החצאית עתירת בד, מה שמעורר בי שמחה לאין קץ. אני מתה לנסות אותה עם תחתונית טול. זה יהיה תענוג רציני לבחורה חובבת קרינולינות כמוני. מממ קרינולינות! נום נום נום. 

מאז הבוקר אני מקבלת על החצאית מחמאות נון סטופ, והשמחה גדלה כששומעים ממני שניתן לקנות אותה בכל המידות מ-XS ועד -4X (אותה אני לובשת, למרות שלרב אני 2X או פחות במוד קלות', כי לפי הביקורות ידעתי מראש שהיא תהיה קטנטונת). אני מתה להבין מתי זה יהפוך להיות הסטנדרט - חנות שבה אפשר לקנות את אותו הבגד ממידה קטנטונת ועד גדלדולת בלי למצמץ.

אני מפרסמת את הרשומה הזו עכשיו כי לא נראה לי שנותרו לי בגדי כלבים נקיים, או בכלל, בבית. אני חושבת שמעכשיו זה חתולים עד סוף השבוע. אלא אם כן, כמובן, מישהו יארגן לי חולצה עם חמוס או אוברול תחשים. אז אשיר שירה חדשה ואצא לסיבוב הופעות עם להקתי הקצבית שרונה והטפירים.

♥ תודה לקרן בן יעקב סלע על הצילומים

שמלות, עוגיות ועוגיות בשמלות

מכירים את אגדת האחים גרים על סיר הדיסה בלי התחתית? ובכן, לפני שבוע הגיעה חבילה לה חיכיתי חודש שלם ובה בגד ים ממוד קלות'. הזמנתי את בגד הים הזה במידה 20 אחרי שהתייאשתי מלמצוא בגד ים שישמח אותי בארץ. בדואר נדרשתי לשלם כמה עשרות שקלים מע"מ, עשיתי זאת בהשלמה ואצתי רצתי הביתה בתקווה שהמידה שהזמנתי אכן מתאימה לי. כשפתחתי את החבילה בבית מצאתי את בגד הים הזה במידה 8. לא שמחתי. 

נכנסתי לצ'אט השירות הפעיל מסביב לשעון שלהם ודיברתי עם בחור נחמד ואדיב שהבין מיד את הבעיה. לאחר שבדק וראה שבגד הים שרציתי לא קיים יותר במידה שלי, הוא זיכה אותי מיד על העסקה, נתן לי קוד מתנה של 20$ כפיצוי על המיסים ששילמתי והוסיף קוד למשלוח אקספרס והנחה של 20% על ההזמנה הבאה שלי בשביל לפנק לפנק לפנק. הוא אמר לי גם לא לטרוח לשלוח אליהם את הביקיני, כך שנתתי אותו במתנה לגיסתי. בשלב זה אתם מתחילים ודאי להבין את איזכור האגדה שלמעלה, שכן ניצלתי את הפינוקים שקיבלתי כדי להזמין את כל מה שרציתי מהאתר בחודשיים האחרונים ולא העזתי לקנות. זה כלל שלוש שמלות (ששתים מהן תראו מיד) וחצאית אחת ורודה עם פודלים ארטיסטיים שהוזלה ב-40$ יום קודם לכן, במיוחד לרגל ההזמנה ללא תחתית שלי.

מאחר וקראתי היטב את ביקורות הקונות והצצתי באתר החברה שמייצרת את החצאית (חשבתי ששם היא תהיה זולה יותר, אבל המחיר היה זהה) ידעתי בדיוק אילו מידות להזמין בחצאית (הכי גדולה שקיימת, כי היא קטנה מאד) ובשמלה הבאה (2X שיושב עליי בול, כי נכתב עליה שהיא גדולה) אותה לבשתי לעבודה מיד כשהגיעה. אני מאד מרוצה ממנה שכן היא נוחה, מחמיאה וויקטוריאנית-טריקו ומי אני שאסרב לשמלה ויקטוריאנית-טריקו?

אני לובשת

שמלה ממוד קלות'

שרשרת מה. שטרן

שתי שמלות הכותנה שהזמנתי, לעומת זאת, התבררו כגדולות. למעשה, אחת היתה גדולה במידה בערך ואילו השניה בשתי מידות. מיותר לציין שזה ציער אותי מאד וכבר התחלתי לחפש להן קונה, אבל בבוקר שישי החלטתי לבדוק עם התופרת שלי אם אפשר להצר אותן לפני שאני מרימה ידיים. אז נסעתי להרצליה אל הלנה, התופרת המצוינת מקניון שבעת הכוכבים, והיא לא רק התאימה אותן למידתי (זאת שתראו פה עוד גדולה אבל בהחלט לבישה עכשיו להבדיל מקודם) אלא עשתה זאת תוך חצי שעה כדי לחסוך לי נסיעה נוספת אליה. בתמורה היא קיבלה 80 ש"ח וחיבוק.

מאחר והייתי בדרך למפגש בבית קפה, החלטתי ללבוש את שמלת הביסקוויטים ולהשאיר את השמלה איתה הגעתי להלנה במכונית. אתם יכולים לדמיין כמה שמחתי לגלות שחברתי הביאה לי במתנה שרשרת הנושאת את דיוקנה של פלומבי חתולת החלל הקצפתית (או כמו שאחרים קוראים לה, Grumpy Cat) שמתאימה פיקס לשמלה שלי! זה היה פסטיבל שדרש עוגת שוקולד עם קצפת וגלידה בצד.

אני לובשת

שמלת ביסקוויטים ממוד קלות'

שרשרת פלומבי אדנותית מאטסי 

את השמלה השלישית והמתוקה ביותר אראה לכם בפעם אחרת, אבל לפני סיום - הערה בנוגע לשמלת הביסקוויטים. 

התאהבתי בה מיד כשראיתי אותה. לא רק בגלל האורך הנחמד (אני אוהבת מידי), בד הכותנה הנעים למראה והעובדה שאפשר ללבוש אותה בחורף וגם בקיץ (תכונה חיובית מאד לבגד) אלא בעיקר בגלל דוגמת הביסקוויטים. אני חושבת שאישה שמנה שלובשת שמלת ביסקוויטים שכתוב עליה מממ ביסקוויטים מראה לעולם שהיא מרוצה מעצמה ולא מתביישת באהבתה למאפים, ואלוהים יודע שאני אוהבת מאפים ומאפים אוהבים אותי. אז קניתי אותה בכוונה, כי חשבתי שחשוב שיהיה לי אותה. ועכשיו שאני יודעת שהייתי צריכה להזמין אותה במידה או שתים קטנות יותר, אני עוד יותר מרוצה כי זה אומר שגם אישה במידה 54 יכולה ללבוש אותה בגאווה בדיוק כמוני במידה 48. משמחת אותי גם העובדה שאותה שמלה חמודה נמכרת במידות XS ועד 4XL כי ככה בדיוק זה צריך להיות ורק לעתים רחוקות אני רואה דברים שמתנהלים בדיוק כמו שצריך להיות.

ובאיחולי מאפים טעימים והתנהלות תקינה לכם קוראיי היקרים, אסיים.

♥ כמעט שכחתי ♥

יש לי קוד של 15$ הנחה בקניה ראשונה במוד קלות'. אם מישהי מעוניינת, אני יכולה לשלוח לה למייל.

סוף סוף, יצירה

אני שמחה ומתרגשת להציג בפניכם הפקה שהיא פרי שיתוף הפעולה של שלוש נשים שאני אוהבת מאד - לובה שרגא, הדר רייזמן ואני.

האמת העצובה היא שמאז נפטרה אמי לפני כמעט שלוש שנים לא עשיתי שום דבר יצירתי (פרט לעיצוב הדירה החדשה). כמעט ולא ציירתי, הכנתי בובה אחת בדיוק לפני יותר משנתיים ולא עסקתי בשום תחום של מלאכת יד או עיצוב. בתחילה, עיסוק ביצירה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת לנוכח היגון בו הייתי שרויה ועם הזמן זה הפך להרגל. אז חיכיתי. חיכיתי שיצר היצירה יחזור לעלות לפני השטח. ואז באמצע שבוע עבודה לפני כחודש מצאתי את עצמי עומלת על הכנת תכשיטים עד ארבע לפנות בוקר. לכבוד המאורע (It's alive! It's alive!) גייסתי שתים מחברותיי המוכשרות שיעזרו לי לתעד את התוצרים.

לובה שרגא היא הבלוגרית הישראלית החביבה עליי, חברת נפש ואישה יפה בעלת מראה אצילי. כשביקשתי ממנה לדגמן בשבילי היא מיד הסכימה. הדר רייזמן היא חברה חובבת פנטזיה ובישול וצלמת מוכשרת בוגרת בצלאל. היא מצלמת אנשים, חפצים ובעיקר אוכל ואוהבת ללמד אנשים לצלם (אם לצטט אותה הכי מבאס זה אנשים שעושים דברים מהממים ולא יודעים להעביר את זה בתמונה) ושמחה על ההזדמנות לצלם תכשיטים ואנשים ביחד.

התכשיטים עצמם עשוים פליז מצופה זהב או רודיום ואבנים וחרוזים מאבנים חצי יקרות, קריסטל סברובסקי, חרסינה, חימר וזכוכית. אני לא צורפת, אבל נהנית מאד לשלב אוצרות שאני מוצאת לתכשיטים שאני אוהבת. והנה הם לפניכם.

עגילים - 155 ש"ח

 עגילים - 135 ש"ח

 עגילים - 155 ש"ח

עגילים - 235 ש"ח

  עגילים - 135 ש"ח

שרשרת - 295 ש"ח

קשת לשיער - 165 ש"ח

 

עגילים - 155 ש"ח

 עגילים - 155 ש"ח

עגילים - 175 ש"ח

שרשרת - 295 ש"ח

עגילים - 110 ש"ח

קרדיטים מלאים

דוגמנית, סטייליסטית ומאפרת - לובה שרגא

צילום ועריכת תמונות - הדר רייזמן

שיער, נפנוף רפלקטורים ועריכת תמונות - שרונה ראובני

את התכשיטים אני אעלה במהלך היממה הקרובה לדף הפייסבוק של הבלוג שם ניתן יהיה לרכוש אותם. המחירים כוללים משלוח בארץ בדואר רשום.

אם אתם מחפשים צלמת טובת לב ועין, שאוהבת את עבודתה ונהנית ממנה או מעוניינים בהדרכת צילום לעצמכם או לקבוצה, פנו להדר. זה האתר שלה באמצעותו ניתן ליצור איתה קשר. בנוסף יש לה דף פייסבוק אותו תמצאו כאן.

♥ עדכון ♥

העליתי את תמונות התכשיטים לכאן.