קעקוע - ציור על העור, חקיקה בעור הגוף, סימון על העור, צריבת העור; הריסה, שבירה, קלקולביום השני של השבעה הלכתי לעשות קעקוע.
זה תוכנן הרבה זמן מראש. רציתי לעשות קעקוע כמה שנים, רק שלא הצלחתי להחליט מה לקעקע ואיפה ובידי מי. לך תסמוך על אמן אחר שיצייר עליך ציור שאי אפשר למחוק לעולם. אז חיכיתי. אבל בשבועות האחרונים התברר לי שלאחר שכל הגהנום הזה יסתיים סוף סוף יהיה עליי לבצע מחווה טקסית משמעותית. בימים האחרונים, כשאמא היתה בהוספיס, התחברו כמה קצוות וידעתי שעליי לסמן את עצמי כשורדת, שורדת עם חיוך על הפנים ומבט אופטימי קדימה. כי רק זה יכבד את הנשמה היקרה שאיבדנו, שכל רצונה היה לחיות טוב ולראות את ילדיה מאושרים.
את הקעקוע עשה לי אמיר בלום, אליו הגעתי בצרוף המלצה חמה. הוא יצר את הקעקוע משילוב שלוש תמונות שונות שהבאתי איתי והיה מתוק ומקצועי למופת. הבהרתי לו מראש מה הלך הרוח ובאיזה מצב נפשי עדין אני מגיעה אליו והוא יצר עבורי את החוויה המדויקת שחיפשתי - מכובדת, אופטימית וטקסית.
שמונה צבעים. הידעתם שיש דיו קעקועים זוהרת בחושך? תרגעו, לא השתמשנו בכזו
ועכשיו לשאלה שכל הלא מקועקעים רוצים לשאול - כמה זה כואב? ובכן, הקעקוע עצמו לקח כשעתיים וכאב למדי, אבל לא זו הבעיה. בלילה הראשון לא ישנתי מרב כאבים. יומיים צלעתי בבית עם מקל ההליכה של אמא ונזקקתי לעזרה לקום מהכסא. היום, שבוע אחרי, אני עדין לא מצליחה לישון נורמלי וכואב לי כל הזמן אבל קחו בחשבון שאני תשושה נפשית ופיזית כבר שבועות ומערכת החיסון שלי כבר ראתה ימים טובים יותר.
הקעקוע פונה אליי, כך שיזכיר לי בכל עת את המחוייבות שלי לחיים.
"היא עגולה וחייכנית, בדיוק כמוך!", דבר המקעקע
למרות אי הנוחות הרבה (הידועה גם בשם "כאבים שחבל על הזמן") אני לא מתחרטת על תזמון הקעקוע. הייתי זקוקה לזה, והכאב הזה, יחסית לכאב הנפשי שלנו בחודשים האחרונים, זניח. בלילה הראשון תפסתי את עצמי בוכה מרב כאב ואז צחקתי בקול רם, כי זו היתה הפעם הראשונה במה שנראה כמו נצח שבכיתי בגלל משהו שלא קשור לסבל של האמא המתוקה שלי. אז זהו. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, וזה הזמן שלי.
מקסים!
השבמחקמקסים, חייכני ושמשי, ובעיקר, הכי חשוב - משמעותי עבורך ועושה לך טוב על הנשמה אחרי הרבה מדיי רע...
השבמחקהסצנה של לבכות מכאב ואז לצחוק בשחרור כי סופסוף זה כאב מסוג אחר - מוכר לי.
אמנם הקעקוע שלי לא כאב אחרי מעשה אלא רק תוך כדי, אבל בהחלט הרגשתי שהכאב הזה, שבא לי לבכות ממנו, עדיף בהרבה הרבה על הכאבים שגרמו לי ללכת לעשות אותו מלכתחילה.
לא הצלחתי להבין מהתמונות ומההסבר איפה בדיוק נמצא הקעקוע - בחלק הפנימי של הרגל במעלה השוק? לפי התמונה זה נראה החלק החיצוני אבל כתבת שהוא פונה אלייך.
חיבוקים ♥
ענבל.
מתוקה את שרונה, קודם כל , כבוד על האומץ אני שנים מפנטזת על קעקוע אבל הבזזז הראשון מבריח אותי מכל פנטזיה אפשרית על כזה דבר אני כזו פחדנית חסרת כח סבל פיזי שכנראה זה לא יקרה במאה הזו...
השבמחקהסמליות של הקעקוע שלך, מקסימה, החיוביות והאומץ למרות כל מה שעבר עליך ועובר עדיין זה פשוט גדולה בעיני
אני מעומק ליבי שרונה, מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, מגיע לך להנות ממנו.
הבחור צריך לתת לי אחוזים!
השבמחקיצא ממש מדהים, אני שמחה שעשית את זה. נראה כאילו היית צריכה לעשות משהו שהוא רק שלך ואך ורק בשבילך.
שמחה שההמלצה שלי הייתה טובה ומתאימה לך (-:
מקווה שניפגש בקרוב שוב. גם תוכלי לספר לי איך היה שם בכפ"ס.
נשיקות
קועקוע מאוד מאוד אופטימי
השבמחקלהסתכל עליו ולחייך.
הוא גם מאוד מקורי!
סחתיין על האומץ... אני רק חושבת על מחט ומתעלפת.
מגיע לך!
כמקועקעת ותיקה אני ממליצה לך למרוח את המקום במשחת הממיליס. יש של חברת וולדה שהיא הכי מומלצת, אבל כל מה שעושים מהצמח הזה בד"כ עובד. תתחדשי!
השבמחקתודה רבה לכולם על המילים הטובות. כשהמקום יחלים (אינשאללה) אני אראה תמונות מוצלחות יותר.
השבמחקהוא בחלק הפנימי של השוק, באלי. ככה שהציור פונה אליי כשאני יושבת בסיכול רגלים.
פשוט מקסים. אני שמחה שמצאת קעקוע שהוא כל כך את, וכל כך שמח ואופטימי.
השבמחקהקעקוע שלך יפה וגאוני.
השבמחקיש תוכנית כזאת קעקועי מיאמי, או משהו כזה, ויש הרבה מאוד אנשים שבאים לעשות קעקוע לזכר מישהו שהם אוהבים. זה יפה. לי יש סתם קעקוע שכאב שצריך לתקן אותו ואין לי אומץ.
מקסים.
השבמחקאני אוהבת את המחויבות שלך לחיים
תודה תודה תודה לכולם :-)
השבמחקאת מדהימה, שרונה, דמות מופת להערצה
השבמחקאני קוראת את הפוסטים שלך ומעריצה אותך על ההשלמה, על הכוחות הנפשיים המדהימים שלך. הלוואי על כולנו.
מקווה שלא תדעי יותר צער.
ובעניין הקעקוע, גם אני חולמת לעשות יום אחד, מחכה לבת שלי (בת 14), כשהיא תרים את הדגל, כנראה שאצטרף :)
נשיקות