סיכומי 2012 בחזית השמנמנה והשראה ל-2013

הנושא - בלוגריות אופנה שמנות מרחבי העולם משתפות את התלבושות האהובות עליהן בשנת 2012 עם הקוראים. המקום - שבלוג. לפני כמה ימים היה דיון נלהב בנושא בדף של הבלוג בפייסבוק, אז חשבתי שכדאי לשתף גם את נטולי הפייסבוק ולהרחיב טיפה.

ובכן, קבלו את מסכמות השנה השמנמנות המרשימות בעיני.

אודרי מסכמת את 2012
מאז שסקינה הפסיקה לעדכן את הבלוג כמעט לחלוטין (עברה לטאמבלר אבל הוא ממש לא משהו), אודרי תפסה את מקומה כחביבה עליי מהאירופאיות השמנות. אני לא אוהבת את מה שהיא עשתה לשיער שלה השנה, אבל היא מופת לכל שמנה שרוצה ללמוד איך להתלבש. ככה זה בצרפת, יש מבחר מספיק שמאפשר לך ללבוש בדיוק מה שהרזות לובשות, רק במידה גדולה יותר וככה בדיוק זה צריך להיות. אני החלטתי שהיא תהיה מקור ההשראה שלי ל-2013. אחרי שנת מלבושים חלשה יחסית, אני זקוקה למישהי שתהווה מודל לחיקוי, והטעם שלנו (ככל הנראה) מאד דומה.

התלבושת שאני הכי אוהבת

נינוח, סקסי, בטוח בעצמו, שילוב הצבעים מושלם

הג'קט האדום (שמככב בבלוג ובצדק) מושלם

התלבושת הזאת היא כל כך אני (חוץ מנעלי העקב השפיציות)

והיא גם זו שהזכירה לי שיש לי בגדים יפים ואני צריכה ללבוש אותם

לסיכום - מלכת היופי של 2012
מדד השרונה -
 

ג'ורג'ינה מסכמת את 2012
מוקד הדיון בפייסבוק היה סיכום השנה הזה. אני אהבתי מאד את גו'רג'ינה כשגיליתי את הבלוג שלה לפני שנתיים, אבל בעיני היא הולכת ונהיית מגוחכת יותר ויותר וסיכום השנה הזה הוא השיא בתהליך עד כה. אני משערת שהיא עברה את הגבול מבחינתי כשצבעה את השיער לורוד. מאידך, אין ספק שיש לה ביצים מפלדה ואני אוהבת את זה. מצד שלישי, מעולם לא נתקלתי בפלדה פסטלית קודם לכן. שוין.

התלבושת שאני הכי אוהבת

אני לא באמת אוהבת את התלבושת, 

אבל השיער פשוט נפלא

ציון לשבח - השיער נראה מדהים, פשוט מדהים. לא יאמן שהוא יפה כל כל אחרי שנתיים של הלבנות בשביל שטיפה ורודה. איזה כיף להיות בת עשרים ו!

לסיכום - צבעה את הגבול בורוד ואז עברה אותו בדילוגים עליזים
מדד השרונה -

גבי מסכמת את 2012

הבלוגרית שהפכה למגישה ב-MTV מצטיינת בסגנון פאנקי אורבני אוּבֶּר מגניב. בעיני, התלבושת הכי יפה שלה השנה היתה תלבושת מספר תשע, אבל היא נהנית יותר מלהיות מאגניבה, ולכן בחרה בתלבושת לא יותר מדי מרגשת בתור ה-תלבושת של 2012. 

התלבושת שאני הכי אוהבת 

מהממת!

ציון לשבח - הביקיני פשוט נהדר (ותודה אישית ממני כי בזכותה אני קונה ביקיני לקיץ הקרוב).

לסיכום - שיחקת אותה אחות שלה

מדד השרונה -

ניקולט מייסון
ניקולט מברוקלין לא עשתה סיכום שנה השנה. היא מתמחה באביזרים יוקרתיים ושילובי צבעים נועזים והנעלים שלה גורמות לי לייבב מקנאה. הנה כמה מהתמונות שאהבתי השנה בבלוג שלה.

שאנל, מיו מיו, לולו גינס, אסוס - הכל הולך

מהממת, ניקולט מייסון

לסיכום - הלוואי עליי
מדד השרונה -


בונוס - עדכון מהמלכה האם 
סטפאני זויקי לא עשתה סיכום תלבושות השנה כי היא מאד עסוקה. המסר הנסתר בתמונה האחרונה שלה ל-2012 הוא זה - לא משנה כמה את שוקלת, את יכולה להיות יפהפיה, מודל לחיקוי, נאהבת ולהקים משפחה משלך.

סטפאני ובנה לינו. ברוך הבא לעולם! יש לך אחלה אמא.

אם נשאר לכם מקום לעוד ואתם מחפשים השראה שמנמנה, אני ממליצה שתציצו אצל אלגרה הצעירונת הגרמניה החמודה,ואת לורן הבריטית הלוחמת למען זכויות הנשים בכלל והשמנות בפרט.

ולסיום, במידה ואתם תוהים מי הבלוגרית המגניבה, יפה ומרשימה ביותר בעיניי במחלקה הבינלאומית הכללית, התשובה היא חד משמעית גאלה גונזאלס.

בא לי בא לי בא לי

2013, שנת חשקים שכמותך! רק התחלת וכבר בא לי לקנות כל מיני דברים.

שמלת תחרה ארוכה

שמלת תחרה של נקסט, 390 ש"ח לפני משלוחה

ארוכה ומקסימה, מגיעה בשחור ובכחול כהה והיא ללא ספק חיקוי של הרבה שמלות ערב מסוגה שנראו בזמן האחרון, בעיקר בגלל שהדוכסית קייט אוהבת אותן. אני בקריז של שמלות מקסי נשיות בזמן האחרון, אבל יש לי אחת יפהפיה של אלמביקה מתחרה שחורה. מה שטוב באתר של נקסט הוא שבחנויות הרבה פעמים חסרות המידות הגדולות, אבל בחנות המקוונת יש את כל מגוון המידות (אלא אם כן מדובר בבגד ישן, ואז מן הסתם יהיה יותר קשה למצוא בדיוק מה שרוצים). אני לא מצליחה להחליט אם לקנות אותה או לא (ובאתר הזה, אין סיילים אף פעם ככל שראיתי).

מגפוני ניצנוצאז'

אני מתה למגפוני ניצנוציאז', אבל הם חייבים להיות פרקטיים. כלומר - שיהיו ניצנוציים חלקית בלבד, וששאר המגף יהיה כמה שיותר ניטרלי. וכמובן שהם חייבים להיות נוחים. נניח כאלה

 עוד יותר טוב - כאלה בהירים יותר מזמש ועם עקב נמוך יותר. יש כאלה בחנויות מקוונות, אבל זה יוצא נורא יקר עם משלוח ואני לא אוהבת לקנות נעלים אונליין, הפעמים הבודדות שעשיתי את זה עד כה לא היו הצלחה גדולה.

אם מי מכם, קוראים חביבים, נתקל בכאלה איפשהו בארץ אנא ספרו לי!

מטריה שקופה

עוד דבר שאני משתוקקת אליו כבר כמה שבועות טובים הוא מטריה שקופה, ולא סתם מטריה שקופה אלא מטריה קעורה ועמוקה כזו, מה שנקרא מטרית כלוב ציפורים.

בתמונה, מטרית כלוב ציפורים בצורת כלוב ציפורים של לולו גינס מפה

אני רוצה מטריה שאפשר לראות דרכה את הגשם, ילדותית ושמחה כזאת שגם אפשר לכסות איתה את הראש והתיק ועדין לראות אם אני צועדת ישר לתוך עמוד. באסוס יש את זאת של לולו גינס, אבל אני לא סגורה עליה כי היא לא מספיק שקופה. מישהו ראה כזאת בארץ? ספרו לשרונל'ה, אל תתביישו.

זהו בינתים. פרט לזה הייתי שמחה לחופשה של כמה ימים ביערות הכרמל, אבל נדבר על זה פעם אחרת. שנה אזרחית נחמדה לכולם!

סיכום אופנתי לשנת 2012

אין מה לומר, זו היתה שנה חלשה לשבלוג, בעיקר כי לא היו לי תנאים לצילום ולכן בקושי היו מה לבשתי היומים. מילא זה, אבל לא לבשתי שום דבר מענין באמת השנה. את שבועות האופנה פספסתי, אחד מבחירה ואחד מפאת עומס בעבודה. הייתי חולה המון השנה. למעשה, 2012 היא השנה הכי גרועה בריאותית שהיתה לי אי פעם. הוסיפו לזה כחצי שנה של הכנות למעבר דירה ושיפוצים וקבלו מעט אנרגיה לכתיבה וכתוצאה מכך, מעט רשומות. אני מציעה שנסכם ונעבור הלאה לשנה פרחונית, צבעונית וחביבה יותר היא 2013 הבאה עלינו לטובה. 

הטעות האופנתית של השנה - תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב: גלאח זה אסון. אסון. שנה אחרי, אני עדין משלמת את מחיר ההחלטה המיותרת לגלח את החלק הקדמי של השיער שלי. לא מספיק שזה נמאס עליי אחרי פחות מחודש, לגדל גלאח זה סיוט. הוא קופץ מלמטה והורס כל תספורת, הוא מאלץ אותך ללכת עם אלף סיכות שמושכות לך את הקרקפת, כמו ילדה בת ארבע. הוא גורם לכל שורש לא צבוע או שערה לבנה להראות מוזנחים פי מאה. והכי גרוע - אף אחד לא ממש רואה את זה חוץ ממך. אקיצר - לא. לא לא לא. לא.

תדביק בחזרה! תדביק בחזרה!

התלבושת שאתם הכי אהבתם השנה - היא ללא ספק זו.

שמלה מדורותי פרקינס בלונדון
שרשרת מ-East בלונדון (שנה שעברה)
גרביונים שקיבלתי מגאלה רחמילביץ'

מגפונים של Atelier do Sapato משופרא

התלבושת שאני הכי אהבתי השנה - אותה האחת בדיוק. הרגשתי נשית וחמודה וקיבלתי המון מחמאות. מסקנה, גם שמנות יכולות וצריכות ללבוש מיני.

הקניה הגרועה של השנה - כל מה שקניתי אצל פיפה. הוצאתי כ-5500 ש"ח על בגדים שלהם בתחילת 2012 ומתוך הר המכנסים, השמלות, הסוודרים והחולצות שקניתי נשארו בידי היום שני קומבניזונים, חולצה ושתי שמלות של המותג שאחת מהן אני מתכוונת למכור. כל השאר נמסר או נמכר (בגלל שלא החמיא לי) או התפרק ונזרק. בהתחשב במחירים של הבגדים, בכמה שהם יפים ובאמון שהיה לי במותג כשהכרתי אותו לראשונה, זו ללא ספק האכזבה הגדולה של השנה עבורי.

איט ווז נייס וויל איט לסטד

הקניה המוצלחת של השנה - מאחר ועניינו אופנתי, אני לא אדבר על הדירה שלי ותכולתה. לפיכך, הזוכה בתואר קנית השנה 2012 הוא המעיל הזה מגאפ. הוא נוח, מתאים לכל תלבושת, טרנדי ביותר (מסתבר, לא חשבתי על זה כשקניתי אותו) והדבר היחיד שחסר כדי להפוך אותו למושלם הוא ברדס. אבל מצד שני, אם היה לו ברדס לא היה לו הצווארון המסולסל החמוד שאני אוהבת. אני מבואסת מזה שקנית השנה כל כך פרקטית, אבל מה לעשות. זאת היתה שנה פרקטית, של בגדים נוחים ומנחמים.

רשומת השנה - זו שהכי נגעה לליבי וגם לליבכם.

היכולת להיות מדויקת בבחירות שלי, והבגדים פה הם מטפורה לכלל הבחירות בחיים, היא מפתח לאושר או ליתר דיוק, לסיפוק. וסיפוק הוא אחר המפתחות לאושר. כשיש לך מעט דברים, והם בדיוק מה שאתה רוצה שיהיה לך אתה שמח. כשיש לך המוני דברים שכולם ליד ואף אחד מהם הוא לא זה לא יעזור בית דין, אתה תמשיך במירוץ המטורף למצוא את הבגד האחד שיספק אותך ואף פעם לא תמצא אותו.

זהו.

נרים כוסית לחיי שנה מדויקת יותר. שנה של צבע ויופי. של שקט ושלווה ויצירתיות. שנה של שבליגה צבעונית ומשמחת לכולנו. רות סוף.

צבעים מלבבים

בחורף, בדיוק כמו בקיץ, חשוב לי להתהדר ולהתבדר בבגדים ואביזרים צבעוניים. את הבגדים אראה לכם ברשומה קרובה, היום הוא תורם של האביזרים ומוצרי האיפור שאני הכי אוהבת בימים אלה.

למשל, העגילים האלה, שקניתי במוזיאון ויקטוריה ואלברט (אם לא ידעתם, יש בחנות המוזיאון הזה ספרים ותכשיטים מרהיבים ממש. חלקם גם יקרים להחריד, כצפוי, אבל בהחלט לא כולם). התאהבתי בתכשיטים של Cilea מאז ראיתי את ליסה אלדרידג' עונדת אותם בסרטונים שלה לפני שנה, וחיפשתי אותם הרבה מאד עד שגיליתי שהם נמכרים בחנות של ה-V&A. אחרי חיטוט מתמשך, והתקף לב קטן למראה מחירי השרשראות, החלטתי לקנות את העגילים האלה שמתאימים לחורף יותר מלקיץ, למרות ואולי בגלל הצבעוניות העזה שלהם. בקיץ, אחרי הכל, לא תראו אותי לובשת צבעים חזקים כמו אדום או פוקסיה. אני מעדיפה ללבוש אז צבעים רכים ומורכבים יותר.  

הצטרפה לעגילים בצילום, חיפושית קטנה שהיתה של אמא 

פלטת הצלליות החביבה עליי בימים אלה, כשקל ונעים להתאפר ולא מזיעים כמו סוסים כל הזמן, היא זו של לורה מרסייה שהרכבתי בנסיעתי האחרונה ללונדון בסוף אוגוסט. הפלטה מגיעה ריקה (בדומה לקונספט של בית האיפור הפולני אינגלוט, שעליו נדבר בהזדמנות) ואפשר לבחור עבורה אילו צלליות שרוצים. אני בחרתי בשלושה צבעים שהתגלו כלא פחות ממושלמים - נוחים למריחה, עמידים להפליא (עם ובלי פריימר על העפעף) ומחמיאים ליום יום וגם לערב.

מימין לשמאל - Bamboo חום בהיר עם שימר ברונזי עדין, Sable שהוא אפור-חום בגימור סאטן ו-Shimmerplum שהוא גוון שזיף עמוק עם ניצנוצים ורדרדים, מוזהבים וכסופים (והפחות מוצלח שבחבורה, כי כמו צלליות ניצנוצאז' רבות אחרות הוא קשה יותר). אלה הצלליות הטובות ביותר שניסיתי בשנים האחרונות ואני ממליצה עליהן מכל הלב. 

את פלטת Starry Night של MUA חיפשתי כשהייתי בלונדון ולא מצאתי בשום מקום, היא אזלה לחלוטין מהחנויות. לפני כמה שבועות היה סייל באתר של MUA (שודאי קראתם עליו בכל בלוג טיפוח בעולם) וסוף סוף קניתי את הפלטה במחיר מגוחך (כל ההזמנה שלי, שכללה שתי פלטות בגודל זה ועוד פלטה קטנה ולק עלתה 60 ש"ח) למרות שגם כך, מחירה כ-25 ש"ח. היא כוללת מגוון צבעים נעים ליום ובעיקר לערב ומשלימה את גווני הורוד-סגול שהיו חסרים לי. מוצלחת ביותר, למרות שלא ניתן להשוות אותה לצלליות של לורה מרסיה שהראיתי למעלה. מצד שני, אלה של לורה מרסיה עולות פי כמה. בקיצור - קניה מצוינת. 

גם את foreplay של Nars קניתי בלונדון אחרי שחשקתי בו זמן מה. למעשה, מדובר ב-Deconstructed Orgasm כלומר פלטה שמכילה את אורגזם המפורסמת (שיש לי ואני אוהבת כבר כמה שנים) ואת מרכיביה השונים - שימר זהוב יפה, ורוד פוקסיה מעורר וקורל אפרסקי שפחות מתאים לי. היום אפשר לקנות אותה גם באסוס בכ-260 ש"ח. היא שוכנת עכשיו במגירת האיפור שלי ואת אורגזם (או מה שנשאר ממנו) העברתי לתיק האיפור שאני לוקחת איתי לעבודה. סבבה אגוזים. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא למה לעזעזל הם נותנים למוצרים שלהם שמות כאלה דוחים.

בהשקה האחרונה של איב סאן לורן קיבלתי את Palette Couture Highlighting Powder. פלטת ברונזר שהוכיחה את עצמה כמשובחת לבהירת עור שכמותי. היא מזכירה קצת את הסומק האהוב עליי Blush Baby של מאק, אבל עירוב הצבעים יוצר צבע חום וזוהר יותר מהבייבי שנוטה לורדרד סמוק טבעי. אני משתמשת בה כסומק יותר מכברונזר ואוהבת אותה מאד.

ולסיום, אביזר צבעוני לבית בצורת פרחים. לפני הרבה שנים התברר שיש לי כשרון בשילובי פרחים, ומאז עברתי דירה אני שמחה לקנות פרחים לשבת בכל הזדמנות שנקרית בידי. החנות שבה אני קונה כבר שנים היא ורד שמיר ברשפון, שהיא לדעתי חנות הפרחים היפה בארץ (הם ישתתפו בקולאז' סייל הקרוב של קרן שביט). השבע בחרתי גרברות אדומות, חמניות צהובות ואירוסים סגולים יפהפים. השילוב של צהוב וסגול כל כך מלכותי, חבל שאי אפשר ללבוש אותו בלי להראות כמו תוכיה משוגעת. נו שוין!

ח חת חתו חתול מזונב

השבוע עצבנו אותי כמו שצריך, וכשמעצבנים אותי כמו שצריך אני מתלבשת כמו שצריך, כלומר - לובשת חתול. כלומר, לא חתול אמיתי וזה, אלא הדפס בצורת חתול קומפלט עם זנב ושפם. לזה מדרדרות בלוגריות אופנה ישראליות בשוק שבו אין בגדים עם הדפסים קומפלט של תחש.

שלשום לבשתי חתול נאה מאסוס. זה סריג רך עם חתולסקי שהתלבש לו על הכתפיים. בגב החולצה רואים את הרגלים האחוריות ואת הזנב שלו, כמו שצריך.

היום לבשתי את חתולינו מ-Threadless. לצערי, הוא מגיע רק בשרוול קצר. לשמחתי, נורא חם לי היום (הלכתי ברגל עם עקבים לסייל של סוהו ועמדתי איזה שעה בתור. מיותר לגמרי). חתולינו מאד מרוצה מהחיים ונראה שהוא מאד אוהב אותי. אני אוהבת אותו גם, ולכן אני מקפידה להרחיק לו מהשנוז את הכבל של האוזניות.

זהו לעת עתה. ועכשיו אתם גם יודעים לברוח לצד השני של הכביש אם אני מתקרבת אליכם לובשת חתול, שלא יגידו שהבלוג הזה לא חולק מידע מועיל.

הצנועות והנאבקות

תעשה לי בלוק

תעשה לי בלוק
לחץ עליי
קשר אותי אל כל חבריך
צלם אותי תוך כדי מעשה
והעלה לאיסנטגראם
שכולם יראו שיש לי בלוג

(יונה וולך 2012)

 

סופשבוע רגוע

ירק טרי שמפיץ ים של ריח

מרק עוף שעל הכירה מתפתח

נרות של שבת

לצד עץ של נוצרים

אלה דברים שסופ"ש מסדרים.

נר מפנק ואמבט ארומטי

חטיף בשקית שנחטף אוטומטית

לשכב חבוקה בזרועות פינקשון

כך לבלות עד הנץ יום ראשון

כשגשום לי 

וקריר לי

ובחוץ סגריר

אשרוץ לי בכיף עם דברים שאוהב

ואז יזהר אור בהיר!

תמונה שנשארה מחנוכה :)

ווט אבר נקסט?

אחת הסיבות שאני אוהבת לנסוע ללונדון היא שכיף לעשות שם קניות, ספציפית - קניות בגדים. במשך שנים רבות, היתה Whistles בקובנט גרדן החנות האהובה עליי (אפשר למצוא בגדים שלהם באסוס). זאת חנות שמזכירה את רזילי בכך שהם מחזיקים אוסף של מעצבים צעירים ומגניבים אותו מכרה במחירים מופרזים. אבל בשנתיים האחרונות זה פשוט לא מה שהיה פעם. המחירים עלו, והמגניבות ירדה עד נעלמה. גם היצע המידות ירד וכיום קשה לי מאד למצוא שם בגדים במידה שלי, דבר שלא כל כך מפריע לי כי ממילא אין שם משהו שבאמת הייתי רוצה ללבוש. חבל.

את החור שנוצר מילאה חנות שאני מכירה כבר שנים ארוכות ונמצאת לאחרונה במגמת השתפרות והיא Next. המידות מגיעות עד 18 בכל הדגמים ולעתים קרובות גם ל-20 ו-22 (אני חושדת שהם מייצרים 22 בדגמים שיצאו להם צרים מהצפוי). בביקור האחרון שלי שם באוגוסט קניתי בגדים במידות 18-22 (מה שגורם לי לחשוב את מה שכתבתי בסוגריים הקודמים). הבדים שלהם טבעיים משל דורותי פרקינס (שהכשל הכמעט יחיד שלהם הוא שהם עובדים עם בדים סינתטיים שמתאימים לאקלים אירופאי אבל לא לישראל), הסגנון נע בין סולידי (חליפות מצוינות לעבודה) לחמוד (חולצות עם הדפסים חמודים, פיג'מות כיפיות, גרביים חמודים וחמועלים מוצלחים). יש להם גם בגדים בסיסיים נחמדים, כדוגמת טייצים וגופיות. בקיצור, יופי טופי.

למה אני מספרת לכם על זה עכשיו? ובכן, משתי סיבות. הראשונה היא שביקשו ממני לעדכן את רשומת קניות למידות גדולות בלונדון ואת מרבית הקניות שלי הפעם עשיתי שם. והשניה היא שהשבוע גיליתי במקרה, שהם הוסיפו לחנות המקוונת שלהם משלוחים לישראל ולא סתם משלוחים - משלוחינם! זה שיפור משמעותי לעולם האפשרויות הצר כעולם נמלה של בנות מידות הביניים (לשיטתי 42-28) שאין להן כמעט איפה לקנות בגדים נחמדים, לא בישראל ולא אונליין. אני כבר הזמנתי לי סווטשירט עם חתול (אתם לא מאמינים כמה קשה למצוא סווטשירט נשי במידה 48 בישראל, למעשה זה בלתי אפשרי) ועוד חולצה מסוג שמוצאים הרבה בנקסט, שנראית כאילו את לובשת סוודר מעל חולצה ארוכה, אבל למעשה מדובר בחולצת אשליה אחת. 

הנה כמה מהבגדים שקניתי שם בתקופה האחרונה ואני אוהבת במיוחד.

טוניקה מידה 22 שמגיעה עם צעיף תואם. רכה ונוחה ואני מתה עליה. אם היו לה שרוולים ארוכים ולא שרוולי שלושת רבעי היא היתה מושלמת, מה שלא מנע ממני להתאכזב קשות כשגיליתי שאין את תאומתה הכחולה באתר במידה שלי.

שמלה קיצית בהדפס אמנון ותמר (לא זכור לי שנתקלתי בהדפס כזה על בגד קודם לכן) במידה 18. היא אורירית וחמודה וארוכה מאחורה יותר מקדימה, שזה תמיד יתרון לשמנמנות בעלות ישבנים.

חולצת ינשופים שקפקפה במידה 20. אני לובשת אותה מעל גופיה לבנה או בצבע גוף, והיא משלבת חמידות (הדפס ינשופים נחמד) עם משרדיות (צווארון וכפתורים מכובדים) באופן מוצלח ביותר.

גופיה במידה 20. משלבת צווארון רקום נחמד עם ניפנופיות רומנטית בצבעים שמאד מחמיאים לי.

סוודר במידה 20 שקניתי לפני כשלוש שנים ומשרת אותי היטב גם היום (להבדיל, למשל, מהבגדים של פיפה שפחות משנה אחרי שקניתי אותם בסכומים גבוהים בהרבה כבר זרקתי כמעט את כולם מפאת קרעים ופגמים שונים ומשונים). הוא נראה די פשוט, אבל אני מקבלת עליו המון מחמאות, כך שבהחלט יש בו משהו.

אני ממליצה בחום לבדוק את החנות המקוונת שלהם. יש שם משהו לכל אחת (שלא לדבר על בגדי ילדים וגברים, שמן הסתם לא ממש בחנתי בעיון). אני לא יודעת אם המשלוחינם הזה הוא זמני או קבוע, אבל שווה לנצל אותו כל עוד הוא קיים.

♥ עדכון ♥

באמא שלי, אני סנילית. שכחתי לגמרי להזכיר את קו המידות הגדולות שלהם, שמציע בגדים עד מידה 26 (54). אני חושבת ששכחתי ממנו כי לא ממש הזדקקתי לו השנה, מה גם שהוא מצוי בכל כך מעט חנויות של הרשת בלונדון. יאללה בלאגן!