tag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post2335777569384401925..comments2023-09-19T10:47:07.429+03:00Comments on שרונה יוצאת מהארון - בלוג לא קונבנציונאלי: אני יוצאת מהארוןSharona R - שרונה ראובניhttp://www.blogger.com/profile/09921689926996089370noreply@blogger.comBlogger11125tag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-72499126190236549992015-01-22T07:58:31.525+02:002015-01-22T07:58:31.525+02:00זו כזו קלישאה, אבל זה תמיד מתברר כנכון. המצבים האל...זו כזו קלישאה, אבל זה תמיד מתברר כנכון. המצבים האלה הם הדרך המתוחכמת והמרושעת של המוח שלנו להגיד- "תתעוררי, הגיע הזמן לעשות שינוי! עד שתביני את זה אנחנו נמשיך לאכול פחזניות במיטה ולהרגיש חרא". לפני שנה ומשהו הייתי בתקופה כזו, שבאמת לא תפקדתי בכלל, עד שהבנתי שנמאס לי ועזבתי את הלימודים לשנה וגרתי בקיבוץ מדהים בערבה. אין כמובן פתרונות קסם, אחרי שנה המציאות קראה לי לחזור ואני שוב בת"א וחוטאת פה ושם בפחזניות לפני השינה, אבל את יודעת- לפחות יש לי הרגשה שאני בחרתי בזה. <br />כשמזדהים זה נורא מפתה להתחיל לדבר על עצמך, אז אני אפסיק! מה שאני מנסה להגיד, זה שאולי בא לך לעשות משהו אחר, לעבוד בתחום אחר למשך תקופה או לאמץ כלב כזה http://www.funnypica.com/wp-content/uploads/2012/01/Funny-Dogs-Funny-Dog-Picture-13-FunnyPica.com_.jpg<br />ובכל אופן, זה בטח כיף לדעת שיש מלא אנשים שממש רוצים שתרגישי טוב יותר, ותמשיכי למלא את המסך האינטרנטי שלנו :)נעמי המשרדיתhttps://www.blogger.com/profile/00505986715654282558noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-24451793554005256762015-01-21T21:27:34.944+02:002015-01-21T21:27:34.944+02:00וואוו.. שרונה... היה לי עצוב לקרוא אותך. אני לא מכ...וואוו.. שרונה... היה לי עצוב לקרוא אותך. אני לא מכירה מספיק כדי לעזור לך בשום דרך, רק רוצה להזכיר לך שאת נהדרת: כותבת נפלא, מצחיקה, חכמה ומלאת סטייל בטוב טעם... הלוואי שתמצאי במהרה קרן שמש קטנה שתעשה לך טוב ומשם הכל יזרום. מחזיקה לך אצבעות ומחכה לעדכונים מעודדים. לי וקhttps://www.blogger.com/profile/15353220770441804409noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-24606150517391895182015-01-21T12:33:25.814+02:002015-01-21T12:33:25.814+02:00היי שרונה.
קודם כל תודה על השיתוף ואני מקווה שהתקו...היי שרונה.<br />קודם כל תודה על השיתוף ואני מקווה שהתקופה הקשה הזאת תעבור מהר ככל האפשר.<br />הסתכלתי בפרופיל שלך והעברתי הלאה לצוות הגיוס שלנו, אולי יש משהו פנוי כי זה נשמע שאת יכולה להתאים לנו.<br />(אני עובדת ב Outbrain).<br />מלבד זה, סתם הצעה, אולי תנסי לעשות לעצמך לו"ז יחסית נוקשה ולנסות לעמוד בו, למשל:<br />בוקר - מתלבשים, מתאפרים ומתבשמים ויוצאים לשתות קפה עם הלפטופ לתכנון היום.<br />צהריים: ארוחה ומנוחה/זמן פנאי<br />אחר הצהריים: פגישות.<br />ערב: תכנון משימות למחר.<br /><br />בהצלחה!<br />אלה.Unknownhttps://www.blogger.com/profile/06081557015632420979noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-36236432736043860372015-01-20T21:22:39.738+02:002015-01-20T21:22:39.738+02:00גם אני רוצה להגיב כי גם אני, כמו חלק מהמגיבים, עוק...גם אני רוצה להגיב כי גם אני, כמו חלק מהמגיבים, עוקבת אחרייך כבר כמה שנים טובות (הזמן טס, הא?). אני לא בהכרח רוצה לחזק אותך, אלא מעדיפה להגיב באופן שיתאים לך - להכיל, לחזק, לעודד, להקשיב או כל דבר אחר שיתאים לך.. זו באמת נשמעת כמו תקופה קשה אבל כמי שמבינה דבר או שניים בדכאון ובקושי, מודעות היא באמת המפתח לצאת מזה. שאר הדברים הם בדיוק מה שכתבת - מעגלי תמיכה, אופטימיות, גיוס כוחות, לעתים טיפול תרופתי או אחר, אבל גם לאפשר לעצמך לפעמים להרגיש רע. זה בסדר להרגיש רע, זה מותר ולא אומר עלייך שום דבר רע. להפך, יש לך קהילה ענקית (תרתי משמע - או שמוקדם מדי לבדיחות על שמנות? ;) שתומכת בך.<br />כל הכבוד על האומץ לחשוף 3>MoranShahttps://www.blogger.com/profile/06389047562227226020noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-72614687566905113642015-01-20T20:12:07.168+02:002015-01-20T20:12:07.168+02:00אהובה שלי, ללא ספק תקופה מאוד קשה, בתור מי שפוטרה ...אהובה שלי, ללא ספק תקופה מאוד קשה, בתור מי שפוטרה כמה וכמה פעמים ממרחק של זמן בכל פעם זאת היסתברה כהיזדמנות ניפלאה לשינוי, אני כאן בישבילך .Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-69154508820084849702015-01-20T20:07:15.773+02:002015-01-20T20:07:15.773+02:00שרונה,
אני יודעת מראש שלא אצליח לכתוב כאן כל מה שא...שרונה,<br />אני יודעת מראש שלא אצליח לכתוב כאן כל מה שאני רוצה להגיד אבל אני אנסה בכל זאת.<br />יש לי דמעות בעיניים כי הכל נשמע לי כל כך פאקינג מוכר. חוץ מזה שאני עוד לא ממש מכירה את עצמי הקרייריסטית (אולי עניין של גיל עוד). אבל הילדה החכמה מדי שהרבה דברים הולכים לה בקלות אז היא לא עושה את כל מה שקשה - בהחלט, וגם השלשול במח, ההלעטה של המוח בזבל כדי לסלק את כל המחשבות הרעות שלא מרפות. זה משהו שאני מתמודדת איתו בזמן האחרון ברמה יומיומית. אז רק רציתי שתדעי שאת לא לבד. <br />רציתי לכתוב על הבודהיזם והמדיטציה שאני מוצאת שעוזרים לי מאד - ואז פתחתי את הקישור לספר. לא הכרתי אותו, עכשיו זה מסקרן אותי. אני מרגישה שתרגול עוזר לי לזהות מחשבה טורדנית ולהגיד לה: אוקיי, שמעתי, תודה, את יכולה ללכת עכשיו. <br />ואם זה מעניין אותך אז ממליצה גם על "הלב הנבון" של ג'ק קורנפילד. <br /><br />שמחה ששיתפת. <br /><br />אני נורא אוהבת את הבלוג שלך וממש מרגישה שכבר נקשרתי אלייך :) מצחיק להקשר ככה למישהו שלא מכיר אותך.<br />וד"א, זה למרות שאני לא נורא מתעניינת באופנה, וגם לובשת מידה קטנה למדי. זאת לגמרי האישיות שלך שגורמת לי לבדוק כל הזמן אם כבר יש פוסט חדש.<br /><br />שולחת לך חיזוקים ואהבה ואיחולי הצלחה. זאת קלישאה, אבל קלישאה נכונה - לפעמים צריך ליפול קצת כדי למצוא את הדרך הנכונה. ואני בטוחה שתמצאי את שלך, כי ברור שכשרון, אינטליגנציה ואת התבלין אקסטרה הזה שעושה אנשים מעניינים - לא חסרים לך. <br /><br />שלך<br />ליאורAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-5974935703950128012015-01-20T17:49:12.343+02:002015-01-20T17:49:12.343+02:00היי שרונה,
תיארת בצורה די מדויקת את מה שעובר עליי ...היי שרונה,<br />תיארת בצורה די מדויקת את מה שעובר עליי כרגע בחיים בכלל ועם הבלוג שלי בפרט. <br />מסיבות שונות נקלעתי למצב של חוסר במזומנים ועקב כך יש לי בעיה להפעיל באופן שוטף את הבלוג שלי, שמסקר אוכל ותרבות בעיר חיפה. <br />זכורה לי רשומה שכתבת כאן לגבי הוצאות כבדות מבחינה כלכלית שאת נאלצת להוציא על מנת להפעיל את הבלוג באופן שוטף. אני מאוד מזדהה עם העניין ולמעשה כרגע אני די עומדת על פרשת דרכים. <br />אני כרגע במצב שאותו הגדרת בצורה די מבריקה - חרדיכי. מחכות לי מלא מטלות: עניינים ביורוקרטיים, סידור ונקיון הבית שהוזנח עקב שפעת, לימודים עבודה וחברים ובעיקר, המון חומר שעדיין לא עיבדתי לפוסטים - ראיונות עם אנשים ומקומות שאני אמורה לכתוב עליהם והכל נערם ואני מוכת חרדה, דיכאון והלקאה עצמית. <br />אני חושבת גם כן לכתוב כזו רשומה לקוראים שלי - מגיע להם לדעת למה הכל מתעכב ככה. <br />זה מאוד אמיץ מה שרשמת פה ואם את מקימה קבוצת תמיכה אני לגמרי בפנים!<br />שלך, <br />נעמה מבלוג "תרבות אכילה"Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-61123970956428582522015-01-20T17:39:00.066+02:002015-01-20T17:39:00.066+02:00מעריכה אותך על אומץ ליבך. כנותך ומודעותך העצמית מר...מעריכה אותך על אומץ ליבך. כנותך ומודעותך העצמית מרשימים. מעבר לזה, כתיבתך אינטיליגנטית ומענגת כתמיד וכשרונך לשתף לא נפגע. לא הייתי דוחה את הרעיון להיעזר בכימיה.מקווה שתמשיכי לכתוב, גם במציאות הנוכחית כחלק מתהליך הריפוי. בהצלחה! !!!!Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/05773015064338987638noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-63727865788264062192015-01-20T16:53:02.671+02:002015-01-20T16:53:02.671+02:00שרונה יקרה,
עוקבת אחרייך כבר זמן מה ואני מאוד מצטע...שרונה יקרה,<br />עוקבת אחרייך כבר זמן מה ואני מאוד מצטערת לשמוע את מה שאת מתארת. <br />חשוב ששיתפת קבל עם ועדה. <br />לפני שנה עזבתי את מקום העבודה שלי מזה 9 שנים. (וגם את תל אביב) כי הרגשתי שמספיק. שזה כבר לא עושה לי טוב, כמו פעם. אני מזדהה היטב עם מה שאת כותבת. מאז אני לא עובדת בעבודה "מסודרת" אבל התמסרתי לצילום ולעיצוב גרפי, שתי האהבות שלי. לחתום בלשכה זו זכות נהדרת. תנצלי אותה, תני להם גם לכוון אותך. אל תשבי בבית עם פיג'מה. תתלבשי ותשבי בסלון. תתאפרי ותשבי במטבח. תהיי מוכנה לכל הזדמנות. תכריחי את עצמך. תתחברי למה שאת אוהבת. לכי לבתים של חברים. תפני זמן למשפחה שלך. הרי ברור לך שלא תישארי מובטלת לנצח, נכון? אבל התקופה היפה הזו של הבטלה לא תחזור שוב בקרוב מרגע שתמצאי עבודה. תהני ממנה!<br />אבל קודם כל תבריאי! ותמשיכי לכתוב. אנחנו כאן InbalYonaLevyhttps://www.blogger.com/profile/05194990990639667491noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-33582239408080897032015-01-20T15:15:17.844+02:002015-01-20T15:15:17.844+02:00בטח התגובה שלי לא תעזור לך הרבה אבל בכל זאת רציתי ...בטח התגובה שלי לא תעזור לך הרבה אבל בכל זאת רציתי להגיב(אני בת 23 אז לא עברתי הרבה כל כך....) <br />אני מאוד מזדהה איתך. כשאני עובדת בעבודה מסויימת אני נותנת את המקסימום שלי. אחרי שהתפטרתי חשבתי שיהיה לי זמן לנוח, אבל אחרי שבוע הבנתי שאני פשוט משתגעת...הרגשה שאת לא מועילה לאף אחד. שיגעתי גם את האנשים מסביבי בגלל שהייתי ממורמרת. אני מקווה שתמצאי עבודה בקרוב והכל יחזור למסלול שלו :) אני מאוד נהנת לקרוא את הבלוג שלך ותמיד מחכה לקרוא משהו חדש.yuliahttps://www.blogger.com/profile/00119793196668054187noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-492252970710825562.post-18866152508651446342015-01-20T13:35:45.148+02:002015-01-20T13:35:45.148+02:00הי שרונה יקרה,
קראתי את הרשומה שלך, מרותקת. הזדהית...הי שרונה יקרה,<br />קראתי את הרשומה שלך, מרותקת. הזדהיתי עם חלק מהדברים, בעיקר עם החל הרוח של השפיטה העצמית. לגבי החלק של האבטלה, ובכן אני יזמית וזה פחות רלוונטי.<br />רציתי לספר לך שברגעים קשים במהלך היום, ויש לי הרבה, שכן להיות סטרטאפיסטית זה לא קל.. אני פותחת את שבלוג שלך, ושואבת נחמה מההומור המשובח ואהבת החיים. אני לא מכירה אותך, אבל נדמה שאת חיה בכל הכח, וזה אומר שמחה גדולה אבל גם עצב גדול. בעיני זה עדיף מקו ישר. ועוד דבר, מהצד זה נראה שהירידה הזאת, היא מה זה לצורך עליה.<br />ודבר אחרון משעשע, פתחתי את הלינקים לספרים שמרגיעים אותך והצחיק אותי לגלות שאני קשורה לקרול דווק. עשיתי במסגרת הסטרטאפ שלי פרוייקט שקשור אליה. אשלח לך לינק בהמשך..<br />מאחלת לך להתחזק ולעלות בחזרה. קחי בבקשה את זה שאת מקור אדיר להשראה.<br />נופרAnonymoushttps://www.blogger.com/profile/00238830507865248321noreply@blogger.com